פרופ` א. אמונס עוסק בזרם "הפסיכולוגיה החיובית", זרם החוקר את המקורות המסבים אושר לאנשים וכיצד נוכל לגרום לחיינו להיות טובים יותר, אך הפעם המחקר הוא אמפירי לחלוטין, המסקנות מתקבלות לפי סטטיסטיקות, שאלונים לקהל היעד, חלוקה לקבוצת ביקורת בצד קבוצה ניטרלית וכל המחקרים בדיסציפלינה הזו נעשים בכלים מחקריים מדויקים, זה לא "ניו אייג`" נטול הוכחות מדעיות שבו "אשרי המאמין".
פרופ` א. אמונס מתמקד בחקר הכרת התודה, בספר מתוארים מחקרים שונים, כך לדוגמא נמצא שאנשים שניהלו "יומן תודה", בו כתבו כל יום או לפחות מספר פעמים בשבוע מספר דברים עליהם הם יכולים להודות, דיווחו לאחר סיום המחקר שחייהם הוטבו לעומת הקבוצת מחקר שלא ניהלה "יומן תודה".
נמצא מדד לגירושים קרובים, ככל שהתלונות ההדדיות בין בני הזוג גאו, לעומת "הכרת התודה" בטוב שניכר בו כל אחד מבן הזוג, כלומר ככל שכמות התלונות גדלה ביחס ל"הכרת התודה" למה שכן טוב בזוגיות ובבן הזוג כך נצפו אחוזי גירושים גבוהים יותר בקרב הזוגות שיותר התלוננו תלונות הדדיות.
"הכרת התודה" גם היטיבה ממש מבחינה רפואית עם אנשים שהתמודדו עם בעיות רפואיות, כך אנשים לאחר התקף לב אחד, כאשר למרות המצב העדין שערער את שלמות חייהם, למרות שהם ניצבו כפסע בין חיים למוות ומעתה יצטרכו לוותר על מאכלים טעימים, לשנות אורח חיים, לעשות התעמלות ובהמון מקרים גם פרנסתם נפגעה, כאשר למרות הכל הם ידעו להודות על הטוב שבחייהם ועל מה שכן זכו לו בין אם זה הטבות חומריות או בת זוג תומכת וטובה ילדים מוצלחים וכו`, כך הם נמנעו בד"כ מלחזור עם התקף לב חוזר למחלקה בבית החולים. כך שמחלת הלב שלהם היתה מאוזנת יותר גם בעקבות שינוי נפשי של "הכרת תודה" ולא רק בעקבות שינויים בתפריט המזון וביצוע תרגילי ספורט. גם בהכשרת הרופאים כאשר המרצים, והמרצה המלווה ידעו להעריך ולהכיר תודה לפרחי הרפואה, גדל דור של רופאים שלמדו את המקצוע מתוך שמחה ורצון גדול יותר.
בספר יש עוד שלל מחקרים שונים ומעניינים עם רצון כן של פרופ` אמונס או במילים אחרות חזון לשנות את חיי האנשים שיקראו את הספר, שיאמצו את המסקנות וילמדו להכיר תודה לאנשים בחייהם שהם אוהבים, לאנשים שעשו להם מחוות, למצב חומרי טוב, לחברים לעבודה שמחבבים אותם ולכל דבר טוב שניתן להודות עליו, יש בספר דוגמאות גם לאנשים שכתבו מכתבי תודה ליקיריהם וכיצד ממש עלו דמעות בעיני יקירהם וגם בעיני מחבר מכתב התודה ודוגמאות של התאוששות מפליאה של אנשים שסבלו ממחלות שונות ולמדו להכיר תודה. בסוף הספר, בפרק האחרון יש אוסף של שיטות כיצד ללמוד להכיר תודה החל מניהול של "יומן תודה", לפחות פעם בשבוע כשכל פעם מגוונים ולא כותבים בדיוק את אותם דברים שהכרנו עליהם תודה שבוע לפני ועד לזכור את הרע, כלומר לזכור מה היה בעבר, לדוגמא בעבר היה לי מצב כספי מאוד גרוע והיום יש שיפור, אז בוודאי אכיר תודה על המצב היום לעומת העבר וכך בכל תחום אחר של החיים. עדיף להכיר תודה על מחוות שאנשים אחרים עשו לנו ולאנשים המעורבים בחיינו ולא על תכונות אופי שבורכנו בהם, כך אנחנו יוצאים מהפוקוס על עצמנו.
אני מקווה שמי שיחליט לשאול את הספר מהספריה(כפי שאני נהגתי)או יקנה אותו ימצא בספר את התרומה לחייו, את השינוי במחשבה, ההנאה האיטלקטואלית והעניין כפי שאני הפקתי מקריאת הספר, כי אני בהחלט אהבתי לקרוא את הספר והחכמתי ממנו.
