|
|
|
|
|
| אני מלאלה |
|
|
|
|
|
|
|
| מס' גולשים שצפו בספר: 4638 |
|
| |
כשהטאליבאן השתלטו על עמק סוואט בפקיסטאן, רק ילדה אחת פצתה פה. מלאלה יוספאזי סירבה לשתוק ולחמה על זכותה לחינוך. ביום שלישי, 9 באוקטובר 2012, כשהיתה בת 15, היא כמעט שילמה את המחיר האולטימטיבי. היא נורתה בראשה על ידי הטאליבאן בשעה שחזרה בהסעה מבית הספר, ורק מעטים סברו שהיא תינצל. במקום זאת, החלמתה באורח נס של מלאלה הובילה אותה למסע יוצא דופן מעמק מרוחק בצפון פקיסטאן לניו יורק הגדולה. בגיל 16 היא הפכה לסמל עולמי למחאה שקטה והמועמדת הצעירה ביותר אי-פעם לפרס נובל לשלום.
אני מלאלה הוא סיפור יוצא דופן על משפחה שנעקרה על ידי הטרוריזם העולמי, על מאבק למען זכויות להשכלת בנות, על אבא דוגל בחינוך אשר עודד את בתו לכתוב ולפקוד את בית הספר, ועל הורים אמיצים שיש בלבם אהבה עזה לבתם בחברה שמאדירה בנים. אני מלאלה יגרום לכם להאמין בכוחו של אדם אחד לחולל שינוי בעולם.
מלאלה יוספאזי הגיעה לתודעת הציבור בגיל 11 כאשר כתבה לבי-בי-סי אוּרדו על חייה בשלטון הטאליבאן בשם העט גוּל מקאי. לעתים קרובות היא דיברה על המאבק שניהלה משפחתה למען זכויות לחינוך בנות בקהילה שלה. באוקטובר 2012 מלאלה נורתה בראשה על ידי הטאליבאן שעה שחזרה בהסעה מבית הספר. בדרך נס היא ניצלה וממשיכה את מסעה למען החינוך.
כהכרה באומץ שגילתה זוכה מלאלה ב-2011 בפרס השלום הלאומי של פקיסטאן והיתה מועמדת לפרס השלום הבינלאומי לילדים באותה שנה. היא האדם הצעיר ביותר אי-פעם שהיה מועמד לפרס נובל לשלום. היא היתה אחת מארבעה מתמודדים לאיש השנה של כתב העת "טיים" וזכתה בכמה פרסים נוספים. מלאלה ממשיכה ללחום למען גישה עולמית לחינוך באמצעות "קרן מלאלה", ארגון ללא מטרות רווח שמשקיע בתוכניות למען הקהילה ותומך בשואפים לחינוך בכל רחבי העולם.
כריסטינה למבּ היא מהכַּתבים הזרים המובילים בעולם. היא מדווחת על פקיסטאן ועל אפגניסטאן מאז 1987. למד, אשר למדה בהרוורד ובאוקספורד, כתבה חמישה ספרים וזכתה חמש פעמים בפרס הכתב הזר הבריטי של השנה. כעת היא עובדת עבור "סנדיי טיימס" וחיה בלונדון ובפורטוגל עם בעלה ובנה.
|
| |
|
|
|
| |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
| מס' גולשים שצפו בספר היום: 0 |
תאריך הכנסה לאתר 19/01/2015
הספר הזה נכתב ויצא לאוויר העולם לפני שהשיגה מלאלה עוד ציון דרך מהותי בחייה – הזכייה בפרס נובל לשלום לשנת 2014.
גם ללא הפרס הזה, אפשר בהחלט להתרשם כי מדובר באחת הצעירות המרשימות ביותר בימינו ואין ספק שהיא תהיה קול משפיע גם בעתיד.
הספר מתחיל מתיאור הירי... המשך הביקורת
הספר הזה נכתב ויצא לאוויר העולם לפני שהשיגה מלאלה עוד ציון דרך מהותי בחייה – הזכייה בפרס נובל לשלום לשנת 2014.
