|
|
|
מהלך לא מוצלח |
|
|
|
מס' גולשים שצפו בספר: 3875 |
|
|
כשזק ווקר, סופר מדע בדיוני בעל נטיות פרנואידיות, עובר לגור עם משפחתו בפרבר שקט מחוץ לעיר, הוא מקווה למצוא שקט ולהתרחק מהאלימות והפשע הגוברים בעיר הגדולה.
אבל זק מודאג. אשתו וילדיו אינם זהירים דיים. הם שוכחים את המפתחות נעוצים במנעול הדלת, מניחים את התיקים בראש המדרגות, שם מישהו עלול להיתקל בהם וליפול, ומותירים את המכונית לא נעולה.
זק מחליט ללמד את בני משפחתו לקח, ועושה זאת ביצירתיות פרועה. אולם בעת שאשתו מתחילה לתהות מדוע נישאה לו מלכתחילה, וילדיו שוקלים את האפשרות לאשפז את אביהם, דברים מתחילים להשתבש. בטיול הבוקר שלו זק מוצא גופה. הוא מכיר את הנרצח, ונדמה לו שהוא יודע מי היה עשוי לרצות במותו.
מאותו רגע ואילך העניינים מתחילים בהחלט להידרדר, וזק נאלץ להתמודד, בשלומיאליות משוועת, עם הונאה, עם סחיטה ואף עם מקרה רצח נוסף.
מהלך לא מוצלח הוא ספר מתח שרגעי השיא שלו אפלים, ובכל זאת הוא מצחיק ועתיר שמחת חיים. האירועים שעוברים על בני משפחת ווקר בביתם החדש מעלים שאלות מעניינות על החיים בפרברים, ועל ההפתעות שאפשר להיתקל בהן דווקא במקומות שמתגאים בשלווה ובאיכות החיים הנפלאה שלהם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מהלך לא מוצלח - לינווד ברקלי
|
|
מס' גולשים שצפו בספר היום: 0 |
תאריך הכנסה לאתר 19/01/2021
זק ווקר כותב ספרי פנטזיה במקצועו; בזמנו הפנוי (ויש לו הרבה מזה) הוא מציק לאשתו וילדיו בנושאי בטחון ובטיחות, די באובססיביות, עד שהם חושבים שהוא שמוק (מילה שלו, לא שלי), ונראה שלזק זה לא באמת איכפת כי הוא עושה הכול כדי להוכיח את צדקתם, כמו למשל, לשכב בתחתית גרם המדרגות ולהעמיד פנים ששבר... המשך הביקורת
זק ווקר כותב ספרי פנטזיה במקצועו; בזמנו הפנוי (ויש לו הרבה מזה) הוא מציק לאשתו וילדיו בנושאי בטחון ובטיחות, די באובססיביות, עד שהם חושבים שהוא שמוק (מילה שלו, לא שלי), ונראה שלזק זה לא באמת איכפת כי הוא עושה הכול כדי להוכיח את צדקתם, כמו למשל, לשכב בתחתית גרם המדרגות ולהעמיד פנים ששבר את מפרקתו כי בנו שכח את הילקוט למעלה, להסתיר את המכונית של אשתו מעבר לפינת הרחוב כדי שתחשוב שגנבו אותה מכיוון ששכחה בפנים את המפתחות וכן הלאה. כל זאת, על אף שעברו לא מזמן ממרכז העיר לשכונה בפרברים שבנייתה נמצאת בעיצומה על מנת לזכות במעט שקט, בדיוק בגלל אותה אובססיה. כל זה טוב ויפה, עד שזק סוחב מעגלת קניות בסופרמרקט תיק שהוא חושב ששייך לאשתו אותו השאירה ללא השגחה, שוב – על מנת ללמדה לקח, אלא שמתברר שלקח את התיק הלא נכון. כשהוא מנסה להחזירו, מתחוור שהוא נקלע לצרות צרורות עם האנשים שעבורם עבדה האשה שלה שייך התיק – מנהלי חברת הפיתוח של הבית אותו רכש.
