בדרך כלל, כאשר אני לוקחת לידי ספר שירים, אני פותחת בעמוד אקראי וקוראת. וכך גם כאן, השיר שהעלתי בחכתי היה

La Madre e Morta (Finalmente)  (הערה שלי, באיטלקית : אמא מתה (סוף סוף))  חאריס ולאוְיאנוֹס | יוון  מיוונית: רמי סערי

דּוֹמֶה שֶׁכָּרְתָה בְּרִית סְתָרִים עִם הַמָּוֶת

מֵתָה דַּוְקָא בְּיוֹם הֻלַּדְתֵּךְ.

טָרְחָה וְלוּ בַּסֵּתֶר

לְהַעֲנִיק לָךְ מַה שֶּׁתָּמִיד בִּקַּשְׁתְּ –

אִמָּא מֵתָה.

 

עַכְשָׁו, כְּבָר חָפְשִׁיָּה,

אַתְּ מוּכָנָה לְקַבֵּל בַּהֲקַלָּה

אֶת הַשַּׁי הָאַחֲרוֹן, הַיָּקָר שֶׁלָּהּ.

לְלֹא רִגְשׁוֹת אָשָׁם אַתְּ יְכוֹלָה

לְהַזִּיל עַל קִבְרָהּ

אֶת כָּל דִּמְעוֹת שִׂנְאָתֵךְ

וּלְהַתְחִיל סוֹף כָּל סוֹף לִחְיוֹת.

 

לְבַד.

וְאוֹתָהּ מֶחֱוָה בִּלְתִּי צְפוּיָה טְבוּעָה בָּךְ

לְעוֹלָם.

 

והוא כל כך מצא חן בעיני...

 

חשבתי מה הדרך הטובה ביותר להעביר את היופי שבחוברת. רוב השירים, מאד מצאו חן בעיני. אבל הרי אי אפשר. אזי החלטתי . פרט למספר שירים שאי אפשר לקטוע, אביא התחלה של מספר שירים שממש התלהבתי מהם. ואתם כבר תבינו. (תשלימו). אתן טעימה קטנה, לפתוח את התיאבון .

ואתם רוצו לקנות את החוברת. כדאי לכם. היא באמת מדהימה.    ואל תשכחו להגיע לפסטיבל.           

 

בִּירָה  אמיר אור | ישראל

לָרֶצַח הַמֻּשְׁלָם אֵין סִבּוֹת, אָמַר,

לָרֶצַח הַמֻּשְׁלָם דָּרוּשׁ אוֹבְּיֶקְט מֻשְׁלָם,

כְּמוֹ שֶׁהָיָה אָז בְּאַוְּשְׁוִיץ.

לֹא הַמִּשְׂרָפוֹת, כַּמּוּבָן, אֶלָּא כְּמוֹ

אַחַר כָּךְ, מִחוּץ לִשְׁעוֹת הָעֲבוֹדָה, אָמַר

וְהִשְׁתַּתֵּק

מַבִּיט בַּקֶּצֶף

וְלוֹגֵם.

...........

 

אָדָם   מירון ח. איזקסון | ישראל

לוּלֵא נִבְרֵאתִי

לֹא הֱיִיתֶם בָּאִים

לוּלֵא בָּחַרְתִּי בַּטּוֹב וּבָרַע

לֹא הֱיִיתֶם מֵתִים,

לוּלֵא גֹּרַשְׁתִּי

לֹא הֱיִיתֶם מִתְגַּעְגְּעִים

..........

 

אֱלֹהִים וְאִישׁ שָׁמֵן בְּגִ'יפּ צָהֹב   אבי אליאס | ישראל

בְּדֶרֶךְ הַנִּצָּחוֹן לְיַד גַּן שָׂרָה,

הָיִיתִי אוֹחֵז בְּיָדָהּ שֶׁל סַבְתָּא וּמְסַפֵּר לָהּ

שֶׁהָאִישׁ הַשָּׁמֵן שֶׁנּוֹסֵעַ בְּגִ'יפּ צָהֹב וּמְעַשֵּׁן

סִיגַרְיוֹת אֶסְקוֹט, הוּא אֱלֹהִים.

גַּם הַשּׁוֹטֵר בְּמַדֵּי הַצֶּמֶר הַכְּחֻלִּים שֶׁלִּטֵּף

כַּלְבַּת בּוֹקְסֶר מְנֻמֶּרֶת, לֹא שִׁכְנֵעַ אוֹתִי

בְּסֻכָּרִיּוֹת מִלִּים, שֶׁאֱלֹהִים יוֹשֵׁב לְמַעְלָה.

