|
|
|
כל הג'אז הזה |
|
|
|
מס' גולשים שצפו בספר: 1869 |
|
|
אילו יכולתם לבודד רגע אחד מחייכם, ולהפוך אותו לערסל שתוכלו לשוב ולהתכרבל בו מתי שתרצו – באיזה רגע הייתם בוחרים? מה הייתם מוכנים לעשות כדי להשיב לרשותכם את הזיכרונות היקרים לכם ביותר, אם הייתם עלולים לאבד אותם לנצח?
עם הדילמות האלה נאלצת להתמודד ליז פיין, צעירה רגילה, בת 23, עם חיים "לא כל כך רגילים", כדבריה. מסלול חייה המבטיח של ליז נקטע באופן פתאומי בעקבות תאונה, והיא מושלכת החוצה, אל החלל הריק, ללא נקודת אחיזה. יום אחד נפרצת דירתה השכורה של ליז והמחשב הנייד שלה שבו תמונות, מכתבים וקטעי יומן נגנב. זמן קצר לאחר מכן היא מקבלת מכתב סחיטה מאדם שלדבריו קנה את מחשבה בחנות יד שנייה.
הסחטן, "מישו", גבר תל אביבי המציג עצמו בסופר מתוסכל, המחזיק בחייה הווירטואליים של ליז כבבן ערובה. הוא דורש ממנה לכתוב לו 40 מכתבים שבהם תחשוף באותנטיות מוחלטת את חייה, את מחשבותיה ואת רגשותיה שלטענתו מעוררים בו השראה. אם לא תעשה זאת, הוא מאיים כי ימחק את התכנים שבמחשב שלה: מכתבים יקרים לליבה שאין להם תחליף ויומנים שבהם תיעדה את הזיכרונות החשובים לה ביותר.
קולותיהם של ליז, של "מישו" ושל דמויות מחייהם נשזרים זה בזה בסיפור סוחף, שבמהלכו נחשפים סודות מכוננים. חליפת המכתבים ביניהם מגוללת בפני הקורא בהדרגה את סיפור חייהם המורכב מחוויות צבעוניות, מאהבות אבודות, מטרגדיות ומניסיונות להתאושש מהן.
הרומן "כל הג'אז הזה" מציג דמויות אקסצנטריות שנעות בין העולם הווירטואלי לבין המציאות הפיזית, בין נעורים לבין חידלון. הוא נע עם גלי ההדף שמותיר אחריו האובדן, ומתחקה אחר תפקיד השפה בהתמודדות עמו. במקצב ייחודי משקף את תעתועי היחסים בעידן הדיגיטלי, מתעד ללא פשרות את שבריריות הנפש האנושית החשופה לאקראיות החיים, ומנגד – את תעצומותיה.
המחברת, ילידת 1980, נולדה וגדלה בקיבוץ עין שמר. עיתונאית לשעבר ומנהלת חברת תוכן שיווקי. בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה, חיה בתל אביב עם בן זוגה, ביחד הם מנהלים את "סנונית תוכן" – סוכנות המספקת תוכן וניהל פעילות ברשתות חברתיות, לחברות מובילות במשק הישראלי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כל הג'אז הזה - סנונית ליס
|
|
מס' גולשים שצפו בספר היום: 0 |
תאריך הכנסה לאתר 04/08/2019
ספר נהדר, מטריד, מעורר מחשבה שהצליח לגעת בנפשי לכל אורכו.
או.קיי, אז מאיפה להתחיל?, מניחה שתרצו שאתחיל מההתחלה אבל ברשותכם אקצר ואגיע לאירוע ששינה את הכול - התאונה. גיבורת הספר ליז (עליזה) פיין, היא בחור צעירה בתחילת שנות העשרים לחייה. כשחזרו, היא והחברה הכי טובה שלה, יסמין, מבילוי כשהן... המשך הביקורת
ספר נהדר, מטריד, מעורר מחשבה שהצליח לגעת בנפשי לכל אורכו.
או.קיי, אז מאיפה להתחיל?, מניחה שתרצו שאתחיל מההתחלה אבל ברשותכם אקצר ואגיע לאירוע ששינה את הכול - התאונה. גיבורת הספר ליז (עליזה) פיין, היא בחור צעירה בתחילת שנות העשרים לחייה. כשחזרו, היא והחברה הכי טובה שלה, יסמין, מבילוי כשהן רכובות על אופנוע, רכב התנגש בהן. יסמין נהרגה במקום וליז נשארה לחיות. טוב, לא ממש לחיות. היא נושמת עצמאית, זזה ומתפקדת בכוחות עצמה אך בפנים היא מתה. לאחר שפרצו לדירה שבה התגוררה בתל-אביב, היא מקפלת את חפציה וחוזרת אל הקיבוץ, אל בית הוריה. ככל שהימים עוברים היא נמוגה, נעלמת, נאכלת מבפנים ואין היא מצליחה להתרומם. יום אחד נשלח אליה מסר בדואר האלקטרוני שאם היא רוצה את המחשב הנייד שלה חזרה עליה לעמוד במספר כללים ולאחר שתשלים את כולם המחשב יושב עליה. כך מתחיל חלופת אי-מיילים בין ליז ל-'מישהו'.
האי-מיילים כתובים בדיאלוג שוטף ומהיר בין שתי הדמויות. לעיתים קצרים ולעיתים ארוכים, בעלי סיפור עם נפח ועוצמה. ישנם סיפורים המתמקדים בהווה - כאן ועכשיו, וישנם כאלו המתארים את העבר והחברות בין ליז ויסמין. לתוך חלופת האי-מיילים יוצקת מחברת הספר, סנונית ליס, שלל רגשות ומחשבות, מפעם לפעם ישנם גילויים חדשים על חייהם של הדמויות הראשיות.
דמותה של ליז נגעה בי בכל כך הרבה דרכים. הרגשתי בעוצמה את כאבה ואת התפתחותה של הדמות והשיא היה בסוף הסיפור. הדמות של 'מישהו' נחשפת וכל חלקי הפאזל מתחברים לכדי תמונה שלמה ומלאה.
הכתיבה נהדרת ועכשוויות, לעיתים צינית, קולחת והסיפור מעניין מהרגע הראשון ועד לזה האחרון.
מומלץ - קריאה מהנה,
יעל
תאריך הכנסה לאתר 22/07/2018
ליז היא צעירה תל-אביבית בת 23, קיבוצניקית במקור. מסלול חייה ותוכניותיה לעתיד נקטעים עקב תאונה. בעוד היא מנסה להתאושש פיזית ונפשית, נגנב המחשב שלה. במחשב שמור כל עברה, כל מי שהיא הייתה לפני התאונה. קטעי יומן שכתבה, מכתבים שכתבה, ומכתבים שקבלה מדמות יקרה ללבה שכבר איננה בין החיים. ... המשך הביקורת
ליז היא צעירה תל-אביבית בת 23, קיבוצניקית במקור. מסלול חייה ותוכניותיה לעתיד נקטעים עקב תאונה. בעוד היא מנסה להתאושש פיזית ונפשית, נגנב המחשב שלה. במחשב שמור כל עברה, כל מי שהיא הייתה לפני התאונה. קטעי יומן שכתבה, מכתבים שכתבה, ומכתבים שקבלה מדמות יקרה ללבה שכבר איננה בין החיים.