גם ללא הפרס הזה, אפשר בהחלט להתרשם כי מדובר באחת הצעירות המרשימות ביותר בימינו ואין ספק שהיא תהיה קול משפיע גם בעתיד.
הספר מתחיל מתיאור הירי בראשה ואז גולל לאחור את כל התהפוכות ההיסטוריות שעברו על פקיסטן ואיזור הסוואט, ממנו מגיעה מלאלה.
האיזור הזה עמוס בתהפוכות, מגוון שליטים, התנקשויות ואירועים, אך מלאלה מצליחה לתאר הכל בצורה אובייקטיבית יחסית ולא מורכבת מדי, גם למי שאינו בקיא בפרטי האיזור.
ממילותיה מרגישים את אהבתה של מלאלה לאיזור בו חיה. היא מתארת את הנוף בצורה כה פיוטית, מסבירה על ילדותה ומנהגיה וגרמה לי לחלום שיום אחד נוכל לטוס גם מפה לבקר בפקיסטן ולחזות בנופים אותם תיארה.
מלאלה לא עלתה לגדולה במקרה. היא מופת לעוצמה נשית כבר מגיל צעיר הודות לאביה שמיום שנולדה לא התעצב לרגע על כך שאינה בן והאמין בזכות הנשים להשכלה.
אין ספק שהיא בהחלט ניצלה כל הזדמנות שנקרתה בדרכה להילחם על מה שחשוב לה, להראות לעולם מה מתחולל באיזור מגוריה ובעיקר – לעמוד על זכויותיה לעשות כל מה שתרצה ועדיין לשמור על דרכה המוסלמית.
מלאלה היא אחת הנשים המרשימות ביותר שנשמע עליהן עוד רבות, ופרס הנובל שקיבלה לא מזמן הוא עוד הוכחה לעתיד המדהים המחכה לה.
עבודת הכתיבה של הספר הזה, הן של מלאלה והן של כריסטינה למב, מרשימה ביותר. הן הצליחו ליצור ביוגרפיה לילדה צעירה מבלי שיהיה בה פרט אחד מיותר ויותר מכך, מעניקה תמונה מרתקת על הטאליבן בפקיסטן, אירועי האיזור והאופן בו גדלים שם הילדים.
אחד הספרים החשובים והמעניינים ביותר שקראתי לאחרונה. מומלץ.
תאריך הכנסה לאתר 03/01/2015
מלאלה יוספאזי נולדה בפקיסטן ביולי 1997. איתרע מזלה ובהגיעה לגיל עשר השתלט הטאליבן על עמק סוואט בו התגוררה, השליט טרור בשם האיסלם, אסר על לימודי הבנות, ובכך שם לאל את תשוקתה של מלאלה להשכלה. התמזל מזלה והיא נולדה למשפחה יוצאת דופן: הוריה קבלו בברכה את הולדתה למרות היותה בת (אביה הוסיף... המשך הביקורת
מלאלה יוספאזי נולדה בפקיסטן ביולי 1997. איתרע מזלה ובהגיעה לגיל עשר השתלט הטאליבן על עמק סוואט בו התגוררה, השליט טרור בשם האיסלם, אסר על לימודי הבנות, ובכך שם לאל את תשוקתה של מלאלה להשכלה. התמזל מזלה והיא נולדה למשפחה יוצאת דופן: הוריה קבלו בברכה את הולדתה למרות היותה בת (אביה הוסיף את שמה לאילן היוחסין המשפחתי שעד אז הציג רק גברים, ונהג לומר "שהביט לתוך העיניים שלי אחרי שנולדתי והתאהב"), לא מנעו ממנה בעודה ילדה לשבת עם הגברים ולהאזין לשיחותיהם, בניגוד לשאר הנשים והילדות שהסתגרו בנפרד, ועודדו אותה בלימודיה. אמה של מלאלה, טוֹר פֵּקַאי, היא אשה מוסלמית אדוקה, שאינה יודעת קרוא וכתוב, ואביה, זִיָאודין, הוא איש משכיל, שייסד בעירו בתי ספר משגשגים לבנים ולבנות, והיה פעיל נגד הטאליבן. עם הגיבוי של ההורים, שנהלו בית פתוח ונדיב ומעורב חברתית, הפכה מלאלה הצעירה לפנים של המאבק על ההשכלה.
