יומנו של חנון - הצלע השלישית" הוא הספר השביעי בסדרת יומנו של חנון (השמיני, אם מחשיבים גם את הספר "יומנו של חנון - עשה זאת בעצמך"). ואף על פי שיש לו קהל יעד שטווח הגילאים שלו נע בן 10 ל 12, הסדרה קורצת לבני 7 עד 70. מדובר בשדרוג של ספרות הקומיקס הוותיקה, בה האיורים מילאו את עיקר התפקיד בקידום העלילה והטקסט צומצם לבלונים קטנים שיצאו מפיהן של הדמויות וביטאו דברים שבכל זאת תמונות לא יכולות להעביר בצורה מלאה, בהחלט תורמת לכך. 

סדרת הספרים מציגה יומן מאויר של תלמיד חטיבת ביניים בשם גרג הפלי. היומן שכתוב באותיות דפוס, מלווה באיוריו של גרג הפלי, שבדומה לקומיקס מכילים בועות סבון המכילות טקסט של הדמויות המצוירות או המחשה מילולית לקולות שונים. בשונה מספרי הקומיקס הקלאסיים, ספריו של קיני לטקסט הכתוב ולאיורי הקומיקס. תכני היומן מופיעים על דפי שורות, המדמים מחברות בית ספר, ויוצרים תחושה של הצצה ליומנו האישי של תלמיד חטיבת ביניים ממוצע.

הספר הנוכחי בסדרה נפתח בחייו של גרג כעובר ברחם אמו, הוא חולק עם העולם את תחושותיו ודעותיו על הדרכים השונות בהן ניסו הוריו לחנך אותו ולהעביר לו מסרים עוד לפני שנולד. משם, הוא לוקח אותנו איתו אל מסלול החיים שלו עד לזמן בו סיים את גן הילדים. בצורה אסוציאטיבת אנחנו עוברים איתו לעולמו של מני, אחיו הצעיר, שהולך בימים אלו לגן ומגלה כל מיני התנהגויות מוזרות שהוריו מקבלים בטבעיות (כמו למשל: חברים דמיוניים - שהוא מעדיף על פני חברה אנושית).

אחר כך חוזר גרג לעסוק בנושא האהוב עליו ביותר, ובוא נודה על האמת - ממש כמו כולנו, הוא עצמו. גרג ניצב לפני בעיה: איך ימצא בת זוג לנשף יום האהבה שעורך בית הספר. ברקע: אחיו של אביו - הדוד גרי, מגיע לבקר - שווב כשהוא מחוסר עבודה, נערכות בחירות למועצת התלמידים והחלטות חשובות (כמו סוג נייר הטואלט שישמש את התלמידים) צריכות להתקבל.

שוב מצליח קיני לקרוץ לקוראים המבוגרים שאין ספק שמציצים בספר הזה כשהוא שוהה בביתם. למשל בסוגיית טיב נייר הטואלט המסופק לתלמידים בבית הספר. 

אם טרם יצא לכם להתוודע אליה מומלץ לעשות זאת בהקדם, אין הכרח להתחיל בספר הראשון בסדרה, משום שקיני מצליח בדרכו המיוחדת לשבות את לב הקוראים (צעירים ומבוגרים כאחד) בכל אחד מספריו, גם אם הם לא מכירים את העלילה שקדמה לו.

יש צורך להציג את הסדרה?  יש ילד שלא מכיר את ספרי "יומנו של חנון"? נראה לי  שספרי הסדרה מוכרים וגם הגיבורים : גרג, מני אחיו, ראול  תלמיד נוסף בבית הספר  והצרות  שמגיעות כשגרג מנסה למצוא פתרון לבעיה כלשהי.

ספר זה הוא השביעי בסדרה, גרג בגיל ההתבגרות , הוא צריך למצוא בת זוג למסיבת יום האהבה.

אלא שיש לו בעיה. הוא לא קיבל מאף בת מכתב בצורת לב עם ממתק. רעיון צץ במוחו הוא מכין רשימה של בנות שנפרדו מבני זוגן  ומנסה להרשים אותן ולא מצליח.  אם כך גרג מנסה להרשים

את לורן בת אחרת מהכנסייה.  אמה של לורן מזמינה לארוחה את משפחתו של גרג היא מקווה שאחיו של גרג – מני יתחבר עם בנה הצעיר – וזלי.  הנה חושב גרג ההזדמנות להרשים מגיעה.

ושוב התכנית נכשלת.  גב' סטרינגר אמה של לורן ווזלי, רוצה ללכת למסעדה עם אמו של גרג אבל אין לה שמרטף גרג מציע את שרותיו (כך יגיע ללורן ויתחיל איתה). כשמגיע גרג, לורן בכלל לא בבית, וזלי נועל אותו בחדר הכביסה וכשגרג מצליח לצאת דרך החלון הוא מגיע ישר לחדר של לורל.  כיוון שקר לו הוא נכנס למטה שלה להתחמם ו.....נרדם.  וכך ההורים של וזלי  מוצאים אותו.

גרג כבר נואש מלמצוא בת זוג למסיבה, אבל ראולי מספר לו על אביגיל בראון שהיא מצוברחת, יש לה אירוע משפחתי, שמלה ואין לה עם מי ללכת, גרג מזמין אותה למסעדה כדי שתכיר איזה בחור מקסים הוא. בדרך אביגיל דווקא מתחברת עם ראול שיושב על ידה. גרג לא שם לב לכך וכשמגיע למסיבה איתה מרגיש מאד לא נעים. אביגיל מצידה בוכה לאחר שרואה את הבן שהיה אמור להיות בן זוגה עם מישהי אחרת. האיפור שלה נמרח ומתגלה פצע של אבעבועות רוח. אביגיל אומנם מכחישה וטוענת שזה פצע בגרות רגיל אלא שהחדשות הרציניות הן שאכן גרג מקבל אבעבועות רוח ויותר חשוב- נשאר שבוע בבית!!

על אירועים אלה ונוספים אחרים כדאי שתקראו בעצמכם!

שם הספר – "הצלע השלישית" בגלל מה שקורה לגרג עם בת זוגו ועם ראולי.

ראולי תמיד הורס לגרג ולוקח לו את ההזדמנויות שלו. הוא מעצבן ואני לא אוהב אותו.

את גרג אני כן אוהב. אני נהנה לקרוא על הדברים המצחיקים שקורים לו בספר. הוא גם מדבר

מצחיק למשל : .."אני זוכר כמעט כל דבר מהיום שאני נולדתי.   בימים ההם הייתי לבד, צפתי לי

בחושך, עשיתי סלטות לאחור, ונמנמתי מתי שבא לי"... (עמ' 1).

עוד מוסיף גרג לאחר שמקבל שבוע חופש בבית בגלל שחלה באבעבועות  רוח –

..."החדשות הטובות הן שכולם לא בבית, אני יכול לעשות אמבטיות ארוכות בלי שיטרידו אותי,

אבל אני חייב להודות שלצוף ככה סתם זה לא כייף, כמו שזכרתי וכבר אחרי שעה העור נעשה מקומט, אז על תשאלו אותי איך הייתי כך 9 חודשים"...

 הציורים שמלווים את הספור ,מצחיקים ומוסיפים לכתוב.

יש לי את כל ספרי הסדרה ואני מקווה  שיצאו  עוד ועוד ספרים בהמשך.

רק חבל שכמו כל דבר טוב זה נגמר לי מהר מדיי!!