זמן קצר היא מקבלת מכתב סחיטה מאדם שמכנה את עצמו "מישו". הוא מספר לה שקנה את המחשב בחנות יד שניה, ומצא בו את כל חייה ועברה של ליז. הוא מאיים שימחוק את כל זיכרונותיה מהמחשב, אם לא תכתוב לו 40 מכתבים אישיים, כנים לחלוטין ומפורטים, ותספר לו על חייה ועל רגשותיה.
ליז נאלצת להסכים. כשהיא "מזייפת" ובמקום לכתוב לו מכתב מפורט היא כותבת כמה שורות שרובן עלבונות ונאצות לסטוקר שממרר את חייה – הוא עומד בדיבורו ומוחק משהו מהמחשב. היא מבינה שלא תוכל להתחמק ומתחילה לכתוב לו מכתבים כנים ומפורטים.
מכתביה של ליז ל"מישו", וכן קטעים ומכתבים ש"מישו" שולח לליז מתוך המחשב שלה בתמורה למכתביה, מספרים לקורא, טלאי אחר טלאי, על עברה ועל חייה.
הסיפור מפגיש אותנו עם גלריית דמויות מגוונת ומרשימה. הסופרת, בכישרון רב, העניקה לכל אחת מהדמיות אופי ייחודי משלה, וגם אופן ביטוי ודרך התנסחות. אין דמות דומה למשניה, וכל דמות מוסיפה עוד חלק לפאזל הכרות הקורא עם ליז.
דמותו של "מישו" חידתית ומוזרה. מניעיו אינם מובנים, לאורך הקריאה תהיתי אם מדובר בפסיכופת. לקראת סוף הספר קיבלתי תשובה מטלטלת. המכתבים מהדמות שאיננה בין החיים מציירים דמות מעניינת וססגונית, ומאירים את ליז כפי שהייתה יכולה להיות אלמלא התאונה. דמות נוגעת ללב במיוחד היא דמותו של נחצ'ה הקשיש שהיא פוגשת בשבילי הקיבוץ. את הדברים שהוא אומר לליז בנושא רחמים עצמיים אימצתי לעצמי כתובנה שתישאר איתי לתמיד מקריאת הספר. חשבתי שהיו יכולים גם להועיל ל"מישו" אם היה שומע אותם.
"כל הג'אז הזה" הוא ספר נוגע ללב, מעורר מחשבה וסוחף. בצד העצב הגדול שמקופל בין דפיו, בצד ההתמודדות עם דיכאון ועם פציעה קשה, מוצעת גם האפשרות להתאושש ולהתחיל מחדש. וכמו שנחצ'ה אומר לליז: " כפי שאדם אינו יכול לדעת מהיכן תיפתח עליו הרעה, ככה הוא גם אינו יכול לדעת מניין תבוא הטובה".
תאריך הכנסה לאתר 28/01/2018
הספר מתאים לרוח התקופה, תקופה שבה אדם יכול לנהל חיים וירטואליים מלאים שלעיתים הופכים לחשובים ומשמעותיים יותר מהחיים עצמם. הספר הזה מפגיש בין 2 אנשים שכל עולמם מצוי במחשב שלהם. מן הצד האחד ליז, בחורה צעירה, הקוראים פוגשים אותה כשהיא שלוש שנים לאחר תאונת דרכים מחרידה, תאונה שלקחה ממנה את... המשך הביקורת
הספר מתאים לרוח התקופה, תקופה שבה אדם יכול לנהל חיים וירטואליים מלאים שלעיתים הופכים לחשובים ומשמעותיים יותר מהחיים עצמם. הספר הזה מפגיש בין 2 אנשים שכל עולמם מצוי במחשב שלהם. מן הצד האחד ליז, בחורה צעירה, הקוראים פוגשים אותה כשהיא שלוש שנים לאחר תאונת דרכים מחרידה, תאונה שלקחה ממנה את חברתה הטובה ביותר יסמין. כל זכרונותיה מיסמין נמצאים במחשב וזו אחת הסיבות שהמחשב כל כך חשוב לה. מן הצד השני אדם שמכנה עצמו מישו ובאיזושהי דרך מסתורית, הגיע לידיו המחשב של ליז.
מאותו רגע המעקב של מישו אחר ליז הופך לצמוד ביותר, ניתן להגדירו כאובססיבי. מישו הוא אדם בודד שכמעט ואינו יוצא את ביתו ונראה שהמעקב אחר ליז היא תכלית קיומו.
מישו לא רק עוקב אחר ליז, הוא מגדיל לעשות וכותב לה שעל מנת לקבל את מחשבה חזרה עליה לעמוד בתנאים מסויימים, כשהעיקרי ביניהם הוא לשלוח אליו 40 מכתבים. ליז מוכנה לתנאים ומתחילה לכתוב לו. בהתחלה היא מאד קוצנית ומסוגרת ועושה את זה רק על מנת לקבל את המחשב היקר לה ככ. מישו מצדו לא נכנע לעוקצניות של ליז עד שהיא אכן נחשפת בפניו בצורה הכי אמיתית שיש. דרך ההתכתבות אנו נחשפים לליז, ליסמין ולקשר ביניהן וכן לחייו הלא פשוטים של מישו. האם ליז תקבל את המחשב חזרה לידיה? מיהו אותו מישו ולמה הוא מתעקש כל כך על קשר וירטואלי עם ליז? מה החוט המקשר בין שני אנשים שונים כל-כך? את התשובות לשאלות הללו מוזמנים לגלות בעצמכם. עם סיום הקריאה
ממליצה להיכנס לאתר ששמו זהה לשם הספר ולהתרשם מקטעים שלא נכנסו לספר הנל. ספר שבעיקר מעורר מחשבה, מומלץ בחום.
תאריך הכנסה לאתר 16/08/2017
אתחיל בגילוי נאות בכדי לא לחטוא לספר שהרבה מחברותיי אהבו.
אני נמצאת בתקופה לחוצה במקצת והספר בעיניי טעון בהרבה רגשות ותובנות. כנראה שבתקופה הנוכחית שבה אני נמצאת הייתי צריכה לבחור לקרוא בספר קליל יותר. התחלתי בקריאה ולא ממש התחברתי. התעקשתי להמשיך.... המשך הביקורת
אתחיל בגילוי נאות בכדי לא לחטוא לספר שהרבה מחברותיי אהבו.
אני נמצאת בתקופה לחוצה במקצת והספר בעיניי טעון בהרבה רגשות ותובנות. כנראה שבתקופה הנוכחית שבה אני נמצאת הייתי צריכה לבחור לקרוא בספר קליל יותר. התחלתי בקריאה ולא ממש התחברתי. התעקשתי להמשיך.
