דיטר שלזאק, מחבר הספר, מנסה להבין את השואה ואת אופן התרחשותה. הוא מוציא מתחת ידיו ניתוח על אושוויץ, ניתוח משתק כמעט מעוצם הזוועה הנחשפת בכל רמה אפשרית. לשם כך הוא בורא דמות בדיונית המכונה אדם, ואת דבריה הוא מביא בגוף ראשון לאורך הספר כשהוא מוצג כמי שמרואיין על ידי המחבר עצמו.
אדם היה מאנשי הזונדרקומנדו, "יחידת הפעולה המיוחדת" היהודית שפעלה בשירות הגרמנים, ובמסגרת תפקידו הנורא הוא מדווח על המיתות בתאי הגזים ועל הנשרפים בכבשני הקרמטוריום. בעוד המלחמה הולכת וקרבה לקיצה, מואץ קצב ההשמדה של יהודי הונגריה באושוויץ. הוא מוסר את נתוני המיתות ליום, לשבוע, לחודש ולשנה, אבל המספרים הללו בלתי נתפסים מעצם גודלם. הוא רושם רשימות בכתב יד זעיר על גלילי נייר זעירים שאותם הוא מייעד לתיעוד של מה שראה, כפי שעשו כמה ניצולים אמיתיים מאושוויץ, שעל בסיס יומניהם יצר המחבר את דמותו של אדם.
נקודת המבט הנאצית מוצגת בעיקר מפיו של ויקטור קאפזיוס, לשעבר רוקח בשסבורג (סיגישוארה, שבטרנסילבניה הגרמנית - כיום רומניה). קאפזיוס, הוא אדם המוכר אישית למחבר ועמו ערך המחבר ראיונות רבים אחרי המלחמה. הוא מביא גם מידע אותו הוא אסף מפי בני משפחתו – במיוחד מפי דודו, רולנד אלברט (אחיה של אמו), שהצטרף לשורות האס.אס, ושובץ כשומר באושוויץ. בעזרת מידע זה מנסה המחבר להציג את ניסיונותיהם של מבצעי הזוועה להצדיק (לימים) את התנהגותם. בתוך כך מאיר המחבר את הרמות השונות שבהן תמרנו היטלר והנאצים את תומכיהם, שהצטרפו בחדווה לקבוצה שבה היו עשויים לרכוש יוקרה ומעמד בכיר. כמה מהם, דוגמת קאפזיוס, גם התעשרו מגניבת רכושם של האנשים שאותם רצחו.
כחומר רקע, השתמש המחבר בפרוטוקולים של משפטי פושעי מלחמה ומהם שאב פרטים רבים. העדויות הסותרות שניתנו במשפטים אלו נגבו מפי שומרי אס.אס, אנשי מינהל (קצינים ופקידים) וניצולי המחנה. כך נוצר דיוקן מרתק על כמה מהמפלצות של מחנה אושוויץ, ושל אנשים המנסים להציל את עורם ואת שמם שנים אחרי המלחמה. אותם אנשים שכנעו את עצמם שלא הייתה להם ברירה ולפיכך הם חפים מפשע, אחרים העידו שלא נכחו באירועים כשברור כי נכחו בהם. כמה מהם מנסים לתקן את הרשומות לפני המשפט, ואחרים תופרים לעצמם אליבי באמצעות ידידים חפים מפשע שעמם עמדו בקשר בשנים שחלפו מאז המלחמה.
הספר קשה לקריאה – מעשי הזוועה כה נוראים וכה בלתי נתפסים. אבל ייחודו של הספר הוא בריבוי הדוברים בו. הוא מציג אירוע מנקודת מבטו של אדם אחד בנקודה מסוימת ועוסק בו, ובהמשך הספר מוסר נקודת מבט שונה במקצת על אותו אירוע מפי אדם אחר ובכך מספק לקורא מהצד זוויות מבט שונות לאותם אירועים.
