|
|
|
מחסה |
|
|
|
מס' גולשים שצפו בספר: 5268 |
|
|
למיקי בוליטר נדמה שהחיים לא יכולים להיות גרועים יותר. במהלך שנה אחת אביו מת, אמו התאשפזה במוסד לגמילה מסמים, והוא נאלץ לעבור לגור עם מיירון, דוד שהוא בקושי מכיר, ולהתחיל ללמוד בתיכון חדש. בבית הספר יש למיקי חברים חדשים ואויבים חדשים, ולמזלו – גם חברה חדשה ונפלאה, שקוראים לה אשלי. נראה שהחיים שלו מתחילים להשתפר – עד שיום אחד אשלי נעלמת כאילו בלעה אותה האדמה.
מיקי יוצא בעקבות הרמזים שאשלי השאירה אחריה, כי הוא לא מוכן שעוד אדם קרוב ייעלם מחייו. אך מתברר לו שהנערה המתוקה והביישנית שהכיר שונה בתכלית משחשב. הוא נחשף לפרשה כה מטלטלת עד שהבעיות בתיכון נראות לו לעומתה כמו משחק ילדים. הדברים המדהימים שהוא מגלה גורמים לו לפקפק בכל מה שידע עד כה על החיים.
הרלן קובן הוא מבכירי סופרי המתח הכותבים כיום. כתיבתו מתייחדת בדיאלוגים שנונים ובעלילות רצופות תהפוכות, המתקדמות בקצב של טורנדו. ספריו נמכרו ביותר מ 50- מיליון עותקים ותורגמו לארבעים שפות, והם באמת עונים להגדרה "ספרים שאי-אפשר להניחם מן היד".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מס' גולשים שצפו בספר היום: 0 |
תאריך הכנסה לאתר 17/02/2013
את הספר קראתי לפני כחודש, בד בבד עם נקיונות הפסח. הספר הזה הצליח לשלוף אותי ממירוץ הנקיונות, והוא היווה חזרה זהירה לקריאה. כבר התרגלתי לקחת ספרים לקריאה מבלי לקרוא את מה שכתוב על הכריכה, זה עוד מתקופת החברות במועדון קוראים משפיעים של ידיעות ספרים. מאחר וכבר קראתי ספר או שניים... המשך הביקורת
את הספר קראתי לפני כחודש, בד בבד עם נקיונות הפסח. הספר הזה הצליח לשלוף אותי ממירוץ הנקיונות, והוא היווה חזרה זהירה לקריאה. כבר התרגלתי לקחת ספרים לקריאה מבלי לקרוא את מה שכתוב על הכריכה, זה עוד מתקופת החברות במועדון קוראים משפיעים של ידיעות ספרים. מאחר וכבר קראתי ספר או שניים של הרלן קובן, לקחתי ספר זה לקריאה מבלי לדעת על מה מדובר.
בתחילת הקריאה התרעמתי. חשבתי שעבדו עלי. לא ידעתי שמדובר בספר נוער שאותו כותב קובן. ספר שהוא התחלה בעצם של סידרה.
תחילת הסיפור היא סיפור השתלבותו של הנער מיקי בוליטר האחיין של מיירון בבית הספר. הצעיר בן 17, מנסה לפתור איזו תעלומה של העלמות נערה שאותה הכיר במפגש הראשון בבית הספר.
בשל גילו של המספר, והתאמת קצב התפתחות האירועים לבני הנוער, מגלה לנו הילד, בכל שלב את הצעד הבא מה שהביא אותי לחשוב שאולי מתח לא יהיה כאן.
אבל.... בהמשך, כשהמתח האמיתי הגיע, לאחר שכבר הכרנו את הנער, את חייו, את הדמויות בבית הספר שמלוות אותו בפענוח הפרשה, ובתוך לב ההתרחשות = כאן שפת הסיפור הפכה 'מקצועית' יותר. כאן בעצם אני מבינה שהדוד מיירון בוליטר שמוכר לנו מספריו של הרלן קובן, לקח את המושכות לידיו והשפה הילדית הפכה למקצועית יותר וזאת על מנת שהספר בעצם יפנה אל כולם, לכל אוהבי המתח ולא רק לבני הנוער.
