|
|
|
משחק הציד |
|
|
|
מס' גולשים שצפו בספר: 3982 |
|
|
כשמתברר שהיילי מקווייד, נערה מקובלת ממשפחה טובה, נעדרת מביתה, עיירה שלמה עוצרת את נשימתה ומצפה לגרוע מכול. האם דן מרסר, העובד הסוציאלי המוערך, קשור להיעלמותה? כתבת טלוויזיה חסרת מעצורים יוצאת לחקור ומגלה שהסיפור מורכב וסבוך הרבה יותר ממה שהעזה להעלות בדעתה: סוד נורא של קבוצת חברים מאוניברסיטה יוקרתית מטיל צל כבד על עתידם, חוקר משטרה על סף פרישה מנסה להגיע לפתרון אמיתי אחרון, וגם הקורבנות-לכאורה נדרשים לחשבון נפש נוקב. עד מהרה מתגלים עוד ועוד שלדים בארונותיהם של כל המעורבים בפרשה, ורוחות רעות מן העבר מאיימות לזקוף את ראשיהן – ואולי גם לתבוע נקמה.
והכול מתחיל בדלת אחת שאסור היה לפתוח...
בספרו הבוגר והמרגש ביותר עד כה מצליח הרלן קובן לשלב מתח עצום באבחנות מפתיעות ומעמיקות על אבל ואשמה ועל היכולת שלנו לסלוח.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מס' גולשים שצפו בספר היום: 0 |
תאריך הכנסה לאתר 10/05/2016
קריאה בספריו של הרלן קובן משולה לאכילה מופרזת של סטייקים, שתיית אלכוהול עד אובדן חושים ושופינג בלי חשבון. הקיצר- מענג, אבל לא ממש מומלץ בריאותית. גם קריאה בספרים שלו היא הנאה צרופה, אבל לאו דווקא מומלצת תרבותית. קניית הספרים משולה להתמכרות ממשית, כיפית, אבל מזיקה לחשבון הבנק, במיוחד בקצב ההנפקה... המשך הביקורת
קריאה בספריו של הרלן קובן משולה לאכילה מופרזת של סטייקים, שתיית אלכוהול עד אובדן חושים ושופינג בלי חשבון. הקיצר- מענג, אבל לא ממש מומלץ בריאותית. גם קריאה בספרים שלו היא הנאה צרופה, אבל לאו דווקא מומלצת תרבותית. קניית הספרים משולה להתמכרות ממשית, כיפית, אבל מזיקה לחשבון הבנק, במיוחד בקצב ההנפקה שלו.
לכאורה, במבט שטחי, הספרים דומים זה לזה, כמעט תמיד נעלם מישהו או מת לכאורה, הגיבורים שלו עוברים מספר לספר ברגל קלה, עובדה שנוטלת קצת מהמתח, שהרי אין הרבה סיכויים שקובן יהרוג את מיירון, את סינדי הגדולה, את אספרנזה או את וין. אולי הם יסבלו במהלך הסיפור, אבל כמו עוף החול ינערו את נוצותיהם וימשיכו הלאה.
גם הרקע, ניו ג'רסי על עריה, פרבריה ויהודיה מהווים קרקע מוכרת לעייפה.
אבל, וכאן בא "אבל" גדול, מובלט, נטוי ומודגש בקו תחתון, הקשרים הסבוכים נראים אולי דומים מלמעלה, כמו כל פקעת סבוכה, אבל ההתרה והפתרון מתחדשים מספר לספר. ולא רק זה, ההתרה והפתרון מורכבים לא פחות מהתעלומה. עד כדי כך, ששנה או שנתיים אחרי הקריאה מתערבבים כל הספרים כולם במוחי ואני יכולה לקרוא את הספר מחדש בהנאה, מבלי לזכור את פרטיה המדוייקים של התעלומה.
מי שלא אוהב אותו, לא ישתכנע לקרוא. מי שאוהב אותו לא מפחד מקצת ביקורת הורסת.
מה שאני לא כל כך אוהבת, זו הקלילות המוגזמת, ההומור הזול לעיתים, והצורך של קובן בדמויות מוקצנות, אקסצנטריות וגרוטסקיות. האם זה מפני שהוא חושש שגיבוריו היהודים, המרובעים (לכאורה), הפרבריים, הישרים והנאמנים זקוקים לחיזוקים צבעוניים?
אני חייבת לדרבן אותו לכתוב מהר יותר. הוא לא מספיק לכתוב בקצב שאני קוראת אותו (אפילו אם נתחשב בעובדה שקראתי כל ספר פעמיים שלוש).
אגב, יש לי בארון עוד שני ספרים, שלא קראתי, בסדרה של מיירון. אני מאושרת.
