|
|
|
|
|
| ג'ו ספידבוט |
|
|
|
|
|
| מס' גולשים שצפו בספר: 4021 |
|
| |
אני, פרנסי הרמנס, זרוע מתפקדת אחת מחוברת לארבעים קילו בשר משותק. כבר הייתי במצב טוב יותר. אבל אמא בעננים: היא היתה אסירת תודה גם לו נשארה ממני אוזן אחת - בתנאי, כמובן, שאוכל לשמוע בה."
פרנסי בן הארבע-עשרה מתעורר לאחר 200 ימים שבהם שכב בקומה בעקבות תאונה. הוא אינו מסוגל לדבר, אלב מוחו צלול, והוא כותב מעין יומן על קורותיהם של תושביו החדשים של הכפר שבו הוא גר: פי ג´יי היפהפייה, מושא הפנטזיות של כל הבנים, וג´ו ספידבוט, שבו ביום שעבר לכפר שכל את אביו לאחר שהמשאית שבה נהג נכנסה בבית. ג´ו, שאהבתו לניסויים מאתגרים ולפצצות מפיחה חיים בכפר המנומנם לומרק, הופך לגיבור האישי של פרנסי ובעצם, למי שמחזיר אותו לחיים.
ג´ו ספידבוט, רומן אופי מלהיב ומרתק שבמרכזו עומד כוח דמיון כביר של נער אחד, מספק הצצה מרתקת אל נפשם של בני הנעורים ללא שמץ של שיפוטיות.
טומי וירינחה כותב מאמרים וסיפורי מסע בכתבי עת שונים. ספרו ג´ו ספידבוט זיכה אותו בפרס Bordewijk ועד כה ראה אור בעשר מדינות.
"איך טומי וירינחה הצליח לעשות את זה? מאין בא לו הרעיון לכתוב את הספר הנפלא, הסוחף והמיוחד הזה? ספר נהדר על נערים מתבגרים, נערים שמתבוננים זה בזה, מסתבכים זה בזה ורוצים להמשיך להיאחז זה בזה." De Groene Amsterdammer
|
| |
|
|
|
| |
|
|
|
| |
|
|
ג'ו ספידבוט - טומי וירינחה
|
|
| מס' גולשים שצפו בספר היום: 0 |
תאריך הכנסה לאתר 26/05/2013
הספר מספר בגוף ראשון את סיפורו של פרנסי, נער בן ארבע-עשרה שנפגע בתאונת דרכים ונכנס לתרדמת במשך 220 ימים. כאשר פרנסי מתעורר מהתרדמת הוא לא יכול לדבר או לזוז, רק זרועו הימנית יכולה לנוע מעט. פרנסי מתעד את חייו ואת כל האירועים בכפר ביומנים בתקווה להפוך למעין כרוניקן. במהלך הספר לומד... המשך הביקורת
הספר מספר בגוף ראשון את סיפורו של פרנסי, נער בן ארבע-עשרה שנפגע בתאונת דרכים ונכנס לתרדמת במשך 220 ימים. כאשר פרנסי מתעורר מהתרדמת הוא לא יכול לדבר או לזוז, רק זרועו הימנית יכולה לנוע מעט. פרנסי מתעד את חייו ואת כל האירועים בכפר ביומנים בתקווה להפוך למעין כרוניקן. במהלך הספר לומד פרנסי להפוך את החיסרון ליתרון ובעזרת חבריו הופעת זרועו הימנית לנשק רב עוצמה המעניק לפרנסי כבוד והצלחה.
הספר עוסק מעט מאוד בנכות ובייסורים של פרנסי. בלב הספר עומדות מערכות היחסים של פרנסי עם ג'ו ספידבוט, בן כיתה של פרנסי שהפך לגיבור האישי שלו ועם פי ג'יי, הנערה היפה שגורמת לכל הנערים בכפר להתאהב בה.