הספר, שנכתב על ידי מלאלה יחד עם הכתבת הבריטית כריסטינה למב, מתאר את החיים בפקיסטן של השנים האחרונות, מדינה שידעה תהפוכות פוליטיות חדשות לבקרים. בעת צרה, לאחר אסון טבע, זיהה הטאליבן הזדמנות להרחיב את פעילותו. אנשיו הציעו סיוע במקומות בהם כשלה המדינה מלהושיע, אתרו בעיות מקומיות והבטיחו להן פתרון, ונבנו על מצוקת התושבים. ככל שחלף הזמן אחיזתו של הטאליבן התהדקה, והנחיותיו, כמו גם העונשים למפרים אותן, הלכו והקצינו. עמק סוואט, המכונה גן עדן בפי תושביו, הפך לגיהינום של טרור, ונקלע למלחמה בין השלטונות לטאליבן. בהיבט היקר ביותר ללבה של מלאלה, ההשכלה, השיא הגיע כשבית הספר לבנות נסגר, לאחר חודשים בהם פוצצו אנשי הטאליבן מאות בתי ספר ברחבי המדינה.
אביה של מלאלה, איש לא פחדן, לא יכול היה לשתוק, והפך דובר עקבי ורהוט נגד הטאליבן, בעיקר בנושאי חינוך והשכלה. כמה מבנות הפעילים, ומלאלה ביניהן, התראיינו עם אבותיהן לטלויזיה ולרדיו, ונשאו דברים בגנות האיסור של לימודים. בהדרגה, מתוך חשש לחייהן, נשרו רוב הבנות מן הפעילות הזו, ומלאלה נותרה דוברת כמעט יחידה. בשלב מאוחר יותר התנדבה לכתוב בלוג על חייה ל-BBC (בשם בדוי לפי דרישת הכתב), ועמדה בחזית העולמית של המאבק.
לאחר שהטאליבן הוכנע לכאורה על ידי הצבא, התאפשרה פתיחה מחודשת של בית הספר. אבל אותה כניעה לא באמת מנעה את פעילותו של הטאליבן. באוקטובר 2012 עצרו אנשיו את ההסעה בה חזרה מלאלה מיום לימודים, אחד הטאליבנים עלה לרכב ושאל "מי זאת מלאלה?", וירה בראשה. שתים מחברותיה נפצעו אף הן. שמו של הספר עונה לאותה שאלה: "אני מלאלה". חייה של מלאלה ניצלו בזכות ניתוח ראשוני בבית חולים צבאי בפקיסטן, והמשך טיפול וניתוחים נוספים בבית חולים באנגליה. העולם נזעק, ראשי מדינות שיחרו לפתח בית החולים, מלאלה הוזמנה לשאת דברים באו"ם, וקרן הוקמה לתמיכה במאבק על השכלת ילדים.
לפני כשבוע הוכרז על זכיתה של מלאלה יוספאזי בפרס נובל לשלום, הזוכה הצעירה ביותר אי-פעם.
הספר משלב יפה את הסיפור הציבורי עם הסיפור האישי. הוא מציג אלטרנטיבה של איסלם שפוי בסגנון הוריה של מלאלה, שאינם שונאים זרים, שנישאו מאהבה ומקיימים חיי שיתוף ואחווה. הוא מספר את סיפורה של פקיסטן, ומדגים כיצד הקיצוניות מוצאת לעצמה כר לשגשג עליו. והוא מראה כיצד אדם יחיד יכול חולל שינוי. ושלא תהיה טעות, מלאלה אינה קדוש מזן מיוחד: היא ילדה שמתכתשת עם אחיה, ורבה ומשלימה לסירוגין עם חברתה הטובה, ואוהבת משחקי ילדות. אבל כשהלהט קיים, ויש אמונה בצדקת הדרך, אפשר לגעת בלבבות רבים.
