לפריקון, כתב עת חדש לפנטסיה ולמדע בדיוני אשר נועד להעשיר את כולנו בסיפורים משובחים, מאמרים, ביקורות ועוד  ממיטב היבול העולמי המודרני. 
לפריקון הוא תוצאה של פעילות חובבים ענפה בארץ, פעילות שהניבה עד כה לא פחות משש הוצאות ספרים מתמחות שהוקמו על ידי חובבי הז'אנר, שלושה מגזינים שראו אור בעשור הקודם, וכמובן אינספור אגודות, עמותות ומועדונים, הכול כיד הדמיון הטובה. מבחינות רבות, גם לפריקון  הוא מאמץ משותף של חובבים רבים. 

חלקם טרחו רבות על כתיבת הכתבות והביקורות או על תרגום הסיפורים ועריכתם, חלקם תרמו את חלקם בהצטרפות למחתרת המדע הבדיוני, מועדון הקוראים של ההוצאה לאור מובי דיק, שבלעדיו לא היה לפריקון קורם עור וגידים. 

על פי המיתולוגיה האירית לפריקון הוא שדון. לפריקון הוא אדום שער, בעל זקן ולבוש בגדים ירוקים. לפריקון הוא שדון לא מזיק, אך שובב מאד, ומיחסים לו את התכונה של רודף בצע (שומרים על סיר של זהב).

. 

החוברת ( גיליון 1) מכילה 4 סיפורים, 2 מאמרים ו 4 ביקורות.

סיפורים 

בן הצוענים / לוקיקו הול   (תרגום ענבר גרינשטיין)  

סיפור על בן צוענים, שאביו מכר אותו. הוא התעוור ונקנה על ידי אשה  זקנה שהייתה לו כאם. היא הייתה העיניים שלו, והוא הידיים שלה. הסיפור הוא על הצועני ואהבתו לרוח צפריר, ומה קורה כשחלום מתגשם.

מועדון המדע אהבת נעורים / טרי ביסון (תרגום ענבר גרינשטיין)  

סיפור על חורים שחורים (שמוצצים) ותקופה שבה הנשים והבנות לבשו מסכות, אפילו לפני אביהם. וגם על אהבה צעירה.

הסיפור האמיתי על הנסיכה הבררנית / ג'ון מורסי (תרגום –  איה מלמד)

כאשר נולדת נסיכה, 3 פיות טובות נתנו לה מתנות. יופי, שתהיה מודעת ליופי שלה ושהיא תקבל תמיד את הטוב ביותר.

אז בעצם, איך מתנות אלו הפכו לקללה?

פירורים / מיכאלה רוסנר (תרגום טוני שבכר)

וריאציה דיי מפחידה על הנזל וגרטל.

מאמרים

פנטזיה בכריכה רכה / רמי שלהבת
החוקר מייק אשלי והעורך גורדון ון-גלדר מסבירים איך אפשר לשרוד בשוק כתבי העת מתמוטט. למה האינטרנט יציל את המדע הבדיוני והפמטסיה, ולמה בכלל צריך את כאב הראש הזה.

לפריקונים עם חמת חלילים / נעמי וינר

פיות עם תופי בוראן. אירים שיכורים מזמרים בפאב על יצורי קסם. אין דבר שמשתלב עם פנטסיה יותר ממוזיקה אירית.

פריסקופ – מדור ביקורת

אהוד מימון כותב  על אומה של טרי פראצ'ט.

אלעד אייזן כותב על משחקי הרעב של סוזן קולינס.

.רמי שלהבת כותב על התלקחות של סוזן קולינס.

איתי שלמקוביץ' כותב על מסופוטמיה – שתיקת הכוכבים של יהודה ישראלי ודוד רווה.

אין ספק, יופי של חוברת, יופי של יוזמה.