השידוך כשמו כן הוא..
הספר בעיקרו מספר על חני נערה חרדית הגדלה במשפחה "לא אמידה" ולה עוד 7 אחיות!
תחילת הספר היא על התרגשותם וחששותיהם של חני ובעלה לעתיד ברוך ביום חתונתם.. כל אחד מנקודת המוצא שלו
ככל שמתקדמים בספר נכנסים לעולמם של עוד ועוד דמויות מפתח בספר.
זהו סיפור על הקהילה החרדית, על מנהגם, ההבדלים בין משפחות "אמידות" כלכלית לבין משפחות "עניות"
"הצצה" לעולם הבנים החרדים כמו אברומי אשר "נופל לתרבות רעה" כשהוא מגלה את הצד השני החילוני "וטועם" מהפרי האסור
ויש את רבקה הרבנית, שלהבדיל מחני שכל חייה גדלה לתוך הדת, רבקה הגיעה מהעולם החילוני ונשאבה לתוך הדת
בכל פרק נחשפתי לדמות אחרת, ולכל סיפור חייה.
חייבת לציין שהיו רגעים ששאלתי את עצמי אייך אפשר להתחתן עם מישהו אחרי כמה פגישות? אייך אפשר "להתוודע" לאדם שאת לא מכירה? מסתבר שאפשר, רק אם אתם שוכחים את הטראומה של הפעם הראשונה..
בכלל הספר מעלה תהיות על החיים בקהילה החרדית, על אורח חייהם, על החוקים הקפדניים, ובעיקר על האיפוק החזק, דמותה של הרבנית רבקה הותירה בי רושם עז על אישה חזקה כמו כלואה בתוך עצמה ולא משלימה עם השינוי בחייה, ובעיקר ההדחקה שלה על הטראומה שחוותה.
ממליצה בחום...

באו נדבר שניה על הקנקן לפני שנדבר על מה שבתוכו. אני מחזיקה בספר לבן ששמו "החתונה של חני קאופמן": שם, שלדעתי, פחות מתאים מאשר "השידוך" (באנגלית הספר נקרא The Marrying of Chani Kaufman). אינני יודעת מה גרם להוצאה לשנות את שם הספר אך מכיוון שהספר הוא פסיפס של דמויות ואירועים, אני שמחה שחני לבדה אינה עומדת בכותרת הספר. ואם בקנקנים עסקינן, אז אני חייבת לציין שהכריכה מרתיעה בעיניי.

לאחר שפרקתי את אשר על ליבי לגבי שתי הנקודות הללו שהעסיקו את מוחי, בואו נדבר על התוכן. הספר מרכז לתוכו מספר דמויות וצועד קדימה ואחורה בזמן. נע על שני צירים: שנת 2008 (ציר מרכזי) וציר נוסף ב-1981-1982.

חני וברוך בשעה טובה מתחתנים לאחר שידוך. הוא בן 21 והיא בת 19. הוא בא ממשפחה אמידה עם אימא בררנית עד מאוד ואבא גדול בתורה. היא באה ממשפחה מרובת ילדים (שמונה בנות), ללא נדוניה עם אופי מעט מרדני. רצה הגורל והשניים מוצאים חן זה בעיניי זה אך גברת לוי, אימא של ברוך, לא רואה את השידוך בעין יפה ומבחינתה זהו סוג של מלחמה. יש גם את הרבנית רבקה זילברמן המלווה את חני בהדרכה שלפני טקס הנישואין. הלבטים והדאגות שמלווים את חני לפני שתכנס תחת קופה וקידושים גורמים לה לדאגה והיא מחליטה לשתף את רבקה וזו מגלה קווי דמיון לחייה הפרטיים שאליהם אנו נחשפים עוד בשנות הכרות עם בעלה בשנות השמונים. ויש את אברומי שהוא אחד החברים הכי טובים של ברוך. אברומי מאוהב באישה ועובר על לא מעט חוקים וגזרות.