כריסטינה למב הבריטית היא כתבת בריטית, המסקרת את פקיסטן ואת אפגניסטן מאז 1987. במהלך הספר כולו היא נשארת מאחורי הקלעים, ומותירה את הבמה למלאלה המספרת בגוף ראשון.
ספר מומלץ ומעורר השראה.
תאריך הכנסה לאתר 14/12/2014
באוקטובר 2014 קיבלה מלאלה את פרס נובל לשלום על עבודתה ההומניטרית.
אני ממליצה על הספר הזה לאנשים רבים בתקופה האחרונה.
אני המומה מהאומץ שלה ומסיפורה.
מלאלה הפכה לסמל עולמי ונאמה בפני העצרת הכללית של האו"ם לרגל יום... המשך הביקורת
באוקטובר 2014 קיבלה מלאלה את פרס נובל לשלום על עבודתה ההומניטרית.
אני ממליצה על הספר הזה לאנשים רבים בתקופה האחרונה.
אני המומה מהאומץ שלה ומסיפורה.
מלאלה הפכה לסמל עולמי ונאמה בפני העצרת הכללית של האו"ם לרגל יום הולדתה ה-16. בקריאה נרגשת פנתה לילדים מכל רחבי העולם, וביקשה מהם לקחת לידיהם ספרים וכלי כתיבה, כי הם הנשק החזק ביותר.
מלאלה גדלה באיזור בו בחגיגה של בנים יורים ברובים, בעוד שבנות מתחבאות מאחורי וילונות היות ותפקידם פשוט להכין אוכל וללדת ילדים.
כאשר הטליבאן עלה לשלטון, איבדה מלאלה את הזכות ללכת לבית ספר.
הטליבאן התחיל להפציץ את בתי ספר וקבע סדרה של חוקים פרימיטיביים ואי שיוויוניים בינהם כי בנות לא יכולות לקבל חינוך, הן אינן רשאיות להתפלל במסגד, כי הוא מיועד לגברים בלבד.
האפליה ביחס לנשים באה לידי ביטוי גם בהקשר למזון - הבנים קיבלו שמנת או חלב והבנות קיבלו תה בלי חלב. ביצים נועדו אך ורק לבנים, וכששחטו עוף - הבנות קיבלו את הכנפיים והצוואר, והבנים התענגו על בשר החזה.
אביה של מלאלה, מנהל בית ספר ואיש חינוך אמיץ מעודד אותה לדבר ולהילחם.
מלאלה ומשפחתה מאוימים על ידי הסביבה ובאוקטובר 2012 בעת שנסעה באוטובוס לבית הספר עם חבריה, אדם עם אקדח עולה על הרכב ויורה למלאלה בראש.
למרבה הפלא, מלאלה שורדת את פגיעת הכדור ומצליחה להתאושש.
פגיעה זו לא בולמת אותה והיא ממשיכה במאבק לחינוך ולשיוויון.
כיום מלאלה ומשפחתה מתגוררים באנגליה, אבל מלאלה כותבת על כמה היא מתגעגעת למולדתה ורוצה לחזור ולפגוש את חבריה ולראות את ארצה.
היא מגלה בגרות שהדהימה אותי לאור גילה הצעיר בה אין היא מחפשת נקמה כנגד תוקפה, ובמקום זאת היא מתפללת לשלום.
סיפורה קורע לב ומעורר השראה.
אני מעריצה את האומץ שלה ואת העקשנות שלה.
אני מקווה שהמסר שלה והתקווה שלה לשלום תתגשם - "למה אנחנו מוסלמים נלחמים אחד עם השני? ... אנחנו צריכים להתמקד בסוגיות מעשיות. יש לנו כל כך הרבה אנשים במדינה שלנו שהם לא יודעים קרוא וכתוב, ונשים רבות ללא חינוך בכלל. אנחנו חיים במקום שבו בתי ספר פוצצו. אין לנו אספקת חשמל סדירה. לא עובר יום אחד מבלי הריגתם של לפחות פקיסטני אחד. "
זהו ספר בעל מסרים חזקים לגבי חופש הביטוי, חופש דת ושיוויון הזדמנויות.