עַד שֶׁמִּישֶׁהוּ דָּפַק בַּדֶּלֶת וְאָמַר שֶׁאִמָּא מֵתָה.

 

מַסֵּכָה    רות בלומרט | ישראל

בַּמַּסֵּכָה שֶׁל תֵּיאַטְרוֹן נוֹ

הַמְסַמֶּלֶת נִשְׁמַת אִשָּׁה מֵתָה

הָעֵינַיִם אִבְּדוּ מִלִּכְסוּנָן הַקַּוִּי

וְצוֹפוֹת קָדִימָה.

הָאַף מְשֻׁלָּשׁ שְׁוֵה שׁוֹקַיִם

וּפֶה קָמוּר פָּעוּר חוֹשֵׂף שִׁנַּיִם

שֶׁמַּרְאָן שִׁלְדִּי.

הַלְּחָיַיִם שְׁקוּעוֹת

וְהַשְּׂרִיטוֹת שֶׁבְּסַנְטֵר הַחֵמָר

הַשֵּׂעָר הֶהָדוּק

הַגַּבּוֹת מִתְחַבְּרוֹת כִּקְשָׁתוֹת

וּמַטִּילוֹת צֵל –

 

אֵיזוֹ שְׁלִיטָה עַל הָרִיק!

 

הַשַּׂחְקָן שֶׁמִּתַּחַת לַמַּסֵּכָה מִתְנוֹעֵעַ בְּהַתְרָסָה

לַפַּרְצוּף שֶׁהָלְבַּשׁ עָלָיו.

 

אִי בְּחִירָה  אנה בּלַנְדיאנה | רומניה   מרומנית: שאול כרמל ומשה גרנות

מוּבֶלֶת אֶל הַמִּשְׁפָּט הַגָּדוֹל

שֶׁיִּסְתַּיֵּם בְּגֵרוּשׁ לֶעָפָר,

אֲנִי, שֶׁנִּמְצֵאתִי חַפָּה מִכָּל פֶּשַׁע,

קִבַּלְתִּי אֶת הַזְּכוּת

לִבְחֹר אֶת עַצְמִי.

......    

 

אֵל מָלֵא רַחֲמִים    מואיז בן הראש | ישראל

אֵל הַמַּדָּע הַיָּקָר

אֵל הָרְפוּאָה

אַתֶּם שְׁנֵיכֶם אֶחָד

וַאֲנַחְנוּ מְצַפִּים מִכֶּם

שֶׁיּוֹם אֶחָד

עוֹד מְעַט

עוֹד רַק עֶשְׂרִים שָׁנָה

תַּצִּילוּ אוֹתָנוּ

מִכָּל מַחֲלוֹתֵינוּ

...................

 

הַסִּפּוּר שֶׁל הָעֲקֵדָה    אורציון ברתנא | ישראל

                                               "הַגִּבּוֹר הָאֲמִתִּי שֶׁל הָעֲקֵדָה הָיָה הָאַיִל"

                                                                        יהודה עמיחי

הַגִּבּוֹר הָאֲמִתִּי שֶׁל סִפּוּר הָעֲקֵדָה הוּא הָאַיִל

שֶׁרוֹאֶה אֶת כֻּלָּם עֲקוּדִים מִן הַסְּבַךְ.

עָקוּד אַבְרָהָם. עָקוּד יִצְחָק.

עָקוּד הַמַּלְאָךְ.

וְהַנְּעָרִים יוֹשְׁבִים

לְמַרְגְּלוֹת לְעוֹלָמִים.

גַּם הַחֲמוֹר נֶעֱקָד

לִדְמוּת בְּסִפּוּר מִקְרָאִי.

עַל מִשְׁמַרְתָּם

כֻּלָּם נִשְׁחָטִים בְּדַרְכָּם.

........................

