המבט שיש ספר חדש של ג'יימס פטרסון עקב הכרות ארוכת שנים של ספריו, גורם לי לקנות את ספריו בלי חרטות, כי אני יודעת שאני אהנה מספריו הקלילים.

לנינה בלום יש הכל; בת מקסימה, דירה נוחה ומשרה מתגמלת - עורכת דין מצליחה שמוכמה לעשות הכל כדי להגן על החיים האלה.

כשהיא חוזרת לעיירה הדרומית ממנה היא ברחה, נינה נאלצת להתעמת עם הסכנה בחשיפתה.

בלי להשאיר עקבות הוא ספר מתח מומלץ, קריאתו קלילה ואי אפשר לעצור באמצע.

איזה ספר מעולה!!!

זהו הספר הראשון של ג׳יימס פטרסון שאני קוראת ובהחלט לא אחרון.

גב הכריכה עשה עליי רושם טוב וידעתי שאני אוהב את הספר הזה, לא יכולתי להניח אותו מהיד.

בתחילת הספר לא בדיוק ממש הבנתי מה הסיפור אבל מהר מאוד הבנתי שזה חלק מהסוף ואז והסיפור מתחיל מהתחלה.

הספר מחולק לחמישה חלקים + פרולוג בהתחלה ואפילוג בסוף שהוא בעצם כעבור שנה מסוף הסיפור (אולי זה סוג של ״המשך יבוא״ אני ממש אשמח אם כן.)

ג׳נין היא בחורה צעירה בת 20 שיוצאת לחופשה עם חבריה בקי-וסט והחופשה הזו מתפקששת ואז ג׳נין לוקחת את הרכב של בן זוגה ופוגעת בהולך רגל ולמזלה, היא נתקלת בשוטר שמחליט לוותר לה על נהיגה בשכרות וכך ג׳נין הופכת לאשתו ועוזבת לגמרי את חייה עד הפגישה עם השוטר שהפך לבעל שלה.

על פניו היא חיה איתו חיים מאוד נעימים ונוחים, הם חברים טובים והוא קורא לה בתולת ים והאהבה בניהם אמיתית, עד שג׳נין מגלה כמה דברים שלא נראים ומתחילה לבדוק אותם ואז הסיפור הופך להיות מותח מאוד ואז היא הופכת מג׳נין פורנייה שעובדת בחברת קייטריג בהנהלת חברתו לעבודה במשטרה של פיטר בעלה לעורכת דין מוערכת ומצליחה נינה בלום.

(תודו שזה שם יהודי למדיי נכון?)

הפרקים בספר קצרים, דבר שהופך את הקריאה לנעימה יותר (כאמא לילד בן 3, היה קל לי יותר לקרוא מידיי פעם פרק ולהמשיך את עיסוקיי עם בני) 

אהבתי מאוד את הספר, הוא היה ממש טוב לכל אורכו ואני ממליצה עליו בחום גדול.

תהנו 

עליזה אלחרר

כחובבת ספרי מתח קראתי חלק ניכר מספריו של פטרסון שתורגמו לעברית. בארה"ב הוא נחשב לתעשייה שמנפקת עשרות ספרים בשנה בעזרתו של צוות כותבים שעומד לרשותו.

למרות פרסומו והיקף עבודתו, לדעתי אף פעם הוא לא הצליח להתברג לצמרת סופרי המתח ולא הצליח ללהתחרות במותחנים המעמיקים והמתוחכמים. הכתיבה שלו היא טכנית ומשתמשת בגימיקים שחוזרים בכל ספריו. הוא מתחיל במשפט פתיחה או באירוע בומבסטי, ממשיך בהצהרות כגון : היום הוא התחלת הסוף, או - ברגע זה הסתיימו חייה המוכרים ודבר לא יחזור לקדמותו,  ( ציטוטים לא מדויקים אבל זו רוח הדברים, החזרתי את הספר לסיפריה... ) סגנון שחוזר על עצמו לאורך כל הספר. הכתיבה מאוד טכנית- משפטים קצרים, פרקים קצרים, הדיאלוגים מעט שטחיים ושבלונים והעלילה המסתבכת בעצם די ברורה ודי קל לנחש את הסוף- הטובים מנצחים...

אז למה קראתי? כי למכורים יש עיתות משבר וכשמגיע הדחף אז לוקחים מה שבא ליד ואלה ספרים שלקחתי מהסיפרייה המקומית, כי בסופו של דבר יש עלילה מורכבת ומתוחה מספיק כדי לספק את הצורך, כי הספר קליל וקריא והסוף תמיד טוב, למכורים זה לפעמים מספיק...

אז במה עסקינן ?

הכתוב על הכריכה האחורית מספק את תקציר הספר:

"נינה בלום היא עורכת דין ניו־ יורקית מצליחה. יש לה בת מקסימה, דירה נוחה ומשרה מתגמלת, והיא מוכנה לעשות הכול כדי להגן על החיים האלה. הכול. כדי להגן על החיים האלה. הכול.

כולל לשקר לכולם בנוגע לזהותה האמיתית ובנוגע לעברה. כי נינה זוכרת תמיד שהסכנה אורבת לה מעבר לפינה. לה, או בעצם למי שהיתה, כשעוד נקראה ג´נין.