את סנונית פגשתי בשבוע הספר כשניגשתי לומר שלום לכרמית בר-גיל חברתי. כרמית הכירה בינינו ולאחר כמה ימים סנונית שלחה לי את הספר בפורמט דיגיטלי. מאד רציתי לקרוא את הספר הזה.
אבל משהו ביני לבין הספר לא עבד. שוב- אולי מצב הרוח שלי תרם לחוסר הקליק בינינו.כן היו דברים בספר שמהם התרגשתי והופתעתי. סגנון הספר שונה ולקח לי זמן להיכנס לאווירה.
הספר בנוי בצורת חלופת מיילים בין ליזו למישו.
ישנם מיילים ארוכים וישנם מיילים בעלי כמה שורות.
ליזו הצטיירה בעיניי כבחורה אבודה. כביכול צעירה טיפוסית בת 23, עם חלומות של בת 23 רגילה. חלומות אלו נקטעו באופן פתאומי כשליז מעורבת בתאונה. חייה מתהפכים.
בנוסף לכל- ביום בהיר אחד דירתה נפרצת והדבר החשוב ביותר בחייה נגנב: המחשב הנייד האישי שלה שבו תמונות, מכתבים ויומן סודי שהיא כותבת. לאחר זמן קצר היא מקבלת מכתב סחיטה מאדם שלטענתו קנה את מחשבה בחנות יד שנייה.
הוא מציג את עצמו בשם מישו, סופר מתוסכל, חסר מוזת כתיבה. הוא דורש ממנה לכתוב לו 40 מכתבים שבהם תחשוף את חייה, את מחשבותיה ורגשותיה. לטענתו מכתביה יעוררו בו את השראת הכתיבה. אם היא לא תסכים לדרישתו- הוא ימחק את כל זכרונותיה מהמחשב.
זו העלילה בקצרה שעליה נסוב הספר.
אקטואלי, מקורי, מעורר סקרנות.
טוב אז ליזו היא בחורה בת 23. קצת מתוסבכת, קצת בדיכאון, חצופה, עם סגנון דיבור משלה. סגנון שאליו אני אישית לא התחברתי.
מישו חותם את מכתביו- "בידידות מישו".
היא לעומתו- "לך תזדיין".
אם מישו היה הולך להזדיין ככמות הפעמים שהיא שלחה אותו להזדיין היינו מקבלים רב-שגל.
בערך באמצע הספר חל בליזו איזשהו מהפך ותגובותיה מתמתנות. היא כבר לא שולחת את מישו להזדיין. היא הופכת להיות רכה יותר, אנושית יותר, רגשנית יותר. הקורא מתוודע לליזו שונה, עם זווית ראיה בוגרת יותר. נראה שהמכתבים ששלחה למישו היוו מעין פורקן עבורה, תחליף לביקור בספת הפסיכולוג. המכתבים גורמים לה להתגבר על תחושת החידלון, על הכעס המפעפע בתוכה. היא חווה גם סוג של התבגרות.
אהבתי את הסיפורים של ליזו עם נחצ'ה המבוגר שגר בבית האבות שבקיבוץ. כולם מסביבה אמרו לה שהוא סובל מדמנציה ומדמיין דברים אבל תאמינו לו שהכל בסדר בראש שלו. זקן חביב שמצא אוזן קשבת וחברה.
סופו של הסיפור מפתיע. לא צפוי. למרות שמהשורה הראשונה בפרק האחרון כבר ידעתי מה תהיה השורה האחרונה.
ועדיין לא אמרתי מילה על סיפור חייו המורכב של מישו ואיך הסיפור מצטלב עם ג'אז.
את זה אשאיר לכם לקרוא.
תודו על האמת- הצלחתי לבלבל אתכם.
כי פתחתי בכך שלא היה קליק ביני לבין הספר ובאותה נשימה גם כתבתי שהיו דברים שהפתיעו וריגשו אותי.
ואומר שוב שאם הייתי בתקופה פחות לחוצה בחיי- אולי היה מתפתח רומן אחר בינינו. או שלא.
בכל מקרה- אם הסתקרנתם לגבי ליזו ומישו ואתם כמהים לדעת מה כל המהומה בכל הג'אז הזה-
תקראו ותבינו.
קריאה נעימה!!
תאריך הכנסה לאתר 13/05/2017
והמחשבה שכמעט ויתרתי על קריאת הספר הזה....
בחודשים האחרונים ראיתי את עטיפת הספר "כל הג'אז הזה" מופיעה בתדירות גבוהה על הקיר בפייסבוק שלי. והיו גם המלצות. סימנתי לו שאני מעוניינת לקרוא אותו. והתחלתי את הספר. לאחר 20 עמודים לא ממש הבנתי על מה "הדיבור".
... המשך הביקורת
והמחשבה שכמעט ויתרתי על קריאת הספר הזה....
בחודשים האחרונים ראיתי את עטיפת הספר "כל הג'אז הזה" מופיעה בתדירות גבוהה על הקיר בפייסבוק שלי. והיו גם המלצות. סימנתי לו שאני מעוניינת לקרוא אותו. והתחלתי את הספר. לאחר 20 עמודים לא ממש הבנתי על מה "הדיבור".
ואז נכנסתי לאתר של נוריתה למיני סייט שסוקר את הספר וקראתי שוב את כותרות הסקירה על הספר והחלטתי להמשיך בקריאה. ואז הבנתי את הקסם של הספר וגם את קסמן של הדמויות שבהתחלה נראות לנו שטחיות וסתמיות והן בעצם נפשות מרתקות.
הספר מאת : סנונית ליס, הוצאה לאור: הוצאת סנונית תוכן, 308 עמודים
אודות הספר (תקציר)
מה הייתם מוכנים לעשות כדי להשיב לרשותכם את הזיכרונות היקרים לכם ביותר, אם הייתם עלולים לאבד אותם לנצח? עם הדילמות האלה נאלצת להתמודד ליז פיין, צעירה רגילה, בת 23, עם חיים "לא כל כך רגילים", כדבריה. מסלול חייה המבטיח של ליז נקטע באופן פתאומי בעקבות תאונה. יום אחד גם המחשב הנייד שלה נגנב, וזמן קצר לאחר מכן היא מקבלת מכתב סחיטה. הסחטן, "מישו", , המחזיק בחייה הווירטואליים של ליז כבבן ערובה. הוא דורש ממנה לכתוב לו 40 מכתבים שבהם תחשוף באותנטיות מוחלטת את חייה, את מחשבותיה ואת רגשותיה. אם לא תעשה זאת, הוא מאיים כי ימחק את התכנים שבמחשב שלה: מכתבים יקרים לליבה שאין להם תחליף ויומנים שבהם תיעדה את הזיכרונות החשובים לה ביותר. קולותיהם של ליז, של "מישו" ושל דמויות מחייהם נשזרים זה בזה בסיפור סוחף, שבמהלכו נחשפים סודות מכוננים. חליפת המכתבים ביניהם מגוללת בפני הקורא בהדרגה את סיפור חייהם המורכב מחוויות צבעוניות, מאהבות אבודות, מטרגדיות ומניסיונות להתאושש מהן.