זה על קצה המזלג - יש פה עלילה שמורכבת מלא מעט מהפתעות, רגשות ואירועים.

הסופר, איב האריס, יוצר עלילה בעולם שבו הגבולות קשיחים ומצליח ליצוק לתוכו סיפור עם פינות עגולות. הדמויות המרכזיות אומנם מנסות להישאר במסגרת אך כל אחת בדרכה שלה מנסה למצוא את מקומה. לפעמיים זו מתפשרת ולפעמים עומדת על שלה.

משחק הזמנים היה בעיניי נהדר ולא מבלבל. בתחילת כל פרט צוין זמן ההתרחשות אך הוא לא היה הכרחי במאת האחוזים. האווירה הייתה ברורה וקטעים אלו נכתבו בצורה זורמת, כך שכל פעם נחשפנו לפיסת מידע באישיות הדמויות או באירועים שהתרחשו. עם זאת, הסיפור לא זרם במהלך כל הקריאה. היו המון רגעים בהם העלילה נמרחה, פירוט יתר וסצנות ארוכות שלא תרמו דבר ואותי מעט שעממו.

מאוד אהבתי את חני ואת אופייה. החשיפה שלה לחיים, לרצון להבין וללמוד היה מעניין ומאתגר. גם ברוך מצא חן בעיניי. אהבתי את הפרקים ששני קולותיהם נשמעו במקביל. נראה שהסופר השקיע בהן מחשבה, הדמויות התעצמו מרגע לרגע וחשתי אליהן סוג מסוים של חיבור והמון אמפתיה. רק בשליש האחרון של הספר התחברתי לדמותה של הרבנית וגם זה קרה באופן חלקי.

בסופו של דבר אם עליי לסכם, הסיפור עצמו היה מעניין אם מנפים חלקים ממנו. העלילה חושפת צלע בחיים אשר רחוקים ממני מאוד. לא יודעת כמה מהמידע שבספר הוא עובדות אך מידע-כללי אני מניחה שכך הדברים מתנהלים.

מעבר לכל זה, הספר גרם לי, באופן אישי, לאנטי נגד המגזר החרדי, השמרני והאדוק. מאוד קשה לי לקבל את העולם הזה ואני ממש לא רואה את עצמי חיה כך. אולי זו הסיבה שבמהלך הקריאה חשתי רתיעה בקטעים מסוימים וכעס על התנהגות כזו או אחרת של דמויות.

קריאה מהנה,

יעל

שם הספר התגלגל לשם "השידוך" משמו המקורי: "החתונה של חני קאופמן". לדעתי וזו רק דעתי,  אני חושבת שהשם המקורי מתאים יותר, ובמחשבה שנייה אפשר היה גם לקרוא לספר הזה "הרבנית", אך ייתכן והשם "הרבנית" עשוי היה לנווט לפלח קוראים מסוים.

העלילה מהווה מהווה הצצה לחיי החרדים,  ורוב רובה מתרחשת בקהילה החרדית בלונדון. מה שהזכיר לי מעט את הספר שקראתי בשנה קודמת של פרנצסקה סגל בשם "אותה תמימות".

בסיפור הזה יש שתי נשים דעתניות: חני קאופמן-הכלה המיועדת להינשא לברוך, והרבנית רבקה זילברמן, שמגולל לתוכו,  את מנהגי השידוך בקהילה החרדית, עד ליום החתונה ולא רק...

חני והרבנית שתי נשים שונות: חני גדלה בקהילה החרדית, אחות לעוד 7 בנות, בעוד האם עקרת בית ומנוע ליצור ילדים, עד וכאשר יצוץ בן זכר. הרבנית לעומתה,  גדלה בצל הנצרות, התגיירה ונישאה לחיים הרב שהיה חילוני וחזר בתשובה.

