נפלת ממשהו? שאלתי. או אולי מתוך משהו? או מעל משהו? או דרך משהו?  

נפלתי מהסיפור שלי!
היינו בדיוק בהתחלה!

ועכשיו הם ממשיכים בלעדי!  

הבטנו זה בזה. בכלל לא היה לי אכפת שהוא נפל על המיטה שלי. דברים הרבה יותר גרועים היו יכולים ליפול לי על המיטה. התקרה, או אווירון, או עצם בלתי מזוהה.

  איך קוראים לך? שאלתי. לוידע לוידע?  

לא. לוידע. הסיפור שלי רק התחיל.

  לוידע נופל הישר מהסיפור שלו לתוך מיטתה של ילדה, והוא חושש שסיפורו יימשך בלעדיו. מכאן מתחיל מסע מופלא בחיפוש אחר הסיפור האבוד.

ספר מרהיב ומשעשע שמפגיש את הקורא עם ז'אנרים ספרותיים וסגנונות איור שונים.

 "זה קרה בערב. אמא ואבא ישבו בסלון. אמא קראה ספר. אבא ניגן. ואני עבדתי בחדר השני.
שיחקתי לבדי. אבל אז אמא ואבא קראו: את עולה למעלה? (הם התכוונו להגיד שאני חייבת). וגם: אבל קודם כל תסדרי את הבלגן (מה בלגן, איזה בלגן?).
 עדיין לא הספקתי אפילו לגמור את המשחק (אנחה). והם בכלל לא באו לראות כמה יפה זה יצא! (אנחה.) והייתי צריכה לעלות למעלה לבדי, ובלי הגנה! (אנחה)" (עמ' 6). 
כך מתחיל הספר.

הילדה הולכת למיטה, עושה את כל ההכנות ואז קוראת לאמא "סיימתי". ומחכה שאמא שלה תבוא לספר לה סיפור. כל ערב אמא הייתה מספרת לי סיפור ששלפה מהשרוול. לפחות זה מה שהיא תמיד אמרה. בקיץ לא היו לה שרוולים. אבל גם אז היא הייתה שולפת סיפורים".
חמוד נכון.
אבל.

אבל...וכאן יש אבל גדול, צריך לראות את זה. יש כיתוב שונה במילים, גרפיקה, ציורים.
הנה למשל:

 "היה היה פעם... מתי? אולי עכשיו. כשאני מספרת את זה. אבל אמרת: היה היה פעם... מה את רוצה שאגיד? היה יש פעם? בואי מהר! טלפון מהצד השני של העולם! קרא אבא מלמטה" (עמ' 9)

הילדה נשארת לבד ו...פתאום...בסיפור אחר, מקביל, יש אמא, יש אבא (מצוייר כמו קומיקס) ויש את.....לוידע. ההורים מזהירים אותו לא לצאת מהקוים, אבל מי מקשיב להורים? מי? לוידע מתכופף ו.... פתאום נופל מהסיפור שלו, ישר למיטה של הילדה. ומתחיל לבכות. "נפלתי מהסיפור שלי! היינו בדיוק בהתחלה ועכשיו הם ממשיכים בלעדי! איך קוראים לך? שאלתי. לוידע. לוידע? לא. לוידע. הסיפור שלי רק התחיל" (עמ' 13).  לוידע אפילו לא יודע על מה היה הסיפור שלו.

 בהתחלה כמו מארחת טובה הילדה מציעה לו אוכל, שתיה . שואלת אותו שאלות. אבל על כל דבר הוא עונה לה "לוידע".

וכך, הילדה שלא סיפרו לה סיפור, ואין לה בכלל סיפור והילד שיודע רק להגיד "לוידע", שנפל מסיפור אחר,, והוא לא יודע מאיזה סיפר הוא ,  יוצאים לחפש יחדיו את הסיפור שלו, שם נמצאים אמא שלו ואבא שלו.
 
הם מחפשים בין כל הסיפורים. אבל אף פעם לא מגיעים לסיפור הנכון.

כל סיפור יש לו גרפיקה שונה. קומיקס, ציורים, כתב - שבלול וכו'.

קשה לספר את המיוחד שבספר. חייבים לראות לבד

וכל מי שראה 
התלהב.

ספר מקסים, שנון, מפתיע, מצחיק.

לגילאי 5- 9. אבל, אני אומרת
תנו לילדים לקרוא את הספר לבד.