הספר עשיר ומלא, אולי מלא מדי- הוא דן בפוליטיקה, שינויים מדיניים ודמוגרפים, גזענות ולאומניות(הודים, סינים, מלאיים), פשעים(נוראיים ובעלי סיקור תקשורתי, וכאלה שנעשים בלא עדים כמעט, בתוך המשפחה), משפחה(מורחבת ומורחבת עוד יותר, ציפיות ואכזבות, אפשרויות ובחירות), קסטות, מזונות וטעמים(בעלי שמות אקזוטיים, שומניים, תוצרת מקומית מדוכנים בקרני רחוב ותוצרת חברת נסטלה ושאר מותגים מערביים), ריחות(אב המשפחה תתרן רוב הספר) והפרשות לרוב.
העולם העולה בפנינו מלא טוב ורע, צבעוני ועכור, עולם שהחיים הקטנים והשיגרתיים שבו דומים לנעשה בכל מקום אחר, חרף הייחוד של השמות הארוכים, של מזג-האוויר הבלתי אפשרי, של קסם המזרח.
הכתיבה עשירה, סלנג וניב מקומי, רחשי חרקים וצלילים יומיומיים, סוחפת וניסחפת עד כי מרוב "סיפור בתוך סיפור" הרגשתי לאות, עודף מידע חסר עוקץ, חסר פואנטה. לכל דוד יש שכן וגיס ומכר מהעבר, ועל כולם נשמע, דבר לא יתפספס, שורשים ניכרכים מכל עבר משתרגים לכל פינה, הופכים כל אבן.
התרגום ניפלא, חידודי לשון ושפה משפחתית ייחודית עם בדיחות פנימיות, מלאכת מחשבת.
ואכן הסודות מתקלפים ומתגלים, לא לפני שעברנו אחורה וקדימה בזמן, ראינו כל התרחשות יותר מפעם אחת ומזוויות מגוונות.
הבת הבכורה נוסעת לאמריקה, ארץ ההבטחה הגדולה. עוזבת הכל ואת כולם ברגע שניתן.
בסופו של דבר חשתי שנותרתי עם טלנובלה, אולי בהשפעת הסרטים הטאמיליים האהובים כל-כך על המשרתת.
אפשר לקרוא.