הרבנית מצוירת כאישה שונה מאוד מהקהילה החרדית,  למרות שקיבלה על עצמה את כל מנהגיה, והיא זו שם שמתדרכת את חני,  לקראת כלולותיה ויומה הראשון בחדר המיטות עם ברוך.

חני קאופמן, נערה/ילדה בת 19, פחדה ויראה מהפרידה מהוריה, והתחברותה למעמדה החדש כאישה נשואה. היא לא ידעה איך תוכל להתמודד,  ומה החברה מצפה ממנה. האם היא תהיה כמו האם, עקרת בית שתגדל ילדים ובעלה יהיה כמו אביה - רב?

חני קאופמן, לא בדיוק מצטיירת כ"ילדה טובה ירושלים" ציטוט עמוד 19: "בגיל חמש-עשרה גרמה לה פטפטנותה צרות לא מעטות בבית הספר. בתגובה היא מילאה את ספרי הלימוד שלה בשרבוטים נזעמים. היא נחשבה לתלמידה חוצפנית אך מבריקה. ציוניה היו מעולים. היא התעניינה בכל דבר שהצליחה להניח עליו את ידיה"...היא גדלה בבית ללא טלוויזיה או אינטרנט לדברי אביה: "טלוויזיה אינה אלא ביב שופכין פתוח בחדר המגורים." (עמוד 19).  לעומת דעתנותה ומרדנותה,  ברוך, בעלה המיועד מגלם, דמות חיוורת,  בחור ישיבה רזה וגבוה, מתוח, נרגש, חביב, קשוב שגדל במשפחה חרדית, לאם דומיננטית ואב פשרן,  ובשפתנו בקיצור: "יורם".  

הספר מתחיל בלונדון 2008 בשכונת הנדון,  כאשר חני, הכלה הטריה בת ה-19, מאובנת תחת שכבות בד "חונקות" שמייצגות עולם חסר ידע ומידע, ממתינה בחדר "הבדקין" לחתן שיכסה את פניה בהינומה. וכמו כל חתונה דתית, כל הנשים הנשואות חבשו פאות משובחות, שהסתירו את שערן הטבעי מבני המין האחר, לעומת הרווקות שהתהלכו בגילוי ראש, והעיד על מצבן המשפחתי.

בציר אחר ועל רקע הנוף החרדי, בנה של הרבנית למד באוניברסיטה חילונית, ונובר בצלחת של  העולם החילוני, עד כדי כך שהוא מתחבר לשולה שאינה יהודיה. באחת השיחות בין שולה לאברומי (בנה של הרבנית), מובא הסבר על שמירת הנגיעה,  בשיחה הזו איב האריס מבליטה, עד כמה דרך החיים של העולם החרדי, נשמעת מוזרה לעולם שאינו חרדי.  

שולה-נציגת העולם החילוני ופיתוייו. כשאברומי השתכר והיה בדילמה מה יספר להוריו, על אי שובו הביתה בלילה, היא מרגיעה אותו... ציטוט עמוד 193: "אל תהיה טיפש! אני לא מכירה מישהו שלא השתכר ככה בפעם הראשונה. זה קרה לכולנו. אם כבר, אני חושבת שבעיני האחרים אתה תיראה עכשיו קצת יותר נורמאלי, יותר שייך לחבורה החוטאת שלנו."

בנושא "שמירת נגיעה", איב האריס מטיבה לתאר את ההשקפה הזו,בסצנה כשהרבנית מאבדת את עוברה. באותה סצנה, הרב חיים עמד במבוכתו בין דין האיסור "לגעת", מול הדין של "פיקוח נפש".

לאורך העלילה ישנה הבלטה עד כמה החברה החרדית מצוייה בים של צביעות, שקרים לבנים, אי אמיתות, ובורות ענקית בנושאים של בינו לבינה במיוחד.