הספר כתוב במהירות גדולה, אירוע רודף אירוע, התרחשות רודפת התרחשות, והספר מלא באירועים קטנים, יום-יומיים, אם כי מעט אבסורדיים. למעשה זהו רומן התבגרות הנסב בעיקר סביב הידידות והבגידה – נושאים המעסיקים כמעט כל מתבגר ממוצע.
הרגשתי מעט מחסור בעלילה, משהו שימשוך אותי להמשיך הלאה, שיסקרן אותי. הסוף היה פחות או יותר ידוע מראש ולא מצאתי רגע שיא או קתרזיס. הספר הוא ספר נחמד, הדמויות בו שטוחות משהו ולטעמי הוא לא היה מהודק מספיק.
תאריך הכנסה לאתר 26/05/2013
הספר הזה משקף בעיני את מהותה של האמרה המפורסמת, העיקר הכוונה. כי מצד אחד, יש לנו פה סיפור מנקודת מבט מנצחת, סיפור התבגרות של ילד בן 14, נכה בכיסא גלגלים וחסר כל אפשרות לדיבור, בעיירה מנומנמת. אל העיירה מגיע בסערה ילד ושמו ג'ו ספידבוט, ומשנה את כל הלך החיים שם. הילד מתחבר לצד הפראי של... המשך הביקורת
הספר הזה משקף בעיני את מהותה של האמרה המפורסמת, העיקר הכוונה. כי מצד אחד, יש לנו פה סיפור מנקודת מבט מנצחת, סיפור התבגרות של ילד בן 14, נכה בכיסא גלגלים וחסר כל אפשרות לדיבור, בעיירה מנומנמת. אל העיירה מגיע בסערה ילד ושמו ג'ו ספידבוט, ומשנה את כל הלך החיים שם. הילד מתחבר לצד הפראי של פרנסי, הדובר, ומנקודת מבטי לפחות, גם משלים אותו.
"פרנסי בן הארבע-עשרה מתעורר לאחר 200 ימים שבהם שכב בקומה בעקבות תאונה. הוא אינו מסוגל לדבר, אלב מוחו צלול, והוא כותב מעין יומן על קורותיהם של תושביו החדשים של הכפר שבו הוא גר: פי ג´יי היפהפייה, מושא הפנטזיות של כל הבנים, וג´ו ספידבוט, שבו ביום שעבר לכפר שכל את אביו לאחר שהמשאית שבה נהג נכנסה בבית. ג´ו, שאהבתו לניסויים מאתגרים ולפצצות מפיחה חיים בכפר המנומנם לומרק, הופך לגיבור האישי של פרנסי ובעצם, למי שמחזיר אותו לחיים." (מתוך גב הספר)
הספר מלא באבחנות דקות וחדות, משפטים מצחיקים ואמרות זהב. אבל משום מה הוא פשוט לא מצליח להתרומם. חסר בו משהו, הדבר שמרתק את הקורא לסיפור, לא מניח לו להזיז את עיניו מהכתב. ובתרגום חופשי למילה עממית יותר, רובו של הספר, משעמם. זהו אינו שעמום רגיל, שגורם לך להעיף את הספר מחלון הקומה השלישית מרוב חוסר התרחשויות. זה השעמום שלא נותן לך תמריץ להמשיך בקריאה, לאחר שסיימת פרק. הקריאה עצמה פחות משעממת, אבל כשאתה לוקח את הספר ביד, משום מה יוצאת מפיך אנחה.
ובכל זאת, שווה לנסות ולצלוח את מחסום מאת העמודים ולראות אם הסיפור מתאים לך בכל זאת. אני פחות אהבתי, בגלל השעמום בהתחלה וסצנות המין הרבות והמיותרות בסוף, אבל השבחים שעל כריכת הספר טוענים אחרת.
"היא אוהבת אסונות כמו שהיא אוהבת עוגיות עם הקפה." (תיאור אמו של פרנסי)
"המילה היא רק בהמת משא שנושאת על גבה בכל פעם משמעויות חדשות."