אני חייבת להודות שהתאכזבתי במידת מה מהספר. לינווד ברקלי נחשב לאמן ספרי מתח, לא קראתי עד עתה את ספריו ולכן ציפיתי לחוויה מותחת ומורטת עצבים, אבל לצערי הספר אינו מותח. הוא אמנם כתוב היטב, מבדר ומלא בהומור, אבל לרגע אחד לא חששתי באמת לגורלו של זק החביב והגמלוני והייתי סמוכה ובטוחה שיפתור בדרך כלשהי את התסבוכת אליה נקלע, ולכן הלכתי לעשות כל מיני דברים אחרים וזנחתי את הספר לפרקים.
בעיה נוספת שהציקה לי היא שיש פערים גדולים בין דברים לא מנומקים כמו למשל הסיבה לחרדתו שמשהו רע יקרה לו או לבני משפחתו (הוא פשוט חרד, אין הנמקה למה) לבין התחושה שיש הרבה מאוד דברים מאולצים בעלילה: החל משותפיו לפתרון הבעיה ש"במקרה" מתגלים כמגדל מריחואנה שמצויד באקדח ומלכת סאדו שבביתה יש אזיקים, שני אביזרים להם הוא נזקק במשימתו, דרך העובדה שאשתו עובדת במשמרת לילה בדיוק בלילה הקריטי ביותר בסיפור (כמה נוח), וכלה בילקוט המתעופף שמופיע גם לקראת סוף הספר ומהווה מעין פארפרזה על דברי צ'כוב "אקדח שמופיע במערכה הראשונה, יורה במערכה השלישית".
אז – ספר משעשע ומבדר – כן, ספר מתח – קצת פחות.
תאריך הכנסה לאתר 10/05/2016
לכאורה, מהלך לא מוצלח של הסופר (הבנתם את הבדיחה? כי אם לא, אני תיכף ומיד מסבירה בגוף הביקורת, אז אנא, סבלנות).
למה לכאורה?
קודם כל, זוהי מילה טובה לפתוח איתה את הביקורת. היא מרמזת, שאף על פי שהכפשתי את שמו של הסופר בשורה הראשונה,... המשך הביקורת
לכאורה, מהלך לא מוצלח של הסופר (הבנתם את הבדיחה? כי אם לא, אני תיכף ומיד מסבירה בגוף הביקורת, אז אנא, סבלנות).
למה לכאורה?
קודם כל, זוהי מילה טובה לפתוח איתה את הביקורת. היא מרמזת, שאף על פי שהכפשתי את שמו של הסופר בשורה הראשונה, אני עתידה לכפר על כך בשורות הבאות.
טוב, בואו נעשה סדר בדברים, אחרת לא נגיע לשום מקום.
אקסיומה מספר אחת: ברקלי ביום רע, כותב יותר טוב מסופרים אחרים ביום טוב.
אקסיומה מספר שתיים: ההוצאה הייתה צריכה להוציא לאור את החבר'ה הרעים אחרי מהלך לא מוצלח.
אקסיומה מספר שלוש: אם יש לכם קשר כלשהו לסופר, אנא בקשו ממנו להפסיק לזרוע כל כך הרבה רמזים בדרך.
אחרי ספריו המוצלחים: ביום שאיבדתי אותה, בלי לומר שלום ואפילו קרוב מדי הביתה (שנופל משניהם), ברקלי הציב איזה רף. חבל באמת שספריו האחרים: החבר'ה הרעים ומהלך לא מוצלח, נשענים על אפקט השעשוע והשלומיאליות יותר מאשר על אפקט הפחד.
הספר מתחיל ב-68 עמודים של טחינת מוח, או חפירה, או כל ביטוי אחר שעולה בדעתכם. ואנחנו רוטנים: איפה הגופה שלנו, ספר מתח מבטיח תעלומה תיכף על ההתחלה, אז מה זה הסיפור הקלוש הזה שנותן לנו כל כך הרבה חומר רקע על משפחת ווקר, עד שאנחנו בטוחים שאנחנו חברים מאז ומעולם. אז נא לא להתרגז. חומר הרקע הזה חשוב ביותר. כל התעלומה השלומיאלית הזאת נשענת על 68 העמודים הראשונים.