תחילת הספר היא התוודעות לחייו האישיים של הגיבור - מיקי - אביו נהרג ואמו מאושפזת לצורכי גמילה מסמים. מיקי גר עם דודו. הנער הזה, בפירוש מגדל את עצמו לבד, וכנראה שהמחשבות שהיו לי עליו בתחילה הפכו במהרה לרגשות אימהיים , כך שמצאתי עצמי קוראת ומלווה אותו ומחזיקה לו אצבעות שיצליח במה שהוא עושה.
שיא העלילה הוא המקום שאליו מגיע מיקי על מנת לחלץ את אשלי.
קובן רקם עלילה מסובכת להפליא שבה קשורים חייו הקודמים של מיקי, של הוריו והאנשים שנכנסו לחייו בשלב זה. בעצם כאן מתגלה למיקי פתרון תעלומה נוספת והיא מה עלה בגורל אביו.
כאמור, המתח היה בשיאו כשכל המעורבים בסיפור הגיעו לזירה "ה"אחת. אבל.... זה לא המתח היחידי. המתח הנוסף הוא שמשפט הסיום בסוף הסיפור הוא בעצם תחילתו של הסיפור הבא בסדרה ולי ממש אין חשק להמתין עד שהיא תגיע אלינו בשפה העברית.
אני שמחה שנתתי לספר צ'אנס. השפה הילדית שבה קובן השתמש בתחילה התאימה לתפאורה אך נראה שכשהאקשן האמיתי הגיע, קובן ביגר את השפה וכבר הורגש שזה 'הדבר האמתי'.
מומלץ לאוהבי קובן. בני הנוער ימצאו בו הזדהות עם חבלי קליטה [כיתה י'] ואהבות ראשונות בתיכון.
אהבתי מאד. וכאמור ממתינה לספר הבא.
תאריך הכנסה לאתר 16/02/2013
הסיפור מסופר מפי מיקי בוליטר תלמיד כתה י'.
תחילת הסיפור מתארת את הליכתו של מיקי לבית הספר, שלושה שבועות לאחר תחילת הלימודים.
מיקי לא במצב רוח טוב: אביו מת, אמו במוסד גמילה, החברה הטובה שלו אשלי נעלמה.
בדרך לבית הספר מיקי עובר... המשך הביקורת
הסיפור מסופר מפי מיקי בוליטר תלמיד כתה י'.
תחילת הסיפור מתארת את הליכתו של מיקי לבית הספר, שלושה שבועות לאחר תחילת הלימודים.
מיקי לא במצב רוח טוב: אביו מת, אמו במוסד גמילה, החברה הטובה שלו אשלי נעלמה.
בדרך לבית הספר מיקי עובר על פני ביתה של גברת עטלף המפחידה.
זו עוצרת אותו ואומרת לו שאביו עדיין חי.
הוא לא יודע איך להתייחס לדבריה של גברת עטלף.
העובדות היבשות מוכרות לו. הוא נוכח באותה תאונת דרכים שגרמה למותו של אביו. מיקי עצמו נפצע.
ללא אב ואם, מיקי גדל בבית דודו – אחי אביו. הקשר ביניהם לא חמים, למרות הרצון הטוב של הדוד.
אחת הסיבות שמשפחתו של מיקי חזרה בשעתו לארה"ב, היה רצונו של האב לתת למיקי הזדמנות לחיות כנער רגיל, בן גילו ולא לנדוד ממקום למקום מיבשת ליבשת, כפי שעשתה המשפחה עד לאותה שנה.
הרצון הזה של האב הביא למותו. כך מיקי מרגיש.
למרות הגעגועים וחסרון האב והאם מיקי משתלב בבית הספר ויש לו גם חברים חדשים איתם הוא יוצא להרפתקה שהיא הליבה(?) של הספר.
