|
|
|
|
|
| אלמה וביורן |
|
|
|
|
|
| מס' גולשים שצפו בספר: 3067 |
|
| |
"אלמה וביורן" מאת מלכה אדלר, בהוצאת הספרים "טפר", הוא רומן אהבה מקסים, סיפור אהבה גדול מהחיים שעלילתו מתרחשת בנורווגיה ובישראל. גיבורי העלילה הם אלמה – ישראלית נשואה אם לבן, וביורן נורווגי גרוש אב לשני בנים.
ארבעה ימים בנורווגיה הספיקו לאלמה כדי ללמוד מה זאת אהבה. "שוקולדה ים תיכונית חמה שלי", קרא לה הוויקינג שלה והטיס אותה לשחקים. ובכל זאת אז, לפני עשרים ואחת שנים, היא בחרה לא לעזוב את הבית ולהישאר עם בעל דוקר. בגלל הילד וגם בגלל הביטחון.
היום היא טסה לחתונתו של בנה איתמר עם אנה הנורווגית, ואין בה שמחה. היא מתייסרת, האם לחפש את אהובה משכבר? הטיסה לשם לוקחת את אלמה למסע אחורה בזמן - אל ילדותה במושבה הקטנה בדרך לצפת, אל יחסיה עם אמה אלגרה ילידת סלוניקי, אל המפגש עם הנורווגי ואל הציור שהציל אותה מחיי שיממון והעניק משמעות לחייה. זהו גם מסע אל נופי הגליל האהובים, אל הניחוחות והצבעים של ילדותה ואל הצלילים של אז, צלילי שפת אמה - הלאדינו.
דרך התמונות שאלמה מציירת, ואלה שהיא רואה בעיני רוחה, אנו מתוודעים לחלומות של ילדה שאהבה לעוף, ליחסיה המורכבים עם ילדיה, ובעיקר לסיפור אהבה גדול מהחיים.
מלכה (מטרני) אדלר היא סופרת ומטפלת משפחתית וזוגית. נולדה בכפר חיטים, ליד צוק הארבל שבגליל התחתון, למשפחה יוצאת בולגריה ואת שפת הלאדינו ספגה בבית הוריה בשנות ילדותה.
כמו בספריה הקודמים, היא מצליחה לשרטט בסגנונה המיוחד והאותנטי וברגישות רבה דמויות הרדופות על ידי רוחות רפאים שהחיים חבטו בהן, ולמרות זאת בחרו באהבה.
"אלמה וביורן" הוא ספרה החמישי של מלכה אדלר. ספריה הקודמים: "שבי יפה, תחייכי" (מודן, 2011), "הילדה המסתורית של סבא" (ידיעות ספרים, 2005), "איצ'ו וברנרנד" (ידיעות ספרים, 2004), "בואי דודה, נרקוד" (ידיעות ספרים, 2001),
מלכה אדלר מספרת כי "הספר כמובן מתחבר לטיפול המשפחתי והזוגי בו אני עוסקת שנים רבות. בין אם זה בהתייחסות לקשר בין הבית בו גדלנו ולבחירות שאנו עושים בעתיד. בקשר הטעון בין הורים וילדיהם הבוגרים. בחירת בן זוג והסיפורים שאנו מספרים לעצמנו, ועוד. בספר הזה היו לי דילמות לא פשוטות. התעמתתי עם ערכים החשובים לי ובסופו של דבר, כן, הייתי נאמנה לגיבורים שלי. כי להם יש הרי חיים משל עצמם.
|
| |
|
|
|
| |
|
|
|
| |
|
|
|
|
| מס' גולשים שצפו בספר היום: 0 |
תאריך הכנסה לאתר 11/10/2018
אלמה לא התחתנה מאוהבת, אבל היא ידעה שאיש כמו רמי לעולם לא יסתלק בגלל ריח של ים. היא היתה בטוחה שכפות רגליו מצמיחות בתוך המגפיים הלחים שלו שורשים מפותלים עתירי בקטריות שיש להם קו ישיר לעומק האדמה. כמו עוגנים זעירים של אונייה.