משם והלאה הסופר (או בן דמותו) מסתבך והולך, אין רגע דל, יש סקנדל ואפילו פסטיבל קטן.
מה הבעייה העיקרית של ברקלי? השטנץ שלו, או בעברית צחה: התבנית.
בכל הספרים, ברקלי כותב בגוף ראשון על גבר, אבי משפחה טריוויאלי ומהוגן, שמסתבך שלא בטובתו בתעלומה שגדולה עליו בכמה מספרים. למה הוא לא פונה למשטרה המיומנת? מפני שהוא מסובך מעל לראשו באופן שאינו מאפשר לו להסביר את מעשיו בלי להושיט ידיים לצמד אזיקים ולהנהן למשפט "כל מה שתאמר..." וכו'.
בכל הספרים, ברקלי זורה רמזים כמו שהנזל וגרטל זרו פירורים אל בית המכשפה. הבעייה היא, שאנחנו מיומנים משהו בקריאת ספרי מתח ולכן התעלומה, בגדול, מתפענחת בראשינו עוד לפני שברקלי מסביר לנו. אבל, בכל זאת, תבנית, כבר אמרנו, ברקלי משאיר לנו טוויסט אחד לסוף. ולכן, גם כשמתפענחת לה התעלומה, אנו לוחשים לעצמנו באוזן: רגע, רגע, נשארו עוד כמה וכמה עמודים וגם התבנית של ברקלי מבטיחה לנו עוד טוויסט אחד, אז יש למה לצפות.
יש להוסיף לזכותו של ברקלי, שהוא קושר את כל הזוטות יחד, וכל פרט, אזוטרי וטיפשי ככל שיהיה, יש לו תפקיד בהסתבכות או בפתרון.
הספרים של ברקלי הם עונג ותו לא. מכיוון שהם עוסקים במשפחות נורמליות, שמתרגשת עליהם צרה לא נורמלית, לא תצאו מהספר עם איזה מטען תרבותי יוצא דופן. גם בספר הזה לא תלמדו הרבה דברים חדשים, חוץ מאשר שמה של איזו לטאה נכחדת, שמהווה טריגר לפשע המתרחש.
אם חיי הקריאה שלכם מלאים ביוליסס, הזקן והים וזכרון דברים, אל תקראו את הספר הזה. אבל אם אתם אוהבים מפעם לפעם הפוגה משעשעת, לכו על זה.
תאריך הכנסה לאתר 03/03/2013
יש לי הכיף לסיים עוד ספר נפלא של לינווד ברקלי.
אני מאוד אוהבת את הספרים שלו כי הם מעניינים מההתחלה ואני כבר יודעת שבהמשך
הטוויסטים יבואו, דבר שבהחלט יאמר לזכותו של בקרלי.
היו לי הרבה קטעים במהלך הקריאה ששאלתי את עצמי מה אכפת לך בכלל? מה זה נוגע אליך... המשך הביקורת
יש לי הכיף לסיים עוד ספר נפלא של לינווד ברקלי.
אני מאוד אוהבת את הספרים שלו כי הם מעניינים מההתחלה ואני כבר יודעת שבהמשך
הטוויסטים יבואו, דבר שבהחלט יאמר לזכותו של בקרלי.
היו לי הרבה קטעים במהלך הקריאה ששאלתי את עצמי מה אכפת לך בכלל? מה זה נוגע אליך?
זק ווקר במידה מסוימת מתעסק בעניינים שלא קשורים אליו בכלל ולא נוגעים לו, בסדר עשה טעות, (לא אגלה אותה כמובן) אבל תתקדם ואז בעצם מתחילה השתלשלות עיניינים מפתיעה, מצחיקה ומעניינת כמובן.