ספר על חופש – בין אם בקבלת חינוך ללא קשר למינך ובין אם בהליכה לחנות ללא ליווי גברי.
"היום כולנו יודעים שחינוך הוא הזכות הבסיסית שלנו ולא רק במערב... הטליבאן יכול לקחת את העטים ואת הספרים שלנו, אבל הם לא יכולים לעצור את דעתנו מלחשוב".
זהו ספר לא רק על משפחתה, משפחת יוספזאי, אלא בכלל על פקיסטאן ועל השפעת הטליבאן על ארץ זו.
אני ממליצה מאוד על הספר הזה לכל מי שמתעניין בזכויות נשים, באקטואליה ובהיסטוריה.
תאריך הכנסה לאתר 30/11/2014
על העמוד הראשון של הספר נכתבה ההקדשה הבאה:
לכל הנערות שקופחו והושתקו.
יחד יישמע קולנו.
"אני מלאלה" הינו ספור חיים, מרתק ועוצמתי של נערה שב-9... המשך הביקורת
על העמוד הראשון של הספר נכתבה ההקדשה הבאה:
לכל הנערות שקופחו והושתקו.
יחד יישמע קולנו.
"אני מלאלה" הינו ספור חיים, מרתק ועוצמתי של נערה שב-9 באוקטובר 2012, הטליבאן ירו בה ובחבריה בתוך אוטובוס של בית הספר, ופגעו בצד השמאלי של פניה.
בגיל 14 הומלצה מלאלה לפרס ספרותי, והפכה למועמדת הצעירה ביותר בהיסטוריה לפרס נובל לשלום.
מלאלה מצליחה להכניס את הקורא בשער הראשי לתוך חייה האישיים, ומתמקדת בהוריה, אחיה, משפחתה הקרובה במעגל הראשון והשני ולא מעט היסטוריה.
היא למדה בבית ספר "חושהאל" שנוסד על ידי אביה. בית הספר הזה היה ללא שלטים או סימני זיהוי. רק דלת פליז הפרידה בין העולם האכזרי, הטרוריסטי לבין מה שנמצא מאחורי הדלת – עולם האור, זה העולם האחר, וכמו שכותבת מלאלה ציטוט עמוד 10: "הדלת ההיא היתה כמו פתח קסמים אל עולם מיוחד משלנו. כשעברנו דרכה בדילוג, השלכנו מעלינו את צעיפי הראש שלנו כמו רוחות המסלקות עננים כדי לפנות דרך לשמש, ואחר כך עלינו בריצה פרועה במדרגות. בראש המדרגות היתה חצר פתוחה עם דלתות לכל הכיתות. השארנו את תיקי הגב בחדרים שלנו והתאספנו לכינוס הבוקר תחת כיפת השמים..."
הספר חולק ל-5 פרקים, לרבות התקופה ההיסטורית של לפני הטאליבן, היא כותבת על: החיים בצל הטאליבן, התהפוכות הפוליטיות, עוני, עוצר, שלטון צבאי, רציחתה של בנזיר בהוטו ע"י הטאליבן בפיגוע התאבדות המוני, השלטון והתקפות האוויר של האמריקאים, ארגון אל-קעידה, הריגתו של אוסמה בן לאדן, חיי המשפחה ומערכות היחסים בתוך המשפחה שלה, על הקשיים והבדידות של אחרי האירוע המחריד, לרבות הצלקת שנותרה ותישאר לאורך כל חייה...
מלאלה נולדה בעמק סוואט בפקיסטאן והייתה הבת הבכורה של משפחת יוספזאי הפשטונית. לידתה אומנם לוותה באכזבה מכיוון שהיא בת ולא בן. לעומת זאת אצל אביה היא עוררה גאווה וקשר מיוחד. מי שעיצב את דמותה הלוחמניות ודעותיה הינו אביה.
אביה ירש מסבה של מלאלה את תורת הנאום, ולמרות גמגומו המשיך את דרכו של אביו, ולא היסס אף הוא לנאום באירועים, ולהביע את דעותיו שהיו מנוגדות, לכפיה דתית ולמשטר המיליטנטי. הוא האמין שהשכלה היא מתנה גדולה וחסרונה היא שורש כל הבעיות של פקיסטאן.
