את הספר ביקשתי לקרוא עקב הכרות עם ספרו האחר של שמואל פרץ, "מבחן בוזגלו". כל-כך שמחתי שניתנה לי ההזדמנות לקורא ספר זה. באתי עם ציפיות גבוהות ואני שמחה שאכזבה כלל לא הייתה, אלא נהניתי מאוד.
הספר מספר על בחור צעיר, דניאל וייס שמו, בן 30 אשר נפגע בנפשו ובגופו במלחמת לבנון השנייה. המלחמה לקחה ממנו את רגלו והשאירו אותו פצוע הלם קרב.
עם הזמן דניאל לומד להכיר בהיותו נכה אך במשך שנתיים אף טיפול לא עזר לו להתגבר על הקושי הנפשי והוא שרוי בהלם קרב קשה. מנותק רגשית מכל מי שאוהב אותו.
בעת פגישה מקרית עם שמאי, המגיע לערוך ביקור בביתו לצורך הערכת תכולת ביתו, נכנס לחדרו כדי להעריך את תכולת חדרו.
מתפעל השמאי משטיח מקסים ויפה שנמצא בחדרו. השמאי כועס על דניאל שהוא מתייחס לשטיח כאל שטיח רגיל. לטענת השמאי אין הוא צריך להתייחס לשטיח בזלזול כי מדובר בשטיח יקר ביותר, הנעשה בעבודת יד. בעקבות כך ממליץ לו לנסוע ליפו לשוק הפשפשים, לחנות השטיחים של רביניאן ולבקש לדבר עם משה הזקן, ורק איתו, ולבדק את ערך השטיח וכיצד ניתן לנקות אותו מבלי לפגוע באיכותו.
כבר באותו ערב דניאל מגלה סימני התאוששות ומתחיל לדבר עם הוריו וליצור עימם קשר ושיחה, השיחה הייתה סביב נושא אחד בלבד, השטיח שבחדרו. התאוששות המהירה הינה רק הסוואה לבאות. באותו הערב האב מספר לדניאל כיצד קיבל לידיו את השטיחון שגודלו מטר על מטר.
השכם בבוקר, יום למחרת, דניאל מגיע אל השוק ביפו, ונפגש עם משה הזקן. מנקודה זו ואילך דניאל עושה הכול בשביל לגלות מי האדם שיצר את השטיח המדהים שברשותו.
המסע שלו שמתחיל בישראל מתגלגל לארצות-הברית, שם התארח אצל משפחתו שמקבלת אותו עם המון חום ואהבה והוא מצידו לא מוקיר להם תודה. הוא מנותק רגשית כל שמעניין אותו זה לפגוש את האיש שהשטיח היה שלו טרם הגיע לאביו. הוא נחשף למידע כי יש שטיח נוסף ממש שם, בארה"ב, והוא לא מוותר עד שמשיג גם אותו. לאחר קנית השטיח השני הוא שומע כי ישנו שטיח נוסף, שטיח שלישי. יחדיו, שלושת השטיחים יוצרים הרמוניה מושלמת. הבעיה היחידה כי השטיח השלישי נמצא באיראן ובלי להסס הוא מוצא דרך מקורית לנסוע לאיראן, על ידי כך שהוא מרמה ומשקר את אוהביו וגונב את הדרכון הקנדי של בן דודו.
מהדפים הממש ראשונים נשאבתי לספר. הסיפור על מחלתו של חייל, גיבור מלחמה כפי שהתברר בהמשך, נגע לליבי. כיצד המשפחה מתמודדת יחדיו וכל אחד מהם לחוד, הלבטים שלהם על אופן הטיפול בילדם האוהב. שני הוריו מתגלים כבני אדם מקסימים וכה אנושיים שהיה קשה שלא להתחבר אליהם.
במדינה כמו שלנו, כל חייל ואלו הפצועים במיוחד, נוגעים ללבנו ומשאירים חותם וכך גם דניאל. דניאל מתחיל את מסעו ומקווה שבסופו נפשו תתרפא, הוא מקווה למצוא תשובות לשאלותיו.
כשדניאל מגיע לאיראן, הקורא מגלה דמויות נוספות שהן חשובות ומשמעותיות להתפתחות העלילה.
שתי דמויות נוספות נכנסות לסיפור כאשר דניאל מגיע לאיראן: בנאז ונינה (אם ובת) שסיפור חייהן הקשה הכולל אונס, קטיעת אצבעות ורצח מתגלים לקורא באופן מצמרר והדבר מוסיף מתח לאורך כל הסיפור.
באופן מופלא כל הדמויות משתלבות יחדיו לסיפור מותח וייחודי.
הדיאלוגים בין האנשים קולחים ומעניינים, עד לרגע האחרון אי אפשר לדעת בוודאות מה יעלה בגורלו של דניאל.
מסעו האובססיבי לאיראן סביב השטיחים, ייצור כאב ראש לשלושת המדינות: ישראל, קנדה ואיראן.
לעולם לא חשבתי שאקרא ספר על מדינת אויב וכל כך אשאב לתוך הסיפור, מראות המדינה ואוהב את האנשים שבה.
ממליצה בחום לקרוא – במיוחד לאור העובדה שגילתי כי אין רגעים משעממים ומיותרים.
ספר מהנה שנשאבים בן רגע לתוכו. מותח, קצבי, עצוב ושמח גם יחד.
קריאה מהנה.
