הספר 'זיכרונותיו של דון ז'ואן צעיר' מאת גיום אפולינר מוגדר כרומן אירוטי, והוא מתחילתו ועד סופו אוסף של תיאורי סקס, ובזה מתמצה תוכנו של כל הספר - סיפוק היצר ללא אהבה.
גיום אפולינר כתב את הספר בשנת 1911, והוא הוקדש לידידו הטוב פאבלו פיקסו.
גיום אפולינר כתב את ספרו בתקופה שבה פרויד וממשיכו יונג חוללו מהפך חשיבתי עם פירסום תיאוריית הפסיכואנליזה בטענה שכל הבעיות הנפשיות קשורות למיניות. בכל תיאורי המקרים שהציג פרויד, הוא מצא תמיד את הבסיס לבעיה הנפשית במיניות, כל מקרה לגופו(הטרדה מינית, חסך מיני, סטיה, הדחקה, התקה, פוביה), ותיאר את ההתפתחות המינית של הילד החל מהרגע שהוא מגלה הנאה באוננות.
רוז'ה בן ה- 13, גיבור הסיפור, חווה את התבגרותו בסדרה ארוכה של חוויות מיניות שתחילתה במשחקים מיניים עם אחותו ברט, שגדולה ממנו בשנה, וההמשך הוא אוסף של כיבושי נשים בבית שבכפר.
הסקרנות של הנער מובילה אותו לבילוי בספרייה, שם הוא מצא אטלס אנטומי עם איורים והסברים על איברי הרבייה של הגבר ושל האישה, והסברים מפורטים על ההיריון בכל שלביו(עמוד 48).
רוז'ה משתעשע באיברו, האוננות מסבה לו עונג רב, ויש לו פנטזיות מיניות על כל נשות הבית, כאשר הילד הפך במהרה לנער-גבר מלא תשוקות, עם יצר בלתי נשלט, והוא עוגב על כל אישה ללא גבולות,
ואפילו אונס אישה בשנתה.
החוויה המינית הראשונה שלו היתה כאשר הוא אונס אישה נשואה בהיריון(עמוד 55), והוא ממשיך
ללא הפסקה במגעים מיניים בכפייה וללא התחשבות בנשים, והוא אף מעיד על עצמו בשעת מעשה:
'קצת ריחמתי עליה אבל הייתי מגורה עד טירוף וזה לא ממש היה איכפת לי' (עמוד 57).
רוז'ה מוצג כמי שחווה יצריות במשך כל היום וגם סובל מתופעת המציצנות:
הוא מציץ אל אחיותיו ואמו בשעת רחצה בכמיהה לצפות בגופן העירום (עמוד 23).
הוא מציץ למעשי האהבה של הוריו, וצופה באביו שכופה את עצמו על אמו בתנוחות שונות, מה שכנראה מעניק לו לגיטימציה לשכב עם נשים בכפייה וללא התחשבות ברצונותיהן וללא רגש של אהבה.
הוא גם מבלה שעות רבות ביום בהצצה אל שירותים של נשים ומתענג בצפייה באיבריהן ובמה שהן עושות שם בשירותים (עמוד 91).
רוז'ה מצותת בסתר לווידוי של גברים ונשים המספרים לכומר על סטיות מיניות: גבר שקיים מגע מיני עם פרה, רועה ששוכב עם עיזות, והחלבנית לוסי ששכבה עם אווז בין ירכיה (עמוד 63).
בספר מתוארים משכב עם בהמה, גילוי עריות – מגע מיני של רוז'ה עם אחיותיו ועם דודתו, מין אוראלי עם קטין, מין אנאלי, אישה שמתענגת עם נר המוחדר לאיברה, מגע מיני של אישה עם כלב, מגע מיני עם אישה במחזור וגם סיטואציות של סאדו מזוכיזם.
נורמות החברה גורמות לדמויות בספר לחוש שמיניות היא חטא והמעשה מצטייר כמעשה שלילי רע:
'זה ממש מגעיל' (עמוד 71), ורוז'ה מגיב: 'למה מגעיל, בשביל מה נוצרו המינים' (עמוד 72).
הספר הזה מוכיח עד כמה חינוך מיני חשוב כדי שבני נוער יכירו ויבינו את תהליך ההתבגרות ואת התשוקה המינית בדרך חיובית ולא מעוותת, ובנות לא ייבהלו מהמחזור החודשי : 'ממש נבהלתי כשראיתי שזה דם!'(עמוד 77), ועד כמה חשובה המודעות של שני המינים לאמצעי מניעה: 'אני צריכה להיזהר... אם לא אני אכנס להיריון...' (עמוד 77). בספר רק נשים מוטרדות מכניסה לא רצויה להיריון.
רוז'ה מגלה חוסר התחשבות מוחלט, ומכניס להיריון את אחותו, דודתו ומשרתת: 'יום אחד אליס והדודה נכנסו לחדרי בדמעות. הן היו בהיריון' (עמוד 106), כאשר הנשים הללו מיהרו להינשא מבלי שבעליהן ידעו שהן נושאות עובר של רוז'ה בתוכן...
רוז'ה גאה מאוד במעשיו ומכריז במשפט אחרון בספר: 'אני מקווה שיזדמן לי למלא שוב ושוב את החובה האזרחית הזאת של הגדלת האוכלוסייה של ארצי' (עמוד 107).
שפת הכתיבה היא חושפנית, גסה ובוטה.
הספר מומלץ לקוראים שחווים פורקן מיני והנאה באמצעות קריאת טקסטים אירוטיים.