 

סֵפֶר הַסְּתָוִים, 170    קזימירוֹ דֶה בּריטוֹ | פורטוגל   מפורטוגלית: לואיס בּוּרן, אמיר אור

אָדָם מִתְהַלֵּךְ הָלְאָה בְּחַיָּיו,

שׁוֹמֵר בִּזְהִירוּת עַל שִׁוּוּי הַמִּשְׁקָל

שֶׁל לִבּוֹ, וּלְפֶתַע

נוֹפֵל. זֶה כּוֹאֵב, הַנְּשָׁמָה

מַכְאִיבָה, הָעֲצָמוֹת

פָּחוֹת. אָדָם

שׁוֹכֵב בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא יָכוֹל, בַּקְבּוּק יַיִן

עוֹזֵר – שׁוֹכֵב עַל כַּר

שֶׁל קַשׁ אוֹ בִּזְרוֹעוֹת הָאֲוִיר

וְנִסְחָף הַרְחֵק מִגּוּפוֹ

הֶעָיֵף, וְיָשֵׁן, נָח

לַמְרוֹת הַכֹּל – אֲבָל הַנְּשָׁמָה,

רַבּוֹתַי, הַנְּשָׁמָה לֹא הוֹלֶכֶת שׁוֹלָל, הִיא מַמְשִׁיכָה

לְהַכְאִיב וּלְהַכְאִיב. אָדָם

מִתְגַּלְגֵּל בְּמֵימֵי הַשֵּׁנָה

........................

 

מִדְבַּר הַמִּלִּים שֶׁהִתְאַיְּדוּ   מרק דֶלוּז | צרפת  מצרפתית: מרק דלוז, יעל גלוברמן

הוּא יוֹשֵׁב,

אֵין לוֹ שֵׁם

כַּמּוּבָן, הוּא קַיָּם. אוֹ כִּמְעַט:

הוּא עַל סַף הַקִּיּוּם

הוּא יוֹשֵׁב בְּקָצֵהוּ הַקּוֹדֵם שֶׁל הַקִּיּוּם

....................

 

פָּאלַאס תֵּל-אָבִיב, פִּרְקֵי אָבוֹת  רפי וייכרט | ישראל

בַּמִּשְׂחָקִיָּה שֶׁבְּקוֹמַת הַחֲנָיָה

בִּתִּי מְדַלֶּגֶת מִלְּפָנִים.

לִבִּי קוֹפֵץ אִתָּהּ עַל אֳנִיָּה,

עֵינַי חוֹפְזוֹת אַחַר גֵּוָהּ בֵּין מִתְקָנִים.

.................

 

זִכָּרוֹן שֶׁל אוֹבְּיֶקְט מִינִי   דורית ויסמן | ישראל

גַּם אֲנִי

הָיִיתִי פַּעַם מֻשָּׂא לַחֲלוֹמוֹת אֵרוֹטִיִּים.

וְדַוְקָא הָיִיתִי בְּחֻפְשַׁת לֵדָה.

הַתִּינוֹק בָּכָה.

 

לֹא יָדַעְתִּי אִם לְנַתֵּק אוֹ לֹא

הַשִּׂיחָה נִתְמַשְּׁכָה

וְגַם אֶצְלִי בַּדָּם הִתְחִילוּ לָנוּעַ

פְּרוֹטוֹנִים, פוֹטוֹנִים, הוֹרְמוֹנִים.

......................

 

בֶּרְנִי  איוואן חְריסטוֹף | בולגריה   מבולגרית: אנג'לה רודל, רונן אלטמן-קידר

וְדִבַּרְנוּ

עַל הַהֶבְדֵּל

בֵּין קָתוֹלִיּוּת

לִפְּרוֹטֶסְטַנְטִיּוּת,

וְהוּא חָלַק עִמִּי אֶת

הַתִּקְוָה שֶׁלָּהֶם

שֶׁנָּשִׁים יִשְׁתַּלְּבוּ

בְּתַפְקִידֵי כְּמוּרָה

וְשֶׁהוֹמוֹאִים

יִתְקַבְּלוּ בַּהֲבָנָה

בַּכְּנֵסִיָּה.

אַחַר-כָּךְ הוּא שָׁאַל אוֹתִי

אֵיךְ זֶה אֶצְלֵנוּ

...............

 

הַיְקוּ עִם עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת   בּאניָה נטסוּאישי | יפן  מיפנית: באניה נטסוּאישי, אמיר אור

1

סוּפַת חוֹל:

אֲנִי נוֹשֵׂא אִתִּי

אֵל חוֹשֵׁב.

3

מִלּוֹת אֱמֶת הֵן

רוּחוֹת קַלּוֹת חוֹלְפוֹת מֵעַל

עִירוֹ שֶׁל אֵרוֹס

..........

 

הַדִּבֵּר הָאַחַד-עָשָׂר  אנואר סאבא | ישראל   מערבית: המחבר

...וְדַבֵּר נָא עִמָּנוּ אוֹדוֹת הָאִשָּׁה –

מָאַסְנוּ בְּדִבְרֵי הַקַּדְמוֹנִים.

