אחת הבחירות החשובות בחיי, בחירה שנעשתה כבר לפני שנים רבות – היא הבחירה להמשיך להנציח את משפחתי שנספתה בשואה, משפחתם של הורי מסלובקיה והונגריה.
לכן הבחירה בתור מסקרת ספרים לבחור בספרים על השואה היא בחירה טבעית, ומפגישה אותי עוד ועוד עם עדויות ותהליכים היסטוריים שקשורים בשואה. בספר "מחכים ללנק" שסקרתי, ספר שמלווה אותי רבות, נחשפתי לאחת העדויות המרגשות ביותר המתארת איכר פולני פשוט ומשפחתו שסיכנו את עצמם והסתירו במשך חודשים רבים 14 יהודים בבור.
לסקור ספרים בכלל מלמד כל פעם על הנושא, האזור הדמויות והתקופה שעליה מסופר בסיפור, אך לסקור ספרים עיוניים / היסטוריים שאינם סיפורת היא חוויה מלמדת מאין כמוה.
הספר החשוב הזה שכתבה ד"ר חוי דרייפוס (בן שושן) הוא מחקר שעשתה המחברת, היסטוריונית של השואה במזרח אירופה, ושנים עובדת "יד ושם".
בהקדמה לספר כותבת המחברת על הויכוח שהתעורר בשנים האחרונות בין חוקרים בארץ ובעולם על חלקם של הפולנים בארגוני הצלה וסיוע ליהודים. נראה כי לאחר שנים של פולמוס אידיאולוגי הוצבה תשתית מחקרית לבחינת היחס החיובי והשלילי של הפולנים כלפי היהודים בשואה.
הספר בנוי מארבעה פרקים עיקריים, ומסיכום ומסקנות, נספחים, ביבליוגרפיה, רשימת תצלומים, ומפתח אישים ומקומות.
הפרק הראשון משרטט לדברי המחברת את הדימוי שצמח בקרב יהודי פולין במהלך "מלחמת המגן" של ספטמבר 1939 ומציג מנגנונים אחדים שאפשרו גיבוש דימוי חיובי של פולין ושל הפולנים. הפרק מרחיב ומתאר את אורח חייהם של היהודים (למעלה משלושה מיליון וחצי), חלקם אורתודוקסים, חלקם יהודים שהדגישו את זהותם הפולנית, ורובם היו סוציאליסטים, והיו יהודים ציונים. בקרב הציונים רבים היגרו לארץ ישראל. ב-1 בספטמבר, 1939 תקף הצבא הגרמני את פולין, ויהודים רבים התיצבו להגן על המולדת במאבק משותף עם הציבור הפולני.
הפרק השני מוקדש לכיבוש הגרמני שקדם לריכוזם של היהודים בגטאות, והוא עוסק בימים שבהם עדיין התקיים מגע בלתי אמצעי בין יהודים לפולנים. דווקא בתקופה זו מתבלט ההבדל בין הדימוי שנוצר בערים הגדולות לבין הדימוי שנוצר באזורי הספר הפולניים – אף שבסופו של דבר המקורות מעידים כי רב השותף על המפריד. מסוף 1939 ותחילת 1940 אפשר למצוא מסמכים המתחילים לתעד פעילות של פולנים ברדיפת יהודים, והכאת יהודים. המשורר היהודי מרדכי גבירטיג כתב שיר בפברואר 1940 וקרא לו כואב. הכאב היה על התנהגותם של בני ובנות פולין לנוכח השפלת יהודים. בכפרים באותה תקופה ממש התיאורים היו חיוביים, על פולנים ששלחו לחם ותרופות ליהודים שרוכזו במבנה בכיכר העיר.
הפרק השלישי בספר עוסק בתקופת הגטאות. בעזרת מקורות בני הזמן נבדוק כיצד השפיע ניתוקם הפיזי של היהודים מסביבתם על דימוי הפולנים ברחבי פולין. במסגרת זו אף נבחן את כיבוש מזרח פולין על ידי הגרמנים במבצע ברברוסה ביוני 1941, וכן את הדימוי המורכב שהתגבש ביחס כלפי הפולנים במזרח פולין. חלק מהגטאות התחיל ב-1939, בחלק מהמקומות דחו הגרמנים את הגטאות עד שנת 1943. הגרמנים בנו חיץ בין היהודים לפולנים. עם הקמת הגטאות, וניצול הפולנים את מצוקתם של היהודים, והחרמת הרכוש היהודי, חל ערעור בדימוי החיובי של הפולנים בעיני היהודים. החיים בגטו הולידה מספר קבוצות ודימויים בקרב היהודים על הפולנים: הבוגדים, הפטריוטים הסוחרים והמבריחים. המחברת מפרטת בהרחבה פעילותה של כל קבוצה והתיחסות היהודים אליה. בעיני זהו פרק מרתק מאין כמוהו.
בפרק הרביעי מוצג דימוי הפולנים בצל תודעת הרצח, ובנוסף מתואר השבר שיצרו אותם ימים בקרב רבים מיהודי פולין. שברו של דימוי לנוכח ההשמדה.
בסוף הספר מובאים נספחים חשובים ומרתקים מתוך יומנים אישיים ומכתבים המעידים על יחסי פולנים יהודים במקומות שונים ובתקופות שונות.
לסיכום: מאחר שאם אכתוב סקירה ארוכה מדי, אף אחד מכם לא יקרא אותה, תימצתתי, לרוב במילותיה של ד"ר חוי דרייפוס (בן שושן) את הכתוב, את הפרקים ותוכנם. זהו מסמך חשוב ללא ספק, שכל מי שמתעניין בתקופה וחוקר אותה ימצא בה חומר רב כתוב בצורה קריאה ומקצועית.
