פוזי מאוד חששה מן המעבר לבית הספר והלימודים בכיתה א'. עכשיו שהיא כבר תלמיד ותיקה בכיתה א', היא לא פוחדת יותר. יש לה מורה שהיא מאוד אוהבת, מיס לי. תא משלה ממש, כמו שהיה לה בגן. ושתי חברות טובות. היא אוהבת להצביע כשיש לה תשובות נכונות ושתולים את הציורים שלה בכיתה. היא אוהבת ללמוד... בקיצור, פוזי מאוד אוהבת ללכת לכיתה א'.

במסגרת חגיגות יום ההולדת, בהן כל ילד מביא ביום הולדתו עוגה לכיתה וחבריו חוגגים ביחד אתו, מבשרת להם המורה לי שגם לה יש יום הולדת והוא תביא עוגה על מנת לחגוג אתם. כל הילדים רוצים להביא למורה לי מתנה, גם פוזי רוצה. פוזי רוצה להביא למורה לי את מתנת יום ההולדת הכי מיוחדת, ומחליטה לשמור עליה בסוד גם מן החברות שלה.

פוזי רוצה להביא למורה זר מהפרחים ששתלה וטיפחה, זר מפרחים שגידלה בעצמה. גם אמא שלה חושבת שזה מאוד מיוחד, והמורה לי תאהב אותם במיוחד. פוזוי חושבת שאם תביא למורה את המתנה הכי מיוחדת, המורה תדע שהיא אוהבת אותה יותר משאר הילדים בכיתה ואולי תאהב אותה הכי הרבה בחזרה.

כשהיא מגיעה לכיתה, מתברר לה משהו שמוביל אותה להחליט לא להעניק למורה לי את הפרחים מהגינה שלה במתנה. מה מתברר לפוזי? מה יהיה עם המתנה למורה? בשביל לדעת את זה תצטרכו לקרוא את הספר כולו.

אלו הפרטים הקטנים והמעשים הקטנים, האירועים הקטנים, שעושים את ההבדל. בכל גיל, אבל זה נכון במיוחד עבור ילדים צעירים. וזה מתחיל בעטיפת הספר הנוכחי. חלקים ממנה נוצצים למרחוק וגם מקרוב ניתן להבחין בבירור שאפשר למשש אותם ולהרגיש את המרקם השונה שלהם מיתר הכריכה. החלק השני בסדרת "הנסיכה פוזי" ממשיך לעקוב אחר קורותיה של פוזי בכיתה א' ולכאורה מתאר מצב אידאלי. 

בפונט גדול ובאותיות מנקודות, נפרש הטקסט בספר הנוכחי כשהוא מלווה באיורים חביבים בשחור לבן המאפשר לילדים ולהוריהם קריאה משותפת ומענגת שיכולה להיות כלי עזר לבחינת אירועים שונים מחיי היום יום של הילדים.

 כשהמורה של פוזי מבשרת שיש לה יום הולדת והיא רוצה לחגוג ביחד אתם כמו שאר הילדים, פוזי כדרכם של ילדים רבים מתבוננת באינטראקציה אתה מנקודת המבט שלה. היא מכלילה אותה בחברה ורוצה להוכיח לה את ערכה הייחודי עבורה. היא ממקדת את הרצון ואת תשומת הלב שלה כדי ליצור את מתנת יום ההולדת הכי הכי מוצלחת שהיא יכולה להעניק לה.

כשהתכנית שלה לא עובדת כמו שתכננה, המציאות שלה, ממש כמו של ילדים רבים, נצבעת בגוונים כהים בגלל מאורע אחד. היא כועסת על הילדים האחרים בכיתה, היא מסרבת לשתף פעולה עם הפעילויות השונות במהלך היום וחוזרת הביתה עצובה. מחברת הספר מציעה לקוראים הצעירים ולהוריהם דרך התמודדות עם משברים דומים בחיי הילדים. כשפוזי חוזרת הביתה אמה מבחינה במצב רוחה ולאחר השיחה ביניהן מגלה הבנה לתחושותיה. מהמצב הזה היא מציינת באוזני פוזי השקועה בצרותיה, כי הדברים ניתנים לשינוי, ומאפשרת לה למצוא פתרון לבד.

 מומלץ בחום לקריאה משותפת בגילאי 6-8.