אחד הסופרים שאני מאוד אוהבת זה את דיוויד באלדאצ'י. כששמעתי שהוצאת 'מודן' הוציאה לאור תרגום של ספר חדש שלו הרגשתי את הדם זורם בעורקי במהירות רבה יותר, השתוקקתי כבר לקרוא. למרות ההתחלה המעט חלשה ונמרחת, דבר שלדעתי אינו אופייני לספריו, אין ספק שהסופר יודע לכתוב מתח משובח. אין יכולה לספור על 1/2 מאצבעות כף ידי ספרים שלו שלא גרמו לי להנאה רבה.

בספר 'איש זיכרון' אנו פוגשים את דמותו של איימוס דקר (זהו הספר הראשון בסדרה עם גיבור זה). מישהו כנראה מאוד לא אוהב את דקר כי כשהוא חוזר הביתה הוא מגלה כי מישהו הגיע לפניו וחיסל את משפחתו (אשתו, בתו וגיסו). איימוס מגיע לנקודת שפל בחייו, הוא רדוף וחסר מנוחה. מפוטר ממקום עבודתו למרות קרירה מצליחה כבלש משטרה, נכנס לחובות ואף הופך לחסר בית. דקר מתהלך כאיש מת ועובד בצורה חלקית כבלש פרטי. לאחר יותר משנה מהיום הנוראי ההוא שותפתו לשעבר שעבדה עימו כשהיה בלש מספרת לו כי נכנס אדם והוצע ברצח משפחתו, למרות הזמן הרב שחלף, המצפון כנראה העיק עליו והוא החליט להודות בהכל וטוען כי לו ולדקר יש חשבון פתוח. דקר חייב לפגוש את האדם אך אירוע אכזרי שהתרחש באותו היום בו נרצחו תלמידים ומורה דוחה את הבקשה של דקס על הסף. אין למשטרה זמן להתעסק עם המקרה למרות שזהו תיק פתוח. הבעיה היא שדקר אינו מצליח לעלות ולו שם אחד של אדם המעוניין לסגור איתו חשבון ולכן הוא חייב לפגוש את רוצח משפחתו ומארגן עימו פגישה אחרי שמותח גבולות ומשקר במקומות הנכונים. 15 דקות זה כל מה שדקר צריך כדי להוציא את כל האמת. עכשיו אין ספק, דקר חייב למצוא דרך לחדור שוב לחקירה ומשחק מוחות מתחיל בין איש אחד, פסיכופט לאדם רדוף הרוצה לסגור חשבון כשעברו צף ועולה.

המתח גועש ועולה בספר זה אם כי המתח אינו אחיד לכל אורך העלילה.

הקורא מקבל חשיפה לדמות מורכבת ורדופה. לא התחברתי לדמותו של איימוס דקר בהתחלה למרות שהיו לי את כל הסיבות. למרות שהצלחתי לחוש את כאבו, להזדעזע יחד איתו באירוע הנוראי שחווה, לא מצאתי נקודות היאחזות רבות בדמות. הדמות נקראה לי מאוד סכמתית, כאילו ונכנסה למשבצת ברורה, מחושבת ומדויקת. במהלך העלילה באלדאצ'י עושה דבר יפה, לאחר שחושף בפנינו את רקע המאורעות, קובע יתדות בדמות כך שהקורא מקבלו בצורה חדה, שחור-לבן, רק אז הוא מתחיל לבנות את הדמות ואת סביבתה בצורה יותר עגולה עם רגש ושכל כאחד. איימוס חוזר למשטרה בתור יועץ והקורא מקבל חשיפה לאדם שהיה לפני אותה נקודת מפנה.

יש מספר טוויסטים בעלילה שהפתיעו אותי דווקא בנקודות שחשבתי שהם מאוד ברורים.

הכתיבה טובה, קולחת ומהודקת בדיוק כמו שאני אוהבת את דיוויד באלדאצ'י.

הספר הבא עם איימוס דקר הינו The Last Mile, מחכה לתרגומו.

מומלץ – קריאה מהנה

יעל