דוגמאות אחדות לכפיה הדתית: לנשים אסור ללמוד, נשים אינן רשאיות להתפלל במסגד, כי הוא מיועד לגברים בלבד, בנות נשארות בבית ורק הבנים הולכים ללמוד בבית הספר. גם באוכל הייתה אפליה: הבנים קיבלו שמנת או חלב והבנות קבלו תה בלי חלב. ביצים נועדו אך ורק לבנים, וכששחטו עוף - הבנות קיבלו את הכנפיים והצוואר, והבנים התענגו על בשר החזה העסיסי ועוד חוקים פרמטיביים ולא שיוויוניים בין המינים.
מסיפור חייה ניתן לראות כיצד אישיותה עוצבה על ידי אביה-זיודין יוספזאי כשהוא עצמו איש חינוך ובעל בית ספר.
מלאלה לא מרבה לכתוב על האם. היא תוארה כאישה פשוטה וצנועה, שתמכה בבעלה וראתה איתו עין בעין את חשיבותה של ההשכלה.
מלאלה ומשפחת יוספזאי, הגישו את האסלאם לעולם המערבי על מגש, ותוך כדי כך שיתפו את העולם המערבי בערכים הדמוקרטיים המשותפים. כגון: "פסוקי השטן" לא זכה לאהדה אצל משפחת יוספזאי. היות וזיודין האמין בחופש הדיבור, בניגוד לאחרים, הוא לא התנגד ההיפך, הוא חשב שצריך לכתוב ספר נגדי. רק הדוגמא הזו מלמדת רבות על האיש והערכים שהוא הנחיל למלאלה ושני אחיה.
הסיפור הזה אינו רק סיפור על משפחת יוספזאי, אלא גם על פקיסטאן. זו ארץ של נופים מקסימים שאיבדה את הקסם, ככל שהתבגרה וככל שהטליבאן ניראה יותר ויותר ברחובותיה של פקיסטאן. שידורי הרדיו של הטאליבן ופזלולה שטפו את מוחם של תושבי פקיסטאן, ומי שלא הסכים לדעתם, לא זכה לראות את השמש זורחת לאורך זמן.
דוגמא אחרת לבורות: פזלולה סירב שהתושבים יקבלו זריקות מניעה למחלת הפוליו. לדעתו זה מנהג מערבי פסול ושטף את התושבים באמצעות שידורי רדיו... ציטוט עמוד 117: "ריפוי מחלה לפני שהיא מופיעה מנוגד לחוקי השריעה".
לעומת פזלולה מלאלה חשבה - ציטוט עמוד 137: "יש פתגם בקוראן, "כך יקים את האמת ויסכל את ההבל". אם אדם אחד, פזלולה, יכול להרוס הכול, למה לא יכולה ילדה אחת לשנות זאת? שאלתי את עצמי. כל ערב התפללתי לאלוהים שייתן לי כוח."
מלאלה הפכה לסמל עולמי ונאמה בפני העצרת הכללית של האו"ם לרגל יום הולדתה ה-16. בקריאה נרגשת מלאלה פנתה לילדים מרחבי העולם, וביקשה מהם לקחת לידיהם ספרים וכלי כתיבה, כי הם הנשק החזק ביותר.
מלאלה שפירושו: "מוכת יגון" נערה אמיצה, בוגרת, עקשנית, דעתנית ומיוחדת שגברה על עולם החושך של הטאליבן, שמנע וממשיך למנוע זכות בסיסית לחינוך שווה עבור בנים ובנות ולא רק.
עוד לפני שנורתה, מלאלה יוספזאי הובילה קמפיין וכתבה בלוג ל- BBCהמנוגד להקצנה הדתית שאנשי הטאליבאן כפו.
כתיבתה של מלאלה פשוטה, מסקרנת ומרתקת כאחד. עם יצר תחרותיות ושאפתנות כאלה אין לי ספק שהנערה הזו תגיע לגדולות בעתיד.
YES WE CAN!