צחקתי המון במהלך הקריאה ואהבתי את ההברקות שלו כמו:
"איזה מזל יש לי, בעת הצרה הזו, שיש לצידי מלכת סאדו ומגדל מריחואנה, ושהם יעזרו לי לצאת מהתסבוכת שנקלעתי אליה" (עמוד 240)
או משהו כמו: אם הייתי מקבל חמישה סנט בכל פעם שמישהו אומר לי את זה, היו לי כבר חמישה סנט בדיוק (עמוד 244)
בקיצור ספר מאוד מומלץ בחום.
נהניתי ממנו מאוד
מקווה שגם מי שיבחר לקרוא.
תיהנו
תאריך הכנסה לאתר 03/03/2013
את הספרים 'בלי לומר שלום' ''קרוב מדי הביתה' ' קראתי בעבר, נהנתי מאוד ואפילו זכור לי שהזלתי
דמעה כאשר סיימתי לקוראם. הספר הנוכחי שונה לחלוטין ותיכף תבינו למה. (אגב מי שלא קרא עדיין את ספריו הקודמים... הם מומלצים בחום-אני אהבתי אותם).
הספר "... המשך הביקורת
את הספרים 'בלי לומר שלום' ''קרוב מדי הביתה' ' קראתי בעבר, נהנתי מאוד ואפילו זכור לי שהזלתי
דמעה כאשר סיימתי לקוראם. הספר הנוכחי שונה לחלוטין ותיכף תבינו למה. (אגב מי שלא קרא עדיין את ספריו הקודמים... הם מומלצים בחום-אני אהבתי אותם).
הספר "מהלך לא מוצלח" מתחיל בסערת מטר . ציטוט: "העולם כאילו טבע בקול הגשם היורד" וגופת גבר שרועה בסמוך למדרכה בנסיבות משונות והזויות. כשדמיינתי לעצמי את תסריט הנסיבות התחלתי לחייך J.
ז'ק ווקר בנטיותיו הפרנואידיות גורם לקורא לחייך מהיצירתיות שלו עצמו במטרה לחנך את כל משפחתו . כגון:
ü מסתיר לאשתו את הרכב באחד הרחובות הסמוכים, כדי ללמדה לא לשכוח את צרור המפתחות נעוץ במנעול דלת הכניסה לבית.
ü נופל ב"כאילו" על גרם המדרגות , עושה עצמו כמת משבר במפרקת, כדי לחנך את ילדיו לא להשאיר את ילקוטיהם בראש המדרגות. מעשה זה מלווה בהזמנת אמבולנס על ידי בנו, אשתו נוטשת באמצע היום את מקום עבודתה ודוהרת לביתה... בדרך היא חולפת ברמזור אדום וזוכה בדו"ח תנועה... ויחד עם זאת ובכל האנדרלמוסיה ז'ק מבצע מסע שכנועים לכל המעורבים ש"הכול בסדר" ובריאותו תקינה.
תעלוליו גורמים לכך שכאשר ז'ק מוצא גופה ומספר על כך לאשתו , היא כבר לא מאמינה לו וחושב ששוב הוא מתעלל בה כדי להוכיחה על דבר מה.
ז'ק לא נרגע וממשיך להציק לכל המשפחה... הוא חוטף תיק של לקוחה מעגלה במרכול במחשבה שזהו תיקה של אשתו שהונח בעגלת הקניות. גם כאן מנסה ז'ק ללמד את אשתו לא להותיר את תיקה האישי בתוך עגלת הקניות ללא השגחה. הוא מחליט להסתיר את התיק מאשתו אך לרוע מזלו מסתבר שזה לא היה התיק של אשתו. בתעלול הזה הוא מסתבך קשות... מכאן והלאה ז'ק נאלץ להמציא מעשיות שאמורות לחפות על מעשה חטיפת התיק. התעלול הזה מסבך אותו לחלוטין....
