כמה חיכיתי לספר ההמשך הזה , חיכיתי לדעת מה עלה בגורלן של הדמויות מהספר, העיניים הצהובות של התנינים, הראשון בטרילוגיה.
אני מתחילה מהסוף, הספר הזה פחות טוב מספר הראשון, העיניים הצהובות של התנינים, הוא ארוך מידי, לו היה מהודק יותר ועובר עריכה טובה היה יכול להיות מעולה.
הסופרת בחרה להאריך את האירועים, להביא הרבה שיחות שאת מחציתן ניתן לקצר,
מעבר לכך היא בוחרת לערבב בספר משהו מספרי הפנטסיה והעל חושי, מעט מתח, רצח ומתחים נפשיים.
מעל למחצית הספר התייסרתי, היסורים נבעו מהגעגועים לקסם של הספר הראשון.
לקראת השליש השלישי של הספר "נפל האסימון", ג'ו'ספין הגיבורה,חוקרת את הספרות הרומנטית בתקופת ימי הביניים, הספר כאן כתוב באותו הסגנון, לא רק רומנטיקה, אלא גם מעשי כשפים שהיו נפוצים בימי הביניים, נשים כנועות המציתות לאהובם, גברים אפלים עם התנהגויות כפיתיות כמו של הכנסיה באותה תקופה.
בספר יש הרבה מהכל, אני אהבתי כי נקשרתי לדמויות ורציתי לדעת מה הן עוברות, כמו לראות סידרה בטלויזה רק כדי להיות עם הדמויות.
קשה לי להמליץ בחום על הספר, למי שיש סבלנות לקרוא את החצי הראשון שלו יהנה מסיומו.
אהבתי את התודות בסיום הספר וכן את הכריכה הצבעונית.
אני אחכה לשלישי וגם אקרא אותו.
