|
|
|
אבא מדמם היסטוריה |
|
|
|
מס' גולשים שצפו בספר: 5633 |
|
|
מאוס הוא סיפורם של ולאדק ספיגלמן, ניצול יהודי מאירופה של היטלר, ושל בנו, מאייר המבקש להתמודד עם אביו, עם סיפורו המבעית של אביו ועם ההיסטוריה עצמה. צורתו ואיוריו של מאוס (הנאצים כחתולים, היהודים כעכברים), מצליחים לחלוטין לנער מעלינו כל תחושה של קרבה לאירועים המתוארים, בעודו ניגש אל הדבר שאין להעלותו על דל שפתיים, באמצעות המוכר והקרוב.
הלוך ושוב בין פולין לרגו פארק, ניו-יורק, מאוס מגולל שני סיפורים רבי-כוח: הראשון, הוא תיאורו של ספילגמן האב את אירופה של היטלר ואת סיפור ההישרדות שלו ושל אישתו, סיפור אימתני הרצוף באין-ספור חיכוכים עם המוות, הימלטויות בלתי-סבירות, ואימתם של המאסר ושל הבגידה.
הסיפור השני הוא סיפורו של המחבר בדבר מערכת היחסים הבלתי-נסבלת שלו עם אביו המזדקן, בעודם מנסים לנהל חיים נורמליים בצל ויכוחים על זוטות וביוקרים חולפים, לנגד ההיסטוריה שברקע, הגדולה מכדי לפייסה.
על כל רבדיו, זהו סיפור-הניצול האולטימטיבי - וכן סיפורם של הילדים, שבדרך כלשהי ניצלו מידיהם של הניצולים עצמם.
החלק הראשון של מאוס לוקח את הוריו של ספיגלמן לשערי אושוויץ ואותו עצמו לגבול הייאוש. הניחו בצד את כל תפישותיכם הקודמות. החתולים והעכברים שמבאוס, אינם טום וג´רי, אלא משהו שונה למדי. זוהי סוגה ספרותית חדשה.
בשנת 1992 זכה הספר בפרס פוליצר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אבא מדמם היסטוריה - ארט ספיגלמן
|
|
מס' גולשים שצפו בספר היום: 2 |
תאריך הכנסה לאתר 12/10/2013
"ממתי את קוראת קומיקס?" הוא שאל.
"מהיום. זה קומיקס מיוחד. זה על השואה".
"קומיקס על השואה? זה כמו בדיחה גרועה". הוא הסתובב.
"תפתח את זה, תסתכל בתמונות, תרגיש את האווירה".
"תעזבי אותי".
ארט ספיגלמן הוא בן לניצולי שואה שאמו התאבדה ב-1968 ואביו נפטר ב-1982. הספר... המשך הביקורת
"ממתי את קוראת קומיקס?" הוא שאל.
"מהיום. זה קומיקס מיוחד. זה על השואה".
"קומיקס על השואה? זה כמו בדיחה גרועה". הוא הסתובב.
"תפתח את זה, תסתכל בתמונות, תרגיש את האווירה".
"תעזבי אותי".
ארט ספיגלמן הוא בן לניצולי שואה שאמו התאבדה ב-1968 ואביו נפטר ב-1982. הספר נכתב אחרי מות האם אך לפני מות האב. הוא מתאר שם את תהליך כתיבת הספר, תהליך ראיון האב, שמיעת העדות האישית וגם (במיוחד בספר השני) את היחסים עם אב ניצול שואה שעוד לא השתחרר לגמרי מהיטלר "מאז היטלר אני לא אוהב לזרוק אף פירור".
הסיפור מתחיל עוד לפני ההכרות עם האם, מגולל את מסע ההתאהבות, את השנים הראשונות (והטובות) שלהם בסוסנוביץ (פולין) ועד למפגש הראשון עם צלב הקרס והחיילים הגרמנים, תוך כדי סיפור אושוויץ (מאוסוויץ´) והשחרור. לאחר המלחמה ולאדק ואניה, ההורים של הסופר, היגרו לארה"ב ושם חיו עד מותם.
