ארנסט המינגוויי שינה את פניה של הפרוזה האנגלית יותר מכל סופר אחר במאה ה-20 ועל תרומה זו זכה ב-1954 בפרס נובל לספרות. הרומנים וזרח השמש (1926) והקץ לנשק (1929) ביססו מיד עם צאתם לאור את מעמדו כאחד ממאורות הספרות של המאה ה-20.

המינגוויי חי בקרב קהילת הגולים האמריקאים בפריז בשנות ה-20 של המאה שעברה, לאחר שהספיק להיות עיתונאי ונהג אמבולנס במלחמת העולם הראשונה, ושם החל בקריירה ספרותית שזיכתה אותו בתהילת עולם.

המינגוויי היה חסיד נלהב של ציד ומלחמות שוורים, וגיבוריו היו תמיד גברים ונשים אמיצים ונועזים שנשאו צלקות בלתי נראות, הן פיזיות והן רגשיות. הוא סיקר כעיתונאי את מלחמת האזרחים בספרד ותיאר אותה ברומן המבריק, למי צלצלו הפעמונים(1940), ולאחר מכן סיקר גם את מלחמת העולם השנייה. על הנובלה הקלאסית, הזקן והים(1952), הוענק לו פרס פוליצר לשנת 1953. המינגוויי מת באיידהו, ארצות הברית, ב-1961.

ב-2003 רכשו פן וידיעות ספרים את הזכויות בעברית לכל כתבי המינגוויי, ומאז שב וחזר הסופר החשוב הזה לתודעת ציבור הקוראים בארץ.