בדרך כלל שספר עמוס בתיאורי סקס, שיחות על סקס וסצנות סקס אני לא מוצאת בו עניין. 'המועדון' הוא כזה. אינני יכולה להסביר בצורה לגמרי ברורה או שפויה למה, אך הספר הזה ריתק אותי לגמרי. עד כך שגם את החלק השני קראתי וזאת בלי לעשות הפסקה בין השניים. מאמינה שאילו השלישי היה מתורגם הייתי ממשיכה גם אליו. אך עד שתגיע הסקירה על 'השחרור' החלק השני בטרילוגיה, בואו נתמקד בספר הנוכחי.
הספר מסופר משתי נקודות ראיה - גברית ונשית ושתיהן בגוף ראשון. תחילה אנו מתוודים אל ג'ונאס פאראדיי. אליל סקס, אלוהים בכבודו ובעצמו שכל רצונו זה להביא את האישה לאורגזמה אדירה כזו שלעולם לא חוותה. אכן יש כאן אדם עם תסביך מסוים. אל תדאגו הוא בהחלט מודה לכל זה, יעיד על כך טופס ההרשמה שלו למועדון. המועדון הוא אקסקלוסיבי ומספק שירותי התאמה בין נשים לגברים. להתקבל למועדון זה לא דבר זול אך מעבר לעניין הכספי יש צורך לספק אינפורמציה אישית ויש מי שבודק את אמיתות המידע. שרה קרוז היא אחת מאותן סוכנות קבלה. כשהיא מקבלת לידה את בקשת החברות של ג'ונאס פאראדיי, מצטייר בעיניה אדם שחצן, יהיר, מגזימן בצורה שלא תתואר אך כזה שגורם לה להרגיש תחושות גופניות בלתי מוסברות, מיניות. היא מחליטה, כנגד כל שביב היגיון, ליצור עימו קשר ולנסות למוטט את מגדל האשליות שבנה לעצמו באשר להיותו אליל סקס. הבעיה היא שיצירת קשר עם מועמד זה דבר אסור, גרוע יותר הוא שהמילים של קרוז משפיעות בצורה נחרצת על פאראדיי והוא מחליט שיהיה מה, הוא את סוכנת הקבלה הזו מוצא. היא מאתגרת אותו והוא? הולך לגלות שמה שהוא רוצה ומה שהוא צריך אלו שני דברים שונים. השאלה אם אלו שני דברים נפרדים?!
ספר זה מתמקד בסיפור היכרותן של שתי הדמויות שכל אחת מהן סובלת פן פסיכולוגי מסוים. אני אוהבת ספרים שלדמויות הראשיות יש סיפור אישי מורכב, כך היה כעת. החיבור שלהן יחד הוא המפתח להבנה עמוקה של הבעיה והמפתח לפתרון. החיבור שלהן נקרא בצורה מאוד מוצלחת ורציפה על אף שמסופר משתי זוויות ראיה. העלילה מעט שבלונית אך כזו שמי שאוהב את הז'אנר בוודאי ימצא את השתלשלות האירועים כנחמדה וקולחת.
לקח לי זמן להתחבר לדמות הגברית. ג'ונאס פאראדיי הוא מאוד קיצוני, לא אהבתי את התנהלותו ודיבורו אך ככל שנפתח והתחלתי להכירו ולהבין את עברו וילדותו, הוא מצא חן בעיניי יותר עד שבסוף הייתי שלו. הדמות הנשית התחבבה עליי מיד בהתחלה. אני אוהבת דמויות חזקות שלא מתכופפות אלא עומדות איתן ומחזירות, כזו היא שרה קרוז שלא נשארה אף פעם חייבת בקרב מילולי. זה גרם לדיאלוגים להיות מעניינים, משעשעים ולעיתים ציניים. כמו כן, לא אהבתי את עומס הכינויים שהדמויות מרעיפות אחת על השנייה, אך לבסוף מתרגלים.
כמו שציינתי בפתח הסקירה, יש פה סצנות סקס רבות עם המון (!!) דיבורי סקס. זה היה עמוס, ולא פעם השתלט על העלילה עצמה. על חלק מקטעים אלו, אני מודה, דלגתי.
מעבר לזה, הכתיבה זרמה. סוף הספר נכתב עם מתח קל והמון סימני שאלה הקשורים להשלכות מעשיה של שרה.
מומלץ - קריאה מהנה,
יעל
