|
|
|
העיניים הצהובות של התנינים |
|
|
|
מס' גולשים שצפו בספר: 5137 |
|
|
יום אחד מחליטה ז‘וזפין לא לוותר עוד: לא
לבעלה המובטל שבוגד בה, לא לבתה המתנכרת,
לא לקשיי הפרנסה כחוקרת של ימי הביניים.
זה לא קל: מאז שהייתה ילדה ידעה ז’וזפין שהיא
שווה פחות מאחותה היפה איריס, שחיה חיי
רווחה ובטלה בפריז. אבל אט־אט היא מגלה
שגם באמצע החיים הגורל יכול להתהפך.
מתוך הבנה עמוקה של נפש האדם ובחוש נדיר
ל פרטים סוחפת קתרין פַנקוׄל את קוראיה לתוך
חייהם של ז‘וזפין ואיריס, ילדיהן והגברים והנשים
הסובבים אותן: החבֵרה המסורה והמסתורית,
האֵם הקרה והקשה, האב החורג המשתוקק אל אהובתו
ה צעירה - מארג של דמויות שפנקול מפיחה בהן
חיים, מרחובות פריז ועד חוות תנינים באפריקה.
ה עיניים הצהובות של התנינים, הוא חלקה הראשון של טרילוגיה
שבמרכזה עומדת דמותה של ז‘וזפין קוֹרטֶס.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
העיניים הצהובות של התנינים - קתרין פנקול
|
|
מס' גולשים שצפו בספר היום: 1 |
תאריך הכנסה לאתר 10/11/2017
את "העיניים הצהובות של התנינים" סיימתי בעמל רב. לא אהבתי את הספר, רב מכר נוסחתי, מסחרי, עם כל התבלינים שצריכים להיות בו. כל אחד יכול להזדהות עם הגיבורה, ז'וזפין, אם ורעייה ביישנית וצנועה, שלא יודעת לעמוד על שלה ונרמסת בידי הסביבה, בעיקר בידי אחותה הגאוותנית. והינה,... המשך הביקורת
את "העיניים הצהובות של התנינים" סיימתי בעמל רב. לא אהבתי את הספר, רב מכר נוסחתי, מסחרי, עם כל התבלינים שצריכים להיות בו. כל אחד יכול להזדהות עם הגיבורה, ז'וזפין, אם ורעייה ביישנית וצנועה, שלא יודעת לעמוד על שלה ונרמסת בידי הסביבה, בעיקר בידי אחותה הגאוותנית. והינה, אותה ז'וזפין מעוררת אהדה, במידה מסוימת בת דמותה של פנקול, תופסת ביטחון וזוכה להכרה בינלאומית בזכות רומן ארוך ומלומד שכתבה. ז'וזפין שלנו היא מומחית לימי הביניים, תולעת ספרים, המבלה בספריות וכותבת על השולחן במטבחה. והינה, בניגוד למצופה, היא מנצחת פתאום, נהנית מהצלחה תקשורתית וכלכלית, וכל אחד יכול לחלום שגם לו יקרה הנס הזה. כל אחד יכול גם לשנוא את איריס, אחותה הסנובית, הנוכלת, המניפולטיבית, שבסופו של דבר לא יוצאת מנצחת. בספר ההמשך הבא היא אפילו עוברת מן העולם, מחוסלת על ידי רוצח סדרתי וז'וזפין יורשת את בעלה, פיליפ, שנעשה בן זוגה המאוהב. כן, ז'וזפין עוברת לגור עם בעלה של אחותה המנוחה.