תאריך הכנסה לאתר 16/02/2013
אני לא מרבה לקרוא מותחנים, אך מדי פעם בפעם נופל לידי מותחן.
הנה נפל לידי כעת המותחן הזה, שזה ספרו האחרון של הסופר, ונהניתי ממנו הנאה מרובה.
הייתה לי אפילו הפתעה, כי בנוסף להיותו מותח, מלא הפתעות, עד העמוד האחרון בספר, מצאתי בו גם תובנות חשובות.
מעל ... המשך הביקורת
אני לא מרבה לקרוא מותחנים, אך מדי פעם בפעם נופל לידי מותחן.
הנה נפל לידי כעת המותחן הזה, שזה ספרו האחרון של הסופר, ונהניתי ממנו הנאה מרובה.
הייתה לי אפילו הפתעה, כי בנוסף להיותו מותח, מלא הפתעות, עד העמוד האחרון בספר, מצאתי בו גם תובנות חשובות.
מעל גבי העטיפה העתקתי את המשפטים הבאים:" בספרו הבוגר והמרגש ביותר עד כה מצליח הרלן קובן לשלב מתח עצום באבחנות מפתיעות ומעמיקות על אבל ואשמה ועל היכולת שלנו לסלוח."
הסיפור מלא בהפתעות, כל אימת שמתגלה מין פיתרון לתעלומה ,ונדמה לך כאילו כל השלדים כבר נתגלו, מתהפכת שוב הקערה על פיה. רוחות מן העבר נושבות אל תוך ההווה, פורמות את הגילויים, והדרך אל פיצוח התעלומה , הסודות ,והדברים הנסתרים נמשכת.
הסופר שוזר ביד אמן בתוך הספר , ובתוך העלילה המתפתלת אמיתות ותובנות, שיש בהם שמץ של ביקורת על החברה האמריקאית.
הוא מביא את הניכור שבין הורים וילדים, במיוחד בין הורים למתבגרים, בעיות שתייה של צעירים. צעירים שמתנהלים, כאשר עין הוריהם לא פקוחה על מעשיהם.
הדעה הרווחת שסטודנטים שלומדים באוניברסיטות יוקרה , במקרה דנן , באוניברסיטת פרינסטון, דרכם אל ההצלחה מובטחת.
הם יטפסו בקלות אל מרומי הפירמידה של קריירה,והצלחה חברתית – כלכלית.
אך לא תמיד כך הם פני הדברים.
השכלה בלבד היא לא ערובה להצלחה.
אנו נוטים גם לחשוב שחברות של קבוצת צעירים שלמדו יחדיו, הוא מקור של תמיכה ועזרה להרבה שנים,שהחברות שנוצרה בימי עלומיהם תהא עמידה תמיד גם בבגרותם.
גם רעיון זה מופרך כאן, לעיתים החיים מוליכים לכיוונים שלא שוערו מראש, הקשר נפרם על ידי שגיאה הרסנית של אחד מן החבורה, סוד שנשמר שנים , סופו להתגלות ולהביא עמו נקמנות.
הרעיון היפה ביותר בעיניי הוא רעיון הסליחה.
הספר מסתיים במשפט:" ונדי התקשרה כדי לשמוע שלוש מילים. אני מחכה. כשהיא נותנת לי סוף הזדמנות, אני מאושר לומר לה את המילים האלה" אני סולח לך".
על הספר נאמר שהוא" מחול מסוגנן להפליא של אשמה וחפות עונש ומחילה"
אכן כך הוא בעיניי.
תאריך הכנסה לאתר 16/02/2013
בעולם בו התקשורת היא חלק בלתי נפרד מהמציאות וחיי היום-יום אין ספק כי יש לה השפעה אדירה עלינו כחברה. בספר הזה קובן מדגים, בצורה מטרידה משהו, את השפעתה העצומה של התקשורת על חייהם של אנשים. קובן מזכיר לכולנו איך בעזרת תוכנית טלויזיה או כמה טוקבקים בבלוגים באינטרנט חייו של אדם יכולים... המשך הביקורת
בעולם בו התקשורת היא חלק בלתי נפרד מהמציאות וחיי היום-יום אין ספק כי יש לה השפעה אדירה עלינו כחברה. בספר הזה קובן מדגים, בצורה מטרידה משהו, את השפעתה העצומה של התקשורת על חייהם של אנשים. קובן מזכיר לכולנו איך בעזרת תוכנית טלויזיה או כמה טוקבקים בבלוגים באינטרנט חייו של אדם יכולים להשתנות, עד כדי כך שפעמים רבות "חף מפשע עד שתוכח אשמתו" הופך ל"אשם עד שחפותו תוכח".