אלמה שכחה שהיא חלמה תמיד לעוף.
עמוק בתוכה לא האמינה שגבר... המשך הביקורת
אלמה לא התחתנה מאוהבת, אבל היא ידעה שאיש כמו רמי לעולם לא יסתלק בגלל ריח של ים. היא היתה בטוחה שכפות רגליו מצמיחות בתוך המגפיים הלחים שלו שורשים מפותלים עתירי בקטריות שיש להם קו ישיר לעומק האדמה. כמו עוגנים זעירים של אונייה.
אלמה שכחה שהיא חלמה תמיד לעוף.
עמוק בתוכה לא האמינה שגבר אחר ירצה בה. עובדה, לא היה לה חבר עד שהכירה את רמי, אף לא אחד.
גם נטישתו של אביה, בגיל שמונה לא עזרה בכך. היא תמיד חשה שהיא אינה שווה וראויה, אחרת איך אפשר להסביר א זה שאביה בחר בים ולא בה ובאמה?
גם רמי לא היה מאוהב, בזה לא היה לה ספק, היא היתה סידור נוח. היתרון הברור שלו על אלמה ואמה אלגרה החמיאו לו, העובדה שהן היו נטולות משפחה היתה ללא ספק יתרון גדול בעיניו, הספיק לו השבט שלו.
היא למדה מהר מאוד עד כמה האוויר הטעון סביבו נעשה מעיק בין קירות הבית וכך גם הכעס המאופק שהרקיד את לסתותיו. המושלמות שלו הטריפה אותה, כך גם ההתנהלות שלו בכל רגע ורגע משעות היממה.
מגעו בה היה גס, מהיר ובחושך מוחלט.
מה קישר בין שניים חוץ מאהבתם לצמחים?
אלמה חשה שהאושר אינה שוכן בביתה המפואר, שהיא חיה בכלוב מזהב. היא נרשמה לחוג ציור וכך טפטפו לחייה רגעי אושר. הציור נתן לחייה משמעות ושמחה. ולא פחות חשוב- תשוקה.
שלוש שנים לאחר שבנם הבכור של אלמה ורמי נולדה, אלמה יצאה לטיול באירופה עם חוג הציור. יחד עם מרסל, חברתה הטובה, היא התחילה להשתחרר. היא התחילה לשתות ולרקוד ואפילו ליהנות.
כשהגיעו נורווגיה, הקארמה בחייה דפקה על דלתה. למרות שהיא היתה עייפה באותו הערב ומיאנה לצאת, מרסל שידלה אותה לרדת ללובי עם שאר חברי הקבוצה לשתות ולרקוד.
גבר נאה, שישב באותו הזמן בבר בחר בה והזמינה לרקוד ובהמשך לליבו ולחדרו.
המפגש בין ביורן לאלמה, היה מפגש מטלטל עבור שניהם. ביורן לימד אותה, שאפשר אחרת. שהחיים יכולים להיות מלאי אהבה ותשוקה. שגבר יכול להסתכל על אישה עם עיניים מלאות רגש ולגעת בה ובנשמתה.
אלמה סירבה לעזוב את חייה ולחיות עם ביורן. היה לה ילד קטן בבית והיא פחדה. אבל, ליבה לא הרפה ולבה נשאר שבור.
ביורן ואלמה התכתבו במשך תקופה, אבל לבסוף גם קשר זה נגמר.
הקארמה חזרה לחייה בדמותה של אנה הנורווגית. אנה פגשה בבנה איתמר באילת. השניים התאהבו והחליטו למסד את יחסיהם. החתונה הצפויה עמדה להתרחש בנורווגיה. התרגשות ופחד מלאו את אלמה. האם תחפש אחר ביורן? האם היא תפגוש אותו במקריות שם?
עשרים ואחת שנים חיכתה לרגע הזה, עשרים ואחת שנים חלמה בהקיץ על פגישה מקרית בבית קפה בלונדון, בניו יורק או בפריז, או בחוף הים של עכו או של תל אביב. לנורווגיה לא היה לה אומץ להגיע אפילו במחשבותיה.