כל אחד יכול גם להנות מהלכה התרבותית המשוחה פה ושם בדמות הרצאות וסיפורים פיקנטיים הנטועים בימי הביניים. ולא נפקד מקומן של סצנות המין, פה וולגריות להחריד, כתובות בסלנג מיושן נוראי, כיאות לגיל המשתתפים ומוצאם החברתי - אביה החורג של ז'וזפין (יהודי) והמזכירה שלו (מהפרובינציה), שנאנסה על ידי הסבא שלה בילדותה אך מגיעה לדרגת אשתו של הבוס ואם בנו, ושם סנטימנטליות סכרינית, כשמדובר בז'וזפין ומאהבה היפהפה והרומנטי, שיש לו אח תאום דוגמן, שונה לחלוטין ממנו. נו, נו, מוטיב האחים היריבים נוצל עד תום. שתי בנותיה של ז'וזפין משחזרות, בנוסף, את המודל של אמן ודודתן. ספרה של נלה לרסן, "חוצה את הקו", שהוא בעיניי יצירת מופת, בנוי גם הוא על השוני בין שתי נשים, חברות ילדות, הדומות לז'וזפין ולאחותה. אחת לא בטוחה בעצמה, נדרכת ונרמסת, סובלת מרגשי נחיתות בהשוואה ל"חברתה", והשנייה לעגנית, נצלנית ומניפולטיבית, אך איזו תהום פעורה בין שתי היצירות, מבחינת איכות הכתיבה. פה יצירת מופת, "חוצה את הקו", ושם ספר טיסה, "העיניים הצהובות של התנינים".
קתרין פנקול נולדה ב-1954 בקזבלנקה, במרוקו, לאב מהנדס ולאם מורה. כשהייתה בת 5, עברו הוריה לפריז ולאחר מכן התגרשו. קתרין סבלה מאוד מהפירוד. על ילדותה והתבגרותה היא אינה אוהבת לדבר, מה גם שאמה עדיין חיה והיא לא מעוניינת לפגוע בה. בל נשכח את אמן הרעה, המחושבת וחסרת הרגשות של זו'זפין ואיריס, מהרומן, שללא ספק, על כל פנים, לפי תחושתי, נבנתה במתכונת דמותה של אמה של פנקול במציאות. אפשר להבין, אם כן, את פצעי ילדותה ובגרותה של הסופרת ולהעריך את האופן בו השתקמה. קתרין מסתתרת עדיין מאחורי דמויותיה אך יתכן מאוד שיום יבוא ובו תחשוף ישירות את האמת. ובינתיים, על אף דרכה העקיפה, כתיבתה משמשת לה כתרפיה. ולא רק לה, גם לקוראים.
אינני אוהבת את ספריה של קתרין פנקול אך אני מעריצה את האישה ופעילויותיה, למען עצמה ולמען אחרים, את נדיבותה, את האופטימיות שלה, את דרך חייה. סיפור קורותיה הוא רומן מרתק בפני עצמו. ילדה זנוחה ובודדה נעשתה כוכבת מצליחה ועליזה, המנווטת חייה בכשרון ובמיומנות. על כל אלה כתבתי מאמר מפורט והינה קישור למעוניינים: קתרין פנקול: מלכת רבי מכר צרפתייה
http://www.e-mago.co.il/magazine/katherin-pancol.html
תאריך הכנסה לאתר 12/10/2013
הספר הזה לא הניח לי.
כל מי שקרא אותו, חזר אלי עם עיניים נוצצות ואמר לי, תקראי!!!
לא רוצה!!! לא רציתי לקראו.
תקראי!!
אז לקחתי אותו יום אחד הביתה, הגעתי עד העמוד השלישי וסגרתי.
סגרתי מיד כשקראתי על הבעל... המשך הביקורת
הספר הזה לא הניח לי.
כל מי שקרא אותו, חזר אלי עם עיניים נוצצות ואמר לי, תקראי!!!
לא רוצה!!! לא רציתי לקראו.
תקראי!!
אז לקחתי אותו יום אחד הביתה, הגעתי עד העמוד השלישי וסגרתי.
סגרתי מיד כשקראתי על הבעל אנטואן המובטל, שמשחק עם עצמו שח ומביט באשתו ג'וזפין, העמלה במטבח ו"מסתלבט" עליה ועל מחקריה האקדמאים על המאה ה-12.
אשת אקדמיה מבריקה, שנאלצת לשאת בעול הפרנסה לבדה. אישה מדהימה, "פריירית", טובה מדי, טמבלית. הייתה ממשיכה לתמוך בו לו היה מתנהג קצת יותר יפה. טוב נו...גם אני. טמבלית.
פלגמטי. סיננתי. פרזיט. וסגרתי את הספר מיד והחזרתי אותו אחר כבוד לספרייה. בכל זאת, לא הניחו לי. תקראי!!! תקראי!! תקראי!!!!
