לפני זמן די קצר סיימתי את קריאת שלושת הספרים בטרילוגיה. הדעות מאוד חלוקות (ודי נחרצות) לגבי הספר הנוכחי אשר מציג את נקודת הראיה של כריסטיאן גריי לאירועים המתרחשים בספר הראשון "חמישים גוונים של אפור".  מודה ומתוודה שהגעתי לקרוא את הספר זה, כבר ידעתי את המינוסים והפלוסים שהספר מביא איתו כך שלא היו יותר מידי הפתעות. כמו כן לא היו אכזבות. הדו-שיח ברשת געשה ואני, שספויילרים לעולם לא הרתיעו אותי, קראתי והפנמתי הכול.

הסיפור ידוע עבור כל מי שקרא ולו את הספר הראשון: סיפור היכרותם של גריי ואנסטסיה. הסיפור מתחיל מילדותו בקטע קצר ומשם קופץ לראיון המפורסם. אנה מגיעה למשרדו של  כריסטיאן במקום חברתה/שותפתה לדירה מכיוון שזו חולה - משם, היסטוריה.. גריי מבין שאנה מסקרנת אותו בצורה אחרת ומחליט שהוא רוצה בה כשפחה נשלטת אך הדברים לא מתקדמים כל כך על פי התוכניות.

דבר ראשון והכי חשוב: גריי נסיך, לא יעזור איך ומה. גם בהתחלה שהמחשבות שלו הן מלוכלכות וזימתיות.

אומנם הספר לא חידש כלום, פשוט נאדה - לא ממש הרגשתי שהזווית שלו ייחודית ומעניינת אבל היו קטעים רבים שנכתבו בהומור, בציניות ובקריצה בדיוק כפי שחשבתי אז שקראתי את הספרים דרך עיניה של אנה. היו קטעים שדילגתי כי הם היו העתק של הספר הראשון וזה כמו לקרוא את הספר פעם נוסף. רוב הספר הסופרת התמקדה באירועים ולא במניעים.

אהבתי לחזור ולקרוא את חלופת המיילים ביניהם (יש לי הרגשה שזה לעולם לא ימאס לי) והקטע שאני הכי אוהבת זה "לעזאזל עם הניירת" ומי שזוכר: גריי מחליט לשבור את הכללים ולהדביק לאנה וואחד נשיקה במעלית.. אחחח זה תמיד גורם לי לפרפרים. משפט הקצר המורכב משלושה מילים. יגידו מה שירצו - יש משהו מלהיב בסיפור של השניים בעיקר כי את הסיפור עצמו אני אוהבת וסגנון הכתיבה מושך. הספר "GREY" לא מחדש דבר. הסופרת א ל ג`יימס משלבת קטעים מעברו שזה אולי בגדר של חידוש אבל הם היו בעיניי ניפוח טקסט, זה לא באמת גרם לי להכיר את דמותו טוב יותר או להבין את המניעים שלו. אני יכולה להעיד כי ההכרות עמוקה נוצרה בעקבות קריאת כל הטרילוגיה. באופן זה יש לי הבנה עמוקה של הדמות שכל ספר הוא נדבך נוסף בהבנה.

בסוף הספר אנו נחשפים לרגשות ולמחשבות של גריי מרגע עזיבתה של אנה לרגע ההחלטה שלו לעשות הכול כדי להחזיר אותה אליו, זה היה נחמד אם כי לא מפתיע כי בספר השלישי (וקצת בשני) אנו מקבלים את כל "הקטעים המתים" בין הספר הראשון והשני.

הספר הזה בעיניי היה יותר סוג של תזכורת ולסמן V, מבינה את אלו שטענו שהוא בזבוז זמן אך גם את הצד השני של המטבע, של אלו שנהנו, צחקו והתאהבו מחדש.

הערה קטנה: לכל אלו שחוששים בספר כזה אין חשש מספויילרים שכן הסיפור כבר ידוע מראש: ההתחלה-אמצע-והסוף.

קריאה מהנה,

יעל