|
|
|
הריקוד של סוניה |
|
|
|
מס' גולשים שצפו בספר: 4157 |
|
|
"הריקוד של סוניה" ספרה של ויקטוריה היסלופ - כמו רב המכר "האי של סופייה" - הוא מסע מכשף ומרגש אל העבר ואל תוך הנפש פנימה. בעיצומו של חורף אנגלי קודר, בורחת סוניה לסוף שבוע של הוללות בעיר גרנדה שבספרד. כשהיא משוטטת להנאתה ברחובות השוקקים חיים נושאות אותה רגליה לבית קפה בכיכר העיר העתיקה. התצלומים המצהיבים המכסים את קיר בית הקפה מושכים את עיניה, ומתוכם ניבטים אליה פניהם של מרסדס, רקדנית פלמנקו, ושל אחיה איגנסיו, טוריאדור צעיר. בעל המקום מספר לה את סיפורם - סיפורה של משפחה שחייה התנפצו לרסיסים עם פרוץ מלחמת האזרחים בספרד בקיץ 1936. מסעה של סוניה בעקבות מרסדס ואיגנסיו מקרב אותה אליהם ואל עצמה, וחושף את תעתועי הגורל המקשרים בינה לבין הרקדנית ולוחם השוורים, שתמונותיהם הדוממות כמו זימנו אותה אליהם. ויקטוריה היסלופ, סופרת בריטית, למדה ספרות אנגלית באוקספורד. לפני שפנתה לכתיבה היתה עורכת ועיתונאית. ספרה הראשון, האי של סופייה, תורגם לכשלושים שפות והיה רב מכר בינלאומי. היא חיה בקנט עם בעלה ושני ילדיה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הריקוד של סוניה - ויקטוריה היסלופ
|
|
מס' גולשים שצפו בספר היום: 1 |
תאריך הכנסה לאתר 03/08/2015
מתכון לרב מכר - עפ"י ויקטוריה היסלופ
... המשך הביקורת
מתכון לרב מכר - עפ"י ויקטוריה היסלופ
המרכיבים:
1. ארץ שטופת שמש, אך לא אקזוטית מדי – כריתים, דרום ספרד
2. אישה אנגלייה שמוצאה מאחת המדינות שבסעיף 1 – אלקסיס, סוניה
3. משפחה שורשית מארץ שטופת השמש מסעיף 1 שגורל מכה בה שוב ושוב – משפחת פטרקיס, משפחת רמירז
4. כותרת הספר עם שם נשי שמתחיל בס' ובעל חמש אותיות - סופיה, סוניה
5. דמות של אישה צעירה שהיא התגלמות טוב הלב, חמלה וחן, חסרת שמץ של רוע, קנאה או כל רגש/ תכונה שלילית אחרת – להלן הנשים מסעיף 4
6. לאותה אישה מסעיף 5 שלהלן, יהיו אח או אחות רשעים, יהירים, קנאים וחסרי כל חמלה אנושית
7. איש/ אישה קשיש/שה, אך נמרץ/ת, תושבי המקום, פטפטנים למדי
8. אירוע מרתק שהתרחש בארץ מסעיף 1 בעבר - רדיפת מצורעים, מלחמת אזרחים
ההכנה:
האישה הצעירה תתלבט לגבי יחסיה עם ארוסה/ בעלה הקר (כמובן אנגלי, שמוצאו לא מארץ שטופת השמש, מסעיף 1 שלהלן). האישה הצעירה תגיע לחופשה לאותה ארץ שטופת השמש, בה היא תרגיש ישר שייכות ותחוש כבת מקום לכל דבר. בימיה הראשונים היא תפגוש איש/ אישה קשישים, אשר יפרשו עליה את חסותם ויספרו לה על תולדות המקום. בתום הסיפור (או לפני כן) יתברר לאישה האנגלייה, כי הקשר שלה למקום ולאותם האיש/אישה קשישים הוא עמוק ממה שחשבה, היא תזרוק את ארוסה/ תתגרש מבעלה ותכה שורשים באותה ארץ שטופת השמש מסעיף 1.