זה היה לפני כמעט עשרים שנה, בעיירת חוף בדרום פלורידה בה התגוררה ג´נין בבקתת נופש קסומה עם בעלה השוטר והיריון חדש ומרגש. שלווה פסטורלית שהופרה באחת כשג´נין חשפה סוד אפל שגילויו מסכן את חייה. ג´נין הבינה שאין לה ברירה אלא לעזוב בפתאומיות, מבלי להשאיר עקבות ולהתחיל שוב את חייה תחת זהות חדשה. נינה. נינה בלום.

אבל חיים חדשים יש רק באגדות- ואילו חייה של נינה מתערערים מחדש כאשר במסגרת עבודתה כעורכת דין היא נאלצת לשוב לעיירה הדרומית ממנה ברחה, ולהתעמת עם הסכנה שבחשיפתה. הפעם מעורב אדם נוסף, שעומד לשלם בחייו על חטא שלא ביצע. נינה מסכנת את כל מה שיש לה בתקווה להשיב את הביטחון לחייה, והפעם לתמיד. "

כאמור ספר קליל, זורם ומספק את רמת המתח הנדרשת. יש שיקראו לו ספר טיסה, או ספר קייץ, ההגדרה מתאימה לי ובייחוד תמונת הכריכה...

ספר שמתאים דוקא לאלה שלא נוהגים לקרוא מהסוגה הזו. ידידותי למשתמש....

                                                        הספר הזה הוא ספר של קיץ.

מתאים מאוד לסרט ולדעתי תפור לכל חופשה או טיסה. סוג של ספר שכאשר מתחילים  נשאבים אליו, מתחברים, מסיימים ומתנתקים.

הסיפור מתחיל בנינה בלום ו/או ובשבילכם גברת סמית וחוזר אחורנית בזמן. (שיטת כתיבה שמוכרת לנו מהרבה ספרים אחרים).

נינה כיום עורכת דין מצליחה ויש לה בת בגיל 18. האם והבת מאוד מחוברות ומתנהגות כשתי חברות. הבת – אמה לומדת בבית ספר יוקרתי ויש לה את כל מה שיש לכל נערה שחיה אצל הורים עשירים. אמה לא יודעת דבר על עברה של האם ומה שכן , היא יודעת שאביה הביולוגי נפטר.

ג'ינין בעבר ונינה  בלום היום היתה בת לשוטר שנפל במילוי תפקידו ולאם אלכוהליסיטית שהתאבדה לאחר מות בעלה.

נינה-התחתנה עם פיטר השוטר (לפי הספר הוא חתיך אמיתי) והוא גם זה "שהציל" אותה. נינה ובשם החיבה שפיטר כינה אותה "בתולת הים" חיה לצידו של פיטר באהבה גדולה,  ללא מחסור, עבדה בקיטרינג' ואפילו נכנסת להיריון. הכל היה טוב ויפה עד לפגישה ושיחה אקראית עם הסוכן תיאודור מרפי.   ההיתקלות עם הסוכן  גורמת לנינה לחקור את עברו של בעלה האוהב והמפנק..... ופתאום חשכו עיניה... לפתע היא הבינה כמה שהיא שקועה בצרות צרורות. מה שנקרא "צרות בגן עדן".

נינה מחליטה לנוס כל עוד היא יכולה כדי להתחיל את חייה מחדש במקום אחר.

לימים כעורכת דין מוטל עליה תיק על אסיר שעומד לפני הכסא החשמלי. המשימה הזו מאלצת אותה לחזור לעיירה ממנה היא ברחה ולהתעמת עם עברה.

לא ניתן לכתוב הרבה על הספר כשלא אהיה לספויילר, ברם אני יכולה כן לגלות לכם שקשה מאוד להניחו מהיד. יש בספר הזה רוצח סדרתי שמטיל אימה על תושבי ניו-יורק, אנסים, אסירים, עורכי דין, אהבה, פסיכופטים ומערכות יחסים.

על הכריכה נרשם רק שם הסופר ג'יימס פטרסון ובתוך הספר נרשם שהוא נכתב על ידי שני סופרים. (לא ברור לי למה שם הסופר השני לא נרשם על הכריכה).

התמונה על גבי הכריכה מתאימה מאוד לתוכן. האישה המצולמת עם הגב  אלינו פונה קדימה, לעתיד חדש... לא לחינם נבחרה התמונה הזו... בסיפור הזה יש הרבה ים...ונינה בורחת לאורך כל הספר מהעבר שמאגד בתוכו סיפור חיים לא קל.

ציטוטים:

עמוד 44: "את אדם טוב שהיה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. עכשיו קחי את המפתחות של החבר שלך ולכי מפה".

עמוד 96: "אהבה בזירת הפשע, אה? אמר מורלי במנוד ראש. "ככה זה קורה אצל שוטרים. סיכון מקצועי, לילה אחד אתה כובל מישהי באזיקים על החוף, ולפני שאתה מבין מה קורה, אתה משחרר אותה ונותן לה טבעת יהלום".

עמוד 313: "הדרך הקשה היא הדרך היחידה".

הספר נקרא מהר, הפרקים קצרים ונותנים תחושת קצב. בשבילי הספר הזה הוא כמו גלידה טעימה על וופל  ואם אתם רוצים קישוט- אפשר שימו דובדבן.

אצלי הוא מקבל 4 דובדבנים מתוך 5 דובדבנים.  

למי שעוד לא הבין ... ממליצה בחום לאוהבי הז'אנר.

לי יניני