"'איתן אני בונה את הסירה שלי', אמר וזקר עשר אצבעות באוויר. ואז הצביע על ראשו. 'זה בשביל השגיאות.'" (ציטוט מפי הדמות המכונה 'אבא אפריקה')
תאריך הכנסה לאתר 26/05/2013
הספר הזה עשה לי מה שמזמן לא עשה לי ספר: בלבול.
יום אחד נהניתי, יום אחד השתעממתי, פתאום הפתעה קטנה בעלילה, שמכניסה ענין, ושוב רדידות.
כל ערב החלטתי שאם זה לא מתחיל לעניין אני נוטשת, ואז בא טוייסט קל בעלילה- ואני לא נוטשת.
את הסיפור מספר נער בן 14,... המשך הביקורת
הספר הזה עשה לי מה שמזמן לא עשה לי ספר: בלבול.
יום אחד נהניתי, יום אחד השתעממתי, פתאום הפתעה קטנה בעלילה, שמכניסה ענין, ושוב רדידות.
כל ערב החלטתי שאם זה לא מתחיל לעניין אני נוטשת, ואז בא טוייסט קל בעלילה- ואני לא נוטשת.
את הסיפור מספר נער בן 14, פרנסי, משותק ברוב גופו בעקבות תאונה, עם יד ימין שלא נפגעה ונייד על כיסא גלגלים.
לפרנסי חברים בני גילו, שהמרכזי בהם הוא ג'ו ספידבוט, שאיבד את אביו בתאונה כשהגיע לכפר.
עוד כמה חברים פחות משמעותיים יש לפרנסי, והוא מספר את מעלליהם, ודרך סיפורם את סיפור משפחתם, ודרך המשפחות את סיפורו של הכפר.
אחד המבקרים שהתלהבו מהספר כתב וצדק, מאין בא לו הרעיון לספר הזה? אני חייבת לציין שהרעיון מקורי ומיוחד. מעין סיפור התבגרות של נערים בכפר הולנדי מסופרים על ידי נכה הכפר, נער שהאינטיליגנציה שלו הסקרנות וההורמונים שלו בריאים לחלוטין, וכן יצר ההרפתקנות.
הספר באמת מקורי, אך לעיתים ממש מעייף.
גם חוסר אמינות ביכולת הנערים לא אמינה. נערים בונים מטוס? ומצליחים להטיס אותו?
אהבתי את הדמות של הבעל המצרי של אמו של ג'ו, ואווירת הולנד גם היא מהנה.
לומר אם נהניתי? לא החלטתי עדיין.
50% נהניתי, %50 אחוז השתעממתי.
אתם תשפטו.
מהכריכה האחורית:
אני, פרַנסי הֶרמַנס, זרוע מתפקדת אחת, מחוברת לארבעים קילו בשר משותק. כבר הייתי במצב טוב יותר. אבל אמא בעננים; היא היתה אסירת תודה גם לו נשארה ממני אוזן אחת - בתנאי, כמובן, שאוכל לשמוע בה .
פרנסי בן הארבע-עשרה מתעורר לאחר 200 ימים שבהם שכב בקומה בעקבות תאונה. הוא אינו מסוגל לדבר, אבל מוחו צלול, והוא כותב מעין יומן על קורותיהם של תושביו החדשים של הכפר שבו הוא גר: ג'ו ספידבוט, שבו ביום שעבר לכפר שָכל את אביו לאחר שהמשאית שבה נהג נכנסה בבית, ופּי ג'יי היפהפייה, מושא הפנטזיות של כל הבנים.
ג'ו, שאהבתו לניסויים מאתגרים ולפצצות מפיחה חיים בכפר המנומנם לומרק, הופך לגיבור האישי של פרנסי ובעצם, למי שמחזיר אותו לחייו.
|
|
איגרת מידע נוריתה
קבלו את החדשות האחרונות מהאתר!
|