קריאת הספר לוותה בחיוך על שפתיי מעת לעת. מזמן לא יצא לי לקרוא ספר מתח עם כל כך הרבה הומור ובסגנון כזה. תוך כדי קריאה נשאבים לתוכו. לסיכום זהו ספר קליל, חמוד, משעשע ומתאים ללילות החמים שהשינה בהם לא רציפה גם ככה...למרות המלצתי, אני אישית עדיין מעדיפה את שני ספריו הקודמים שנקראו על ידי.
קריאה נעימה
תאריך הכנסה לאתר 03/03/2013
זהו הספר הראשון של לינווד ברקלי שקראתי וכבר החלטתי שאני קוראת כל ספר שלו ,כי זה יופי של ספר . זהו אינו רק ספר מתח. זהו רומן עם מתח הכתוב בצורה מחויכת . בעל חוש הומור נהדר, מבוטא בציניות ובשנינות, זורם ומעניין.
זה סיפורם של משפחה שעוברת לגור בפרברים. גיבור הספר... המשך הביקורת
זהו הספר הראשון של לינווד ברקלי שקראתי וכבר החלטתי שאני קוראת כל ספר שלו ,כי זה יופי של ספר . זהו אינו רק ספר מתח. זהו רומן עם מתח הכתוב בצורה מחויכת . בעל חוש הומור נהדר, מבוטא בציניות ובשנינות, זורם ומעניין.
זה סיפורם של משפחה שעוברת לגור בפרברים. גיבור הספר הוא ז'ק , סופר ספרי מדע בדיוני אשר "הסריטה" שלו מתבטאת בחרדת יתר בכל הקשור לבטיחות. זו הסיבה שעברו לפרברים. להימלט מסכנות הפשיעה והאלימות אשר בעיר הגדולה. המינוס בפרברים הוא שה:"שכונה חסרת נשמה כי הבתים זהים אחד לשני" וכפי שבתו מכנה זאת :"חקר הסתמיות החוזרת על עצמה".
אך לדעת ז'ק המחיר שווה. כך לכאורה , נראה שז'ק השיג את מטרתו .השלווה שורה בכל .
בכל זאת ז'ק לא רגוע, כי ההרגלים והשאננות של בני משפחתו גורמים לו חרדות גם במקום מגוריו החדש. מפתחות שנשכחו במכונית , הבית לא נעול .תיקים שהושארו בראש המדרגות. בנוסף לכך מסתבר שגם הפרברים אינם מה שהם נראים.......
מקרה רצח מעורר חרדה מחודשת בז'ק אשר מנסה {באובססיביות שאין הוא יכול לשלוט בה} לחנך את בני משפחתו לשמור על הבטיחות במהלך לא מוצלח ובדרכים לא מקובלות, דרכים אשר יובילו אותו ואת בני משפחתו לסכנות של ממש .
רק כשז'ק עמוק בבוץ הוא מודה שהתנהג כמו "שמוק" ויודע שבמעשיו, סיכן את כל היקר לו. הוא יוצא להתמודדות, ולמרבה הפלא עושה זאת בתושייה ובאומץ . מצאו חן בעיני פעולותיו ותגובותיו שהיו של אדם רגיל מן הישוב ולא של איש משטרה ממולח ומומחה. בנוסף לכך, גם בשיא המתח לא עוזב אותו חוש ההומור.
וכן, אני מוכרחה להגיד שבשליש האחרון של הספר, המתח הוא כזה שקשה לעזוב את הספר.
בסיכום : אהבתי מאוד את חוש ההומור הנפלא שבספר. מתח , שנינות והומור הוא מתכון מיוחד מאוד ולכן זהו יופי של ספר.
ציטוטים:
"אתה עושה דברים כאלה כל הזמן,"אמרה. "אתה תמיד אומר לנו מה לעשות. אל תשאירו את התנור דולק, תבדקו את הסוללות של גלאי העשן, אל תשתו את החלב אחרי תאריך התפוגה, אל תשאירו את הדלת הקדמית לא נעולה, תבדקו שהמכונית נעולה, תוודאו שאתם מכניסים את סכיני הסטייק למדיח הכלים כשהלהבים פונים כלפי מטה,........"
