יאיר עוד מעט בן 11 מספר על הספר 'יומנו של חנון עשה זאת בעצמך":

בספר יש את ה'סיפור שלנו' שגרג הפלי הילד בסיפור קורא לו 'ביטאון' ולא יומן.
הספר בנוי מכל מיני חלקים ושאלות שאנחנו הקוראים אמורים לכתוב ולצייר בו.
למשל הקומיקס הבלתי גמור, שמראה קומיקס גמור וקומיקס שהילדים צריכים להכין, או למשל מבחן אישיות שבו ישנם שאלות ייחודיות ומצחיקות שכיף לרשום תשובות עליהם. לקראת אמצע הספר יש הרבה דפים ריקים שבהם אנחנו יכולים לכתוב ביטאון יומי, או לכתוב את סיפור חיינו בתוספת ציורים. המלצה מיוחדת יש בספר להטמין אותו במקום בטוח אחרי שנסיים לרשום בו.

לדוגמא כיתוב לקומיקס מהספר:

'ג'רום:

האיש עם השפתיים האדומות נורא. מאת: גרג הפלי
ג'רום בחדר הכושר:
בריון: הלו מה אתה שם פה שפתון?
ג'רום: זה לא שפתון השפתיים שלי מאוד אדומות.
בריון: אתה מסתלבט עליי יא פאנקיסט?
ג'רום: בולע רוק.

ארוחת ערב בבית של הבוס:

הבוס: האוכל מוכ... היי ג'רום התנשקת עם אשתי?
ג'רום: זה הגוון הטבעי של השפתיים שלי.
הבוס: בטח, נשמע הגיוני... אתה מפוטר.

העבודה החדשה של ג'רום:

הבוס: אני יהרוג את מי שגמר את המיץ פטל שלי!
ג'רום: אוי לא!

עוד בספר, חמישה דברים שאף אחד לא יודע עליכם, כי אף פעם לא טרחו לשאול וגם דברים שכדאי לעשות לפני שמזדקנים.
מה אנחנו הכי אוהבים ומה אנחנו לא הכי אוהבים.

שמחתי מאוד לקבל את הספר  כי הוא מצחיק, חדש ואין אותו להרבה ילדים. הספר מעט מוזר הוא  מפתיע ומשעשע, וכיף לקרוא אותו. אני מביא אותו לבית הספר כל יום, ואני והחברים שלי נהנים לקרוא בו וגם לכתוב בו הרבה דברים.

מתוך ויקיפדיה:
יומנו של חנון (באנגלית: Diary of a Wimpy Kid) היא סדרת ספרים שנכתבה בידי הסופר והמאייר האמריקאי ג'ף קיני, המתארים את עולמו של תלמיד חטיבת ביניים בשם גרג הפלי. עד עתה יצאו בסדרה שישה ספרים, וכן סרט המבוסס על הספר הראשון בסדרה יצא בחו"ל ומתוכנן להגיע לישראל. לעברית תורגמו הגיעו בינתיים ארבעת הספרים שיצאו עד עתה וספר בונוס הנקרא "יומנו של סרט" בו מתאר ג'ף קיני את תהליך הפיכתו של הספר "יומנו של חנון" לסרט קולנועי באורך מלא.

במקור, היה הספר סדרת קומיקס שפורסמה בהמשכים באתר FunBrain.com‏[1], אך כאשר הוחלט להפוך את העלילה לספר מודפס, החליט קיני לפצל אותה למספר ספרים. הפורמט בו נכתב הספר הוא מיוחד. בהיותו, כביכול, יומן של ילד בכיתה ז', הספר כתוב ב"כתב יד" גדול, עמוד של הספר מכיל מעט טקסט יחסית, והאיורים הם רבים ומאוירים כאילו אויירו על ידי ילד. גם השפה ואוצר הדימויים והמילים הם ילדותיים במכוון.