שאפו למלאלה שמרגישה שהסיפור הזה לא עליה...אלא על הרבה יותר.
היא תמיד ביקשה מאלוהים כמה סנטימטרים לגובה, אבל במקום זה הוא הגביה אותה מעל הרבה אחרים...
מומלץ בחום.
לי יניני
תאריך הכנסה לאתר 11/10/2014
שמה של מלאלה יוספזאי פרץ לראשונה לכותרות בעקבות פציעתה האנושה כתוצאה מניסיון התנקשות של הטליבאן בחייה.
הנערה הצעירה שלחמה בעוז למען השכלת נשים ויצאה נגד איסורי הטליבאן הפכה לסדין אדום בעיני הארגון הרצחני.
מלאלה בת ה-15 נורתה בראשה בעת שנסעה עם בנות... המשך הביקורת
שמה של מלאלה יוספזאי פרץ לראשונה לכותרות בעקבות פציעתה האנושה כתוצאה מניסיון התנקשות של הטליבאן בחייה.
הנערה הצעירה שלחמה בעוז למען השכלת נשים ויצאה נגד איסורי הטליבאן הפכה לסדין אדום בעיני הארגון הרצחני.
מלאלה בת ה-15 נורתה בראשה בעת שנסעה עם בנות כיתתה בהסעת בית הספר. לולא היתה מוטסת לאנגליה לטיפול רפואי, גורלה היה נחרץ לשבט. שתיים מחברותיה נפצעו פצעים קלים.
אתמול, 10.10.14, התבשר העולם על זכייתה של מלאלה בפרס נובל לשלום. בכך היתה הנערה הפקיסטאנית לזוכה הצעירה ביותר בפרס, כמו גם אחת מן הזוכות הראויות יותר בו.
בספר האוטוביוגרפי "אני מלאלה" שנכתב בשיתוף פעולה עם העיתונאית כריסטינה למב, נחשפים חייה של הנערה שנקראה של שם גיבורה פשטונית בת המאה התשע-עשרה שהובילה לניצחון בקרב חשוב נגד האנגלים ושילמה על כך בחייה.
מלאלה היא בת להורים כפריים ועד לשנים האחרונות אמה היתה אנאלפביתית. אביה, לעומת זאת, נאבק כדי לרכוש השכלה, למד בקולג', היה למורה לאנגלית וייסד בתי ספר בעיירה הגדולה ביותר בעמק סוואט היפהפה בפקיסטאן. חשוב לציין שאמה של מלאלה תמכה בו בפעילותו והכירה בחשיבותה של השכלה.
משפחתה של מלאלה היא מקור לאופטימיות באשר היא דוגלת במודל של איסלאם מתון ונאור. זהו איסלאם שפתוח לעולם המערבי, חולק איתו ערכים משותפים של דמוקרטיה ושלום ורואה בהשכלה את המזור לתחלואי האנושות.
כך למשל כשראה אור ספרו של סלמאן רושדי "פסוקי השטן" וסערה שטפה את העולם המוסלמי, התנהל ויכוח בקולג' של אביה של מלאלה. סטודנטים רבים קראו להחרמת הספר ושריפתו. גם אביה של מלאלה ראה את הספר כפוגע באיסלאם, אך הוא האמין בכל לבו בחופש הדיבור. הוא הציע הצעה מקורית: "קודם כל בואו נקרא את הספר, ואחר-כך למה שלא נגיב בספר משלנו? האם האיסלאם דת כל-כך חלושה, שאין היא יכולה לסבול ספר אחד שנכתב נגדה? לא האיסלאם שלי".
איך היו נראים פני האנושות לו היו מוסלמים רבים כמו מלאלה ומשפחתה?
הספר שזור בתיאורים גיאוגרפיים והיסטוריים של עמק סוואט, כמו גם ההיסטוריה של פקיסטאן בעבר ובהווה. זה אינו רק סיפורה של מלאלה, אלא גם סיפורה של מה שהיה נסיכות קטנה שאיבדה את שלטונה העצמאי והפכה לחלק ממדינה גדולה ומושחתת.
