כעת גולשים באתר: 247
מספר הספרים באתר: 13,010
מספר הביקורות באתר: 24,761
נעיצת ספר באתר נוריתה
פרסום באתר נוריתה

אודות

מי אני?

שמי נורית וכבר עברתי את החצי, כלומר בת 60  עם פלוס קטן, אך מרגישה כמו שיוסי בנאי שר "החיים הממשיים מתחילים בגיל 60".

נשואה, אימא לשלושה. אני מנתחת מערכות מידע, מהנדסת ועורכת דין. (תואר ראשון במחשבים ומתמטיקה, תואר שני בניהול כלכלי, תואר במשפטים). אך אהבתי הגדולה והאובססיבית היא הספרים. גרה יותר מ-38  שנה בנגב, פשוט כי אוהבת את המדבר ( ככה זה כשמשרתים בצבא בסיני)

הערת אגב, גיליתי במשפטים עולם שלא הכרתי. הלימודים שינו לי לחלוטין את כל מה שידעתי, או מה שחשבתי שידעתי. לקרוא פסקי דין, זה לא פחות מרתק מספר טוב. יש שם דרמה, צחוק, בכי והרבה טלנובלות. לפעמים אני מעריצה את השופטים על הפתרונות היצירתיים שלהם. בפעמים אחרות, לעומת זאת, אני רוצה לצעוק עליהם "תגידו, אתם השתגעתם? יצאתם מדעתכם"? (אגב, ידיד טוב אמר לי "ללמוד משפטים זה בול בשבילך". שאלתי אותו: "למה?" וכבר חשבתי שייתן לי מחמאות על חדות המחשבה והניתוח ועל היצירתיות לפתרונות. אז הוא ענה לי בציניות "כי את אוהבת לקרוא, והשופטים אוהבים לכתוב").

אני מנהלת קבוצה סגורה של אוהבי ספרים בפייסבוק, דבר שגובה ממני זמן ומשאבים, אבל מעניק לי פי 10 יותר. בקומונה אנו חבורה של אנשים, שמצאנו שפה משותפת, שאוהבים לדבר על ספרים ועל... עצמנו. מדי פעם אנחנו מארחים (מראיינים) סופר, מתרגם, מעצב עטיפות, בעל הוצאה ועוד.

מה אני קוראת?

אני אוהבת לקרוא כמעט הכל. בשבילי זה אויר לנשימה.

לא מסתדרת עם רומן רומנטי, לא אוהבת ספרים פוליטיים, לא משתגעת על ספרי ריגול ומלחמה ולא ספרי עידן החדש. מעדיפה ספרים על סיפורים. אבל אם מישהו שאני מכירה וסומכת עליו, יגיד לי "תקראי את זה" -  אקרא.

כל פעם מנסה עוד סוגה, כמו פנטסיה (אבל לייט),  רומן גרפי ולשירה.

אם אין ספר, אקרא תוויות של קטשופ. אבל עוד לא הגעתי לשלב שאקרא הוראות הפעלה או הוראות למשתמש.

לא מתביישת להודות שנהנית ממה שקוראים ספרי "זבל" וספרי טיסה.

לפי מצב רוח אקרא בהנאה שווה גם דוסטויבסקי, עמוס עוז, ארי דה לוקה, הרלן קובן, דיוויד מורל, ליזי דורון, אמלי נותומב, סטיבן קינג, ג'ון אירווינג, יהושע קנז, שוש עטרי, ג'ון גרישם, רם אורן, טום קלנסי, חיים פוטוק, ליעד שהם ועוד.

אוהבת ספרות נשים, סופרות נשים וגם אוהבת לקרוא סופרים חדשים.

אם ספר לא מוצא חן בעיני, לא אתבייש להניח אותו בצד. (גם אם האחרים אומרים שהוא ספר חובה, ואי אפשר להמשיך לחיות בלעדיו).

חשיפת יתר לספר, פרסום יתר, שירי הלל בכמויות  – ממש מרתיעים אותי. לכן מעדיפה לקרוא ספרים חדשים חדשים, אם אפשר בשבוע הראשון שהם יוצאים (כמובן שלא מסתדר תמיד).

הספרים המועדפים על הם על תרבויות שאינני מכירה כגון מזרח הרחוק, ארצות הקור, ארצות האיסלם, אפריקה, חרדים, הומוסקסואליות. וכמו כן ספרים שהרקע שלהם היסטורי. ספר כזה (בעל רקע היסטורי), גם אם לא כתוב כספרות מופת, מעשיר אותי תמיד, כי מיד הולכת לבדוק מקורות ורקע. כנ"ל לגבי שאר הספרים אם זה על קשירת רגליים בסין  או הרגלי קבורה בטיבט .

