"המטרה במלחמה היא להשיג שלום טוב יותר- ולו רק מנקודת- ראותך אתה". (עמוד 362).
ספרו של ב.ה. לידל-הארט, בעברו סרן בחיל הרגלים הבריטי אשר לחם במלחמת העולם הראשונה, מנתח 100 דורות של מלחמה ומגיע למסקנה, שהיסוד הפסיכולוגי הוא שהכריע בהן. כך קובע לידל-הארט- "כי במלחמה הגורם הבלתי-ניתן-לחישוב העיקרי הוא הרצון האנושי." (עמוד 331). בניהול מלחמה יש לנקוט באותה שיטה לה מצפה האויב פחות מכל: לגישה עקיפה יתרון ברור על הגישה הישירה. "באסטרטגיה עשויה הדרך הארוכה ביותר, סחור-סחור, להיות הקצרה ביותר למטרה." ניכר כי לידל-הארט גורס כי התמרון ולא האש הוא הדרך להכרעת האויב, וכי יש לאסור עליו מהלך מתמרן מפתיע ובכך לערער את יציבותו ומערכיו ולכפות עליו כניעה. לידל-הארט קובע מספר כללים שניתן לראות בהם את לב ליבו של הספר:
* "התאם את מטרתך לאמצעיך." (עמוד 344).
* "שווה את מטרתך לנגדך תמיד." (עמוד 344).
* "בחר את הקו (או הדרך) הצפוי פחות מכל." (עמוד 344).
* "נצל את קו ההתנגדות הפחותה-ביותר." (עמוד 344).
* " נקוט קו-פעולה הפותח לפניך יעדים לברירה (יעדים אלטרנטיביים)." (עמוד 344).
* "הבטח שהן תכניתך והן הערכותך תהיינה גמישות – עשויות לסגל עצמן למסיבות." (עמוד 345).
אני מצאתי כמרתקים במיוחד את ניתוחי מסע המלחמה של חניבעל כנגד רומי- "אולם חניבעל, לא זו בלבד שחצה נהר עז זה בנקודה גבוה ובלתי-צפויה במעלהו, כי אם הוסיף עוד עלות צפונה, ובחר בדרך העוקפנית והקשה יותר שבבקעת נהר האיזאר, תחת לנוע בדרכים הישרות, אך הקלות לחסימה, שבקרבת הריביארה." (עמוד 34) ואת קרב קני הגדיר לידל הארט- "נכון יהיה לכנותו צורה טקטית-קיבוצית של הדז'יו-דז'יטסו, המבוסס מעצם-מהותו על הגישה העקיפה" (עמוד 38). כך גם את מסע המלחמה של גנרל צבא הצפון, במלחמת האזרחים האמריקנית, ויליאם שרמן (אשר טבע את המימרה "מלחמה היא גיהנום") לעבר ג'ורג'יה בתמרון מתוחכם ועליו כתב לידל-הארט כי- "שבעים שנה לאחר-מכן למד שרמן לקח זה מחדש מן הנסיון, ומתוך שהרהר בו, טבע את מימרתו המופרסמת: 'להניח את האויב על קרניה של הדילמה'." (עמוד 338). גם ניתוח קרבות מלחמת העולם השנייה היה בעיני מלמד ומאיר עיניים.
קלסיקה של ספרות המלחמה והאסטרטגיה הצבאית. מומלץ!