הספר לא מדבר על בני אדם אלא על עכברים- כל הדמויות (היהודיות) מצוירות כעכברים, הגרמנים כחזירים, האישה הצרפתייה של המחבר כ-עכברה/ צפרדע/ ארנבת. השווערצא חיה (כושי) שלקח טרמפ עם הגיבורים ככלב. מה שהדמות המשנית הזאת, של הכושי שתופס טרמפים ומופיע אולי בשניים- שלושה עמודים מתוך ה-300 של הספר, עושה לגיבור הספר- ולאדק, כל כך אמיתי ואותנטי שאז הבנתי באמת למה אני נהנית מהספר הזה.
הנושא הקשה מטופל בדרך אסטטית חדשה, הציורים מרתקים, השפה המיוחדת שהצליחה לעבור בתרגום אותנטית אף היא. חוויה מיוחדת במינה. מוזר לחשוב שהוא נכתב כבר לפני כמה עשרות שנים ורק עכשיו מתורגם לעברית, ועד עכשיו הוא כמו שובר טאבו. פרק ראשון לדוגמא לעיונכם: http://www.maus.co.il/pdf/book1.pdf
(כעבור כמה ימים...)
"נו, אז יותר קל לקרוא שואה בקומיקס?"
אני: "לא. ממש לא. חוויה מיוחדת. אחרת לגמרי".
ואז... שעה לקח לי להירדם.
תאריך הכנסה לאתר 13/06/2013
הרבה ויכוחים היו, האם זה יאה והאם זה נאה לעשות משואה קומיקס. ואני, אחרי שקראתי את "מאוס" אומר "בהחלט כן". אין כאן זילות. בסך הכול נוסף כאן עוד פן אחד. הפן הויזואלי. והוא ממחיש. אולי אפילו האפקט שמתקבל הוא יותר חזק. אני חושבת שלולא צויירו עכברים וחתולים, כי אפ בני אדם, האפקט היה חזק... המשך הביקורת
הרבה ויכוחים היו, האם זה יאה והאם זה נאה לעשות משואה קומיקס. ואני, אחרי שקראתי את "מאוס" אומר "בהחלט כן". אין כאן זילות. בסך הכול נוסף כאן עוד פן אחד. הפן הויזואלי. והוא ממחיש. אולי אפילו האפקט שמתקבל הוא יותר חזק. אני חושבת שלולא צויירו עכברים וחתולים, כי אפ בני אדם, האפקט היה חזק מידי.
בין ולאדק ספיגלמן ובנו ארט יש יחסים משונים. מצד אחד אב ובנו. הבן מבין את האב, מנסה להתקרב אליו, לשמוע את הסיפור. מצד שני, הבן לא יכול להיות בחברת אביו יותר מידי. האב משגע אותו.
האב חי עם אישתו השנייה. גם היא ניצולת שואה. הם משגעים אחד את השני.
אי אפשר לדעת, האם זה האופי של ולאדק היה תמיד או האופי "התכופף" בגלל השואה. ולאדק הוא קמצן כרוני (על חשבונו ולא על חשבון אחרים). לא מוכן לשחרר כסף, חוסך לעת צרה. אוגר כפייתי.
אך גם בנעוריו, ולאדק מתגלה כאדם חלקלק ואחד שיודע להסתדר. והעובדה, שהוא ואישתו, שרדו ולא הגיעו למחנות עד שנת 1944.
הספר הראשון מתאר את התקופה, עד שולאדק ואישתו הגיעו למחנות.
את התקופה לפני המלחמה, את תחילת המלמחה, כאשר וולאדק גויס. את השבי, שיחרור מהשבי, ואז לאט לאט את התמורות בחיי היהודים בימי המלחמה. את היחסים עם השכנים. יש טובים ויש רעים.
בזמן שוולאדק מספר, הבן שלו ארט, רושם ומצייר.