השתלטות הטליבאן על עמק סוואט בעשור הראשון של המאה ה-21, השתלטות שהתרחשה ללא התנגדות רצינית של השלטון המרכזי במדינה, הובילה להרס הפסלים הבודהיסטיים הרבים שעיטרו את העמק, מורשת מעברו הטרום מוסלמי.
גם הטלוויזיות וקלטות הדיוידי הושמדו וריקודי הנשים נאסרו.
המוזיאון ההיסטורי של סוואט התפנה אל מחוץ לעמק, מחשש מוצדק לגורל הממצאים ההיסטוריים.
בספר מתוארת ילדותה של מלאלה מן השנים הראשונות שבהן נאבק אביה על גורל בית הספר שייסד מחד, ועל הבטחת עתידה הכלכלי של משפחתו מאידך.
משחר ימיה חונכה הילדה המוכשרת על חשיבות ההשכלה.
מלאלה היתה תלמידה נלהבת ומוכשרת. היא נהנתה מאוד מלימודיה בבית הספר. גם יצר התחרותיות פעל. חשוב היה לה להצטיין ולזכות במקום הראשון במבחנים. רוב השנים היא אכן זכתה, וכאשר נכשלה והגיעה למקום השני, היא הצטערה מאוד.
במקביל לבה היה פתוח לילדים שגורלם לא שפר עליהם. כאשר ראתה ילדי עניים נוברים באשפה כדי למצוא דבר מה שניתן למכור היא פנתה לאביה וביקשה ממנו לאפשר להם ללמוד בבית הספר שלו.
בעורמה ובסבלנות השתלט הטליבאן על עמק סוואט. שידורי הרדיו של מטיף הטליבאן פאזללה כבשו את לבות התושבים. מי שלא התפתה, אוים ונכנע מפחד.
כאשר יצאו הטליבאן נגד לימודי נשים, אביה של מלאלה לא נכנע. זאת ועוד, האב שנוסף לפעילות כמנהל בית ספר היה גם פעיל חברתי חשוב, צירף את בתו הבכורה למאבק. בהופעות רבות בתקשורת דיברה מלאלה בזכות השכלת נשים. היא הפכה לדמות ציבורית מוכרת בפקיסטאן ובמערב.
עם זאת, היא עדיין נותרה נערה צעירה שנהנתה לבלות עם חברותיה ולריב עם אחיה הקטנים.
הטליבאן דרשו מאביה של מלאלה לסגור את בית הספר ואיימו על חייו. הוא לא נכנע. גם מלאלה לא נכנעה. עם זאת, היא מתארת את הפחד שהוביל אותה להבריח את השער לביתם בלילות, ולחרוד שמא יירו בה הטליבאן דרך חלונות חדרה.
"אבא נהג לומר שתושבי סוואט והמורים ימשיכו לחנך את ילדינו כל עוד החדר האחרון עומד על תלו, והמורה האחרון והתלמיד האחרון בחיים. הורי לא הציעו אפילו פעם אחת שאפרוש מן הלימודים, מעולם לא. אמנם אהבנו את בית הספר, אבל לא תפסנו כמה חשובה ההשכלה עד שהטליבאן ניסה לעצור בעדנו. הלימודים, הקריאה והכנת שיעורי הבית לא היו רק דרך להעברת זמן, הם היו העתיד שלנו".
כאשר נורתה הובהלה מלאלה לבית חולים צבאי. הטיפול הראשוני שם אמנם הציל את חייה, אך היא לקתה בזיהום. שלטונות פקיסטאן דאגו להעברתה לטיפול רפואי באנגליה, מה שהציל את חייה. מקריאת הספר מתבהר באופן חד משמעי שלולא היתה מלאלה דמות מוכרת הן בפקיסטאן והן במערב, גורלה היה רע ומר.
בימים אלה מתרחשת מלחמה בין המערב לאיסלאם הקיצוני. דמויות כמו מלאלה שניחנו בתעצומות נפש כבירות ובעוז רוח מופלא, נותנות סיבה להאמין בעתיד.
|
|
איגרת מידע נוריתה
קבלו את החדשות האחרונות מהאתר!
|