"החתונה של חני קאופמן"  או בשמו "השידוך" הינו ספר של יום אחד, שמתחיל בחתונה של חני וברוך ומסתיים ביום אחד שלאחר ליל הכלולות. לאורך הספר ישנם הבזקים לימים שקדמו לליל הכלולות,  בליווי ציר חייה של הרבנית רבקה החל מירושלים בשנת 1982....: ההיכרות עם חיים שהיה בן עשרים ושלוש, יליד דרום אפריקה, שהגיע לישראל בהשפעת הוריו, משום שנכשל בבחינות לאוניברסיטת יוהנסבורג. בראש של חיים היו, יותר מדי בילויים ופחות מדי לימודים (עמוד 126). למרות שחיים שנא את תקופת הצבא, לימים זו תקופה שהטיבה עימו, משום שבעזרתה הוא למד ללכת בתלם, להיות ממושמע וכאחד מהצוות. הוא החל להתגורר בירושלים אצל סבתו, ולאחר שחש צורך בעצמאות, שכר לעצמו חדר במעונות הסטודנטים. לחיים באותם ימים לא היה מושג מה הוא יעשה לפרנסתו בתום לימודיו, ברם החיים גלגלו אותו לעולם החרדי,  עד וכאשר הפך לרב בעצמו.

בסיפור הזה יש לנו חביתה של החברה החילונית, הפתוחה, עמוסת "פיתויים אסורים", לעומת החברה החרדית קונפורמית, חסודה וסגורה.

בתוך כל החביתה שטיגנה לנו איב האריס, מבעבעות  שתי נשים,  שהעלילה סבה מסביבן, עם תפאורה הגברית. הדמויות הגבריות מייצגות את העולם החרדי, השמרן, ללא פינות עגולות אבל יש גם "הצצות", לעומת הנשים הסקרניות שמציפות ומציצות למודרניזציה והעולם האחר.

כשהרבנית מקבלת החלטה היא טוענת בינה לבין עצמה עמוד 332: "היא הרגישה כמו זרה, אבל כבר לא כזאת שמתבוננת מבחוץ, שכמהה להיות חלק מהכלל. איך היא יכולה להיות חלק מקהילה שמטאטאת את כאבי האובדן שלה מתחת לשטיח של תפילות בלתי-פוסקות?" ועוד כשאותה רבנית כיסתה את עצמה בג'ינס, משפחת שוורץ "הביטה בה בלי לראותה"... ציטוט מעמוד 357: "הרבנית הרגישה שקופה, רוח רפאים בלתי-נראית. היא הלכה הלאה בתחושה מעורבת של מבוכה והקלה. אולי משום שאינה לבושה כאישה חרדית היא כבר לא קיימת מבחינתם של בני קהילתה; הם רואים רק מה שהם רוצים לראות. אישה במכנסי ג'ינס עם שיער פזור אינה אחת משלהם, ומשום כך אין לה כל חשיבות בעיניהם. היא סתם עוד מכשול שהם צריכים לעקוף בלכתם ברחוב. באותה מידה היא יכולה להיות פנס רחוב. כמה זר וצר אופקים העולם שבו הם חיים".  

מול שתי הנשים: חני קאופמן והרבנית רבקה זילברמן, איב האריס מטיבה להעמיד שני גברים:  אברומי שטעם מ"הפרי האסור" וברוך השמרן כשפניו לבלתי נודע.

לדעתי, למרות מספר קטעים שאפשר היה לדלג עליהם, או להסירם מהעריכה, הספר לא חף מחסרונות,  אך בהחלט זהו ספר ראוי, לא יומרני, שמצליח לספק הצצה לעולם לא מוכר.

לסיכום: סיפור מקסים, קליל, עסיסי, מתובל טוב, עם דמויות סימפטיות, מעניין,  מענג, כתוב בכישרון רב עם כתיבה הדוקה,  ולדעתי מחייב המשך.

נהניתי והתענגתי במיוחד מפני שאיני נמנית על הקהילה החרדית, אך מאידך גיסא אני מסוקרת לגבי מנהגיה ודרך חייה.

