יואב ומיה נשואים כבר המון זמן. הביאו ילד כשהיו בני עשרים ושלוש והשגרה בגיל המעבר הופכת אט אט לכובלת. ארוחת ערב אחת ביום הולדתה של מיה והתערבות אחת תוביל אותם למקום בלתי הפיך ביחסיהם ובחייהם.

בארוחת הערב לכבוד יום הולדתה הארבעים וחמש, שיחה אחת, לכאורה תמימה, חשפה חששות, פחדים ורצונות כמוסים.
משפט אחד של יואב, אמנם חצי בצחוק, שינה את הכל. הוא אמר לה שעכשיו שהיא כבר בת ארבעים וחמש היא בטוח לא תעזוב אותו, כי לא תמצא משהו אחר שירצה בה. כצפוי (גם אנחנו בטוח הינו נעלבות) מיה נפגעה והתערבה שלמרות שחצתה את גיל הארבעים, היא עדיין יכולה למשוך גברים. יואב גיחך והפור נפל.

הם החליטו על תקופה של 3 חודשים. בהם הם לא ידברו וכל אחד יכול לעשות כרצונו, להתנסות ולנסות. תקופה בה הם יוכלו להוכיח לעצמם וזה לזה כי הם עדיין מסוגלים למשוך את בני המין השני.

ליואב זה התאים. הוא חש צורך לצאת להרפתקה חדשה, להתנסות עם נשים אחרות ולהרגיש שהוא פשוט יכול.

יואב עבר להתגורר בסטודיו. כבר למחרת הוא קבע דייט עם המוכרת בחנות ממנה קנה ג’קט במחיר מופקע, רק כדי להרשים…
אבל, למרות שזה היה מרגש לא הכל היה כפי שציפה. משחק באש. זה בדיוק מה שעשה, ואיכשהו רק עכשיו הוא מבין עד כמה המשחק הזה מסוכן.

מיה מצידה החליטה, למרות הצביטה בלב, לא להיכנע. היא נכנסה לאתר הכרויות ופגשה ברמי. רמי אמנם לא ריגש אותה אינטלקטואלית, אבל, בראש ובראשונה הוא רצה בה! וכבונוס, הוא היה טוב במיטה. טוב יותר מיואב…
היא נצחה. היא אמורה להיות מרוצה. מאושרת. הנה, היא הצליחה להוכיח שעדיין יש ביכולתה לגרום לגבר אחר לחשוק בה. היא מצאה גבר כזה, ולא ערה בכך- היא גם שכבה איתו, רק כדי להוכיח את צדקת דבריה.
כשהיא מנסחת זאת לעצמה באופן הזה, היא חשה ילדותית ומטונפת.
מה שלא צפתה, מה שלא העלתה בדעתה אפילו, זה שלצד המועקה הכבדה היה בה גם סחרור נפלא של חופש. של עוצמה. הגילוי המפתיע כל כך של מיניותה. איפה יואב אמור להשתלב בכל זה, אם בכלל?

למרות הריגוש, שניהם הרגישו אבודים. ראש השנה הגיעה וכשבנם חזר הביתה לחופשה, יואב חזר הביתה. אמנם זה היה עבור בנם , המשפחה והחברים. אבל עמוק בליבם, הם רצו זאת. רצו לחזור להיות יחד.
לאחר שסידרו את הבית לאחר ארוחת החג, הניצוצות בערו ביניהם. הם עשו אהבה והתרגשו כבני נוער.
לכאורה, ההתערבות הציתה מחדש את הקשר והמשיכה ביניהם. אולי בכל זאת, זה היה דבר טוב…

כאן לא תם סיפורנו. האמת היא שכאן אנחנו רק באמצע הספר. ההשלכות של ההתערבות המשיכו להשפיע על יחסיהם.
מיה ראתה מספיק זוגות נפרדים בגלל בגידה שלה או שלו, ובכל זאת, ביואב לא חשדה. היא- שכל כך פחדה להיות מובנת מאליה, ראתה אותו כמובן מאליו ובטחה בו לחלוטין. איך יכלה לטעות ככה?

