"יש רק פתרון אחד לשמור על חיי האדם: לא לוחות פלדה, לא טנקים, לא מטוסים, לא מבצרי בטון. הפתרון האחד הוא - שלום" (ציטוט מדברי יצחק רבין. עמוד 23).
"3 יריות בכיכר" הוא רומן היסטורי מרתק המתאר את הרצח הפוליטי הנתעב של ראש ממשלה בישראל. 3 יריות שנורו בגבו גדעו את חייו של יצחק רבין ז"ל בעצרת השלום שנערכה בכיכר מלכי ישראל על ידי הרוצח יגאל עמיר.
הרצח הנוראי התרחש ב- 4 בנובמבר 1995, והחזיר אותי לאותו ערב שבו הייתי שם בכיכר עם המונים שהתרגשו לחגוג ביחד את בשורת השלום שהביא האיש שהוביל כרמטכ"ל את ישראל לניצחון הגדול במלחמת ששת הימים כעשרים שנה לפני כן.
לפני מותו יצחק רבין הספיק לשאת דברים ולהכריז: "העם באמת רוצה בשלום".
אורה מורג משלבת עלילה המשולבת במציאות ודמיון, וספר זה מצטרף לסדרת הספרים ההיסטוריים המופלאה שאורה מורג הוציאה לאור.
אורה מורג אומרת על ספריה: "אני כותבת את העובדות ההיסטוריות ברמה של מחקר היסטורי אמיתי. זו המתכונת המאפיינת את כל הסדרה והרבה פעמים היסטוריונים אומרים לי שהם לא ידעו את הפרטים שמופיעים בספרים. נדמה שיודעים הכול וזה לא נכון".
ב- 11 בדצמבר 1994 קיבלו יצחק רבין, שמעון פרס ויאסר ערפאת את פרס נובל לשלום בעקבות הסכם אוסלו, שנועד לקדם שיחות לשלום בין ישראל לפלסטינים.
בארץ היו שחשבו שרבין מוביל את ישראל לאסון, והיו שכינו אותו בוגד.
אלו האנשים שכנראה איימו על אורה מורג כאשר ביקשה להוציא לאור את הספר החשוב הזה. "ובאמת, לתדהמתי, במהלך כתיבת הספר נעשו נסיונות לאיים עלי, להפחיד אותי ולשכנע אותי שלא אוציא את הספר לאור" (עמוד 10).
החלק הדמיוני של הספר מציג חבורת ילדים שחשפו את תוכניתו הזדונית של יגאל עמיר, אבל איש לא הקשיב לאזהרותיהם.
רותם בן החמש גילה במחסן ישן בגן הילדים שבו שהה כדור אקדח וגם אקדח.
יואב, אחיו הגדול של רותם, מזהיר את אחיו על הסכנה ומשתף בסוד את אלונה ויעל. הילדים גילו בתחקיר שעשו שיגאל עמיר מנהל סליק נשק, והוא חבר בקבוצה ימנית קיצונית שמאיימת לרצוח את ראש הממשלה. "האיש פושע! עמלק! האיש התחייב להחזיר חלקים מארץ ישראל! זה לא יקרה! אני לא אתן שזה יקרה!" (עמוד 24).
הילדים מתאמצים לאורך כל הספר להתריע ולמנוע את הרצח, אבל לא הקשיבו להם.
הכתובת היתה על הקיר באיומים מכיוונים שונים, אבל רק הילדים חשו בסכנה הגדולה.
הספר מתאר אירועים בטחוניים-פוליטיים שונים שהתרחשו על רקע הסכם אוסלו.
ברוך גולדשטיין, הרופא הקיצוני בדעותיו, מוזכר בספר כאירוע המחריד שבו הוא ירה על ערבים באולם המוסלמים במערת המכפלה בחברון ב- 24 בפברואר 1994.
"עשרות כדורים החלו נורים מהקנה בקצב רצחני ומרססים את מאות המתפללים"
(עמוד 107).
מתנגדי הסכם אוסלו פלסטינים פתחו במעגל דמים של פיגועי התאבדות נוראיים ברחבי ישראל, אבל רבין החליט לא לוותר על תוכניתו. "אני יודע שארגוני הטרור הפלסטיני מתנגדים להסכם אוסלו, אבל אני נחוש" (עמוד 113).
הספר מתאר את דרכו של רבין כלוחם ופוליטיקאי עם ערכים וחזון לשלום, וגם עם קשיים והתלבטויות קשות עד לרגע החתימה על ההסכם באוסלו. "האם באמת אהיה מוכן לוותר על השטחים הכבושים? על יהודה ושומרון? על מחצית מירושלים? האם באמת אהיה מוכן לתת לפלסטינים מדינה משלהם?" (עמוד 97).
יגאל אמיר, סטודנט למשפטים באוניברסיטת בר אילן, חובש כיפה ובן של גננת, ביצע את זממו באין מפריע, למרות השמירה ההדוקה שהיתה ברחבי הכיכר.
שאלות קשות צפו ועלו בתוכי על אירוע רצח רבין, שאלות שעלו במהלך השנים
ונותרו ללא מענה:
מדוע בשב"כ התעלמו ממסרים שהגיעו על הכוונה לרצוח את רבין?
איך יגאל עמיר הצליח להגיע למרחק של חצי מטר מרבין מבלי שנעצר?
מי ולמה צעק ברגע הישמע היריות: "סרק! סרק! זה לא אמיתי"?
מדוע לאחר ירי של שלושה כדורים אף אחד מהמאבטחים לא ירה ברוצח?
האם רצח רבין (בהמשך רצח ערפאת) גדע באיבו את תהליך השלום או
שהתהליך כולו היה בגדר אשליה וטעות או הטעייה פוליטית מצד הפלסטינים?
הספר מסתיים בתיאור עצוב מאוד של הגעת רבין הפצוע לבית חולים איכילוב והלוויתו.
סיימתי את קריאת הספר המרגש כאשר ברקע מהדהד בראשי השיר של מירי אלוני,
השיר לשלום. "תנו לשמש לעלות, לבוקר להאיר" (עמוד 261).
בהיוודע הרצח הנורא, שיר השלום התחלף בשירה נוגה של אביב גפן:
"אני הולך לבכות לך, היה חזק למעלה. לנצח אחי, אזכור אותך תמיד..."(עמוד 283).
יצחק רבין, האיש שהיה קצר רוח לעיתים ומרוחק מהעם, לא זכה לראות את העצב, הזעזוע ואת האהבה הרבה שחש אליו הציבור בישראל בהיוודע דבר מותו בבית חולים איכילוב.
"ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה, בצער רב וביגון עמוק על מותו של ראש הממשלה ושר הביטחון, יצחק רבין, אשר נרצח בידי מתנקש הערב..."
(הודעתו של איתן הבר הזכורה לי היטב – עמוד 281).
הספר כתוב בשפה יפה, שנונה ומרתקת, ומלווה באיורים מקסימים של איל אילת.
אני ממליץ בחום על הספר הזה לבני הנוער וגם למבוגרים, ספר שכתוב בשפה יפה ומעביר מסרים חשובים ופרק חשוב בהיסטוריה ומורשת מדינת ישראל.
