מבחינה חיצונית זה אותו הפורמט. כלומר, הספר כתוב בתור יומן, בכתב יד ויש איורים.

מה השוני?

בעוד שגרג הפלי הוא חנון, גיא פרץ הוא ערס. ערס מבת ים. עם אבא ששומע אום-כולתום בפול ווליום בשבת בבוקר, אמא בשמלה פרחונית בלי שרוולים ואחות גדולה פריחה.

גיא לא אוהב ללמוד, מחסיר ומאחר לבית הספר. הוא אוהב כדורגל, פייסבוק, אייפון וקניון.

הוא לומד בחטיבה בכיתה ז'.

הסיפור מתאר את יחסיו עם המורים, ההורים וחברי ומתמקד בכל אותן סוגיות ושאלות שאותן חווים הילדים במהלך התבגרותם.

גיא אופטימי ויזם רעיונות שמצליחים להציל אותו מאירועים מביכים אליהם הוא נקלע ביודעין וגם שלא ביודעין. ההורים לא מבינים אותו  והמורים דורשים ממנו אך הוא בשלו,  הוא יצליח בחיים אם יתמקד בלהקת הקצב שהקים.

דרך העיניים של גיא וחבריו, אנחנו רואים מה, למה, כמה ואיך רואים הילדים את החיים היום מבעד משקפי פייסבוק והאייפון.

לעומת חנון, הספר מאד ישראלי. בהתחלה עוד הרמתי גבה, אבל אחר כך ממש נהניתי וצחקתי. (מהישראליות, מנופש במלון הנסיכה, מהשווארמה ועוד)

 רונן אדרי, יזם היי-טק שלקח פסק זמן להיות יותר עם שלושת בניו, כדי לכתוב את הספר גיאבוק.

רונן אסף חוויות וסיפורים משהותו הצמודה לאורך השנה האחרונה וחיבר ספר מפתיע ומשובב לב המתאר בצורה מצחיקה מלווה במאות איורים את עלילותיו של הגיבור גיא פרץ.

לכל אוהבי החנון למיניהם (וגם לאחרים) ממליצה בכל פה.

בטוחה שהילדים יהינו מאד מהספר.

.

הספר מתאים לילדים מגיל 8 ועד בכלל והוא מלווה באיורים של קריקטוריסט עלום שם מאינדונזיה אותו גילה רונן תוך שיטוט במרחבי האינטרנט האינסופיים.

הספר עצמו מעוצב כמו מחברת של ילד ממש, כולל שורות מחברת וגופן הדומה לכתב יד. הטקסט,  מפוזר על פני הדפים במידה שלא מאיימת על  ילדים.

הספר נכתב כך שילדים יאמינו לדמויות בספר, יאהבו ויסלחו להן.

_{היום שמעתי את השיר " זיכרונות" של זוהר ארגוב. הדליק לי מנורה ובגלל שהייתי משועמם מחץ הלכתי על כל הקופה. החלטתי לכתוב ספר זיכרונות.}

_{בתכל'ס הספר הזה יעשה אותי כוכב, סלב, יפתח לי דלתות (במועדונים) ויביא לי כבוד של גדולים. הכי חשוב, זה יביא לי ים של מעריצות (ולא רק בפייסבוק).}

_{אני בכיתה ז' ויש אצלנו בבית-הספר תלמידים מכיתה ח' ומכיתה ט'. מה הקטע פה? כל החבר'ה שלי דרדסים ואלה מכיתה ח' ו ט' ענקים עם תלתלים ברגליים.}

_{כבר הוזמנתי למנהלת,כי, אני מצטט : "הפרעת למהלך התקין של השיעור" .}

_{אמרתי לה (כמו תמיד) - "את צודקת ". מייד היא נרגעה. אמרתי לה גם ש "זה שאני לא הכי גבוה בכיתה לא אומר שאפשר לדרוך עליי.}