לקחתי אותו שוב...והוא נדחק לתחתית הערימה. אולי יום אחד אקרא.
קראתי!!!
היא לא ממש דומה לי, אני הייתי הרבה יותר נחושה, בטוחה בעצמי וחזקה והוא לא ממש דומה לו, בכל זאת גיבורנו אנטואן עזב את הבית עם מאהבת פדיקוריסטית וכשלא נשאר לו מה לאכול, הוא השקיע את כל חסכונותיה של המאהבת שלו בחוות תנינים. לפחות הוא הלך לעבוד עם תנינים, זה יאמר לזכותו. חחחחחחח מגיע לו!!!
אבל כשהגעתי לקטע שג'וזפין מגיעה לבנק ומספרים לה שחתמה ערבות לבעלה, על הלוואה שהוא לא משלם, סמרו שערותיי, נעתקה נשמתי.
ויסלחו לי קוראיי שאני מעט ישירה מדי ואולי גם צינית, שלא לומר בוטה, אבל שני דברים יש לי לומר על כך, האחד ככה אני, ישירה. לפעמים גם צינית. לא יודעת להיות אחרת, או לכתוב אחרת. והשני, הרווחתי את זה ביושר.
הספר קולח ומותח. פמיניסטי בדיוק במידה הנכונה ואחרי הכל, הסוף טוב. בסופו של עניין הוא הולך לעבוד עם תנינים ומשלם את חובותיו היא מראה לכווווווולם מאיפה משתין הדג, יותר נכון, מאיפה משתין התנין.
זה לא ספויילר, לא מגלה לכם סודות. האמצע הכי חשוב. הדרך, התהליך. כי ג'וזפין האישה העדינה,הרכה והמבינה הולכת ומתחשלת ומשילה קילוגרמים ועכבות והופכת לברבור אמתי, שלא לומר לביאה.
ואז תבוא גם האהבה.
יפה וטהורה.
תקראו. ואל תחשבו עלי יותר מדי.
למרות הדמיון, רב השוני.
תאריך הכנסה לאתר 12/03/2013
ז'וזפין הייתה בת 38 כשחל שינוי בחייה. השינוי החל עם התפוררות נישואיה . עד אז המעיטה בערך עצמה . ברגע שנפרדה מבעלה הבוגד והבטלן שלא עבד אך נסך בה בטחון כוזב, לקחה את עצמה לידיים. זהו ספר על העצמה נשית , על דרך לא קלה אך מספקת של שחרור עצמי, תהליך של שינוי שלוקח זמן. בתחילה פחדה, פחדה... המשך הביקורת
ז'וזפין הייתה בת 38 כשחל שינוי בחייה. השינוי החל עם התפוררות נישואיה . עד אז המעיטה בערך עצמה . ברגע שנפרדה מבעלה הבוגד והבטלן שלא עבד אך נסך בה בטחון כוזב, לקחה את עצמה לידיים. זהו ספר על העצמה נשית , על דרך לא קלה אך מספקת של שחרור עצמי, תהליך של שינוי שלוקח זמן. בתחילה פחדה, פחדה שלא תצליח לבד, הדאגה לביטחון בנותיה הדיר שינה מעיניה, דאגות הפרנסה והשרידות הכלכלית היו בהתחלה עמוד התווך בהחלטותיה.
משפחתה לא מעריכה אותה - אחותה היפה , המוחצנת והבטלנית הנשואה לפיליפ הבנקאי העשיר, אמה השולטת בכולם ובמיוחד בבעלה השני, בת מרדנית בגיל ההתבגרות , לא ממושמעת וכועסת עליה. אך הדברים עומדים להשתנות...
" כשמפחדים צריך להישיר תמיד מבט לפחד ולקרוא לו בשם. אחרת הוא מוחץ ונושא אותך כמו גל מרושע."[עמ' 39]. ז'וזפין בהחלט מתחילה ללמוד את הלקח.
היא גם מגלה ש"האושר עשוי מדברים קטנים. מצפים לו תמיד בגדול אבל הוא מגיע אלינו ברגלים שבריריות ועשוי לחלוף מתחת לאפינו מבלי שנשים לב אליו."