אני, בשונה מאחרים, לא מתייחסת לספר כאל חליפת מכתבים בין ליז ומישו. מבחינתי הספר הזה הוא סוג של הליכה לאורך נתיב חייהן של דמויות בשני שבילים מקבילים. בכל אחד מהשבילים אני מגלה מפעם לפעם עוד ועוד אירועים והתרחשויות מפתיעות.
השבילים של ליז הם שבילי הקיבוץ שלה, שירותה הצבאי, אירוע משנה החיים שהיא חוותה וההתמודדות שלה לאור מצבה החדש.
השבילים של "מישו" הם שבילים השזורים בשביליה של ליז בטכניקות כתיבה מקוריות. ההכרות עם הביוגרפיה של "מישו" גם היא מתגלה לקורא לאט לאט אבל בעוצמה מטלטלת ביותר.
הסופרת מוליכה אותנו לצידה בין חייה של ליז לחייו של מישו בטכניקת כתיבה ייחודית וחלק ממנה היא שימוש בתבניות כתיבה של התכתבות בין שני הגיבורים הראשיים. חלק מהמכתבים קצרים עד מאוד וזה מאפשר הפוגה מהעומס הרגשי של הספר.
"כל הג'אז הזה" מלמד אותנו את אשר ידוע מאז ומעולם. כתיבה, אוזן קשבת, מישהו שיושיט לנו יד (גם אם היא וירטואלית ונעשית בדרכים לא דרכים), הצורך שלנו כאנשים לפרוק את משא הרגשות שלנו- מקלים על הקשיים שאנחנו עוברים.
הספר הוא עוצמתי מבחינת הרגשות וברובו הוא ספר מלנכולי משהו.
ואני אסיים את הסקירה בהמלצה חמה על הספר השונה הזה (שטוב שהתעקשתי להמשיך לקרוא אותו) בשני ציטוטים שהופיעו בספר:
"בכל דבר יש יופי, אך לא כל אחד יכול לראותו" קונפוציוס (עמוד 222)
"השיחה היא משחק השחמט המעניין ביותר" (עמוד 261)
תאריך הכנסה לאתר 29/04/2017
זהו אחד הספרים הטובים והמיוחדים שקראתי בזמן האחרון.
יש בו כל כך הרבה דברים, שאני לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל.
ליז (עליזה) פיין היא צעירה, שגדלה בקיבוץ, והיא בת 23. בגיל 20 היא עוברת תאונת דרכים. בתאונה זו ליז נפגעת וחברתה נהרגת.... המשך הביקורת
זהו אחד הספרים הטובים והמיוחדים שקראתי בזמן האחרון.
יש בו כל כך הרבה דברים, שאני לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל.
ליז (עליזה) פיין היא צעירה, שגדלה בקיבוץ, והיא בת 23. בגיל 20 היא עוברת תאונת דרכים. בתאונה זו ליז נפגעת וחברתה נהרגת.
ליז מנסה להתמודד הן עם מצבה הפיזי והן עם מצבה הנפשי. היא עוברת לגור לתל אביב, אבל אז, המחשב שלה שיש בו התיעוד, מכתבים, יומן ועוד נגנב לה. כלומר, כל הזיכרונות שלה, נעלמים עם המחשב. ליז חוזרת לקיבוץ, להוריה.
יום אחד, ליז מקבלת מייל. אדם בשם "מישו" כותב לה, שהוא קנה את המחשב שלה בחנות "יד 2". הוא מציעה לה עיסקה או יותר נכון סחיטה.
היא תכתוב לו 40 מיילים, שכל מייל יכיל לפחות 500 מילים, על עצמה, על מה שהיא עושה, מחשבות שלה, רגשות שלה וכו', ואז הוא יחזיר לה את המחשב. אחרת הוא ימחוק כל מה שיש על המחשב.
מישו מציג את עצמו כסופר מתוסכל, שכתב כבר 2 רבי מכר, ומאז כלום. הוא מקווה שעל ידי מיילים של ליז, המוזה תחזור אליו.
וכאן מתחילה חליפת מיילים מאד מוזרה ומיוחדת בין מישו ובין ליז.
לאט לאט אנחנו מתחילים הכיר את החיים של מישו וליז. מה שעבר עליהם, מה שעובר עליהם. גם הסגנון של המיילים משתנה.
ליז היא צעירה. מכתבים שלה קופצניים, מלאי סלנג וקללות.
של מישו מכתבים רגועים.
אך כל זה משתנה לאט לאט.
אנחנו למדים על התיסכולים שלהם. על החיים שעברו, על השריטות שלהם.
ובאמצע יש את ג'אז. המיוחדת. הקופצנית. הקפואה בזמן.
בנוסף למכתבים, אנוחנו קוראים את ניומן שכתה "מישו" בגיל 9.
מכתבים של ג'אז.
פרקי יומן
ועוד.
אחד הדברים שאהבתי, זאת ההתבגרות של ליז. השינוי שחל בליז. זה מתבטא בשינוי השפה. בדיוק כמו בספר "צבע הארגמן" או בספר "תאמינו או לא", השפה משתנה לאורך הספר. אם בהתחלה ליז כתבה בסלנג עם קללות רבות, הצורה מאד אגרסיבית ופרובוקטיבית, לאט לאט היא נרגעת, מתבגרת, מתגברת - ואז גם השפה שלה משתנה. הופכת להיות שפה נורמטיבית. אם בהתחלה היא צועקת ומקללת, פתאום היא כותבת תהבטן, מהלב. השינוי הוא ממש מוחשי.
הספר הוא על חברות, אובדן, תיסכול, פחדים, אהבה, יחסים, נפש ועוד.
הוא כתוב בצורה מאד מיוחדת. כאשר הרבה משפטים קצרים שהם פנינים אמיתיים פזורים בין דפי הספר.
וכמובן, הסוף המפתיע.
מזמן ספר לא נגע בי, כמו הספר הזה.
מאד מאד, אבל באמת מאד ממליצה.
תאריך הכנסה לאתר 07/04/2017
"ייתכן שתתקשי להאמין לי, אך אני פועל מחוסר ברירה. גם אני איבדתי אנשים בחיי, ואני יכול לתאר לעצמי מה רב הוא ערכם של זיכרונות מאדם יקר שאיננו עוד. פניתי אלייך דווקא משום שנדמה לי שבדומה אלי, אינך ממעיטה בערכם של מילים ושל זיכרונות." (עמ' 16).
עליזה,... המשך הביקורת
"ייתכן שתתקשי להאמין לי, אך אני פועל מחוסר ברירה. גם אני איבדתי אנשים בחיי, ואני יכול לתאר לעצמי מה רב הוא ערכם של זיכרונות מאדם יקר שאיננו עוד. פניתי אלייך דווקא משום שנדמה לי שבדומה אלי, אינך ממעיטה בערכם של מילים ושל זיכרונות." (עמ' 16).
עליזה, עליסה, אליס, ליז. שמה בעיקרון הוא עליזה פיין היא בת 23, ליז יודעת שהשם עליזה ניתן לה על שמה של סבתה שמתה, היא שונאת את השם.