הצעת הגשה:
עם כריכה אדומה, עליה גב חשוף חלקית של אישה. מומלץ להגיש עם הרבה יחסי ציבור בצד.
בתיאבון!
בנימה פחות צינית, אי אפשר להתעלם מהרדידות שבכתיבה של ויקטוריה היסלופ, כתיבה שטנצית לחלוטין, שמתכונתה חוזרת על עצמה. לזכותה אציין, כי למרות הכתיבה, הנושאים עליהם היא כותבת מרתקים אותי ומחדשים לי דברים. כמו שלא ידעתי דבר על היחס למצורעים, כך לא ידעתי כלום כמעט על מלחמת האזרחים בספרד. הספרים הללו בהחלט הציתו את דמיוני וגרמו לי לפשפש אחר מידע נוסף. לא יכולה לומר כי סבלתי מהספרים שלה, אך יש לי הרגשה שאת הספר השלישי (אם קיים) לבטח לא אקנה.
תאריך הכנסה לאתר 13/03/2013
הריקוד של סוניה" מספר את סיפורה של צעירה אנגליה המצויה בנישואים מדכאים לגבר אנגלי משעמם ואטום. היא נמלטת עם חברה לסוף שבוע לעיר גרנדה שבספרד. היא נכנסת במקרה לבית קפה, שעל קירותיו תלויות תמונות ישנות של... המשך הביקורת
הריקוד של סוניה" מספר את סיפורה של צעירה אנגליה המצויה בנישואים מדכאים לגבר אנגלי משעמם ואטום. היא נמלטת עם חברה לסוף שבוע לעיר גרנדה שבספרד. היא נכנסת במקרה לבית קפה, שעל קירותיו תלויות תמונות ישנות של רקדנית פלמנקו ולוחם שוורים. רקדנית הפלמנקו המפתה , העונה לשם מרסדס מציתה את דמיונה של סוניה, והיא משתוקקת לגלות עליה כל פרט אפשרי. הרצון שלה לגילוי מוליכה אותנו היישר אל מלחמת האזרחים של ספרד העקובה מדם. סוניה מקבלת את המידע הדרוש לה, כולל כל אירועי מלחמת האזרחים דרך בעל בית הקפה, ומגלה את ה"הסיפור" שמאחורי התמונות. העלילה מתחילה למעשה בצורה מאד לא דרמטית, ביקור מפתיע בגרנדה שטופת השמש עם חברה, בריחה מבעל קודר וממזג אוויר קדורני עוד יותר אל ספרד, אל אולמות הריקודים, אל הרפתקאות מזדמנות, כעין טיול נשים........ הסיפור מקבל תפנית בפגישה עם בעל בית הקפה, סיפור המלחמה מפיו עד פתרונן של החידות, ובמיוחד הקשר של סוניה לאירועים. הסיפור מסופר על ידי מספר חוץ ולא על ידי הסופרת עצמה מלחמת האזרחים מסופרת על כל נוראותיה, אבל אתה מקבל את הרושם, שלא היא העיקר בסיפור, כמו ביצירות" אנה לא" או" " למי צלצלו הפעמונים" נדמה כאילו כל סיפור המלחמה בא לגלות את מקורותיה הספרדיים של סוניה. יש בספר ניסיון להדגיש את עצמת הנשים ויכולתן לשרוד בתנאים קשים, כמו בספרה הקודם" האי של סופיה". אני רוצה להדגיש את המקום הנרחב שהיא מקדישה לריקוד" הפלמנקו" יש כאן ניסיון להציג את הריקוד כמיצג הרוח הספרדית האמיתית האותנטית. יש בריקוד בטוי חזק לרוח החופש לעקשות ל אי הכניעה. אי אפשר לא ללכת שבי אחר השילוב הזה בין הריקוד , השירה והנגינה. הספר גדוש בדמויות , באירועים, אבל לא הייתי אומרת שיש כאן העמקה לנבכי נפשם של הנפשות הפועלות. הספר בכללותו מעניין , זורם קריא., יש בו תפניות וחידות. בתקופה שספרד די מדחיקה את הפרק ההסטורי הלא מחמיא שלה רב השנים של דיקטטורה קשה. אני רוצה לתת מחמאה לסופרת, שחדרה אל מה שהספרדים רוצים לשכוח, היא מתארת את כל הזוועות, אם כי כל אלה הם רקע לעליה האמיתית שהיא רקחה. תודה. רבקה
תאריך הכנסה לאתר 13/03/2013
קראתי את ספרה הראשון של ויקטוריה היסלופ, "האי של סופיה" ואהבתי אותו מאד. מעבר לשזירת סיפור טוב, הרי שיש בו גם יסוד היסטורי.