מאד  נהנית מספרות נוער וספרי ילדים.

קוראת אך ורק להנאתי הפרטית. אין אצלי ספרות חובה.

מוותרת כמעט לחלוטין על הטלוויזיה. הספרים גורמים לי יותר הנאה, וכך מתפנה לי זמן לקריאה.

משתדלת לסיים לפחות 1-2 ספרים בשבוע (כמובן תלוי בזמן והעובי הספר).

למזלי, אחרי כל כך הרבה ספרים, אני כבר יודעת מאיזה ספר איהנה. לפעמים, אם אני לא נהנית מספר, ואם זה בגלל מצב הרוח באותו רגע, אזי אפסיק לקרוא ואקרא במועד אחר.

בכלל לא אני בוחרת את הספרים, כי אם הספרים בוחרים בי.

אך קורה, שאני לא אהבתי ספר. קורה שעזבתי באמצע. אזי פרט למקרים ממש קיצוניים (יש לי מעט מאד כאלה באתר) אני פשוט לא אכתוב על הספר. אני לא אוהבת לקטול ספרים. מה שאני לא אהבתי,  מישהו אחר יאהב. ואם אני עזבתי ספר באמצע, זה לא יהיה הוגן לקטול את הספר.

 ואם אני כן קוטלת ספר, אני משתדלת לעשות את זה בעדינות, לכתוב ביקורת בונה ולהסביר מה לא אהבתי.

 קוראת כמעט רק בעברית - כי מהיר יותר (אף על פי שאני שולטת בעוד שלוש שפות(.

חוץ מזה, כל מה שקריא - ברוך הבא.

 

איך אני אוהבת את הספרים שלי?

אני קונה ספרים באופן אובססיבי. אך גם מקבלת עותקי קריאה מההוצאות. רוב הקירות שלי בבית  מצופים בספריות. (צריכה לצלם את הספריות מחדש) לאחרונה, התחלתי להיות פחות רכושנית, ואני מוצאת את עצמי מחלקת ספרים או תורמת אותם. לכן, תמונת הספרייה שלי היום, תהיה שונה מתמונה שלה אתמול. לספרים שלי יש תכונה מוזרה, הם זזים כל הזמן. הולכים לבקר חברים, קרובים, חוזרים (לפעמים לא).

הם אגב, מסודרים לפי א-ב של סופרים, בלי הבדלי שירה, ילדים, מקורי או תרגום.

אני יודעת ומודעת שלא אספיק לקרוא את כל הספרים שאני רוצה, אפילו לא את כל הספרים שנמצאים בספריות שלי. אבל אני אוהבת להיות מוקפת בספרים. וכמו שאנשים נהנים להסתכל על תמונה יפה, אני נהנית לראות ספריות.

התחלתי לכתוב ביקורות בהתחלה בשביל החבר`ה בקומונה, ואחר כך גיליתי שאני יוצאת נשכרת, כי בעצם הכתיבה אני מבהירה לעצמי  את דעתי. לפעמים, אני לא יודעת מה אני חושבת על ספר, עד שאני מתחילה לכתוב ביקורת. וכך זה התגלגל.

וזה תענוג אמתי, כאשר מישהו בא אלי ואומר, שקרא ספר בעקבות ההמלצה שלי ונהנה. אין מה להגיד, מוסיף לאגו.

בספרים אני נאמנה. לא קוראת (בדרך כלל) יותר מספר אחד. מתמסרת כולי. מחשבת תמיד את החצי של הספר, וככל שאני מתקדמת בקריאה מחשבת את האחוזים שקראתי. למה? ככה. ומי שעושה מולי אוזני חמור לספר, מסתכן בנפשו.

זהו, וכמו שהתחלתי, אני מכורה. אני קוראת אובססיבית. וכמו פולנייה טובה, אני לא אנוח בקבר, אלא אמשיך לקרוא.

 

 

איגרת מידע נוריתה

קבלו את החדשות האחרונות מהאתר!

נוריתה – אתר על ספרים, ספרות ובעיקר ביקורות על ספרים. אוהבי הספרות והקריאה ימצאו המלצות על ספרים, מידע על ספרים חדשים, שפע של ספרים לנוער, ספרים לילדים, ספרי מתח, ספרי בישול, כתבי עת ועוד...
נורית וייסמן ת"ד 733 ערד 8910602 | [email protected] | עיצוב ובניית האתר בדרופל סטודיו VITI