"נו, אמא, מתי נגיע כבר?", "אבא, עוד כמה זמן זה חצי שעה?", "מתי תבואו לקחת אותי מהגן?", "עכשיו בוקר או אחרי הצהריים?"

מושג הזמן לא נתפש בקלות בקרב הילדים. לא רק שהשעון אינו פשוט לקריאה, גם הזמן הוא דבר-מה מופשט, שאי אפשר לראות, למשש, להרגיש. אחת הדרכים הנכונות להמחיש לילדים את מושג הזמן היא דרך פעילויות היומיום שלהם ושגרת יומם האישית.

זמן מובנה וממוספר תורם להתפתחות תפישת עולם מסודרת. ילד בגיל הרך, החווה סדר יום קבוע, מסתגל מהר יותר למציאות הקיימת, מבין יותר את התנהלות הזמנים ולמעשה – שולט טוב יותר בסביבתו. הוא יודע מה צפוי לקרות ומה מצופה ממנו לעשות כרגע. חוסר הוודאות שלו הולך ומצטמצם והידיעה של רצף ההתרחשויות החוזר ונשנה בעקביות – היא זו שמקנה לו תחושה של ביטחון.

הלמידה הראשונה של ילדים היא מהמודל אליו הם נחשפים בבית. הם רואים, שומעים ו"מתוזזים" לפי ההתנהלות של הוריהם במסגרת של הזמן. בספר הילדים החדש, "המחוגים של יעל", מאפשרת הדר רוזנמן, המחברת, הצצה ליום בחייה של יעלי, ילדה מתוקה, נבונה וסקרנית, שבגיל שלוש כבר מנהלת אורח חיים קבוע, שמוכר באופיו לילדים רבים בני גילה. ביום הולדתה, יעלי מקבלת במתנה שעון מחוגים, וכדי ללמדה לקרוא אותו, הוריה ממחישים לה את הזמן תוך תיאור הפעילות של כל שעה: "זה מה שקורה, כשהמחוג הקטן מצביע על המספר שמונה והמחוג הגדול אל המספר 12 פונה". הקוראים הצעירים מתוודעים לאורח החיים של בת גילם, הרצוף בשמחות גדולות וקטנות בחיק משפחתה, מביטים במחוגים ובאיורים הקסומים בהנאה, ולומדים יחד עם יעל – מה השעה?

"הספר אמנם מלמד על קריאת המחוגים שבשעון נכונה," מציינת הדר רוזנמן, "אך המסר המהותי יותר בסיפור טמון בחשיבות של תחושת יציבות, שייכות וערך כחלק מעיצוב אישיותו של ילד בגיל הרך. תחושת ביטחון זו מושגת הן באמצעות שליטה בסביבה האישית של הילד – מתי יעירו אותי בבוקר? מתי הגננת תקרא לי לאכול? מתי יבואו לקחת אותי? מתי אלך לישון? – אך בעיקר באמצעות הווי משפחתי עוטף ודואג, חם ואוהב, שמקנה לילד בסיס איתן לפיתוח עצמאות, להעשרה, לתפקוד יעיל ולאחריות אישית."

זהו ספרה הראשון של הדר רוזנמן, בת 29, בוגרת אוניברסיטת תל אביב בפסיכולוגיה ובמנהל עסקים.