אורנה לנדאו מעלה דיון על מונוגמיה, על הנישואים בעידן המודרני, על אהבה, על פחדים וערך עצמי ועוד…

מה עלה בגורל נישואיהם של מיה ויואב? את זה חברים אני לא יכולה לספר.

תצטרכו לקרוא בעצמכם 

יום הולדת 45 למיה. ביחד עם בעלה יואב הם יוצאים לבלות, בבית קפה. שיחה מתגלגלת על בירה ויין ואז יואב מציין שעכשיו הוא רגוע כי היא לא תעזוב אותו לעולם. מיה שואלת למה הוא כל כך בטוח, והוא עונה - בגלל שבחיים לא תמצא מישהו אחר והסיכויים של אישה מעל גיל 40 להתחתן – קטנים.

האם זה טון "המרוצה מעצמו"? האם חיוך הפטרונות שלו?האם הוא צודק? האם היא עדיין אישה מושכת או שהפכה חסרת ערך משום שהספרות ארבעים וחמש מצוירות על מצחה? קצת נעלבת, קצת ניפגעת, קצת חסרת ביטחון, ואז במקום להגיד לו שבחיים לא תעזוב אותו היא אומרת "אני מתערבת איתך שאם היינו ניפרדים. בוא נגיד תקופה של שלושה חודשים, הייתי מוצאת מישהו, אולי אפילו כמה.."

ההתערבות יצאה לדרך ולה 3 כללים:

1. שומרים הכל בסוד

2. חברים מחוץ לתחום

3. לא מחפשים אהבה כי אהבה כבר יש.

וכך באמצע החיים הרגועים, השקטים, הנוחים ומלאי אהבה נינוחה ומוכרת בכלוב הזהב, הם יוצאים אל "החופש" שבחוץ, להתנסויות חדשות ולתשוקות נשכחות , למלחמת אגו.

אולי מפני שלא התמודדתי עם משבר בגיל ארבעים ( וחמישים ושישים ..)אז רק ילדתי את בתי השלישית והייתי עסוקה במשרה מלאה (פלוס). גם אנחנו זוג אוהב, ללא מאבקי כוח, האוהב את הערבים השקטים, את השיחה הזורמת בטבעיות, את המין הזמין שנמצא במרחק של שליחת גשוש, את הטעם המשותף במוזיקה, בסרטים בטיולים וכד'.

ההתערבות היא מעשה ספונטנית. לא הייתי מעלה על דעתי להעמיד במבחן את הזוגיות שלי ובכלל – למה צריך להעמיד במבחן? בזוגיות אין מקום למבחני כוח ותחרויות אגו. האם באמת אנחנו ניבחנות במבחן הזמן לא בעשייה, באיכות הזוגיות, בקשר האוהב בין כל מרכיבי המשפחה ואפילו בהישגים שלהם, אלא במראה שלנו, בגוף החטוב שנותר או לא, בחזה המוצק והעומד לתפארת, בכמות המחזרים ?

ולא אלאה אתכם בקלישאות שבספר ובעיקר ההתלהבות של "הגבר" מהרעיון, ושממהר לממש אותו בהזדמנות הראשונה, ועם מי? עם בחורה צעירה ( מאוד!!!) רוסיה, בלונדינית, מוכרת בחנות, שמתלהבת מהיותו במאי סרטים ומלאת תקווה לפריצה הגדולה (ולא מבינה שישועתה לא תגיע מבמאי של סרטים דוקומנטרים..). והמסר שזה חלומם של רוב הגברים... ואילו למיה לוקח יותר זמן ל"היכנס" להתערבות, או הגבר שותה בירה והאישה שותה יין ( מזכיר לי שפעם הזמנתי קפה שחור ובעלי – תה. ברור שהמלצרית שמה את הקפה לידו והתה לידי...)

קראתי סוקרת שגתבה שרק אחרי שהניחה את השיפוטיות והרתיעה שלה בצד , היא התחילה להינות.

אני לא הצלחתי לשים בצד, לא הצלחתי להתחבר ללבטים ולחוסר הביטחון של מיה ואם יכולתי אולי להתחבר לקשר עם הילד האחד שלהם שלומד בחו"ל , אז הקשר ממש שטחי וקר.

קשה היה לי עם הספר. הוא קריא וזורם אבל התוכן והמסרים הקשו עלי להנות ממנו.