כאשר הדירה שבה היא הייתה גרה בתל אביב נפרצת, היא מחליטה לחזור לגור עם הוריה בקיבוץ, היא עובדת ולומדת בבית דרך המחשב הישן של ההורים.
ג'אז או יסמין, היא החברה הכי טובה של ליז. שניהן מלאות בשמחת חיים.
ל"מישו" יש את המחשב נייד שבו ליז שומרת את כל הזיכרונות.
"מישו" שולח לה הודעה ומציב לה אולטימטום, ולבסוף היא נענית ומתחילה לחשוף את עצמה ולגלות סודות שהיא לא סיפרה לאף אחד.
"מישו" שולח לה מכתב ראשון שבו עליזה פיין מגלה שהמחשב נייד שלה משמש כ"בן ערובה", ואם היא רוצה לקבל את המחשב שלה על כל מכתביה וזיכרונותיה היא צריכה לכתוב לו 40 מכתבים כנים, לפחות 500 מילים בכל מכתב, אם זה עונה לפי בקשתו הוא גם מצרף לה קבצים לקריאה על פי בקשתה.
"מישו" שולח לה גם ערובה – מעין יומן שהוא כתב כשהיה ילד. היומן נותן לליז רקע על חייו של "מישו" ועל הוריו.
מה הקשר בין "מישו" לליז? מה שמו האמיתי של מישו? איך הדמויות קשורות זו בזו?
כשקראתי לראשונה את התקציר, זה הזכיר לי קצת את "מיזרי" של סטיבן קינג - סופר נשבה על ידי המעריצה שלו ויש לה בקשה שהוא יכתוב עוד ספר בסדרת הספרים שלו.
כריכת הספר תואמת מאוד לתוכן הספר. אהבתי את הסוף. מקווה שסנונית שוקלת לכתוב עוד ספר כמו "כל הג'אז הזה", מאוד נהניתי מקריאתו.
מומלץ מאוד!!!
"ג'אז. ג'אזי היא יסמין. או ג'אז או ג'אזמין כמו שאמא שלה והחברים הלוזרים שאמא שלה הצליחה ללקט בכל חור בארצות הברית קראו לה. ג'אזי היא חלום בהקיץ, היא זיכרון ילדות. היא נשמה או נפש או נחיר או שק הדמעות שלי." (עמ' 45).
תאריך הכנסה לאתר 06/04/2017
גילוי נאות : זכיתי בספר לסקירה .
כמו בכל ספר שאני קוראת אני אוהבת לקחת משפטים שאהבתי ולשמור אותם במחברת ... המשך הביקורת
גילוי נאות : זכיתי בספר לסקירה .
כמו בכל ספר שאני קוראת אני אוהבת לקחת משפטים שאהבתי ולשמור אותם במחברת 
היו המון משפטי חוכמה אבל המשפט שאקח איתי הלאה הוא :
" לפעמים גם כאשר אדם מאמין שאין לו ברירה , הוא יכול להתרומם אם רק תושט לו היד הנכונה " .
מודה שראיתי את השם של הספר והכריכה , לא הבנתי למה הסופרת בחרה דווקא בכריכה ובשם הזה .
במהלך הקריאה חזרתי כמה פעמים לכריכה ולשם והבנתי שהכריכה והשם מתארים אחד לאחד את מה שהיה שם .
קצת על הספר :
בחורה ששמה ליז , מקבלת הודעה מאלמוני שמכנה את עצמו 'מישו' , מחזיק במחשב האישי שלה ..
כדי לקבל אותו בחזרה ליז צריכה לכתוב לו 40 מכתבים של 500 מילים , מכתבים כנים על קורות חייה ועל רגשותיה .
ליז כמובן לא מסכימה איתו וה'מישו' מציב לה אולטימטום , היא נכנעת וחושפת את עצמה בפניו ....
הספר כולו בנוי ממיילים ששלחו אחד לשנייה ,
ספר סוחף ומרתק עד לסוף המטלטל שלא ציפיתי לו בכלל .
נסחפתי עם הספר , גם צחקתי מכל ה"לך תזדיין" "מי אתה ומה אתה רוצה ממני ? " .
נכון היו כאלה הרבה וזה רק מדגיש כמה זה עכשווי , מצד אחד גס ומצד שני 'מישו' השתמש בשפה רהוטה ומנומסת ..
הזדהתי כל כך עם הדמויות כך שכאבם היה כאבי ..
ספר גאוני , על חברות , על מצוקה נפשית , על רגשות אשם , הורים וילדים ועוד ...
הספר ממחיש שצריך להתמודד עם העבר שלך כדי שיהיה לך עתיד טוב יותר .
בחיים יש משברים , אי אפשר להתחמק ולברוח מזה .
המילה שבר נמצאת במילה משבר ולא סתם .
כשאדם נמצא במשבר הוא חושב שמשהו בתוכו נשבר ושאי אפשר לתקן את זה .
חשוב לזכור , שהחיים הם מעל הכל ואסור להתבייש ולחשוש מלבקש עזרה .
תספרו תשתפו חברים משפחה בעלי מקצוע מי שלא יהיה , רק אל תשארו לבדכם במקום החשוך שאתם נמצאים ..
תנו לאחרים להושיט לכם יד ולקחת אתכם לאור .
ובקצרה , מומלץ בחום !
תאריך הכנסה לאתר 05/04/2017
אני חי ומכיר היטב את הרשת.
עידן האינטרנט ועידן הרשת החברתית צמצם את גבולות העולם והפך אותנו לנגישים יותר אחד לשני.
כמובן שסכנות רבות טמונות בנגישות הזאת, אחת מהן היא מה שקוראים בשפת האינטרנט "סטוקינג" לעקוב אחרי אדם, להיות נגיש לכל מידע עליו והיום קל מאוד להשיג מידע כמעט על כל אדם.... המשך הביקורת
אני חי ומכיר היטב את הרשת.
עידן האינטרנט ועידן הרשת החברתית צמצם את גבולות העולם והפך אותנו לנגישים יותר אחד לשני.
כמובן שסכנות רבות טמונות בנגישות הזאת, אחת מהן היא מה שקוראים בשפת האינטרנט "סטוקינג" לעקוב אחרי אדם, להיות נגיש לכל מידע עליו והיום קל מאוד להשיג מידע כמעט על כל אדם.
כמובן שבדרך זו אפשר גם לסחוט אנשים, לאיים עליהם ועוד.
רובנו חיים כל הזמן על התפר שבין העולם המציאותי לעולם הוירטואלי וחלקנו לא תמיד יודעים מתי זה מתחיל ומתי זה מסתיים.
הספר הזה מדבר בדיוק על התפר הזה שבין העולמות למיטב הבנתי.
סנונית ליס הוציאה מוצר מסקרן מאוד שמביא בתוכו הפתעות רבות ומוציא רגש רב מהקורא.
רגשות שנעים בין כעס ותיעוב כלפי דמות מסוימת והתרגשות רבה נוגעת ללב כלפי דמויות אחרות.
הספר הזה נגע בי, נגע בי מאוד.