הגורל או הקארמה, איך שתבחרו לקרוא לזה, הפגישו בין השניים שוב… אבל, הפעם משהו משתנה.
בספר זה של מלכה אדלר, הזוגיות, המשפחה ויחסי הורים וילדם מלווים את הדמויות.
אביה של אלמה, עזב אותה ואת אמה לטובת הים. הוא לא הצליח לחיות איתן , למרות שניסה. געגועיו לים הכריעו.
לביורן היתה ספינה, שאיתה הוא חלם להפליג עם אלמה מסביב לעולם. הים בשבילו היה סוג של אוויר לנשימה. אלמה שחלמה להתרחק מדומות גברית כמו אביה, מצאה דווקא את ביורן, שאהב את הים. אבל, ההבדל הוא שביורן היה מוכן להישאר איתה ולעוף איתה לשמים (מקרי שהוא עבד כרופא בחיל האוויר עם הטייסים? ).
הציור העוטף את הספר הוא “הנשיקה” של גוסטב קלימט. העוצמה והשקט שראתה אלמה בזוג האוהבים בציור זה הזכירו לה, שגבר ואישה יכולים להרגיש אחרת, ולא כמו שני זרים. הציור מסמל את אהבתה לביורן, את מה שביורן לימד אותה.
דרך ציוריה של אלמה, נחשפות תמונות ילדותה, חלומותיה ותשוקותיה. על הקנבאסים היא שופכת את ליבה, את חששותיה, את רצונותיה החבויים ואת כל מה שהיא לא אומרת במילים.
כשהעוצמה תפחה בתוכה והיא זקפה את ראשה והתמלאה באהבה עצמית, אולי בגלל אהבתו של יורן ואולי למדה סוף סוף לאהוב את עצמה, היא הצליחה לחשוף את עצמה גם דרך ציוריה בפני האחרים.
מאחלת לכם קריאה אוהבת!
תאריך הכנסה לאתר 19/06/2017
"... גביר מתנשא, גס רוח, מצאת לך, טמבלית שכמותך, אמרה לעצמה. איפה כל החלומות היפים שחלמת כל השנים, איפה הם? התעופפו ברוח. פחדנית אחת, מגיע לך." (עמ' 157).
אלמה רק רוצה שיאהבו אותה, רוצה אהבה, אך נישואיה לרמי הם נטולי רגש וחוסר פרגון. ... המשך הביקורת
"... גביר מתנשא, גס רוח, מצאת לך, טמבלית שכמותך, אמרה לעצמה. איפה כל החלומות היפים שחלמת כל השנים, איפה הם? התעופפו ברוח. פחדנית אחת, מגיע לך." (עמ' 157).
אלמה רק רוצה שיאהבו אותה, רוצה אהבה, אך נישואיה לרמי הם נטולי רגש וחוסר פרגון.
אלמה הייתה בת 8 כאשר אביה מרטין נעלם, אמה אלגרה גידלה אותה לבדה. משפחתה של אלגרה נספתה בשואת סלוניקי.
הזכרונות מהעבר, אביה שנעלם, רודפים אחריה לכל מקום וניטעים בה כאשר היא מציירת.
אלמה עבדה אצל רמי מהמשתלה, לאט לאט עלתה בדרגות בעבודה עד אשר רמי יצא איתה לדייט, ואחרי שנה של דייטים בסוף הציע לה נישואים, והיא לא המשיכה לעבוד במשתלה.
אלמה נישאה לרמי מטעמי נוחות, אהבה ואמון לא היו קיימים בין השניים, רמי לא פירגן לה כשהיא התחילה לצייר.
במסגרת לימודי הציור בצפת, היא הכירה את מרסל שגדולה ממנה ב-10 שנים, מרסל היא זאת שהציעה לקבוצה את הטיול לאירופה, שם אלמה הכירה את ביורן בבר מקומי.
בין אלמה וביורן יש חיבור מיידי, אלמה אמנם השאירה את רמי, ובנה איתמר בן ה-3 בישראל, וביורן גרוש, יש לו 2 בנים.