כשאשלי חברתו הטובה נעלמת הוא מרגיש שהוא חייב למצוא אותה.יחד עם ריצ'ל, אימה (נערה 'גותית') ו'כף' הוא יוצא לחפש אחרי אשלי.
במהלך החיפושים הם מסתכנים ממש. אך מיקי וחבריו מחוייבים להציל את אשלי.
הפסוק 'כל המציל נפש כאילו הציל עולם ומלואו' מצוטט גם בספר זה (ע' 270). אך בספר הזה יש גם תפיסה האומרת שכיוון שאין אפשרות להציל את כולם, צריך לבחור את מי להציל. רצוי להציל כאלה שימשיכו גם הם להציל אחרים.
לבחירה יש משמעות רבה בספר.
לדבריה של גברת עטלף אבא שלה בחר: "החיים שלו תמורת שלי" (עמ' 275 ) והבחירה הזו שלו הכריחה את גברת עטלף (כבר בילדותה) להפוך את הבחירה שלו לבחירה הנכונה. סיכון החיים של האב תמורת חייה בזמן השואה, הביא אותה להמשיך ולהציל אנשים מאז ועד היום – זמן הסיפור, הרבה שנים אחר כך בארצות הברית.
גם אביו של מיקי חי את חייו כשמשפחתו מלווה אותו, בהצלה ובעזרה לזולת עד שמת. גברת עטלף מאמינה שמיקי הולך בדרכי אביו וטבילת האש הראשונה שלו היא בהצלתה של ידידתו אשלי שלפתע נעלמה. מיקי עם חבריו מבית הספר מצליחים להציל את אשלי, אך מיקי יודע שיש עוד הרבה מה לעשות כדי שהעולם סביבנו יהיה טוב יותר.
ניתן לראות שיש בספר קרבה ליהדות, גם ישראל מוזכרת בו מעט.
תאריך הכנסה לאתר 16/02/2013
ספר נוער ראשון שיוצא לקובן!!! – ואני קוראת כל מה שקובן כותב/יכתוב.. תחת ידו יצא ספר נוער, שמעתי עליו כל-כך הרבה ככה שטרם קראתו הייתי קצת מבולבלת:
אמרו שהוא לא מותח
אמרו שקובן "נחלש" בכתיבתו
אמרו שהוא מעולה
אמרו שהוא תוסס, מותח ונהדר... המשך הביקורת
ספר נוער ראשון שיוצא לקובן!!! – ואני קוראת כל מה שקובן כותב/יכתוב.. תחת ידו יצא ספר נוער, שמעתי עליו כל-כך הרבה ככה שטרם קראתו הייתי קצת מבולבלת:
אמרו שהוא לא מותח
אמרו שקובן "נחלש" בכתיבתו
אמרו שהוא מעולה
אמרו שהוא תוסס, מותח ונהדר בדיוק כפי שצריך להיות לבני נוער
ועוד ועוד תגובות – אך מניסיון אישי למדתי שאין כמו דעה אישית, ועד שלא אקרא לא אדע מה אני חושבת עליו..
אז... קראתי..