"ספרות המדע הבדיוני מספקת ביקורת חברתית נוקבת, אלגוריה יצירתית, חזון רחב היקף על הכיוונים שהנטיות החברתיות והפוליטיות שלנו נושאות אותנו אליהם ומחקר של הקיום האנושי, הנמסר באמצעות מטפורות מתחום הטכנולוגיה החדשנית. וזאת בנוסף למפלצות קטנות המתפרצות מחזותיהם של אנשים, ולהן שיניים חדות כתער".
"לא יעבור זמן רב עד שתתחילו לחשוב שאני,נאמר זאת בקיצור ולעניין, שמוק. או במקרה הטוב, סתם אידיוט. אני במקרה לא חושב שאני שמוק, אבל אני רוצה לציין את העובדה שהשמוק הטיפוסי לא בורך במודעות העצמית. כמה שמוקים יודעים שהם שמוקים?אז מה שאני רוצה להגיד זה שאם בנסיבות מסוימות התנהגתי כמו שמוק, אין שום סיכוי שאני באמת כזה. אבל אני אבין אם תישארו לא משוכנעים....."
תאריך הכנסה לאתר 03/03/2013
הייתי מחלקת את קריאתו לשניים: מתחילתו ועד אמצע הספר מאוד דרמתי, הסופר עוסק בלהכיר לקורא את הדמויות, יש הומור רב, הוא פשוט הצחיק אותי בפשטות שלו. מצבים בחיים לדוגמא: "לא להניח תיק במדרגות" יכול להיות מצד אחד תמרור אזהרה, מצד שני סיטואציה מבדרת בהחלט (תקראו ותדעו למה אני מתכוונת... המשך הביקורת
הייתי מחלקת את קריאתו לשניים: מתחילתו ועד אמצע הספר מאוד דרמתי, הסופר עוסק בלהכיר לקורא את הדמויות, יש הומור רב, הוא פשוט הצחיק אותי בפשטות שלו. מצבים בחיים לדוגמא: "לא להניח תיק במדרגות" יכול להיות מצד אחד תמרור אזהרה, מצד שני סיטואציה מבדרת בהחלט (תקראו ותדעו למה אני מתכוונת)
הסיפור נבנה בצורה כזו שצריך להכיר את הדמויות ואת מערכת יחסים ביניהן כדי להבין איך הן מתגלגלות לסיטואציות השונות במהלך הסיפור.
בחלק השני (מהאמצע הספר לסופו) כל המתח מתחיל, מתח כזה שלא ניתן להתנתק מהספר.
משהו תמיד משתבש. מכיוון שבחלק הראשון למדתי להכיר לעומק את הנפשות הפועלות יכולתי לחוש איתן את הלחץ, הפחד והחששות וגם הבנתי איך הגיעו למצב הזה.
יפה עושה המחבר בחלק השני שלמרות שהספר מקבל תפנית של ספר מתח העלילה עדיין שומרת על רצף אירועים מצחיקים ולפעמים הזויים.
בכריכה הספר מוגדר כספר מתח, ישנה המלצה מאת פבלישרס ויקלי ונכתב: 'אוהבי ספרי מתח קלילים יחגגו'- והוא אכן כזה ולדעתי הוא נחשב "קליל" כי הוא מכיל המון צחוק והנאה, סיטואציות אמיתיות ונכונות.
מה שבטוח שבעקבות הספר: אני כבר לא שוכחת לנעול את דלת ביתי כשאני נכנסת, ולא משנה באיזה שעה במהלך היממה!
הספר טוב לדעתי קראתי אותו בלי רצון להפסיק
הוא מעניין. הוא מכיל בתוכו דמויות שאני לומדת להכיר (לא חייבת בהכרח לאהוב),
בעל עלילה שאינה נחה, זורמת, מצחיקה וגם מותחת.
מומלץ.
קריאה נעימה
|
|
איגרת מידע נוריתה
קבלו את החדשות האחרונות מהאתר!
|