ז'וזפין מומחית לתקופת ימי הביניים והיא מתחילה לכתוב ספר. כדברי שירלי חברתה היא מגלה את החיים תוך כתיבתו. " כשכותבים מן הראוי לפתוח לרווחה את הדלתות לחיים כדי להישאב לתוך המילים ולהזין את הדמיון." סוד בינה לבין אחותה נותן לה כוח ומצד שני ,לכאורה גם שובר אותה. אך כל ירידה תוך סבל ומאבק רק משנה אותה ומוסיפה לה כוחות לעליה ברף יותר גבוה. היא אוספת תובנות כמו:"החיים הם בן אדם. בן אדם שיש להתייחס אליו כאל שותף."
הסיפור איננו רק על ז'וזפין למרות שהיא הדמות המרכזית. יש מארג מגוון של דמויות שאנו למדים להכיר את נקודת מבטם ואת המונולוג הפנימי שלהם מעצם מבנהו של הספר. דמויות עגולות מעצם פרישת מחשבותיהם , מעשיהם ויחסם אל האחרים. נקודות המבט הרבות ,המשתלבות ולעיתים תוספת נקודת המבט של המספרת היודעת כל , נותן לקורא להבין את החברה כולה ואת מעגל החיים של הפרטים בתוכה.
הדמויות המקיפות את ז'וזפין הן : אנטואן -הבעל הבוגד שיוצא עם אהובתו לאפריקה לעבוד עם התנינים , הבנות אורטנס ,זואה ובני הדודים, מרסל האב החורג שבוגד באשתו עם ז'וזיאן המזכירה היודעת לתת חום ואהבה,האם הקשה והרודנית אנרייט , איריס האחות היפה ואוהבת חיי הנוחות והבטלה ,הנשואה לפיליפ העשיר והחברה הטובה שירלי ובנה גארי.
הסיפור מתרחש בעיקר סביבות פריז .לכולם יש סודות שאותם הם מסתירים ומגלים וזהו חלק מקסמו של הספר . בסופו, הקצוות נסגרים.
הספר מחולק לחמישה חלקים אך בתוך החלקים יש רק רווחים קטנים. צורה זו הפריעה לי משום שלעיתים קטע אחד מסתיים בסוף עמוד והשני עם נושא אחר מתחיל בעמוד חדש ויש רצף מבלבל.
הסגנון נהדר ,כתוב בצורה קולחת וסוחפת גם בזכות התרגום המעולה. אי אפשר לעזבו . הכתיבה משופעת בפרטים רבים ובתיאורים ,לעיתים עם חוש הומור מעודן ויפה.
הכריכה מקסימה וכשתקראו את הספר תבינו את שמו.
אני שמחה שקראתי בינתיים פרק ראשון בטרילוגיה. יש למה לצפות.....
מומלץ בחום
תאריך הכנסה לאתר 10/03/2012
איזה ספר נהדר! השם של הספר משך את דמיוני בכבלי קסם וגרם לי לבחור בספר לקריאה. ההתחלה לא הרשימה במיוחד, אך ככל שהתקדמתי בקריאה שקעתי יותר ויותר בחייה של הגיבורה. הייתי עדה למאבקיה, לקשייה, לנחישותה, לאורך רוחה, לביטחון העצמי הירוד שלה ולהצלחותיה. הגיבורה נראית בתחילה אפרורית וחסרת ייחוד... המשך הביקורת
איזה ספר נהדר! השם של הספר משך את דמיוני בכבלי קסם וגרם לי לבחור בספר לקריאה. ההתחלה לא הרשימה במיוחד, אך ככל שהתקדמתי בקריאה שקעתי יותר ויותר בחייה של הגיבורה. הייתי עדה למאבקיה, לקשייה, לנחישותה, לאורך רוחה, לביטחון העצמי הירוד שלה ולהצלחותיה. הגיבורה נראית בתחילה אפרורית וחסרת ייחוד, אך מקבלת צבע בהמשך. כגולם ההופך לפרפר בסיומו של תהליך ארוך ומתיש, כך מתפתחת הגיבורה במהלך העלילה ומשילה מעליה את נשל אישיותה הקודמת.