לשיקולכם.

מיה ויואב יוצאים לחגוג את יום הולדתה ה45 של מיה. אחרי עשרים שנות נישואים הוא לוקח אותה לחגוג את יום ההולדת בבית קפה בקניון. טעות ראשונה.

טעות שנייה של יואב זו האמירה הכואבת ומלאת חוסר ההתחשבות שהוא מטיח במיה - ״עכשיו כשאת בת 45 אני יודע שלא תעזבי אותי, אף אחד לא ירצה אישה בגילך״.

סחורה פגומה. אישה מעל גיל מסוים היא סחורה פגומה שאף אחד לא רוצה לקבל - לדברי יואב כמובן…

וכאן האגו של מיה מתחיל לשחק את המשחק - ״רוצה להתערב שזה לא נכון? ושאם אני ארצה אני אמצא לי מי שיחשוק בי?״ היא אומרת בקול פגוע ולא ממש בטוח בעצמו.

ומפה נפתחה לה תיבת פנדורה.

יואב ומיה מתערבים - 3 חודשים הם לא מדברים אחד עם השנייה, הוא עוזב את הבית והם מנסים לראות כמה הם שווים בחוץ, כפרודים.

כמובן שהם גם מנסים לשמור זאת בסוד מפני סביבתם, מה שמצליח בדיוק כמה שעות והם קובעים גם שהם אינם מחפשים אהבה בחוץ, מכיוון שאהבה כבר יש.

מה גורם לזוג נשוי באושר יחסי כבר זמן רב לצאת ולחפש את המיניות שלהם מחוץ לבית? שגרה? תחושת פחד וחוסר אונים מאותה זקנה איומה (והם בכלל רק עוד לא בני 50!), חוסר תשומת הלב לחייהם שעברו להם כהרף עין ואולי חוסר הבטחון שלהם בעצמם?

כל כך הרבה סיבות למה כן ואני לגמרי מבינה אותם.

יש שיאמרו שיש כאן סיכון שהוא לא לגמרי כדאי, אך מי מאיתנו יודע בכלל מה באמת נכון ומה לא? שהרי חיינו הם מסתורין אחד גדול ואם נחיה בחוסר וודאות לגבי דברים ואם נפחד לעשות דברים רק בשל ההשלכות - מה יהיה עלינו?

מיה ויואב קיבלו החלטה שממנה אפשר לזלוג לכל כך הרבה כיוונים ומקומות אבל כל מה שאפשר לצפות לו מהספר הזה - לא קורה.

אורנה לנדאו מצליחה להפתיע ובגדול, זהו לא סתם עוד קומדיה רומנטית מקסימה שנגמרת בטוב, יש בה לא פיק אחד אלא כמה - כל פעם שחשבתי שלא ניתן להפתיע אותי, הופתעתי והספר לקח אותי למקומות שלא חשבתי שספר כזה יכול לקחת אליהם.

בקיצור ומבלי להרבות במילים - ספר לא צפוי, רעיון מקורי וביצוע מעולה!

וזה לא רק ספר שמעביר לך כמה שעות אלא גם גורם לך לתהות לאחר מכן על יחסי גברים-נשים, זוגות נשואים, פרידות ומה אנחנו שווים בכלל בעולמנו אנו?

##ספויילר קטן קטנטן -

יש לציין שגם הסוף הפתיע אותי, לא ציפיתי לסוף טוב בסופו של דבר… אבל אולי זו רק המלנכולית שבי מדברת.

#‫#סוף ספוילר

ספר מומלץ מאד!

ספר קליל ומהנה.

מיה ויואב הנשואים באושר יותר מ20 שנה יוצאים לחגוג את יום הולדתה ה 45 של מיה בבית קפה. לאחר שיחה ושתיית בירות ויין יואב אומר למיה ש"עכשיו הוא רגוע שהיא לא תעזוב אותו לעולם." למיה קצת מציק טון הדיבור הבטוח בעצמו של בעלה, היא תמהה ולשאלתה מדוע הוא כה בטוח בעצמו הוא עונה "בגלל שאת יודעת שבחיים לא תמצאי מישהו אחר..." "הסיכויים של אשה מעל גיל 40 להתחתן קטנים..."

