איזו הוצאה משובחת "חרגול", אני אוהבת את הבחירות שלהם.

"מרובעים" הוא ספר שירה מיוחד, מרתק. הוא כולו נוצר, נכתב, נכרך בהשראת עומר ח'יאם, המשורר המתמטיקאי המוסלמי של ימי הביניים.

זו היא שירה הפורמת ותופרת שוב ושוב, את התפר בין גיאומטריה לליריקה, בין שאלת האמת המדוייקת, לקיומו של הספק. ארבע שורות מדויקות עד כאב, ארבע שורות המעלות שוב ושוב את המשוואה הבלתי פתירה, משוואת החיים.

יש לי משיכה כמעט מאגית לכל מה שקשור בתרבות ערב, לשפה, לסיפורים, לריחות ולימיה המפוארים של ראשית המתמטיקה.  ברור שספר כזה ירתק אותי, יטריד אותי, יעסיק אותי. ובכלל אני תמיד טוענת שרב המשותף על המפריד והמבדיל בין עברית לערבית.

רואיל נץ הוא פרופסור בחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת סטנפורד, הוא חוקר את המתמטיקה היוונית ואת ההיסטוריה שלה. הספר הזה פרי עטו הוא יצירה מיוחדת. יש בו תשעים מרובעים, שבעים ושבעה פרי עטו ושלושה עשר מתורגמים ומעובדים מיצירתו על עומר ח'יאם. בנוסף, מאמר על עומר ח'יאם.

ח'יאם:

נניח: העולם לך נשמע,

ועד תומו הכד הזה נגמע-

מאה שנים של התממשות תשוקות,

ועוד מאה, עוד אלף, ואז מה?

*

דרך זו שבה, כבמעגל,

נחוג, נחוג לעד, ולא נחדל -

מה ראשיתה ולהיכן תוביל עוד?

ומהו העיקר שלא נשאל?

*

זה הפונדק המכונה עולם,

כמה רבים עשו בו את יומם!

במיטתך ישנו הסולטנים,

שתה מהכוס אשר רוקן ח'יאם.

*

אחת היא אם תמות בסמרקנד

ואם בבוסתניה של בגדד:

ככלות הכוס, מה או מתוקה היא?

היה היין ונשבר הכד.

רויאל נץ:

ביקשתי לנפשי את החכמה

ולא נודעו ימיה ותחומה:

ספרים, חלמתי, נצח וכנפיים

הם כד של אפר לרגלי חומה.

*

היטב ידעתי רק להעדר.

חצות, והמשתה עודנו ער.

טיפשים, אשר האור לכם בלילה:

מה תעשו לכשיכבה הנר?

*

בחישוקה אין קץ לו התשוקה

עורגת שוב ושוב אל משיקה:

תסוב, תסוב, הנה כמעט נגעת-

ושבת לסובב בחישוקה.

*

אל תפתחי את ספר הילדות:

לשכחה חיינו נועדו.

כל עוד נחיה השכחה היא חסד

בצער כלמתה של העדות.

*

מרובעים נפלאים!! מאמר מרתק,

חבל שלא יכולה לצטט עוד.

אהבתי מאוד ואני ממליצה.