גם ספרה השני של היסלופ, "הריקוד של סוניה", מביא סיפור אהבה, לצד סיפורה העצוב של מלחמת האזרחים... המשך הביקורת
קראתי את ספרה הראשון של ויקטוריה היסלופ, "האי של סופיה" ואהבתי אותו מאד. מעבר לשזירת סיפור טוב, הרי שיש בו גם יסוד היסטורי.
גם ספרה השני של היסלופ, "הריקוד של סוניה", מביא סיפור אהבה, לצד סיפורה העצוב של מלחמת האזרחים בספרד.
המספרת סוניה, היא בחורה צעירה מאנגליה, שנישואיה לא משהו, וחייה עם בעלה הבנקאי משעממים ורדודים.
היא נוסעת לבקר את אבא שלה הזקן והערירי, וכאשר היא מספרת לו שהיא לומדת לרקוד הוא מגלה בקיאות ועניין. הוא מספר לה שהוא ואמה שנפטרה כשהיתה ילדה אהבו מאד לרקוד בצעירותם. אמא שלה לא הספיקה לםפר לה הרבה על עברה כיוון שחלתה ונפטרה. אבל היא ידעה שהאם מספרד.
הוא אף מביא לה תמונות בה הם נראים רוקדים.
היא מוזמנת על ידי חברתה הטובה לנסוע לחופשה בגרנדה, ספרד, שם הן הולכות ללמוד לרקוד פלמנקו ועוד.
בבית הקפה המקומי היא פוגשת במיגל, שמספר לה על ההיסטוריה של גרנדה, ועל רקדנית פלמנקו ומשפחתה שבית הקפה שייך להם.
כאן מתחיל סיפור אהבה מרתק של נערה בשם מרסדס, השזור בסיפור מלחמת האזרחים ב1936, סיפור שיש בו המון עצב, כי המלחמה הארורה הזו לקחה את חייהם של הרבה אזרחים, נשים, גברים, ילדים, וזקנים חפים מפשע.
הסיפור בסוף מתחבר כמובן עם סיפורה של סוניה, ולא קשה לקורא להבין לאורך כל הסיפור מה הקשר ביניהן, ועל כך יש לי מעט ביקורת על הסופרת, שכדי להביא אותנו לסיפור המדהים על מרסדס, רקמה בחוט קצת גס את החיבור של סוניה מימינו למלחמת האזרחים ולחייה של מרסדס ומשפחתה.
ולמרות האילוץ המעט מלאכותי הזה, אפשר על נקלה לסלוח לויקטוריה הילסופ, כיוון שבסופו של דבר הספר מרתק ומלמד וכתוב טוב.
אני בוחנת את הספר בשלושה מדדים:
סיפור מרתק – יש
כתוב טוב ומתורגם טוב – יש
משהו ללמוד ממנו – (במקרה זה מלחמת האזרחים בספרד – דהיינו היסטוריה) – יש. אני אהבתי למרות החסרונות שציינתי.
|
|
איגרת מידע נוריתה
קבלו את החדשות האחרונות מהאתר!
|