האם אתם זוכרים איפה הייתם ב09.11.2001 כשבנייני התאומים הותקפו בפעולת טרור..? אני לא חושבת שאי פעם אשכח – עוד הייתי אז תלמידת תיכון, כיתה יא', היינו בתחילתו של יום ספורט במכון וינגייט שהידיעה הגיעה לאוזנינו, יום הספורט בוטל וכולנו היינו דבוקים למקלטי הטלוויזיה.

כמוני, אני לא חושבת שגיבורת הספר, אנה, תוכל למחוק את האירוע מזיכרונה. היא הייתה בבניין הראשון כשמטוס נכנס בו במהירות. את תחושת המחנק, האש המאיימת, הפחד ורעידות הבניין היא לא תשכח אך למזלה היא מצליחה להיחלץ ובזמן שכולם חושבים שהיא שוכבת ללא רוח חיים בין עריסות הבניין היא פועלת בחוץ ומנסה לעשות קצת סדר ולהבין איך אירועים רבים המכילים שקר ומרמה קשורים ליצירתו של ואן-גוך ששווה הון עתק.

זהו לב הסיפור אך ניתן לראות מגב הכריכה שהספר עמוס פרטים, אירועים, דמויות ואיכשהו הכול צריך להתחבר.

ארצ'ר בדפים הראשונים מנסה להציג לנו את רוב הדמויות. כל דמות מוצגת על גבי במספר עמודים והיא נפרדת מהאחרת. על פניו ב40-45 דפים הראשונים ישנה הרגשה של שחייה נגד הזרם, לא ממש ברור מה הסופר מעוניין להעביר לקרוא, אעיז ואומר כי הקריאה אפילו מעט שיעממה אותי אך לאחר שעברתי מסוכה זו הקריאה הייתה מהירה והספר היה מעניין.

קיבלתי המון פידבקים חיובים על "תמונה כוזבת" שאמרו לי ש- "את חייבת לקרוא, זה חובה לכל אוהבי המתח". אינני בטוחה שאני מסכימה עם הגדרה זו בשלמותה, עם זאת אין ספק שהספר מכיל בתוכו מתח רב והעלילה קצבית.

הכתיבה אכן טובה וקולחת והפאזל מתחבר בסיום הקריאה בצורה כזו שלא צפיתי.

לרוב כשיש המון אירועים ודמויות ישנה הרגשה שהסופר הולך לאיבוד דבר שלא הורגש כלל בספר זה.

אהבתי את הבחירה של הסופר לקחת אירוע שהתרחש במציאות (נפילת התאומים) ולהלביש עליו את הסיפור עצמו.

אין זה הספר הראשון של ארצ'ר שאני קוראת אך זהו אכן ספר המתח הראשון שלו שלקחתי לידיי

מאוד נהניתי ומומלץ לאלו עם הסבלנות.

קריאה מהנה

יעל