קודם כל כמו שהוא נע על התפר שבין העולמות, המציאותית והוירטואלית הוא נע כל הזמן בין צחוק לכאב, בין זכרונות שמחים לזכרונות כואבים ולמעשה ככה בדיוק בנויים החיים של כולנו.
חלקנו שומרים סודות שמכאיבים לנו ולפעמים צריך משהו קיצוני כדי לשחרר אותם.
למה הספר הזה נגע בי?
כי בדיוק בימים אלו אני כותב ספר אוטוביוגרפי שמבוסס על מכתבים שאני כותב לאימי המנוחה ועל ידי כך אני משחרר המון כאבים שהיו עצורים בי שנים.
אבל נעזוב אותי כרגע ונחזור לספרה של סנונית ליס.
בחור בשם מישו (כך הוא מכנה את עצמו) יוצר קשר עם בחורה בשם ליז פיין.
הוא מספר לה שהחשב הנייד שלה ברשותו, הוא רכש אותו מחנות יד שניה ובתוך המחשב נמצאים כל הקבצים והזכרונות של ליז.הוא ישחרר לה אותם ויתן לה את המחשב בתנאי שליז תתחייב לשלוח לו 40 מכתבים שבהם תחשוף את חייה בפניו, אם לא תעשה כך מישו ימחק את הקבצים מהמחשב.
ליז בחורה עם פוסט טראומה בעקבות תאונה קשה שעברה וחייה השתבשו לחלוטין בעקבות כך. חזרה לגור בבית הוריה בקיבוץ ומנסה להתמודד עם השברים בחייה.
בתוך זה נמצאת בחורה נוספת, ג'אז שמה.
את הקשר בין ג'אז לליז לא אחשוף בפניכם ואתן לכם הקוראים להבין לבד.
הקשר המעניין שמתפתח בין ליז לסוחט שלה מרגש ומסעיר, כואב ונוגע.
הדמויות והדרך שבה המחברת הביאה אותם לידי ביטוי על הדף נגעו בי מאוד.
הכתיבה היומיומית העכשווית עוזרת מאוד להתחבר לספר, השפה והדרך ההדרגתית בה נבנה האמון בין הדמויות קשה, כואב ומצד שני יש בו הרבה הומור שהסאב טקסט שלו הוא בדיוק ההיפך ממצחיק.
הספר מלא הפתעות והוא טלטל אותי לא מעט פעמים.
אני רוצה להתייחס לכריכה.
הרבה פעמים ספרים שיוצאים בהוצאות עצמיות מאכזבים אותי בגישה השיווקית שלהם.
יש תחושה שאין מספיק הבנה כמה התחרות במדף הספרים היא קשה.
סנונית ליס ככל הנראה מבינה היטב שיווק והכריכה מקצועית מאוד, האיור נהדר וצבעוני ויוצר חיבור מיידי לתוכן הספר.
שאפו לדניאל פלג המאייר ומעצב הכריכה.
זה ספר שבולט על מדף הספרים ואני בטוח שזה עוזר לכך שאנשים ירימו אותו ויתעניינו בו וזו כבר נקודת פתיחה טובה.
ספר נהדר, מורכב, עכשווי בתוכנו ועצוב מאוד.
ממליץ עליו בחום רב.
תאריך הכנסה לאתר 18/03/2017
קראתי הרבה סקירות על הספר לאחרונה והרבה אהבו אותו.. וזה סיקרן אותי מאוד.
עליזה פיין (ליז-ליזי) נערה בת 23 מלאת שמחת חיים, קיבוצניקית עם לב חם ומכיל. ערב בנות עליז בפאב עם חברתה הטובה ואחרי תכנונים משותפים לטיול בחו״ל והגשמת חלומות, הופך לסיוט. ברגע... המשך הביקורת
קראתי הרבה סקירות על הספר לאחרונה והרבה אהבו אותו.. וזה סיקרן אותי מאוד.
עליזה פיין (ליז-ליזי) נערה בת 23 מלאת שמחת חיים, קיבוצניקית עם לב חם ומכיל. ערב בנות עליז בפאב עם חברתה הטובה ואחרי תכנונים משותפים לטיול בחו״ל והגשמת חלומות, הופך לסיוט. ברגע אחד הכול משתנה תאונה שטורפת את הקלפים של חייה מחדש!
החיים של ליזי לא פשוטים, היא מתחילה תקופת שיקום ובאקט של עצמאות היא עוזבת את בית הוריה בקיבוץ ועוברת לתל-אביב לדירה משלה. מכה נוספת ניחתת עליה :הדירה נפרצת והמחשב האישי שלה נגנב .. בעצם כל החיים שלה עליו ללא גיבוי ונמצא פרוץ אצל מישהו אחר. היא חוזרת עם "הזנב מקופל בין הרגליים" לקיבוץ ולפתע יוצר איתה בחור קשר ואומר לה שהמחשב שלה אצלו וכמובן הוא רוצה ממנה משהו בתמורה. אותו סחטן קורא לעצמו ״מישו״. "מישו" המסתורי הוא גבר שחי בתל אביב עם לשון חדה ומחזיק בדבר הכי יקר לליז . הוא דורש ממנה לכתוב לו 40 מכתבים בני 500 מילים כל אחד שבהם תחשוף את חייה, מחשבות והרגשות שלה. ואם לא תעשה זאת הוא מאיים שימחק דברים אישים ששמרה במחשב שלה! מכתבים וזיכרונות שיקרים לליבה וחשובים לה ביותר.
בואו נחזור לליזי לרגע, חייבת להתייחס לשפה בה היא משתמשת ולומר כי לא היה לי קל. היא בחורה צעירה שלא שמה רסן לפה שלה, בסגנון הדור הצעיר של ימינו שמדבר בפתיחות ושפה נועזת ואני כנראה הזדקנתי, אבל אל תגידו שלא הזהרתי.
הספר מגולל החלפת מכתבים בניהם שבהם נחשפים סודות אפלים של ״מישו״ וליז מתחילה להיפתח לאורך הסיפור ולגלות על עצמה דברים שסגרה בליבה שאפילו היא לא רצתה להודות בהן בפני עצמה. היא עוברת תהליך ארוך ומשמעותי בחייה
הסיפור הלך ונבנה לאורך הספר אבל היה שלב שאני חייבת להודות שהרגיש לי שהוא לא מתקדם.. דרך במקום ממחציתו ועד כמעט סופו . לשמחתי הפרק האחרון הקפיץ את הספר כמה רמות למעלה ואפילו הצליח להפתיע אותי. וואווו זאת הייתה תפנית מטורפת בקטע טוב. אבל הרגיש לי פספוס לתת לו רק את הפרק האחרון . הייתי נותנת לסוף יותר משקל ופורסת אותו על יותר פרקים. דווקא החלק המסקרן ביותר נגמר מהר וחבל ..
הרעיון שלעצמו מעולה הסוף היה לא צפוי ומפתיע.
בסולם סוזן    
תאריך הכנסה לאתר 05/03/2017
קיבלתי את הספר במטרה לעשות סקירה לפני שהוא יוצא לאור, הוא ישב לי במייל לא מעט זמן עד שהתפניתי לקרוא בו.
