עד היום הייתי בטוחה שכדאי ליצור עולם שלם הסופר חייב להאריך בתיאורים מפה ועד ההודעה החדשה, עד שנוצר ספר עב כרס ומכובד כדוגמת ,שיר של אש ושל קרח". אף על פי שכבודם במקומם מונח, התברר לי שאפשר לגעת ביופי גם מנקודות אחרות. קצת פחות "נדושות". והספר הזה הדגים לי בצורה מופלאה את היצירתיות של האדם שאינה יודעת גבולות.
פלומה מגיעה לאי פורמנטרה, שבתחילה נראה לה כגן עדן על אי האדמות. מקום קסום כזה היא לא מצאה מעולם. כשהיא פוגשת בתומס, היא אינה להוטה בתחילה להיענות לחיזוריו, וזה מעט מעצבן כל אותן "נקודות דמיון" המשותפות האלה בניהם, שנראה שאינן נגמרות לעולם. אבל בהמשך היא מגלה שתומס, הספורטאי המצליח, הרדוד והחביב משמש כחבר אמת ואולי אף יותר בזה בשעת הצורך.
פלומה מרגישה שהיא נרדפת על ידי רוח רפאים מרושעת, שאינה נראית אך נוכחת בכל מקום, ממררת את חייה השלווים מכניסה בעיות בלתי פתורות, ומוזרות כל כך עד שזה נראה כמו סיוט שקרם עור וגידים והחל להתהלך בעולמה.
נראה שסוד אפל שוכן מתחת המעטה העדין המעניק לאי תחושה של שלווה. מה קרה לדיוויד, שכנה הקוסם? מדוע גופתו נמצאה מוטלת על סף דלתה? פלומה נגררת לעולם לא לה, באל כורחה, בו רק תומס יכול לשמש לה כחבל הצלה לשפיות כל שהיא.
ומאחוריי הכל עומדים ומביטים, עטויי צללים, ההם. מי הם? מה הם רוצים? ואיך הם ישיגו את מבוקשם?
הסיפור מתרחש בקצב ייחודי באין כמוהו שמעולם לא נתקלתי בו קודם לכן, ומהווה תענוג עם כל עמוד שעובר, מצד אחד, ולא מעיק "באריכות יתר" מצד שני. הוא קצר ותמציתי, כשהסוף מפתיע בצורה בלתי תאומן, ומשנה מקצה לקצה את כל מה שחשבת עד אותו רגע. רק בסוף הספר מבינים שהספר הוא מז'אנר המדע הבדיוני – והשאלות שהוא מציב בפני הקורא אינן פשוטות כלל ועיקר.
אני חייבת לציין שאותן השאלות טרדו את מנוחתי זמן רב לאחר שגמרתי את העמוד האחרון. שאלות אוניברסאליות – אתיות – ביולוגיות. שבעתיד הלא כל כך רחוק כבר נהיה חייבים להתמודד איתן. מהוא בן אדם? מה הערך של החיים? האם אפשר ליצור רגשות? איך מגדירים רצח? איך מתמודדים עם האמת הגרועה מכל? ועל מי באמת צריך לרחם?
השאלות מקבלות זווית ראייה חדשה לאחר קריאת הספר, ומכריחות אותנו לחשוב עליהן. תובנות על החיים והמדע ומה שמגשר בניהם. זה ספר מקסים ביותר, שהצליח לעלות על כל הציפיות שהיו לי ממנו, והיה תענוג גדול לקרוא אותו. הסופר מצליח להכניס את כל השאלות האלה לספר אחד קטן, אם זה לא כישרון, אז מה כן?