מיה מופתעת והביטחון והאגו העצמי שלה נפגעים. במקום להגיד "בחיים אני לא אעזוב אותך," היא עונה: "אני מתערבת איתך שאם היינו נפרדים, בוא נגיד לתקופה של שלושה חודשים, הייתי מוצאת מישהו."

ואז ההתערבות יוצאת לדרך. התערבות שנובעת משיחה ביניהם על מי יותר "שווה" בשוק הפנויים-פנויות, מי מביניהם יצליח למצוא בן/בת זוג אחר. האגו הוא שיוצא למלחמה. הם מחליטים על תקופת פרידה של 3 חודשים לטובת ההתערבות. הם קובעים 3 כללים להתערבות הזאת:

1. שומרים את הכל בסוד.

2. חברים מחוץ לתחום.

3. לא מחפשים אהבה כי אהבה כבר יש.

למחרת בבוקר ההתערבות מתחילה, יואב אורז את חפציו ועובר לדירת הסטודיו שבה הוא עובד.

יואב נכנס מהר למשחק כבר בימים הראשונים לפרידה בעוד שאצל מיה זה לוקח יותר זמן.

אנו מתוודעים לעוד דמויות בעלות משקל בעלילה: יונתן הבן שלהם, הוריה של מיה, חברותיה הקרובות והגברים והנשים שנכנסים לחייהם של מיה ויואב.

לאורך הספר אנחנו נכנסים למחשבות של מיה ויואב לגבי רגשותיהם: "יכול להיות שנשים אחרות הן כמו סיגריות: הוא מסתדר מצויין בלעדיהן, טוב יותר מאשר איתן, אבל אם הוא מתפתה לנסות סיגריה אחת, כל שהוא מסוגל לחשוב עליו זו הפעם הבאה."

"איך הכל הפך לממוקד כל כך במין? אנשים כמוהם, אנשים נשואים בגיל העמידה עם ילדים ומשכנתא, צריכים כבר להיות מעבר לכל זה.... בעשור האחרון, המין היה משתנה בלתי משתנה. חלק משגרה שתבעה מהם פחות זמן..."

ספר על מערכות יחסים, אגו ושוביניזם. מאבקי כוחות בין גברים ונשים, משבר אמצע החיים.

מה יקרה במשך זמן ההתערבות? מי יהיה המנצח בהתערבות? האם באמת אשה לאחר גיל 40 היא לא "סחורה חמה" בשוק הפנויים? מה יקרה אחרי שלושה חודשים?

האם היה שווה להסתכן בהתערבות כזאת בכדי להבין אם הם נמצאים יחד מתוך הרגל או שהאהבה עדיין נמצאת שם?

האם מיה ויואב לא נכנסים לתוך משחק מסוכן שיערער ויגרום לקריסת נישואיהם?

בשביל לדעת את התשובות לשאלות תצטרכו לקרוא את הספר.

מומלץ בחום

איזה יופי של רומן קליק וכיפי,  למרות שמדובר על נושא עם משקל: "מאבקי הכוח בין נשים לגברים".

הספר מתחיל ביום הולדתה של מיה בת ה-45. מיה ויואב יוצאים לחגוג ב"קפה קפה" בקניון "איילון". גם כן בחירה ליום הולדת... למה הוא לא חשב על מסעדה בחוף הים? בית קפה חמוד ברוטשילד? או איזה ביסטרו בפלורנטין? מיה צודקת... ככה חוגגים יום הולדת? יואב, נו באמת?

אחרי שתי בירות לו וכוס יין לה זה מתחיל:

עמוד 8: "בחיים אני לא אעזוב אותך, מותק" היא שאלה, "למה אתה כל כך בטוח?"

"בגלל שאת יודעת שבחיים לא תמצאי מישהו אחר, " אמר יואב וחייך אליה בחיבה (חיבה!) ואולי - עוד הרבה יותר גרוע-בפטרונות. חיוך כזה שמחייכים לילד, או לכלב. "

עמוד 9: ... "את הרי יודעת שהסיכויים של אישה מעל גיל ארבעים להתחתן קטנים מהסיכוי שלה..."