ומהרגע הראשון, מילה, דף , נשאבתי לתוך הסיפור שהחל מבחינתי בבלבול, מה שגרם לי לקרוא במהירות ולהעביר דפים בקצב מסחרר, גם כדי לגמוע את צימאוני,... המשך הביקורת
קיבלתי את הספר במטרה לעשות סקירה לפני שהוא יוצא לאור, הוא ישב לי במייל לא מעט זמן עד שהתפניתי לקרוא בו.
ומהרגע הראשון, מילה, דף , נשאבתי לתוך הסיפור שהחל מבחינתי בבלבול, מה שגרם לי לקרוא במהירות ולהעביר דפים בקצב מסחרר, גם כדי לגמוע את צימאוני, וגם כדי לחיות את אותו סיפור! תוך זמן קצר מצאתי את עצמי צוחקת, בוכה, עצובה או שמחה.
הסיפור מגלגל את חיה של ליז הצעירה שהחיים לקחו ממנה את הדבר החשוב לה ואף הותירו אותה עם פצעים, ברגע שהמחשב שלה נגנב היא עוזבת את דירתה וחוזרת להוריה לקיבוץ, היא מקבל מיילים ממישו, ככה הוא חותם את שמו. מכעס ועצבים, הרגשת אובדן ובלבול, אין ספור מיילים כועסים ובוטים, הם נכנסים לעולם אינטרנטי ידידותי שבו הרגשות והסודות הקסומות יוצאים החוצה, הם מעניקים סוג של עזרה זה לזו ואף מגלים על עצמם יותר ממה שתכננו, ליז לא מחפשת עזרה או אנשים שיאמרו לה מה לעשות ואיך במיוחד לא שיתערבו באבל שלה או בחייה, המטרה של ליז היא להחזיר את המחשב שלה בחזרה ללא איבוד זיכרונותיה שחשובים לה עד מאוד. המטרה של מישו? מה מטרתו? מעבר לאותן התכתבויות שבהתחלה מעצבנות את ליז ללא סוף ותגובותיה גרמו לי לחייך לעצמי.
הסוף מפתיע לחלוטין ואני כותבת פה שוב, עם דמעות בעיניים.
הכתיבה יוצאת מן הכלל בכול המובנים , יש בספר שלושה נקודות מבט, שלושה אנשים שלכול אחד שפה אחרת. סנונית מצליחה להעביר כל אחד מאותן דמויות, שפות ומחשבות בצורה מדהימה, הספר הוא קסם, גורם לחשוב על החיים ועל מי אנו ומה אנו רוצים מעצמנו ומאחרים.
מיותר לציין שאכן לגמתי אותו כמו מים וסיימתי בתוך שעתיים.
תודה, תודה ושוב תודה, מעולה!
אני ממליצה בחום.
תאריך הכנסה לאתר 26/02/2017
זהו ספר שכולו חלופת מיילים בין גבר לאישה. הסיפור מעניין, זורם ונקרא בנשימה אחת.
סיפור על התמודדות עם משבר גדול ועל הנסיון להיאחז בחיים למרות הקשיים. ממליצה בחום!
הגיבורה היא ליז פיין, בחורה בת 23. ליז עברה תאונת דרכים קשה שבעקבותיה חייה השתנו. היא חזרה... המשך הביקורת
זהו ספר שכולו חלופת מיילים בין גבר לאישה. הסיפור מעניין, זורם ונקרא בנשימה אחת.
סיפור על התמודדות עם משבר גדול ועל הנסיון להיאחז בחיים למרות הקשיים. ממליצה בחום!
הגיבורה היא ליז פיין, בחורה בת 23. ליז עברה תאונת דרכים קשה שבעקבותיה חייה השתנו. היא חזרה לקיבוץ לגור עם הוריה. היא בודדה, מסתגרת בביתה ולא מצליחה לנהל חיים רגילים. יש לה התקפי חרדה, סיוטים, היא סובלת מפוסט טראומה. ליז מבלה בעיקר עם המחשב, היא כותבת זכרונות שלה מהעבר, בעיקר עם חברתה ג'אז, חברת נפש שאותה כינתה "אחותי".
יום אחד המחשב נגנב מביתה. היא מקבלת מייל למחשב בבית הוריה, מאדם שמכנה את עצמו "מישו". הוא כותב לה שהמחשב שלה נמצא בידיו. הוא קנה אותו בחנות יד שניה ומצא עליו את כל המכתבים והיומנים שלה.
"מישו" מבקש ממנה שתכתוב לו ארבעים מיילים שבהם תחשוף את חייה בפניו, את רגשותיה ואת מחשבותיה. אם היא תסרב, הוא ימחק את המכתבים שלה וכל עברה ייעלם.
ליז מסרבת לו ומקללת אותו אבל לאט לאט היא מבינה שאין לה ברירה ומתחילה להיחשף בפניו. היא מספרת לו על עברה, על חברתה הטובה ועל קשייה בהווה. היא נפתחת בפניו והוא קולט את מצבה הקשה.
גם "מישו" נפתח בפני ליז ומספר לה על עצמו, על זוגתו לשעבר, על חייו ועל בדידותו.
מיהו "מישו" ומה הקשר שלו לליז? מדוע הוא סוחט אותה ומהי מטרתו?
תקראו ותגלו, מבטיחה לכם סוף מאד מפתיע.
הספר ממחיש כמה חשוב לדבר במצבים של דיכאון לאחר אובדן, כמה חשוב להתריע, כמה חשוב ללכת לטיפול כי לא תמיד אפשר לצאת ממצב כזה לבד.
יש משברים גדולים בחיים שנראה כאילו אין דרך חזרה ולעיתים עולות מחשבות אובדניות, אבל החיים מעל הכל ולא צריך להתבייש לבקש עזרה, הן מחברים ומשפחה והן מבעלי מקצוע. אמנם החיים לא יחזרו לקדמותם, את מי שאבד לא ניתן להשיב, אבל יש המון רגעי אושר ששווה לחיות בשבילם.
מומלץ בחום!
תאריך הכנסה לאתר 02/02/2017
זה התחיל בפוסט בפייסבוק, בקבוצת קוראים שאני חברה בה, ומאוד מעריכה. מנהלת הקבוצה העלתה תקציר של ספר של כותבת צעירה שלא שמעתי עליה ובו ביקשה מספר קוראים לקריאת כתב היד שלה ולחוות דעה. כמי שקוראת ומבוקרת ספרים תויגתי בפוסט ועל כך תודתי.
הרעיון העומד... המשך הביקורת
זה התחיל בפוסט בפייסבוק, בקבוצת קוראים שאני חברה בה, ומאוד מעריכה. מנהלת הקבוצה העלתה תקציר של ספר של כותבת צעירה שלא שמעתי עליה ובו ביקשה מספר קוראים לקריאת כתב היד שלה ולחוות דעה. כמי שקוראת ומבוקרת ספרים תויגתי בפוסט ועל כך תודתי.