הספר מתחיל בדן מרסר, עובד סוציאלי מוערך העובד עם נוער במצוקה, אשר פותח דלת אדומה וחייו נהרסים.
בעקבות קריאה טלפונית של נערה ליבו מוביל אותו אל בית בפרברים ומעמיד אותו במרכזה של תוכנית תחקירים בטלויזיה אשר חושפת פדופילים לעיני כל העולם.
ונדי טיינס היא הכתבת של התוכנית אשר חושפת את הפרשה.
היילי מקוויד היא נערה מקובלת ממשפחה טובה שנעלמת לילה אחד מביתה ולא ברור אם ברחה או נחטפה.
פרנק טרנמונט הוא חוקר המשטרה שמוצא את עצמו אחראי על פענוח פרשת הנערה הנעדרת היילי מקוויד
קובן קושר את כל הדמויות הללו ועוד רבות אחרות ומערבב אותן לעלילה שכתובה היטב. לתיבול האוירה הוא מוסיף קצת אלכוהול, קצת בעיות עם ההורים, קצת שלדים בארונות וכמובן קצת בלוגים ופייסבוק כדי להתאים את עצמו לתקופה.
כמו בכל ספר מתח טוב יש פה רציחות, העלמויות, חוקרי משטרה, רעים וטובים. עם זאת, ה"רעים" וה"טובים" פה אינם לגמרי חד משמעיים, מה שהופך את הסיפור הזה ליותר מעניין.
הספר לא שייך לסידרה החביבה עלי של מיירון בוליטר, אם זאת מוזכרות בו דמויות מהסידרה של בוליטר.
לסיכומו של דבר, מדובר בספר מתח טוב שבלעתי במהירות, נהניתי.
תאריך הכנסה לאתר 16/02/2013
אני תמיד אוהבת כשיוצא ספר חדש של הרלן קובן. אם אינני טועה, פעם בחצי שנה יוצא בארץ ספר שלו. בשבילי זה יופי של מינון.
הפעם זה לא ספר בסדרה של גיבורו מיירון בוליטר, אבל אבל אבל יש בספר הזה דמויות מוכרות מהסדרה של מיירון בוליטר, כמו החבר שלו וין... המשך הביקורת
אני תמיד אוהבת כשיוצא ספר חדש של הרלן קובן. אם אינני טועה, פעם בחצי שנה יוצא בארץ ספר שלו. בשבילי זה יופי של מינון.
הפעם זה לא ספר בסדרה של גיבורו מיירון בוליטר, אבל אבל אבל יש בספר הזה דמויות מוכרות מהסדרה של מיירון בוליטר, כמו החבר שלו וין. (ונדמה לי שיש עוד, אבל לא בטוחה)
כמו תמיד, הסיפור מתרחש בפרברים.
משפחות, הורים, ילדים, בייסבול, הוקי, בית ספר, שכנים.
דן מרסר, עובד הסוציאלי, גרוש, ללא ילדים, נענה לקריאת עזרה של אחת הנערות. הוא מגיע למקום שהם קבעו ושם......מחכה לו עוקץ.
הוא נכנס ישר לשידור של תוכנית טלוויזה צהבהבה. שטוענת בשידור חי שהוא פדופיל. מוכיחה שהוא דיבר בצ'אט עם ילדות. ובמחשב שבביתו מצאו תמונות עירום של ילדים.
בטרום משפט שנערך, משחררים אותו, כי החומר הושג לא בצורה חוקית ביותר ויש חשש לזיהום הראיות. (פירות העץ המורעל). מה שלא מפריע כמובן את הרחוב לשפוט אותו.
הספר מספר על דן מרסר המואשם בפדופיליה.
על ונדי טיינס, שדרנית חדשות הערב, שטמנה לו פח. אם חד הורית, מתמודדת גם היא עם שלדים ושדים משל עצמה. היא רוצה להגיע לחקר האמת.
על היילי מקווייד, נערה מקובלת ממשפחה טובה, נעדרת מביתה, עיירה שלמה עוצרת את נשימתה ומצפה לגרוע מכול. האם נחטפה? האם ברחה מהבית?
על הורים דואגים, על נזקי האלכוהול.
על קבוצת חברים מאוניברסיטה יוקרתית שמסתירה סודות.
על מקומו של האינטרנט בחיינו. על פייסבוק, בלוגים ועוד.
הספר הזה מעט יותר "בוגר". ספר מתח טוב. פחות תזזית, יותר מקום למחשבות ורגשות ומצבים.
ו....את הטוויסט האחרון,הבנתי עוד באמצע הספר.
והכול מתחיל בדלת אחת שאסור היה לפתוח...
ממליצה בחום. יופי של ספר מתח.
|
|
איגרת מידע נוריתה
קבלו את החדשות האחרונות מהאתר!
|