אולי כדאי שתדעו את זה עליי אך אני שונאת לרוץ. אך אם קלריס דיין תזמין אותי לריצה יש סיכוי טוב שענה בחיוב להצעתה. צורת כתיבתה משולה למרוץ שליחים, כל פעם דמות מעבירה את הלפיד לדמות אחרת וזו רצה במהירות קדימה. לעיתים דמות אחת רצה יותר מאחרות ומרחיבה.

גב הכריכה עושה, לדעתי, קצת עוול לסיפור מכיוון שהסיפור כל כך מיוחד, מציאותי שגב הכריכה לא משדר את זה.

מאי, הדמות שפותחת את אותו מרוץ שליחים שתיארתי קודם, מחליטה שהגיעו מים עד נפש, היא מפסיקה לרצות את כולם, מפסיקה לפחד ממה שאנשים יגידו, ירכלו או יקשקשו סביבה ועושה משהו עבור עצמה, עבור מאי. היא מחליטה שהיא רוצה להתגרש, לצאת מנישואין שמלכתחילה לא היו שלמים. מרגע ההחלטה לוקחת אותנו הסופרת, קלריס דיין, ומוליכה אותנו הקוראים בסיפור המרכז שלל דמויות – ראשיות ומשניות. לכל דמות יש סיפור, יש אופי ויציבות. כל דמות מושכת ומעניינת. יש באלנס נכון למינון שלה מול הקורא. דרך אגב כל דמות בהחלט יכולה להחזיק ספר בפני עצמה אם תחליט הסופרת לכתוב ספר המשך של "החיים אחרי".

הסיפור מהודק, אין חורים בעלילה – זה היה החשש שלי כשראיתי את תוכן העניינים ושמתי לב שהסיפור סב סביב חמש דמויות. אומנם לא כולם מקבלות אותה במה וחשיפה אך בסיום הקריאה אינני יכולה להגיד כי חשתי שמשהו חסר.

באופן אישי מצאתי בספר ערך מוסף שקשור לאופי שלי: בתחילת הסיפורים אנו נחשפים למאי ולאופייה. יכולתי לחוש שאני מדברת עם חברה טובה שמבינה אותי. גם לי יש רצון לא פעם לרצות אחרים ולהעמיד את טובתם לפני טובתי האישית, לחשוש מ-"מה יאמרו, מה יגידו". הפתיח של הספר גרם לי לערער על כך. שמחתי שככל שהסיפור התקדם ידעה דיין להסביר ולנווט את הדמות ולהראות איך הדמות מתפתחת ומתעצמת אך אינה חוששת גם מנפילה (הרי לא הכול ורוד בחיים).

מאוד נהניתי מהכתיבה והסיפורים הקטנים במיוחד של מור וערגה.

הזמן לרוב נע קדימה אך לא פעם חוזרים אחורה בזמן, להסביר ולהרחיב על אופי הדמות, על סצנה מסוימת שהקורא לא ירגיש כי הוא מצוי בחור שחור וסביבו ים סימני שאלה – השינויים בזמנים היו מובנים מאוד והעשירו את העלילה.

הספר נקרא בשלוש שעות והיו אלו שלוש שעות נהדרות.

בהחלט ממליצה – קריאה מהנה,

יעל