אחרי שיחה מגיע המשפט הבא:  "אני מתערבת איתך שאם היינו נפרדים, בוא נגיד לתקופה של שלושה חודשים, הייתי מוצאת מישהו. אולי אפילו כמה. והייתי עושה את זה בקלות, בדיוק כמוך."( עמוד 12)

מיה ויואב לוקחים את ההימור ומחליטים,  הם ייפרדו רק ל"שלושה חודשים" כדי לבדוק מי באמת יכול למצוא מישהו אחר.

להתערבות יש 3 כללים:

1. שומרים את הכול בסוד.
2. חברים מחוץ לתחום.
3. לא מחפשים אהבה כי אהבה כבר יש.

באותן דקות שיואב אורז, מיה עדיין במיטה מביטה לעבר הסדק שבתקרה. האם זה אותו סדק שהיה שם התרחב וחלחל לתא הזוגי שלהם?

אט אט האסימון להימור של מיה ויואב נופל... במיוחד שיואב אורז את מכונת הקפה... סימבול לזיכרונות המשותפים... דווקא את מכונת הקפה שזו הייתה הרכישה הראשונה המשותפת שלהם?  מיה ויואב כמו כל זוג סטודנטים בראשית דרכם המשותפת התפרנסו מעבודות מזדמנות, מיה משיעורי אומנות במתנ"ס, ויואב כבריסטה באחת מבתי הקפה הנחשבים. שני דלי אמצעים  בשנות ה-70, וכשאף אחד עוד לא חלם על מכונת קפה,  למיה ויואב הייתה מכונת קפה...כשיואב נכנס למונית ופונה לדרכו המשחק מתחיל.

יואב- במאי, מפיק סרטים תיעודי זוכי פרסים, מרצה מבוקש ומורה נערץ,  לא בדיוק מסודר ובשביל זה יש לו את איריס, חסרת הרחמים שמיישרת אותו. למיה הציירת והאומנית יש את דבי, חברת נפש, גרושה ממיכאל, ופסיכולוגית במקצועה.

אצל יואב ההתערבות נכנסת להילוך גבוה כבר בימים הראשונים, עם נטשה המוכרת, מאירה, ו.... אצל מיה הקצב קצת יותר איטי עד שדמותו של רמי מצטרפת, גרוש, מורה להתעמלות, בעל שרירים ואספן דגים טרופיים.

ככל שהסיפור מתגלגל מתווספות דמויות כגון: יונתן הבן היחיד שלומד רפואה בסלובקיה,  הוריה של מיה שמאוד אוהבים את יואב, מינה,  דבי  כאשר לכל דמות יש את תפקיד  בנובלה הזו. גם כשאיריס העוזרת של יואב כותבת ספר,  הוא יעסוק בנושא ייחודי ויואב  יהרהר לעצמו עמוד 81: "אשר מקל שעיניה זירעונים, מי ירצה לשכב איתה?" ...

לאורך העלילה אורנה לנדאו משתמשת בעונת הסתיו כמטאפורה לחיי הזוג... סתיו-העצים מתערטלים, העלים נושרים, והענפים נותרים ערומים... "ש-ל-כ-ת" האם זו השלכת שמחלחלת למערכת היחסים של מיה ויואב? ... האם הזוגיות של מיה ויואב תיוותר ערומה? האם עם בוא האביב הזוגיות של מיה ויואב, תתכסה בעלווה ירוקה ויפרחו פרחים בערוגות? מה יהיה אחרי שלושה חודשים שיפוג תוקפה של ההתערבות?

בשביל לדעת את התשובות לשאלות תצטרכו לקרוא את הספר.

זהו ספר עם רעיון מקורי, על מערכות יחסים, אגו, דיאלוגים בגובה העיניים, מושחזים, אינטליגנטיים עם טיעונים פמיניסטיים, לצד שוביניזם... כן כן וגם סודות שכל אחד שומר לעצמו.

הכתיבה של אורנה לנדאו נהדרת, ייחודית, מהודקת, ומסקרנת, כשהכול מכול ארוז בפרקים קצרים הנותנים תחושה של קצב מהיר וקלילות.

אני לא בטוחה שבמציאות אנשים יסתכנו בהימור התערבותי שכזה, כדי להבין שאנשים נמצאים יחד מתוך בחירה ולא מתוך הרגל?