חזק מאד
ומומלץ מאד
תאריך הכנסה לאתר 13/06/2013
הספר מאוס הוא רומן גרפי המתאר את סיפור הישרדותו בתקופת השואה כנגד כל הסיכויים של ולאדק ספיגלמן, אביו של מחבר הספר ארט ספיגלמן. ולאדק נולד בעיירה הפולנית צ'נסטוחובה השוכנת ליד הגבול הגרמני. לאחר נישואיו הוא עובר לסוסנוביץ, שם נולד לו ולאשתו, אניה, ילד בשם רישיו. עם פרוץ מלחמת... המשך הביקורת
הספר מאוס הוא רומן גרפי המתאר את סיפור הישרדותו בתקופת השואה כנגד כל הסיכויים של ולאדק ספיגלמן, אביו של מחבר הספר ארט ספיגלמן. ולאדק נולד בעיירה הפולנית צ'נסטוחובה השוכנת ליד הגבול הגרמני. לאחר נישואיו הוא עובר לסוסנוביץ, שם נולד לו ולאשתו, אניה, ילד בשם רישיו. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ולאדק מגויס לצבא הפולני ונשבה על ידי הגרמני. לאחר שחרורו במסגרת עסקת שבויים הוא חוזר לעירו ונשלח לגטו.
הספר למעשה מתאר לא רק את קורותיו של ולאדק לאורך המסע שתיארתי במשפטים מעטים ואת ניסיונות ההסתתרות שלו בכדי לא להישלח למחנות הריכוז, אלא גם במערכת היחסים של ולאדק המתואר כזקן קטנוני וביקורתי עם בנו, ארטי שנפגש עם אביו בכדי לשמוע את קורותיו. תוך כדי שמיעת הזיכרונות האישיים של ולאדק, המסופרים מפיו במקביל לדיווש על אופני הכושר, אנו נחשפים למערכת היחסים הסבוכה בין המחבר לאביו, מערכת יחסים המעלה לא פעם שאלות לגבי היחסים עם הדור השני
קראתי את הספר בנשימה אחת, אינטנסיבית וכואבת. אימי השואה והשפעתה על הדור השני מתוארים במילים ובציורים באופן מעורר השראה. הקו הוויזואלי של הספר הוא מינימליסטי ונוקשה. כל האיורים מובאים בשחור לבן. האיורים אינם הומוריסטיים, ולפעמים אף גובלים בקמצנות ויזואלית שביחד עם בחירת זוויות ציור יוצאות דופן הופכת לכוח המניע הייחודי של הספר.
ברומן הגרפי של ספיגלמן היהודים מוצגים כעכברים, הנאצים כחתולים והפולנים כחזירים. על ידי השימוש הערמומי בבעלי החיים כמיצגי לאומים שונים ספיגלמן מאפשר לקורא להתרחק מעט מהאירועים ההיסטוריים ובה בעת "מכניס מתחת לחגורה" לגזענים בנשק שלהם.
לא מעט ביקורת הועברה על מאוס. ביקורת שלא התעסקה בספר של ספיגלמן – בתוכנו, באופן כתיבתו, באיכות הציורים וכיוצא באלה, אלה התעסקה בבחירת המדיה ובשימוש ברומן גרפי ("קומיקס"). באמת שאינני מבינה על מה המהומה – לא שמעתי מי שמתלונן על ציורים העוסקים בשואה או על ספרים העוסקים בשואה, אך מסיבה לא מובנת השילוב של השניים והפיכתם לרומן גרפי עוררה הדים רבים. אני מאמינה כי מקורם של הדים אלה הוא בבורותם של אנשים שמניחים כי כל קומיקס הוא "זבנג" של אורי פינק וכפועל יוצא מכך הוא חייב להיות בעל תכנים קומיים. אולם, לא כל רומן גרפי הוא קומי, וספיגלמן, ביצירתו שראתה אור לפני יותר משני עשורים וכעת תורגמה לעברית, מוכיח לנו את עצמתה הרבה של השימוש במדיה הגרפית לצד המילים.
רצה להשיג את החלק השני של מאוס ולהמשיך לעקוב אחריו קורותיו של ולאדק.
תמונות:
|
|
איגרת מידע נוריתה
קבלו את החדשות האחרונות מהאתר!
|