לפני מספר ימים יצאה משלחת מבית הספר בו אני מלמדת אל פולין. על רקע זה הספר המלכודת הנאצית הופך לאקטואלי יותר ובמיוחד על רקע אירן , השאלה לגבי הפצצת הכורים ומדיניות ארה"ב ושאר מדינות אירופה.
כשקראתי את הספר, המחשבות שלי נדדו אל המצב השורר כיום, לא יכולתי שלא לעשות הקשרים בין מה שכתוב לבין מה שמתחולל כיום. למזלנו אנו כמעט אדונים לגורלנו להבדיל אלפי הבדלות מאותה תקופה חשוכה שבה התרחשה השואה.
זהו ספר מהפך קרביים על אותה תולעת אשפתות שהגתה בסופו של דבר את הפיתרון הסופי. מסתבר כי הפתרון הסופי- לא נהגה כבר בתחילת דרכו של היטלר. כי אם במהלך המלחמה, לאחר שהוברר כי הרחקת היהודים ( בתחילה חשב היטלר על מדגסקר) לא תפתור את הבעייה היהודית ולאחר הבנתו המעוותת כי היהודים לא יהוו קלף מיקוח כפי שהוא הסיק. היטלר ניסה להדר את היהודים מנקודות ההשפעה, או שאם תהיה מעורבות הרי שיוכל לטעון כי זה באשמת היהודים. הרחקת היהודים וקיבוצם במדגסקר שם ימותו באופן טבעי או שמספר יצומצם היה הרעיון בתחילת הדרך.
מעניין היה לקרוא כי ז'בוטינסקי אף כתב להיטלר בתחילה וניסה לסייע ליהודים.
מדיניות בריטניה וארה"ב הושפעו מתפיסה זו אף הם. אחת הסיבות לסירובן לתת מקלט לאלפי היהודים שצבאו על פתחיהן. גם הפצצת מחנות ההשמדה שמתברר בדיעבד כי היה ידוע לארה"ב ולבריטניה ומניעת ההשמדה המונית של העם היהודי נדחקו לפינה בשל "אילוצים" חשובים יותר. או בשל התפיסה שלא מנהלים כל משא ומתן עם גרמניה.
היטלר , כך מתברר, חשב שיש מקום לבריטניה, שתהיה מעין שותפה לאחר שהוא ישלים את כיבושה של אירופה. הוא לא רצה לכבוש בתחילה את בריטניה. בריטניה מצידה הבינה ( יותר נכון-צ'רציל) הסיק שאם הוא יטיל מצור על גרמניה הרי שבסופו של דבר היא תכנע. ולכן כנראה פתח היטלר במבצע ברבוסה לכיבוש רוסיה.
היו לו תפיסות מוטעות שמוחו הקודח המציא, שכן לגביו היהודים היו ממפיצי הקומוניזם, וגם מפיצי המערביות. ואז עם תחילת הכיבוש של רוסיה היה "הכרח" לנקות את השטח מהיהודים, דבר שהוביל בסופו של דבר ל"פיתרון הסופי"
מתברר כי העם הגרמני וחייליו היה מודע היטב לתהליך ההשמדה וכי אין אמת בדבר שלא היה להם מושג. במיוחד בעקבות הפלישה לרוסיה והחיילים ששבו עם הבשורה, העם הגרמני ראה בכך דבר חיובי ואף שמח על כך.
כמו כן ניסיונות הישוב היהודי בארץ , והן הניסיונות בהונגריה מלכתחילה נועדו לכישלון, וכי אין שחר בהאשמות שמטיחים גורמים חרדים בציונות. ההנהגה הציונית נצבה חסרת אונים מול המפלצת הנאצית, ואייכמן עם ההבטחה לשיחרור יהודים תמורת משאיות –לא היה רשאי לעשות זאת, את הצלת חלק מיהדות הונגריה אנו חייבים לנסיבות אחרות ולא להסכם שנחתם בין המנהיגים היהודים לבין אייכמן וחבר מרעיו.
יש לציין כי מדיניותם המעשית של הגרמנים בנוגע "לבעיה היהודית" לא הרפתה כלל ממדיניות ההשמדה ואף נמשכה ביתר עוז.
את הספר קראתי בהתעניינות גוברת, בספר מובאות הוכחות להתפתחות התפיסה במיוחד לאחר שבתקופת קלינטון נחשפו מסמכים שלא פיללנו אליהם.