הרעיון העומד מאחורי הספר סקרן אותי הסכמתי לקבל את כתב היד והיום אני יודעת להגיד שזכיתי, פשוט זכיתי להיות מהקוראים הראשונים של הספר טרם צאתו לאוויר העולם.
אז ככה,
לפני שנכנס לעומקם של דברים, אתחיל דווקא בעמוד הראשון של הספר, זה שקודם לעלילה, בו המחברת, מתארת בצורה מופלאה כיצד ניתן וכדאי להשתמש בספר. החל משורות אלו התחלתי להתאהב בסגנון, בכתיבה.
כל הג׳אז הזה עוסק בליז, נערה צעירה בשנות העשרים לחייה שעברה טרגדיה בחייה, כזו שהפכה את חייה, שלא לומר סיימה את חייה, או לפחות את אלו שהכירה עד כה.
ליז, קיבוצניקית, שעברה לחיות בתל אביב (וחזרה לקיבוץ ) מקבלת יום אחד הודעה מאלמוני, המודיע לה שמחשבה הפרטי (שנגנב מדירתה בתל אביב) הכולל כל כתביה האישיים ויומנה הפרטי, נמצאים אצלו, ורק כאשר היא תכתוב לו 40 מכתבים, בני 500 מילים כל אחד, הוא יחזיר לה את האוצר היקר שלה.
לסחטן האלמוני, אותו "מישו", כך הוא חותם את שמו בסוף ההתכתבויות עימה, יש תנאים:
על המכתבים להיות "מכתבים כנים שבהם תספרי באמת ובתמים על קורותייך-מעשייך, חוויותייך, תחושותייך ומחשבותייך. על המכתבים להגיע אליי לפחות אחת לשבוע לדואר אלקטרוני זה. לעיתים אשאל אותך שאלות ואת תתבקש לענות עליהן בכנות מלאה ומוחלטת. לעיתים אשיב למכתבייך, לעיתים לא, כך או כך, יהיה עלייך להמשיך לשלוח את המכתבים בקביעות. אם תשני את סיסמאותייך ו/או אם תנסי לעדכן אדם אחר בכתובת זו או בחילופי דברים עתידיים בנינו, ו/או אם תנסי לברר כל מידע על אודתיי, תפני לרשויות החוק או תעשי כל פעולה אחרת שעלולה להתפרש בעיני כאילו שאת שואפת להסתירממני מידע, לחסום את גישתי להתנהלותך הוירטואלית או להתחקות אחריי - תאבדי את כל כתבייך וזכרונותייך." (עמוד 4)
ליז, במילים עדינות, "חוטפת עליו את הקריזה של החיים", מקללת אותו במגוון קללות רחב (או צר, אבל די חוזר על עצמו בעקביות), אבל מה לעשות ? החומר שעל המחשב יקר לליבה יותר מידי מכדי לאבד אותו, והיא נענית לתכתיבי הסחטן.
מיהו אותו "מישו"? מדוע הוא עושה זאת? מתי, אם בכלל, ליזי תתחיל לשתף איתו פעולה? מהי בכלל מטרת הסחיטה הזו?
את כל זה אשאיר לכם לגלות.
הספר מגולל את כאמור את סיפורה של ליז, כמו גם את סיפורה של יסמין, חברתה הטובה, או בכינויה גאז׳י, או הקרביים, הלחמית, באישון, הקיבה ועוד מיני איברים פנימיים וחיצוניים המעידים על הקשר הבלתי נתיק הזה בין השתיים. חברות שהן יותר אחיות מאשר תאומות זהות שחלקו את אותו שק הריון.
אני נפעמתי מעוצמתה של החברות המדהימה הזו. הן כל כך משלימות האחת את השניה.
יסמין היא אישה אמיצה, טיפוס של ממש, שהסגנון הבוטה שלה היא חלק מעולמה העשיר והמגוון. היא אישה מצחיקה בטירוף, צינית ונהניתי כל כך לקרוא אותה ועליה. ליזי, הנפש התאומה שלה, נדמית כאישה חזקה, אך בעקבות הטרגדיה שפקדה אותה היא הפכה שבר כלי ואף שקלה ליטול את חייה במו ידיה.
תוך כדי ההתכתבויות נחשפים חייה של ליזי, עם ובלי חברתה הטובה, החצי שלה. דמויות נוספות מתווספות, מוסיפות נדבך אחר נדבך ומכסות את העלילה כולה.
אחד מהדמויות השוליות לכאורה בעלילה הוא אדם זקן, נחצ׳ה השוהה בבית האבות של הקיבוץ. הוא הכיר את עליזה, סבתה של עליזה (הלוא היא ליז שלנו) והוא עוזר לה לחשוף סודות מהעבר ויותר מכך, מוביל אותה לתובנות מדהימות, למרות ועל אף מה שכולם חושבים עליו.
"הה ליזה ליזה, אז רחמי על עצמך! אני אגיד לך משהו שאמרתי למלכהל׳ה שלי: הרחמים העצמיים, סתם ככה יצא להם שם רע. רחמים עצמים אין פירושם תבוסתנית, לא לא! לרחם על עצמך משמעו לגלות חמלה כלפי עצמך כאשר העולם אינו עושה זאת. להיות לך לרחם, למצוא לך בתוכך מקום חמים שתוכלי לנוח ולהתחזק בו. את, חמדתי, את היא ילדתך הבכורה. האם אמא כועסת על תינוקת כאשר הוא בוכה ? טוב, אני לא מומחה, אבל אני מאוד מקווה שלא. היא מחבקת אותו, שרה לו, מזינה אותו, עד שהבכי פוסק. אז רחמי על עצמך מיידעלע, עד שכבר לא תזדקקי לרחמייך" (עמוד 172).
גם הסחטן עצמו חושף את עצמו אט אט ומוביל את הקורא לרחם אף עליו. יחד עם זאת, לא כל כך מהר הוא גרם לליז לרחם עליו, אך כשזה כבר קרה והוא נכנס לליבה, מגיעה התגלית המרעישה.
מעטות הפעמים שאני נשארת ללא מילים, נדהמת מספר. מקווה שהצלחתי ולו במעט להעביר אליכם הקוראים את חווית הקריאה המסעירה והמטלטלת שעברתי. המחברת המוכשרת הזו, רקמה ביד אומן סיפור יפייפה, נוגע ללב ומעורר הזדהות עמוקה, עם מי מהדמויות, בשלב כזה או אחר במהלך הקריאה.
עוד ראויה לציון העריכה המשובחת. הספר ערוך לעילא ועילא, העלילה מהודקת, כל מילה כתובה בדיוק במקום המתאים לה. אין מילה אחת מיותרת בסיפור. השפה העשירה לצד זו "מן הרחוב", השילוב בין המשולבים, הם ההוכחה לכך שניתן לכתוב הכל, אבל הכל, ולעשות את זה בהרבה סטייל.
אז חבריי היקרים, עשו לעצמכם טובה והעשירו את עולמכם בספר יחיד ומיוחד, שישאיר בכם חותם ועוד הרבה זמן.
אני ממליצה בחום !
|
|
איגרת מידע נוריתה
קבלו את החדשות האחרונות מהאתר!
|