בזמן הקריאה הדהד במוחי שני מושגים שלמדתי באחד מקורסי הפסיכולוגייה באונברסיטה – אפקט הראשוניות, אפקט האחרונות. ולמה..? כי התחלתי לקרוא את הספר, היה מעולה וזורם בכתיבתו כיאה לקובן, אבל הוא לא היה מותח ולא היה בו משהו שמרגיש שאוטוטו יגיע טוויסט. הספר דיבר על התמודדות ופחדים של הגיבור הספר, מיקי עם אלמטנים מותחים אך הם לא היו חזקים: בחור שמגיע למקום (תיכון) חדש ועליו לרכוש חברים חדשים. החיים שלו עברו תהפוכות: אביו מת בתאונת דרכים, אימו בגמילה, סבו וסבתו רחוקים. הדבר האחרון שהוא רוצה זה לגור אצל דודו, אך נאלץ להתמודד עם זה. לכן אם לשפוט על-פי תחילת הספר(אפקט הראשוניות) הספר טוב אך לא מותח ולא כל-כך (בעיניי) מוגדר כמתח.. אך אז העלילה מסתבכת, חייו של מיקי מסתבכים שיום אחד חברתו אשלי נעלמת ומפה, כמו כדור שלג במדרון הכל משתבש – הספר מתחיל להיות מעניין ומותח ומחציו השני של הספר נהניתי הרבה יותר (אפקט האחרונות) – אז תלוי על איזה חלק מסתכלים ועל פי איזה חלק מחליטים לשפוט את הספר – חשוב לזכור שזה ספר מתח והמתח אינו מורט עצבים אך הוא כתוב נהדר.
מאוד אהבתי את סיום הספר, הרגשה של רצון לקרוא את הספר הבא (ויותר מזה לא ארחיב)
מאוד אהבתי שיש בספר קצת מעבר לספר מתח רגיל. יש אלמנט של היסטוריה (השואה מוזכרת באופן כללי עם דמות שחוותה את הזוועה) השילוב של הכל יחד התחבר יפה לסיפור העכשווי.
הדמויות מאוד מעניינות. קובן בחר בבני-נוער וכל דמות עוצבה בצורה מאוד אמיתית, דמויות שכל אחד מאיתנו אולי נתקל בתיכון או בסביבה הקרובה.
האם הספר הוא טוב..? לדעתי כן! (לא קשור לעובדה שאני מושחדת)
האם אני אמשיך לקרוא את הספרים הבאים בסדרה..? בהחלט!
אני אהבתי... ממליצה.. ולא רק לבני נוער
תאריך הכנסה לאתר 16/02/2013
הרלן קובן יודע לכתוב למבוגרים, ועכשיו מסתבר שהוא יודע לכתוב גם לנוער. לנוער? ובכן, המבוגרים (וזו הכותבת ביניהם) אהבו גם מאד את הספר.
בספרו האחרון אבק שרפה בנה הרלן את התשתית. הוא התעלם מ-"לא מערבים את המשפחה". הוא כן כתב על המשפחה שלו. לא חייבים... המשך הביקורת
הרלן קובן יודע לכתוב למבוגרים, ועכשיו מסתבר שהוא יודע לכתוב גם לנוער. לנוער? ובכן, המבוגרים (וזו הכותבת ביניהם) אהבו גם מאד את הספר.
בספרו האחרון אבק שרפה בנה הרלן את התשתית. הוא התעלם מ-"לא מערבים את המשפחה". הוא כן כתב על המשפחה שלו. לא חייבים לקרוא את הספר הקודם (רק רצוי, לא בגלל שלא תבינו את הספר הזה, הספר הזה מובן בלי הספר הקודם, אלא בגלל שזה יופי של ספר). הוא כתב על אחיו, גיסתו, אחיין שלו. האחיין שלי – מיקי בוליטר. הגיבור של הספר הזה.
בספר"אבק שריפה" אחיו נהרג בתאונת דרכים, גיסתו הוכנסה למוסד לגמילה מסמים, ואחיין שלו עבר לגור איתו. (בית שבו מייקון ואביו של מיקי גדלו)
אומנם , מיקי, עבר לגור עם הדוד מיירון – אבל זה לא היה מרצונו החופשי. מיקי לא הכי אוהב את הדוד שלו, ובקושי מדבר איתו. הוא גר בחדר שהיה של מיירון בילדותו.
הספר מסופר בגוף ראשון על ידי מיקי.
אחרי שמיקי נדד כמעט בכל העולם עם הוריו, הוא מתיישב במקום קבוע. הוא לומד בכתה יוד. (בן 16-17). הוא ילד חדש. הגובה שלו 1.95. הוא אוהב כמו דודו לשחק כדור סל.