לְרֶגַע דָּמַם קוֹל הַמְשׁוֹרֵר

וְאָז פָּצָה אֶת פִּיו לֶאֱמֹר.

שְׁמַעְתֶּם כִּי נֶאֱמַר

דִּינוֹ שֶׁל נוֹאֵף סְקִילָה

וְאָנֹכִי מְצַוֶּה עֲלֵיכֶם:

הָאוֹהֵב אִשָּׁה – מְטֹהָר

זֶה אֲשֶׁר נֶחְבָּא בְּצֵל מַלְבּוּשָׁהּ מִלַּהַט הַחֹם – מְטֹהָר

זֶה אֲשֶׁר לָגַם מַיִם מְחַיִּים מִשְּׂפָתֶיהָ – מְטֹהָר

זֶה אֲשֶׁר נִטְבַּל בְּמַעַיְנוֹת רַחְמָהּ – מְטֹהָר

זֶה אֲשֶׁר זוֹרַחַת שִׁמְשׁוֹ מִבָּבַת עֵינָהּ

מְטֹהָר.

............

 

סוֹנֶטַת חֲדַר הַלֵּדָה שֶׁל הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת   רוני סומק | ישראל

הָעֲנָנִים הֵם צֶמֶר גֶּפֶן בּוֹ טוֹבֵל אֱלֹהִים

אֶת פּוּדְרַת הַשְּׁקִיעָה,

עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

 

כָּל סִפּוּר בְּרֵאשִׁית

מִתְחוֹלֵל עַל רַחֲבַת הָרִקּוּדִים הַשְּׁמֵימִית

וְצֵל מָטוֹס זָרוּק בַּפִּנָּה כְּנַעַל עָקֵב

שֶׁמִּישֶׁהִי חָלְצָה עַל עָנָן חוֹלֵף.

.................

 

צְלַב הַשְּׁתִיקָה   ריטה עוֹדה | ישראל  מערבית: לאה גלוזמן

תָּלוּ אוֹתִי

עַל צְלָב מֵאָז

נוֹלַדְתִּי

וְאָמְרוּ: "אִשָּׁה"

קִבְּעוּ יָדַי

בְּמַסְמְרִים

עַל קֶרֶשׁ הָעִתִּים

קִבְּעוּ רַגְלַי

בְּמַסְמְרִים

עַל קֶרֶשׁ הַמִּרְמָה

וְאָמְרוּ: "אִשָּׁה... אִשָּׁה!"

כִּבְּסוּ

מַחְשְׁבוֹתַי בָּאֵשׁ לְאַט לְאַט

שָׁתְלוּ בַּשָּׂדוֹת

מַאֲוַיַּי

עֵץ הַהוֹלֵךְ

וּמִתְפּוֹרֵר

קִמְעָה קִמְעָה

לִמְּדוּ אוֹתִי אֶת

אָלֶפְבֵּית

הַצַּעַר כָּל כֻּלּוֹ

הִלְבִּישׁוּנִי

בְּכָל רַעֲלוֹת

הַשְּׁתִיקָה

וְאָמְרוּ:

"אָה... אִשָּׁה!

בְּסַךְ הַכֹּל אִשָּׁה"

 

יתוש  עמוס עוז | ישראל

דיתה שכבה עם חבר טוב

של ריקו, גיגי בן גל, התעצבנה כשקרא

לזיון משגל. הגעיל אותה שאחרי זה שאל

כמה נהנתה על סולם שבין אפס למאה. על כל דבר

היתה לו דעה. התחיל לברבר שאורגזמה נשית

פחות גופנית ויותר רגשית. אחר כך גילה

יתוש שמן על הכתף שלה. מעך, ניקה רשרש בַּמקומון,

ונרדם על הגב. זרועותיו לָרוחב בצורת צלב.

לא השאיר לה מקום לשכב. גם הזין שלו הצטמק

ונרדם ועליו יתוש: נקמת דם.

................

 

לֹא אֶגַּע בְּךָ עוֹד  לאה פילובסקי | ישראל

לְעוֹלָם לֹא אֶגַּע בְּךָ עוֹד בִּהְיוֹתִי נִדָּה וְלֹא

תּוֹךְ כְּדֵי מִשְׁגָּל. חַס וְחָלִילָה לֹא תּוֹךְ כְּדֵי מִשְׁגָּל,

אֲבָל הִנַּחְתִּי אֶת אֶצְבָּעִי הַקְּטַנָּה עַל לֶחְיְךָ וְעַל

עַפְעַפְּךָ הַיְמָנִי, וּבַלַּיְלָה הִתְוַכַּחְנוּ עַל רֶפּוּבְּלִיקַת וַיימַאר כְּאִלּוּ

חוּץ מֵהַקּוֹמוּנִיסְטִים וּמֵהַסּוֹצְיַאל דֶמוֹקְרָטִים לֹא הָיָה שָׁם אִישׁ.

