זה ספר קטן ועצוב על איש קטן עצוב ובודד מאוד.
" יונתן נואל התייתם בילדותו מאביו ואמו. בבגרותו ברחה ממנו אשתו עם גבר אחר והניחה אותו ערירי ונלעג. ואף על פי כן מצא לו אחר כך דרך לחיות שנים רבות בשלוה ובנחת ואולי אפילו באושר וכבר המעד להגיש אל פסגת חלומותיו ולהיות בעליו של חדרו האהוב בעליית הגג, שגר בו בשכירות, והנה, בבוקרו של יום שישי קייצי אחד, השתמש הכול וכלפני החדר הופיעה יונה."
כל אורח חייו משתנה בגלל היונה.
והנה קטע בשבח ההליכה: ההליכה מפייסת. בהליכה טמון כוח מרפא. ההצבה הסדירה של רגל לפני רגל בזמן שהזרועות חותרות בקצב, העלייה בתדירות הנשימה, ההמרצה הקלה של הדופק פעילות האוזן והעין הדרושה לקביעת הכיוון ולשמירה על שיווי המשקל, תחושת משב האוויר על פני העור- כל אלה הן התרחשויות המאחדות את הגוף והנפש באופן שאין לעמוד בפניו, והן המאפשרות לנפש, גם כשהיא פגועה ומדולדלת עד מאור, לצמוח ולהתרחב.
קטע זה כל כך מצא חן בעייני, ובנוסף לכך נוכחתי שהוא נכון ואמיתי.
ספר עצוב ויפה מאוד. ממליצה בכל פה.
עוד ספר משל פטריק זיסקינד בעברית: "סיפורו של מר זומר". גם הוא ספר קטן, עצוב ויפה.
רותי