ישנם מספר מישורים בספר, שכמובן בסוף מתמזגים.
הוא מתיידד (מתיידד עם קצת פלוס) עם ילדה חדשה, אשלי קנט, שגם חדשה בבית ספר. ופתאום אשלי נעלמת. מתברר שהפרטים שהיא מסרה לבית ספר (כמו, מיהם הוריה, איפה היא גרה) לא היו נכונים. אף אחד לא יודע מי היא ולאן נעלמה.
מיקי יוצר יחסי חברות עם ילדה שמנה, לבושה בשחור עם קעקועים פירסינג (גותית) בשם אִימה, ועם בנו של השרת, נער קצת מוזר, שהכינוי שמיקי נותן לו מוצא חן בעיניו – כַף. שלושתם בעצם – אאוטסיידרים.
יום אחד כשמיקי הולך לבית הספר, הוא עובר ליד ביתה של "גברת עטלף". היא יוצאת מהבית ואומרת לו משפט, שמעביר בו צמרמורת. "אביך לא מת, הוא עדיין חי". אבל מיקי ראה את אביו מת. הוא היה באותה תאונת דרכים שאביו מת בה.
ועכשיו – תקשרו את כל זה, תוסיפו יריבת בין מפקד תחנת משטרה והדוד מיירון שגולשת גם לדור הצעיר (הבן של מפקד המשטרה ומיקי), קצת כדורסל, מכונית לימוזינה שחורה, מספר A340432, מועדון של חשפניות מפוקפק ו....סמל של פרפר מסתורי, שכאילו נמצא בכל מקום, גם על מצבת הקבר של אביו של מיקי. וביחד תקבלו ספר מתח נהדר.
כמובן...הוא משאיר פתח להמשך, כי נשארו מספר דברים בלתי ידועים....כמו (למשל) איפה בעצם גרה אימה? מי היא?
תאריך הכנסה לאתר 16/02/2013
לבוא לספר בלי רקע מוקדם בז'אנר זה כמו ילד שהולך בפעם הראשונה לגן. ההתרשמות שלו נקיה מכל אינטרסים, אינה מושפעת מדעות קדומות, אי אפשר לערוך השוואות. זה רק הוא והגן- ומידת ההתרשמות שלו תלויה לחלוטין בגן.
ככה גם אני ניגשתי לספר שז'אנר מתח לא מוכר. ואמרתי לעצמי "מ... המשך הביקורת
לבוא לספר בלי רקע מוקדם בז'אנר זה כמו ילד שהולך בפעם הראשונה לגן. ההתרשמות שלו נקיה מכל אינטרסים, אינה מושפעת מדעות קדומות, אי אפשר לערוך השוואות. זה רק הוא והגן- ומידת ההתרשמות שלו תלויה לחלוטין בגן.
ככה גם אני ניגשתי לספר שז'אנר מתח לא מוכר. ואמרתי לעצמי "מ שיהיה - יהיה"
ואכן, מה שהיה היה.
אבא שלו מת בתאונת דרכים ואמא שלו בגמילה מסמים... למיקי בוליטר לא תמיד היו חיים כאלה.
עד לפני שנה, היה לו אבא מדהים לאהוב, ואמא מדהימה שאהבה אותו. אז גם אם זה היה קצת לא נח לעבור כל פעם דירה, מארץ לארץ, בלתי אפשרות להכיר חברים חדשים – הוא נזכר בחיים האלה בערגה.
עכשיו, שמונה חודשים לאחר מכן, הוא גר אצל הדוד המעצבן שלו, אחיו של אביו. הוא מתחיל תיכון בכיתה יו"ד. הכל חדש, ולשם שינוי לא נראה שהוא עומד לעזוב בזמן הקרוב. ב"יום היכרות" הוא פגש שתי נערות. אחת בשם אִימה, והשנייה, בקשר מעט רומנטי יותר – בשם אשלי קנט. מיקי מרשה לעצמו להתחיל לדמיין שהחיים שוב מתחילים להסתדר מעצמם במסלול הנכון, כשהכל שוב מתקלקל כשאשלי נעלמת כאילו בלעה אותה האדמה.
