בחודש יולי  נערך בקריה האקדמית אונו כנס לכבוד יציאתו לאור של  כתב העת "משפט רפואי וביו-אתיקה". את הכנס ארגן ד"ר גיל סיגל, ראש המרכז ל "משפט רפואי וביו- אתיקה", ועורך כתב העת.

בכנס השתתפו מומחים מתחומי הרפואה והמשפט בישראל ואנשי אקדמיה בינהם: אורח הכבוד, פרופ' יהודה היס, ראש המכון לרפואה משפטית, ד"ר עפרה גולן, ד"ר  גבריאל הלוי, עו"ד ענת אסייאג, הרב ד"ר מרדכי הלפרין, ומכובדים נוספים.

את הכנס פתחה פרופ' גבריאלה שלו, רקטור, הקריה האקדמית אונו,

פרופסור שלו התייחסה לרופאים הרבים שנכחו בכנס וציינה כי אין לה ספק ש-120 הרופאים הלומדים משפטים בקריה האקדמית אונו ישפיעו על הנוף הרפואי בישראל.

ד"ר סיגל, עורך כתב העת האקדמי הראשון למשפט רפואי וביו-אתי שיצא בהוצאת הקריה האקדמית אונו, רופא ומשפטן, מומחה בתחום המשפט הרפואי, שהקים את המרכז למשפט רפואי וביו-אתיקה, הודה למשתתפים, לסטודנטים ולקריה האקדמית אונו על שאיפשרה לו את הקמת המכון בו מתקיימים מחקרים, ימי עיון, סדנאות והשתלמויות, והוסיף שכיום במצב הנוכחי הכרחי שרופאים יהיו בעלי השכלה משפטית, הנדרשת  להתמודדותם היומיומית.

אורח הכבוד, פרופ' יהודה היס בהרצאתו "תיקים באפילה", הלין על כך שבעידן הנוכחי יש התנגדות רבה לשימוש בגופות אדם בניתוחים פתולוגיים. היס ציין כי מספר ההתנסויות שעובר רופא במהלך הקריירה הולך ופוחת, כתוצאה מכך רופאים לומדים על גוף האדם שלא בניתוח אמיתי, והידע שלהם מסתמך יותר ויותר על אנציקלופדיות מקצועיות, מאמרים ותיעודים. יחד עם זאת ציין היס שכיום פועלים להכנסת מערכות חדשניות, טכנולוגיות ומכשירים שיתרמו לשינוי במצב.

פרופ' היס התמקד בין השאר בנושאים: כיצד מפענחים פשעים בעזרת מדעי הרפואה והביולוגיה, איך מאתרים פושעים והאם ניתן לפברק ממצאים ביולוגיים.

בהמשך הערב התקיימו פאנלים והרצאות נוספות בינהן: ד"ר גבריאל הלוי, משפטן מהקריה האקדמית אונו שדיבר על האחריות הפלילית של הצוות הרפואי והמוסד למותו של החולה הנוטה למות. עו"ד ענת אסייאג דיברה על בחינתו של האיסור על הפסקת טיפול רפואי רציף בחוק החולה הנוטה למות, על כך הגיב הרב מורדכי הלפרין, הממונה על האתיקה הרפואית ועל יישום חוק החולה הנוטה למות במשרד הבריאות. וד"ר עופרה גולן שדיברה על קריטריונים אתיים לתיעדוף שירותי בריאות, על דבריה הגיב הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר, פ"ת, חבר ועדת סל התרופות 2008.

בין הנוכחים בערב היו רופאים, מנהלי ונציגי קופות חולים, חברים בועדת הלסינקי ואנשי אקדמיה.