זהו ספר ראשון בטרילוגיה שבמרכזה עומדת דמותה של ז´וזפין קוֹרטֶס. העלילה מגוללת את חייה של זו', חוקרת של ימי הביניים, אמא למופת ורעיה לתפארת. חייה אינם סוגים בשושנים, בלשון המעטה. חיי הנישואים שלה עולים על שרטון, בעלה מובטל מזה כשנה ולא ממהר למצוא עבודה חדשה, בתה הבכורה סנובית, מנוכרת לאמה ואף ובזה לה. ז'וזפין המפרנסת העיקרית, אך איש אינו מעריך את מאמציה. יום אחד מילותיו של בעלה גודשות את הסאה וזו' עושה מעשה אמיץ מבחינתה. היא זורקת את בעלה מהבית וכעת עליה להתמודד עם החיים כאם חד הורית ענייה. חברתה ושכנתה הטובה (בעלת עבר מיסתורי) היחידה שמטה לה אוזן קשבת. מאז ומתמיד חשה הגיבורה נחותה לעומת אחותה העשירה, הזוהרת (אך רדודה) והאהובה יותר ונפלה קורבן ללשונה החדה כתער של האם המרירה. אביה מת בצעירותה והאם נישאה בשנית לגבר עשיר שגם עליו היא מטילה את מרותה ביד רמה. רק נישואיה של ז'ו רוממו אותה במקצת בעיני האם (ולא הישגיה האקדמאים) ומשאיבדה את בעלה, סר חינה בשנית. בעלה נוסע לאפריקה לנסות את מזלו בניהול חוות תנינים ומשאיר אותה להתמודד לבדה עם החובות שצבר, ההוצאות השונות והטיפול בשתי הבנות. בדומה למתאבק שנופל על הקרשים וקם שוב ושוב על רגליו, כך מתרוממת ז'ו מעל הקשיים ומתמודדת בהצלחה רבה עם המכות שהחיים זורקים לעברה. זהו לא רק ספר על מסע אישי של אישה, אלא גם ספר בעל תובנות וגיבורה שאפשר לאהוד ולהיקשר אליה. בסוף הספר אף זלגה לה דמעה סוררת בקצה הריס.
בסופו של דבר הקשיים שהגיבורה חווה מהווים מקפצה לחיים טובים ומספקים יותר. זהו ספר על אישה שלוקחת את גורלה בידיה. שוב ושוב הגיבורה מוצאת את החוזק לשרוד, נשארת אופטימית ושמחה בחלקה למרות הקלפים הגרועים שקיבלה. בספר גלריה של דמויות צבעוניות ומורכבות שאפשר לבוז להן או לחילופין להיקשר אליהן. לרבות מהדמויות סודות ומאהבים ובתחילה נראה לי מוזר שכולם בספר בוגדים על ימין ועל שמאל.
חוזק הספר בכתיבה היפה, בירידה לפרטי פרטים, ביכולת להיכנס לעור הדמויות. הסופרת מפליאה לשרטט את הגאוגרפיה הפנימית של הנפש ולרקוח סיפור מענג. הספר כובש לב ומרגש ומצליח להימלט ממלכודת הטלנובלה. הספר מרתק בנגיעה האנושית שבו. יש בו הכל: אובדן, יחסים בינאישיים, רסיסי זכרונות, בדידות, חלומות, תקוה , מחילה, פיקחון ואף אהבה. הסופרת מחברת את כל הקצוות לסיפור הסוחף אחריו את הקורא והעלילה נבנית בדיוק במידה לאפשר עומק ועניין. עיניהם של התנינים צהובות, אך לאהבה גוונים רבים.
שפת הספר יפה וגבוהה והתרגום משובח ביותר. קשה להניח את הספר מהיד בשל הכתיבה, הדמויות והעלילה. זהו מסוג הספרים שאחד מניח מהיד רק בשורה האחרונה. בקיצור, סיפור אנושי קטן הכתוב בכשרון גדול. אהבתי מאד את הספר ואחכה בקוצר רוח לשני ההמשכים האחרים.
בשורה התחתונה: ספר על אהבה, תנינים ומה שביניהם!
|
|
איגרת מידע נוריתה
קבלו את החדשות האחרונות מהאתר!
|