הספר הנוכחי מתחבר אצלי לספרים נוספים שקראתי בנושא: "בת יפתח" של נעמי רגן ו"החרדים" של אמנון לוי.

יופי של ספר, ולדעתי מגיע לספר הספר פרס "בוקר" ובנשימה אחת, אני מקבלת את השוואתו לספר "גאווה ודעה קדומה" של ג'ין אוסטן.

חבל שנגמר לי הספר... אהבתי!

ממליצה בחום.

לי יניני

זהו אחד הספרים המענגים ביותר שקראתי השנה. בעצם, קבלו תיקון: בקטגוריית הספרים הקלילים שקראתי השנה, זהו הספר המענג ביותר!

דרך החתחתים של זוג חרדי צעיר אל החופה המיוחלת וחיי הנישואין עתירי ההבטחות משורטטת ביד קלה, רוויית הומור ולא פחות חשוב: באהבת אדם באשר הוא, כך שגם הדמויות החשוכות יותר לא מאבדות את אנושיותן וחיוניותן.

הספר נפתחת בחתונתם של חני וברוך ומסתיים ביום שלאחר החופה.

בין לבין הקוראים מקבלים הבזקים לתקופה שקדמה לחופה: היכרותם של בני הזוג, הפניות לשדכנית, ניסיונותיה הכושלים של אם החתן לסכל את השידוך ועוד. כמו-כן שזורים בספר פרקים שמתרחשים בירושלים של שנות השמונים.

הגיבורות הן שתי דמויות נשיות חזקות: חני, צעירה חרדית מרדנית שסיימה את לימודיה בבית הספר אסתר המלכה ולמרות שדלתות הסמינר פתוחות בפניה היא מעדיפה לעבוד כעוזרת למורה לאמנות בבית ספר זה. לחני יש ציפורים בראש: היא חולמת על מסלול שונה מזה שיועד לה והדבר מסמן אותה כבעייתית בחברה החרדית צרת האופקים והקונפורמית בשכונת מגוריה, גולדרס גרין בלונדון. הדמות העוצמתית השנייה היא הרבנית שמדריכה את חני לקראת תפקידה החדש כאשת איש יהודיה טובה. תחילה סברתי שהיא עוד דמות חסרת ייחוד שנועדה רק להאיר את הדמות הראשית, אך במהרה מתגלה סוד עברה של הרבנית ותפקידה בספר מקבל נפח הולך וגדל עד שהוא משתווה לתפקידה של חני.

הגברים, מנגד, הם בהחלט לא הגיבורים הראשיים של הספר ועם זאת גם דמויותיהם קוסמות לדמיון ושובות את הלב. איב האריס מייחדת פרקים לדמויותיהם וקורותיהם של ברוך, חתנה של חני ואברומי, בנה המרדני של הרבנית. נהניתי מפרקים אלה לא פחות מן הפרקים שמוקדשים לדמויות הנשיות.

איב האריס מתגלה ככותבת מוכשרת שיצרה יצירה סוחפת וממכרת.

את ביקורתה על החברה החרדית ניתן לראות כמתיישבת עם הפסוק: "נאמנים פצעי אוהב".

אשמח מאוד אם יתברר שיש המשך ל"שידוך". נשארתי עם טעם של עוד.

ספר חמוד, הצצה אל חיי קהילה יהודית חרדית בלונדון דרך שתי דמויות עיקריות חני קאופמן והרבנית רבקה הנשואה לרב הקהילה.

הספר מתחיל ביום חתונתה של חני עם ברוך לוי וחוזר לאחור לסיפור היכרותם של הזוג המיועד.

חני, בת למשפחה יהודית אורתודוקסית מלונדון, היא בת בכורה במשפחה שבה יש שמונה בנות. זוהי משפחה ממוצעת ללא ייחוס מרשים ולכן  קשה למצוא לחני שידוך. אנו עדים לנסיונות השדכנית למצוא לחני בחור. חני טיפוס מרדני ולכן היא נאבקת על רצונה להתחתן עם בחור יהודי דתי שראתה בחטף ומחזר אחריה ולא להיכנע לשידוך.

