הפקד מגרה יוצא שוב לפעולה.
ספר שלישי בתרגום לעברית מסדרת 'הפקד מגרה' של הסופר הצרפתי ז'ורז' סימנון יצא לאור,
כחובבת ספרי מתח ובלשים מאד חיכיתי לתרגום זה.
סימנון שפרסם ב1931 את ספרו הראשון בסדרת הפקד מגרה, כתב 72 ספרים בסדרה זו שרבים מהם אף עובדו לקולנוע וטלוויזיה.
סגנונו של סימנון בדמות הבלש שלו יצרה קאנון לכתיבת בלש בסגנון בפילם נואר, בלש אפלולי, בודד היוצא לבדו לפתור תעלומות רצח.
משהו בפקד האפרורי הזה שיוצא כל פעם למשימה לגילוי תעלומות הרצח, מושך אותי כל פעם מחדש. ומאז שהופיעה בהוצאת עם עובד הסדרה המתורגמת החדשה הזו, ניצתה האהבה בליבי, ואני חייבת לקרוא את הספרים.
וכך היה גם הפעם כששמעתי שמגרה חדש על המדף.
יש משהו מקביל למגרה הצרפתי ולשני הבלשים האירופאים האחרים שאכלסו וקיבעו את דמות הבלש בקנון הספרותי, הולמס האנגלי של סר ארתור קונאן דויל והרקול פוארו הבלגי של אגאתה כריסטי. אבל אצל סימנון, העלילה כולה מתמקדת בפרשת החקירה, והקורא לא מקבל כמעט שום אינפורמציה על הפקד מגרה. וכל הדמיות המופיעות בסיפור קשורות לחקירה בלבד.
כל הכללים הנדרשים לבלש טוב נמצאים גם בספר זה.
בלש אפרורי, רצח שנסיבותיו לא ברורות, וניסיון לפענח אותו למרות המהמורות שמתרגשות על דרכו של פקד מגרה.
ספר זה הוא דוגמא קלאסית להבדל בין ספרות בלש לבין ספרות מתח.
עלילה בלשית סביב חקירה, הפעם של רצח, אבל ללא מתח מהסוג שגורם לך כקורא לרוץ ולקורא את הפרק הבא לאחר שסיימת את הקודם ב- Cliffhanger, ומאלצת את הקורא לא להניח את הספר מהיד.
אבל אבוי, הפעם נחלתי קצת אכזבה.
למרות שכל המרכיבים הנכונים שהוכנסו לתוך המתכון הזה, משהו בפתרון היה מאכזב ומכזב וגרם לי תחושה של מרמה קלה.
הסיפור הפעם:
פקד מגרה נותר לבדו לטפל ברצח שהתרחש בסן-פארז'ו, עיירה השוכנת 35 ק"מ מפריז.
אמיל גאלה, איש מכירות, נרצח בלילה שבין 25-26 ביוני 1930 במלון הלואר, סנסר. מגרה נוסע לבשר לאלמנה על מות בעלה ולוות אותה לזיהוי סופי של הגופה. אבל משהו בתמונת האיש שהוא רואה מוצבת על הפסנתר בבית האלמנה, ובנסיבות המוות של המנוח, לא מתיישב טוב עם הדברים שמוצגים לפניו. הדברים מסתבר, לא כפי שהם נראים.
מגרה יוצא למסע חקירה בעקבות המנוח, איש מכירות, שבבית המלון התאכסן שנים תחת השם מר קלמנט, וכבר בהתחלת החקירה מסתבר שכבר 18 שנים הוא לא עובד בחברה בה ידעה אישתו כי הוא מועסק. ולמגרה נותר כעת לפצח את תעלומת חייו והירצחו של מר גאלה, שנפגע מיריית כדור בודד שפגעה במחצית פניו, והושלמה במוות ע"י דקירה ישירה בליבו.
מגרה שבעזרת חושיו המפותחים והרמזים הנפרשים לפניו מבין שמשהו במקרה הזה לא כשורה, והדבר מוביל אותו להתחקות אחרי אורחות חייו של המנוח ואחר נסיבות ודרך הירצחו בחדר במלון סוג ב'.
כמו בכל ספר בלש טוב הרמזים נפרשים לעיניו ולעיננו. עדים נחשפים. דמיות שונות עוברות בסך עד לפתרון התעלומה: אשתו, ובנו המתנכר, הפילגש של בנו, אדם מסתורי העונה לשם ג'ייקוב, סמל מהמשטרה המקומית, לבורנט צעיר שמוזמן לאחות מכתב שנשרף, בעל בית המלון ובעל האחוזה הסמוכה למלון, כל אלו משמשים תפאורה ואמצעים לביסוס חייו של מר גאלה ולמציאת הפתרון למי באמת רצח אותו. והשקרים מפנים מקום לאמת שנחשפת אט-אט.
לרשות מגרה שפועל בשנות ה30 של המאה שעברה, לא עומדים אותם אמצעי פענוח שעובדים לטובת הבלשים של ימיינו, ועליו להתמודד בשיטות הישנות של חקירה.
כרגיל המצב מאפשר לנו הקוראים להציץ אל העבר, וללמוד על החברה והמעמדות של צרפת בראשית המאה הקודמת בין שתי מלחמות העולם.
סימנון, כהרגלו מצליח לבנות את עלילת מגרה ואת דרכי פעולתו, בקור רוח, בעבודת תחקיר איטית, ובהסתמך על האינטואיציה והחוש השישי המפותח שלו, שמניעה אותו משלב לשלב, והוא מצליח אט-אט להסיר את הלוט ולגלות את האמת המסתתרת אף מעיניהם של הקרובים ביותר.
הכל נכון. זורם מדרמה לדרמה. מגלה טפח וחושף טפחיים בחקירה הזו. אבל הפתרון, שבשלב די מוקדם אפילו עלה על מוחי, היה מאכזב ולא מעניין. ואפילו מגרה בסוף מחליט להשאירו לא ברור.
זהו ספר בלשי פָּר אֶקְסֶלַנְס, כתיבתו של סימנון כרגיל, קולחת וזורמת. כמו כן התרגום הטוב של רמה איילון שמנגיש לקורא הישראלי את מגרה ועלילותיו. ומעל הכל הכל עיצוב העטיפה המוצלח שנעשה ע"י יהודה דרי.
ברצוני לציין בכלל את עיצוב הסדרה בפורמט קטן, ספרוני כיס, עם קריצה לספרים של פעם, שמזמין לקחת את הספר לנסיעת רכבת קצרה שבה ניתן לגמוע את הספרים הללו בין התחנות ולדמיין את מגרה שנוסע ברכבות אחרות בפריז ובסביבותיה.
הספרים הקודמים בסדרה המתורגמת בהוצאת עם עובד:
'פיוטר הלטבי'
ו'ראשו של אדם'
