קודם כל ברכות להוצאת מטר על "הוצאת בת"  - הוצאת שולחן כתיבה.

אם הספרים שהם יוציאו יהיו כמו הספר הזה, אז אני אהיה מכורה של ההוצאה.

לקחתי את הספר לידי, רפרפתי, קראתי פרק, ועוד אחד ופתאום הייתי באמצע הספר. ואז תוך יום סיימתי. יש לו "תור" מסודר של ספרים, אבל הספר הזה פשוט נדחף בלי תור. עקף את כולם.

הספר נע בין שני זמנים.

הזמן העכשווי – שנת 2006, מלחמת לבנון השנייה, חיפה מופצצת בטילים.

והסיפור נודד לימים של סביב  מלחמת השחרור.

עתידה כיום מתקרבת ל שנתה ה 70. היא כימאית גימלאית. היאה גרה בחיפה. היא גרושה בלי ילדים, היא מתנדבת בסניף "למענכם" בחיפה, ועונה לשיחות טלפון של פונים בודדים, מוטרדים או מפוחדים. מדברת איתם, מרגיעה וכו'.

אביה של עתידה, היה איש אצ"ל שנחטף ונעלם, ולפי כל הדעות הוא נרצח על ידי ההגנה. אף אחד לא יודע איפה הוא נקבר (אם בכלל). רק האיש שרצח אותו יודע זאת. זה פצע שעדיין פתוח בלבה של עתידה, כל חייה סובבו סביב זה. בעת שאביה נחטף, עתידה הייתה בת 6.

אחד הימים שעתידה יושבת במשמרת ב"למענכם",  מתקשר איש זקן. העוזרת שלו נעלמה, הפסיקה לבוא מאז תחילת המלחמה. היה לו כרטיס ביקור של "למענכם" והוא דורש בטון תקיף שידאגו לו לעוזרת חדשה.

האיש מזדהה כאלקנה יבין. וזה שם שצרוב במוחה של עתידה. זה שם שמתקשר לעתידה עם חטיפתו ורצח אביה.

עתידה מחליטה להגיע לאותו האיש. כאשר היא מגיעה אליו, היא מוצאת איש זקן ונרגן, שחי לבד בעוני, איש מאד לא נחמד. היא מחליטה להגיד לו שהיא העוזרת החדשה.

ומכאן מתחיל להתגלגל סיפור.

עתידה מנסה לפתור את מה שמציק לה כבר יותר מ 60 שנה. מי חטף את אביה, מי רצח אותו, למה, ובעיקר איפה הוא קבור.

הספר מתמקד במה שקורה עכשיו ומה שקרה לפני קום המדינה. על יריבות בין אצ"ל להגנה. מה הוביל לחטיפה. הרבה רגשות – אהבה, נקמה, שנאה, אי יכולת לסלוח ועוד

מאד מעניין.

מאד מאד ממליצה, הספר זורם מאד, סיימתי בלגימה אחת.