לחני יש ספקות לגבי אמונתה, ספקות לגבי הבחור שעימו היא עומדת להתחתן ופחדים לגבי האקט שהיא צריכה לבצע ביום כלולותיה.

היא פגשה את ברוך מספר פגישות קטן והיא מרגישה שהיא לא מכירה אותו מספיק במיוחד שבפגישות הם בעיקר הירבו לשתוק. היא פוחדת שהוא יכאיב לה בעת המעשה ביום הכלולות.

בחששותיה אלה היא משתפת את הרבנית שמייעצת לה כמו לבת ומכאן אנו נחשפים גם למהלך חייה של הרבנית, לספקותיה באמונתה ולהיותה אישה אמיצה שלא מוותרת על חלומותיה ונאבקת כדי להגשימם.

ההתחלה קצת שעממה אותי אבל לאט לאט כשהיכרתי את הדמויות ונחשפתי לאומץ שלהן ולאופיין, התאהבתי בחני וברבנית ואפילו הצטערתי שהסיפור נגמר. אני מקווה שיהיה לו המשך שיספר לנו איך התממשו נישואי חני וברוך ומה עלה בגורל חייה של הרבנית.

הכתיבה יפה, הספר מחולק לפרקים כאשר כל פרק מספר על דמות אחרת. המחשבות, ההתלבטויות והרגשות של הגיבורות מתוארות במפורט וקשה שלא להזדהות עם שתיהן.

יש פה גם סיפור נוסף של החבר של ברוך ואהובתו שבעיניי היה מיותר וקצת לא קשור אבל גם הוא סיפור מעניין.

זוהי הצצה לחיי קהילה יהודית חרדית, למנהגי הדת, מגבלות הדת, הפחדים, ההתלבטויות והספקות של המאמינים. ספר חמוד, קליל ונעים לקריאה. ממליצה בחום!

ספר המועמד לפרס בוקר הבריטי היוקרתי ומספק הצצה אל העולם החרדי.
הסיפור מתרחש בקהילה היהודית בלונדון.
חני קאופמן הינה בת למשפחה יהודית אורתודוכסית מלונדון. שדכנית הקהילה נקראת למצוא לה שידוך, היות והגיעה לגיל 19. בהיותה אחות בכורה ללא ייחוס מרשים או נדוניה גדולה, מוצאת עצמה השדכנית מול אתגר. חני מנסה לבחור את גבר חייה – האם תקח החלטה נכונה? האם ברוך לוי, צעיר אותו פגשה רק ארבע פעמים עד להצעת הנישואין המיוחלת הוא הגבר הנכון לחייה? האם ברוך הוא הגבר איתו תקים בית יהודי כשר?
חני חושפת את הרהורי ליבה ומחשבותיה רק לרבנית רבקה זילברמן. רבקה כבעלת ניסיון ואמונה תומכת בחני בעת קבלת החלטתה, בעוד עולמה הרוחני האישי וביתה מתפרקים.
הרבנית בעיניי דמות מדהימה ומיוחדת. אנו נחשפים למחשבותיה,תחושותיה ורגשותיה. 

אהבתי את הקפיצות בין הזמן ובין הדמויות. אהבתי את השילוב בין זוג צעיר העומד להכנס למוסד הנישואים מול זוג וותיק המנסה לשמר את חיי הנישואין המתפרקים שלו. שני הזוגות הללו ובני משפחותיהם מתמודדים עם החלטות קשות והרות גורל על מיקום וגודל האמונה בחייהם. אהבתי את זה שהרבנית בסופו של דבר זו שמשתחררת מעול הדת ברגע בו חני מתחתנת.

