כתוב על הכריכה "הסדרה של מיירון בוליטר" וזה קצת מפריע לי - אם אתם רוצים להוציא רק כמה ספרים מתוך סדרה, לא חייבים להגיד שיש קשר ביניהם. אם את כל הסדרה - למה לא להוציא לפי הסדר? כי זה הספר השני בסדרה, והספר השמיני בסדרה יצא לפני שנה. או שלפחות הם יכלו לכתוב על כל הספרים מהסדרה שהם מהסדרה.. (אני רק מקווה שתרגמו דווקא אותו [את הראשון כבר תרגמו] וכתבו שזה מהסדרה מתוך כוונה לתרגם גם את האחרים בסדרה)
מיירון בוליטר הוא סוכן ספורטאים בקנה מידה בינוני.
דוויין ריצ'ווד הוא שחקן הטניס משכונת המצוקה שמיירון החתים.
וואלרי סימפסון (שנקראת בספר "ולארי" ו"וולארי" לסירוגין) היא שחקנית עבר שלאחר התמוטטותה הנפשית החליטה לעשות קאמבק בעזרת מיירון.
אספרנזה היא השותפה של מיירון, והמזכירה שלו, שקיבלה שלושה טלפונים מוולארי שרצתה להיפגש עם מיירון דחוף.
רולי דימונטה הוא הבלש המשטרתי שחוקר את רציחתה של וולארי סיימפסון בפתח תחרות טניס גדולה, ואת הקשר המוכחש של דוויין ריצ'ווד אליו.
אלכסנדר קרוס הוא בנו של סנאטור שנרצח לפני מספר שנים בנסיבות מוזרות ולא ברור מה הקשר שלו לפרשה.
ווינזדור הוא החבר הכי טוב של מיירון שאין לא מושג מה קרה ברצח המוזר הזה חוקר אותו עם מיירון.
מיירון בוליטר הוא סוכן ספורטאים במידה בינונית שהרבה אנשים מוכנים לעשות הרבה כדי שהוא יפסיק לחקור.
הספר די הזכיר לי את "אל תגלה", הוא טוב אבל לא ברמה המעולה של קובן וזה יותר מדי נראה כאילו הוא כותב תסריט לסרט (אני יודע שבד"כ זה ככה, אבל פה באמת יותר מדי). הוא מנסה לעשות הרבה טוויסטים אבל הספר אפילו די צפוי ומה שקצת שיעמם זה שלא היה במי לחשוד. קובן גם מעלה פה את הסוגיות הרגילות על גזענות, הורים וכו' שכבר קצת מתחילות להימאס (אלה תמיד אותם דברים, הוא לא אומר משהו חדש). הוא ספר טוב ואני ממליץ, אבל גם אם לא תקראו אותו זה לא הפסד גדול.