ספר כיפי שרעיון כתיבתו החל משיחה משועשעת בין אורנה לנדאו לבן זוגה.  

אגב, לא אתפלא אם הרומן הזה באחד הימים יהפוך לסרט.

בשורה התחתונה: מחד גיסא, הרומן מגולל את מאבקי הכוח בין גברים לנשים, ומאידך גיסא את משבר אמצע החיים, עם גרגירי חוסר ביטחון ודימוי עצמי נמוך של כל אחד מבני הזוג.

ממליצה בחום.

תיהנו.

לי יניני

גילוי נאות , בתוקף חברותי במועדון הקוראות של הוצאת "כנרת",  הספר הגיע לידיי ללא כריכה צבעונית. את הספר ניתן להשיג בחנויות וברשתות הספרים.      

איזה יופי של ספר! בא לי בדיוק בזמן המתאים, בתקופה של לחץ מטורף בעבודה חיפשתי ספר קריא, זורם ומעניין וזה בדיוק הספר הזה.
אורנה לנדאו היא ראש מדור הספרות המתורגמת בהוצאת כנרת-זמורה-דביר, לשעבר עיתונאית ב”הארץ” ומבקרת הטלוויזיה של ידיעות אחרונות.
הרעיון לספר עלה בשיחה של אורנה עם בן זוגה ובהמשך גם עם חברות שלה ואפילו גלש לשיחות בהוצאה. השאלה המעניינת היא מה היה קורה אם גבר ואישה נשואים, שעברו את גיל ארבעים, היו נפרדים ויוצאים לחפש את מזלם בחוץ.

האם הגבר בגיל הזה הוא יותר מבוקש מהאישה? האם האישה בגיל הזה נחשבת סחורה סוג ב’? מסתבר שהרבה חושבים ככה. מה זה אומר בכלל על מוסד הנישואים? על השיגרה? על הבחירה בבן הזוג?

מסיבות ברורות אורנה לא יכולה היתה לבדוק זאת בעצמה אז היא הולידה את מיה ויואב.
מיה ויואב הם זוג כבר כעשרים שנה. הם נשואים באושר ואוהבים זה את זו מאד. יש להם בן אחד.

יואב הוא איש קולנוע ונועה היא ציירת ונותנת שיעורים פרטיים.
כשמיה חוגגת את יום הולדתה ה- 45, הם יוצאים לבית קפה. בשיחה ביניהם יואב אומר לה כי הוא בטוח שהיא לא תעזוב אותו לעולם. מיה נעלבת שהיא מובנת מאליה ליואב והיא מציעה שיערכו התערבות. הם ייפרדו לשלושה חודשים כדי לבדוק מה הם שווים. כל אחד יוכל לחפש לו סקס אבל בתנאי שההתערבות תישאר בסוד ולא תהיה התאהבות.
יואב מייד הופך ל”צייד נשים” ומקיים סקס עם נשים צעירות ממנו. מיה נרשמת באתר היכרויות בעצת חברתה ומתחילה לצאת עם רמי שמתאהב בה מייד ורוצה להתקדם שלב.
מהר מאד יואב מגלה שזה לא כייף כמו שחשב והוא מתמלא געגועים למיה ולשיגרה הנעימה שהיתה לו. מיה יוצאת עם רמי ומוצאת את עצמה עושה סקס מהנה בכל מקום כמעט. אבל גם היא מגלה שזה לא מושלם.

כשנדמה שהשניים מיצו את העניין ורוצים לחזור זה לזו, העניינים מסתבכים. האגו של יואב משחק תפקיד חשוב והוא לא מוכן לצאת המפסיד בהתערבות. בדיוק באותו הזמן הוא מגלה שהעוזרת שלו כותבת עליו יומן סודי, דבר שמשפיע עליו מאד. מיה פתאום מקבלת שיחות טלפון מטרידות, אולי מרמי שנפגע ממנה. בקיצור, הרבה התפתחויות יש. הספר לא מפסיק להפתיע לרגע.

כדי לגלות מה עלה בגורל הנישואים של מיה ויואב, תצטרכו לקרוא את הספר החמוד הזה. הספר קולח, זורם, קריא מאד, מעניין ומפתיע. ממליצה בחום!