לקראת החנוכה, עומלים צמד האופים על סופגניות. הם מטגנים, מקשטים, מייפים, מזריקים, ובסוף גם מוכרים את הסופגניות לילדים ומשפחותיהם שעטים על הדוכן לקראת נר ראשון. 

 בתוך ההמולה, ישנה הסופגניה האחת שפוחדת מזריקות. היא עומדת בצד וחוששת מהמזרק וככה היא נשארת בצד וכמובן שאף אחד לא רוצה אותה עד שבסוף בסוף, כמו בכל מעשייה טובה, מגיעה הילדה המתאימה שרוצה בדיוק אותה. 

הספר מאוד צבעוני ועשיר. הוא כתוב בחרוזים, בשפה עשירה, מאוד מואר ומלא קסם.
הציורים מקסימים, מלאי חיים, כיף להסתכל עליהם, לדפדף בספר. 

 לטעמי הוא היה קופצני מדי, אני קצת איבדתי את הסיפור ואני חושבת שגם לא לגמרי היה ברור מי הדמות הראשית שמובילה את הסיפור. (כקוראת בוגרת עם ניסיון מסוים בכתיבה), היה חסר בו עמוד שדרה יותר ברור. אני מאמינה שגם ילדים, דווקא ילדים, חשוב לספר להם את הסיפור מדויק. חשוב שיידעו עם מי הם מזדהים, שאולי אפילו יזילו דמעה על הסופגניה המסכנה, שישמחו שהוצלה מגורל אכזר. 

 אני מבינה את הרצון להתמקד בטוב, ולא להיכנס לדיכי, לא לחפור יותר מדי, אבל גם בספרי הילדים, תמיד יש איזה רגע מחולל של עצב. חנהלה ושמלת השבת, יש שם רגע מאוד עצוב כשהיא מגלה שהשמלה שלה התלכלכה ועדיין היא הצליחה לצאת מזה. אני לא חושבת שצריך לפחד מהעצב. 
 

כרגע הילדים שלי קטנים ולא ממש מבינים את הספר, יהיה מעניין להקריא להם עוד שנה-שנתיים, ולראות כיצד יגיבו אליו אז. מבטיחה שאם תהיה הנאה, ורצון לקרוא שוב ושוב, אני אעדכן את הסקירה ואוסיף את חוות דעתם.

אז פעם היו סופגניות. כלומר, פעם הייתה סופגנייה עגולה, חמה, עם ריבה בפנים ואבקת סוכר מבחוץ.

היום יש כל מיני סופגניות.

"ראשונה קבלה קצפת,

ושניה משמש שובצה,

פיסטוק ירקרק נימוח

ושמנת חמוצה.

מנטה, מסטיק, שוקולדה,

ערמונים ואייריש קרים.

סוכריות ומרמלדה,

חלבה, טופי ותמרים"

כן, כן – אלו סוגים של סופגניות. בכל אופן אלו סופגניות ששני האופים הנחמדים שלנו הכינו.

ובין כל אלו, מסתתרת לה אותה סופגנייה, הפשוטה. אחת שפוחדת מזריקות, ואפילו ריבה אין בה. לא רוצה ריבה.

אוי, מה יהיה  הסוף של הסופגנייה הזו? האם מישהו בכלל ירצה לקנות אותה?

מגיע סוף היום, וכל הסופגניות כבר נמכרו ונחטפו פרט לסופגנייה שלנו.

וכבר, כאשר באופים אמרו לסגור את החנות, מגיעה לחנות ילדה קטנה

"מתולתלת, מבוישת,

משקפיים על אפה,

בנימוס היא מבקשת:

בלי ריבה בבקשה".

וכך קרה נס קטן, הן לילדה והן לסופגנייה שלנו.

"סופגנייה אחת פשוטה

וילדונת מתוקה,

יחגגו הערב יחד

נר ראשון של חנוכה".

ובמסקנה היא פשוטה וברורה

"גם לאלו הפשוטים,

בלי קצפת או קוויאר,

לכולם קורים נסים

במוקדם או במאוחר"

הסר כתוב בחרוזי  ומאוייר על ידי  אביאל בסיל המדהים.

בקיצור, ספר ממש מתוק ומקסים, על סופגנייה פשוטה וילדה מתולתלת ונס שקרה.

בהחלט אפשר להביא כמתנה וכדמי חנוכה לילדים. מאד ממליצה.

העלילה בשני משפטים- צמד אופים מכין שלל סופגניות, רק אחת מתעקשת להיות שונה ורגילה. מה יעלה בסופה?
 

שני ז'אנרים של ספרי ילדים אהובים מאוד על ילדיי- ספרי שירים וספרי חגים. "מעשיה" משתייך כמובן לז'אנר השני והוא עושה זאת טוב מאוד. גם סיפור על סופגניות שילדים מאוד אוהבים, גם מלא באיורים הצבעונים המדהימים של אביאל בסיל (מת על העבודה שלו), וגם סיפור עם מסר. 
והמסר? מותר להיות שונה, וגם השונה ימצא את ייעודו. 

האופים מכינים שלל של סופגניות , מכל הסוגים, מכל המינים ובשלל טעמים (ושוב, עבודה נפלאה של בסיל שמאייר את שלל הסופגניות ואת האופים המדליקים), רק סופגניה אחת מפחדת ממזרק, ולא רוצה שום ריבה ושום מילוי, רק אבקת סוכר.

בליל ראשון של חנוכה, את כל הסופגניות לוקחים ורק היא נשארת לבדה על המגש. ממש בסגירת החנות מגיעה ילדה מתוקה אחת שרוצה את אותה סופגניה רגילה. 
הסיפור מתוק ומחורז, האיורים מדליקים, חג החנוכה אוטוטו פה- מושלם.

בבית הכנסת בו אני מתפלל, יש בכל שבת שיעור לילדים לאחר התפילה. השבת היה תורי להעביר, סיפרתי לילדים את הספר, ובמשך עשר דקות חמישים ילדים היו פשוט מרותקים לסיפור. הצלחה.

שורה תחתונה: מחפשים מתנה לחנוכה לילדים/נכדים? מצאתם.