מיקי רחוק מלהיות חסר אונים. בגובה 1.95 מטר, עם ניסיון באומנויות לחימה מכל רחבי הגלובוס ועם שכל בראש, הוא יוצא לחפש. המסע שלו מתחיל באופן רשמי כשגברת עטלף, אישה משוגעת שכולם חושבים מיתוס ותו לא פונה אליו ואמרת לו ,אביך לא מת."
המשפט, אף על פי שיצא מפיה של מטורפת, מטלטל את עולמו של מיקי ונותן לו כוחות איכשהו להתמודד עם מה שעתיד לבוא. מיקי מתחבר עם אימה וכף, שעוזרים לו ככל יכולתם, וכל אחד מדרכו הייחודית. וכך הם מתחילים מסלול שהם לא יודעים איפה הוא עתיד להיגמר.
מצבה בחצר האחורית של מטורפת זקנה, וילה ענקית, מועדון חשפניות ליגה ב', אומן קעקועים רוחני ועולם תחתון אכזרי ובלתי מתפשר הם רק חלק מהמקומות אליהם מוביל אותם הסיפור המפותל והגדול הזה, לצד החיים הרגילים שממשיכים ולא מתחשבים באלה שנשארים מאחור.
העלילה עומדת בסטנדרטים הגבוהים ה"מתח, אותם הציב הז'אנר. היא ממכרת, תזזיתית ומהירה. הדמויות מלאות ייחוד שאי אפשר למצוא במציאות, אבל בכל זאת יודעות לשדר אנושיות. אבל מה שמושך בספר יותר מכל הוא הכתיבה הפלאית של קובן. בכישרון חסר תקדים הוא יוצר אווירת מתח ראויה, מורטת שערות ממש. עם הרבה דינאמיות, דברים בלתי צפויים וקמצוץ של היסטוריה, קובן מצליח ליצור מתכון מעולה לספר מתח מהשורה הראשונה.
הרלן קובן יוצר עלילה כמו שעכביש יוצר רשת. קווים דקיקים וחסרי חשיבות כל אחד מעצמו, אבל דבר חזק ומופלא כשכולם יחד. כל קור מוצא את המקום המתאים לוף ונח שם, עד שהטווה צריך אותו ומושך בו. ותופס את הקורא התמים ברשת קטלנית – שאי אפשר לצאת ממנה...
אבל יחד עם ההתמודדויות מלאות החיים של הדמויות, נשארו לאחר סוף הספר יותר מדיי שאלות לא פתורות. לא מדובר באחת-שתיים כדי ליצור עוד מתח לספר הבא, על זה הייתי מוכנה להבליג, אלה על תעלומות שלמות וכבדות משקל, שהסופר מעלים מהן עין ויוצרות "נקודה עיוורת," אצל הקורא. למעשה, לכאורה נראה שהספר נגמר בדיוק כשמתחיל המתח "הכבד" כשכל הטרדות הקטנים נפתרים, ונשאר רק הדברים המהותיים והמסקרנים ביותר.
קשה לא לרתוח על ההחלטה של הסופר "להחזיק קצר" את הקוראים עד הספר הבא בדרה של מיקי בוליטר, אבל קשה אפילו יותר לכעוס עליו לאורך זמן. כשאני נזכרת בציטוטים גאוניים נבחרים מתוך הספר, גיחוך בלתי נשלט, יחד עם תחושת חום מציפים אותי. קשה לכעוס על גאון שמבצע את מלאכתו נאמנה.
בסופו של דבר, הספר היווה עבורי הרחבת של שדה הראייה השמור היטב שלי עד כה. והוא עשה זאת בצורה הטובה ביותר שאפשר. ספר גאוני!
תודה לאופיר
|
|
איגרת מידע נוריתה
קבלו את החדשות האחרונות מהאתר!
|