השידוך אינו ספר מגזרי. קהל רחב יותר יהנה מקריאתו, היות והוא חושף את הקורא לכללי ההתנהגות וקודים המלווים ציבור זה לאורך חייהם.
אין זה סיפור מקורי ובכל זאת נהניתי לקרוא ולהיחשף לחייה של חני וקהילתה.

סוף הספר השאיר אותי עם עניין רב לגבי מה קרה לאחר רגע החתונה. לאן חייה של חני התגלגלו? האם הוא שונה מאורח חייה של משפחתה, הוריה או דומה לו?

איב האריס מצליחה להכניס אותנו לתוך הקהילה הסגורה הזו. היא מציגה לנו הן את יופיה והן את פגמיה.

ספר קריא וזורם.
קל להתחבר לדמויות בו.
ממליצה בחום!

העולם החרדי/דתי שמוזכר בספר אינו זר לי. טעמתי את טעמו לפני כמה שנים בשיעורי תורה מרובים וסמינרים. ממש נעים היה להיזכר.  ציר העלילה של הסיפור נע בתחילתו ובסופו בחתונה של חני קאופמן בת ה-19 גיבורת הסיפור אשר חיה עם משפחתה בצפון מערב לונדון בקהילה החרדית. לחני יש רק אחיות ואפילו לא אח זכר אחד. הספר נפתח בתיאור חתונתה של חני, בשמלת כלולותיה הדהויה שעוברת מאחות אחת לשנייה. אמה של חני אישה 'זקנה' בת ארבעים וחמש מרוטה מעושר לידותיה וכבויה מהרצון שאינו מתממש ללדת בן. אמה נהפכה לסוג של מכונה שחלקיה הולכים ונשחקים עם ריבוי הלידות המעיקות. אביה של חני הוא רב מכובד של שטיבל, בית כנסת ובית מדרש בקהילה החסידית הקטנה. ראש המשפחה שריבוי בנותיו החלישו את רוחו.

סייגים וכללים מעולם התורה המחמיר, מקיפים את חני הצעירה שמרדנית מטבעה ואינה מפסיקה לשאול שאלות.היא חייבת להמתין לתורה לשידוך לפסול אחרים ולרצות אחרים עד שיגיע האחד הראוי שירצה גם אותה. חני יוצאת למסע מתיש של פגישות על מנת למצוא את בחיר ליבה. 

ברוך החתן של חני, הוא הדמות הראשית השנייה בסיפור. הוא בן עשרים וחייו מתנהלים בלחץ מתון להצליח בלימודים, לקבל הסמכה לרבנות ולרצות את אביו בעיקר. שאיפתו ללמוד לתואר בספרות אנגלית נשארת בגדר משאלה סמויה שאינה מתממשת. הוא שומע מוזיקה אסורה, וקורא רומנים נסתרים.

עוד שתי דמויות ראשיות בסיפור הרבנית זילברמן רבקה דמות חזקה ושנויה במחלוקת שנושאת עימה סוד מסתורי מחייה בעבר ואברומי חברו הטוב של ברוך חרדי איש העולם הגדול שלמד באוניברסיטה ונפגש עם בנות.

 השבת הקדושה מתוארת בספר עם שלל הכנותיה ואיסוריה והנחת שהיא מביאה לשומרים אותה.

הדמויות בסיפור נעות בין העבר להווה, מביאות עימן את ניחוח התורה על שלל האיסורים שבה. הפרקים קצרצרים שבכל אחד מהם דמות מרכזית אחת המשתלבת לה בחיי שאר הדמויות.

הקריאה בספר הייתה די זורמת וכיפית למרות שהעלילה הייתה קצת חלשה והיה ניתן לקצר מעט את הספר. למי שלא בקיא בהוויה היהודית החרדית על כל כלליה יהיה מעניין לקרוא את הספר ולהבין יותר לעומק את הקהילה החרדית עם השידוכים, המנהגים והאיסורים.