הַוִּכּוּחִים הֶעֱלוּ מַחְשָׁבוֹת טְהוֹרוֹת, מַחְשָׁבוֹת טְמֵאוֹת, לֹא מִשְׁגָּל,

אֲבָל כַּפּוֹת רַגְלֶיךָ עָלוּ נְקִיּוֹת מִן הָרַחְצָה וַאֲנִי

שֶׁדַּם הַמַּחְזוֹר כְּבָר לֹא בָּקַע מִמֶּנִּי אֲבָל טֶרֶם סָפַרְתִּי

שִׁבְעָה נְקִיִּים, עֲדַיִן לֹא שָׁמַעְתִּי אֶת שִׁפְרָה הַבַּלָּנִית מְרִיעָה

בְּצֵאתִי מִן הַמִּקְוֶה כְּאִלּוּ בֵּיתַ"ר יְרוּשָׁלַיִם

זָכְתָה בְּאַלִּיפוּת הַמְּדִינָה, אֲנִי הַקְּטַנָּה, הַטְּמֵאָה

הִשְׁתּוֹקַקְתִּי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאִי, הִשְׁתּוֹקַקְתִּי

אֵלֶיךָ,..........................

 

דוריס קָרֶבָה | אסטוניה  מאסטונית: מרים מקילפטריק, סבינה מסג

*

לֹא

תִּרְצַח.

 

לֹא תִּרְצְחִי

אֶת צְרָכַיִךְ שֶׁלָּךְ, בְּחִיּוּךְ מִתְעַוֵּת

בִּקְצוֹת פֶּה שֶׁל תְּשׁוּקָה עֲקוּרָה,

כְּשֶׁקִּנְאָה בְּמַסְוֶה חוֹנֶקֶת

אֶת לֹא שֶׁקֶר חִנֵּךְ הַמֻּפְלָא.

 

לֹא תִּרְצְחִי

בְּצַו צְרָכַיִךְ, דַנְג-דִי-גִי-דַנְג!

עַל סוּס הַתְּשׁוּקָה

הַצּוֹנֵף, רוֹקֵעַ, שׁוֹעֵט

עַל פִּרְחֵי שְׂשׂוֹנוֹת זְעִירִים

שֶׁטֻּפְּחוּ בְּיָד חֲרֵדָה.

 

לֹא תִּרְצְחִי,

לֹא תְּכַבִּי, תְּלַבִּי!

 

בְּכִי כְּכָל אַוַּת נַפְשֵׁךְ –

אַךְ אַל תִּשְּׂאִי יָדֵךְ, לֹא תִּרְצְחִי

אֶת תְּשׁוּקָתֵךְ.

צביקה שטרנפלד | ישראל

מַה שֶּׁלֹּא נֶאֱמַר

 

בַּעֲלִי הַיָּקָר,

מִדֵּי עָשׂוֹר לְנִשּׂוּאֵינוּ

אֲנִי מַשִּׁיקָה אֶת גּוּפִי

כְּנֶגֶד גּוּפוֹ שֶׁל גֶּבֶר אַחֵר.

אֵינִי שִׁכּוֹרָה, הַכֹּל בְּמִנּוּן,

הַשִּׁכָּרוֹן, יַקִּירִי,

הוּא מְאַהֵב מְסֻכָּן

שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נָגַע בִּי.

אֲנִי בַּחֶדֶר,

מִבַּעַד לַחַלּוֹן רוּחַ

וְעָנָף שֶׁהַחֲשֵׁכָה טֶרֶם גָּזְלָה.

יוֹם נִשּׂוּאֵינוּ הַשְּׁלֹשִים הַיּוֹם, יַקִּירִי,

אַתָּה בָּעֲבוֹדָה

וְהַגַּנָּן הַצָּעִיר

מְצַלְצֵל לְבַקֵּשׁ כּוֹס מַיִם.

 

 

© כל הזכויות שמורות ל"הליקון", העמותה לקידום השירה בישראל (ע"ר), מסת"ב 2970-5935 ISBN &