הספר הזה – השלישי בסדרת "קסם והעיר הגדולה" - לא כבש את לבי כמו הספר שקדם לו "צפרדעים ונשיקות צרפתיות". אך הוא לא היה גרוע עד כדי כך שארצה להימנע  מסקירתו (הנימוסים שלי אומרים שצריך לכתוב אמת, אלא שעדיף לשבח)  אך זה מה שקרה.

האמת שהוא כתוב באופן דומה לספר הקודם בסדרה שסקרתי (את הספר הראשון בסדרה "חזיות ומטאטאים" לא קראתי) כתיבה זורמת וקולחת המתארת את עולמה של בת-עשרה אמריקאית בימינו.

הפעם מקום ההתרחשות הוא מחנה קיץ אליו יוצאות רייצ'ל וינשטין בת ה-14 המספרת את הסיפור ואחותה מירי הצעירה ממנה בשנתיים, אך חזקה ממנה בעשיית כשפים.

רייצ'ל מטיבה לספר איך ארגון המחנה מכריח את האחיות להפרד. כל אחת מהן נמצאת עם בנות גילה. כלומר גרה ומשובצת לפעילות המיוחדת לקבוצתה.

בעוד שהיא רייצ'ל, משתלבת יפה בין חברותיה למגורים, מירי אחותה הצעירה מרגישה עצמה  דחויה ולא מתיידדת עם בנות גילה. האמת שרייצ'ל לא כל כך נותנת את דעתה על כך. עם זאת היא שמה לב שמירי נעשית ידידה טובה של ליאנה, הנערה האחת (ממגוריה של רייצ'ל) שמאד לא מוצאת חן בעיני רייצ'ל עצמה.

במחנה נמצאים גם האחים ויל ורף המאוד מעורכים על ידי הנערות הבוגרות, חברותיה של רייצ'ל.  היא מספרת להן שעוד במנהטן לפני מחנה הקיץ, היה לה קשר עם שניהם. קודם עם רף ואחר כך עם ויל. (על זה מפורט בספר הקודם)  בבואה למחנה לא היה לה קשר מיוחד עם איש מהם  אך היא מעוניינת בחידוש הקשר עם רף.

התקלות שקורות לרייצ'ל במהלך שהותה במחנה, שונות ומשונות והגרוע מכל, שחלק מהתקלות קורה ברגע קריטי שרייצ'ל כל כך משתוקקת לו:  קבלת נשיקה מרף כביטוי לרגשותיו כלפיה.

 גם אליסון - החברה הטובה שלה במחנה מודחת ממנו, בגלל סיבה שנראית לרייצ'ל מופרכת.

בקיצור, למרות ההתערות הטובה של רייצ'ל בהתחלה, לקראת סוף המחנה היא מוצאת עצמה דחויה על ידי חלק מחברותיה וזאת קורה בגלל התערבותה של מכשפה אחרת.

סיפרתי שרייצ'ל ומירי הן מכשפות בנות מכשפה?

בסוף הספר כל התעלומות - בין שכתבתי עליהן, בין שהשארתי שתגלו בעצמכם כשתקראו את הספר - נפתרות.

למרות שחלק מהאירועים מסופר עליהם כבר בספר הקודם, הספר כתוב כך שהוא ניקרא ללא חסכים באינפורמציה.

אם להשוות את שני הספרים, נראה לי שהקודם יותר מגובש.

יכול להיות שהמטלה לספר סיפור חדש ואם זאת לספק פרטים תומכים שמקורם בספר השני הקודם, הייתה מטלה קשה מדי אפילו למכשפה משתכללת כרייצ'ל וינשטין.