אדם יוראצ׳ק, מורה צ׳כי מהעיר ק׳ במאה ה-20, מקדיש 3 חודשים תמימים לאימון כוח הרצון לכדי כך שיוכל להתגבר על כוח המשיכה ויצליח להלך על התקרה. הוא משקיע רבות באתגר שלקח על עצמו, מפנה מקום במוחו ע״י שכיחה מכוונת של אינפורמציה רבה (כולל שפות), לומד את רזי המדיטציה, ואף נפרד זמנית מאהובת לבו, אותה הכיר מאז היתה בת 3.

אדם הוא בנם היחיד של אישה קשת יום ושל עובד רכבת שמצא את מותו בתאונת עבודה, טיפוס מופנם ומעט מוזר, וכשהוא מצליח להתהפך ולעמוד על התקרה, הוא טוען שחוק כוח המשיכה שניסח א׳ ניוטון איננו רלוונטי עוד ואין ללמדו בשיעורי הפיסיקה, שכן הופר פעם אחת וזה מספיק. לאחר שהוא מדגים למורים ולמנהל בית הספר את הכשרון החדש שלו להלך על התקרה בשיווי משקל מוחלט, מתעוררת בעיר ק׳ מהומה, שתחילתה ברמת הרשויות העירוניות, והמשכה גם בפן המשפטי החברתי. אדם מוצא את עצמו נאשם בעבירה ומורחק מהחברה, (ספוילר:) נודע לו שהבחורה שהוא אוהב בגדה בו עם גבר אחר והיא עוזבת אותו למענו (סוף הספוילר), והסיפור על קורותיו ממשיך בסגנון סאטירי (ומאוד קפקאי) עשיר בהומור, בשנינויות ובתיאורים קפדניים מאוד של מידות / מונחים רפואיים / כמויות / מחירים וכן הלאה, כיאה למסמך תיעודי מדוקדק ואמין. קוהוט כותב רומן בצורה של אסופת שחזורים ועדויות.

רוב פרקי הספר הם כביכול העתקים של עדויות (בע״פ או בכתב), מכתבים, סיכומי פגישות ודיונים משפטיים, חוות דעת משפטיות ופסיכיאטריות, פרוטוקולים של ועדות וכן הלאה. מיעוט הפרקים בספר נכתבים בלשון המחבר, כאשר הוא מתייחס אליהם כאל ״שחזורים״ הנכתבים על-פי מסמכים בני התקופה המדוברת. הוא לא מציין תאריכים אבל נמנע מלנקוב בשנה, אני מניחה שמדובר בשנות ה60, שכן קוהוט כן מציין מאורעות היסטוריים כמו הנאציזם או נחיתתו של האדם על הירח.

ספר אדיר, גאוני ממש. קוהוט מציג את החברה כנלעגת, כמגוחכת, כאטומה, ועושה הכל בייחודיות סאטירית מאלפת. הוא מצחיק נורא, הוא מחדד את החשיבה והנפש. אדם יוראצ׳ק נולד ב-24 בדצמבר, כמה מפתיע, כריסטמס.. ישו הלך על המים, אדם הולך על התקרה. קוהוט כנראה לא מחבב נשים במיוחד שכן לפחות את הדמויות הנשיות המעטות בספרו הוא מציג כמטופשות, או ציניות, או בוגדניות, או מניפולטיביות, או קלות דעת, או גם וגם.. הוא עושה שמות בתחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה של אותם זמנים, וכן בתחום החוק והמשפט. הוא מעלה על הכתב כמה מהתכונות הירודות ביותר של האנושות ושל בני אדם. וזה מטריף חושים.
 לא לפספס.