הטיול באירופה שנראה על פניו בהתחלה מעייף, עכשיו הוא נראה אחרת כאשר אלמה פתאום מאושרת, ביורן אוהב אותה והיא אותו, אך מה יקרה כשהטיול יסתיים?
בנה איתמר מצא גם הוא אהבה, באילת. אנה מנורווגיה. החתונה היא בברגן, נורווגיה.
אלמה כמעט בת 50, במטוס לנורווגיה לרגל חתונת בנה, כאשר היא נזכרת בזכרונות של אז, לפני 21 שנה, חלומות שהיו לה ונשכחו עם הזמן, והאהבה החזקה שהייתה בינה לבין ביורן עודנה קיימת. באהבה שמחממת אותה בלילות הקרים עם רמי, באהבה לציור שמזה לא יצא כלום, הציורים נמצאים במחסן.
בנורווגיה היא מצאה לראשונה את ביורן, האם בהגיעה לנורווגיה שוב היא תוכל לסגור מעגל ולמצוא שלווה ללב שלה?
כבר מגיל 8 כשאביה מרטין נעלם, בחייה אלמה נתקלה במכשולים אשר גרמו לה ליפול ולא לעלות מעלה, גם בנישואיה לרמי הורידו מאשר העלו אותה.
בספר יש מעברים בין ההווה לעבר, על עברה של אלמה, ההווה חתונת בנה.
תמונת הכריכה, הציור של גוסטב קלימט "הנשיקה", תואם מאוד לתוכן הספר, לאלמה הציירת ולביורן שרואה את הצבעים בשמיים.
מאוד נהניתי לקרוא, ברור שממליצה.
"שנים זכרה את המגע הרך של שפתיו האדומות, כמו קטיפה חמימה. שנים התגעגעה למגע המלטף של זקנו הרך בפניה, כמו מגע עלי הכותרת של זר כלניות אדומות, לא לבנות או סגולות, רק לאדומות היה מגע מלטף..." (עמ' 39).
תאריך הכנסה לאתר 28/05/2017
"תסתכל כמה הנוף אצלכם יפה, הוא מכאיב מרוב יופי. תיכף נגיע לפסגה, אבל מה יקרה כשנצטרך לרדת, ביורן, מה יהיה עלינו אז?"
אלמה היא אישה בשנות החמישים לחייה, היא טסה לנורווגיה לחתונת בנה איתמר עם אהובת ליבו הנורווגית, אנה. ... המשך הביקורת
"תסתכל כמה הנוף אצלכם יפה, הוא מכאיב מרוב יופי. תיכף נגיע לפסגה, אבל מה יקרה כשנצטרך לרדת, ביורן, מה יהיה עלינו אז?"
אלמה היא אישה בשנות החמישים לחייה, היא טסה לנורווגיה לחתונת בנה איתמר עם אהובת ליבו הנורווגית, אנה.
בהיותה בטיסה, נזכרת אלמה באהבתה הלא ממומשת לביורן, בחור נורווגי אותו הכירה 21 שנה קודם לכן.
אלמה מתלבטת האם ליצור קשר עם ביורן כשתהיה בברגן לאחר שלא שמעה ממנו במשך עשרות שנים והיא תוהה בליבה אם הוא בכלל חי.
"האם לכתוב לו? שאלה את עצמה שוב ושוב, היא נותרה באי-שקט, האם לחפשו ברגע שתנחת?"
כשהיתה אנה בת שלושים, היא החליטה לצאת לטיול מאורגן לאירופה הקלאסית יחד עם חברתה הצרפתייה, מרסל.
בבר של המלון בברגן פגשה אנה לראשונה את ביורן, הוא סיפר לה שהוא רופא המשרת בחיל האוויר הנרווגי והוא מלווה טייסים באימוניהם לצורך מעקב רפואי.
מאוחר יותר באותו ערב, אלמה לא עומדת בפיתוי ומגיעה לחדרו של ביורן.
היא אמנם נשואה ואם לילד בן שלוש אבל היא נמשכת אליו והיא מרגישה כלפיו חיבור עמוק, ביורן הוא הנפש התאומה שלה אחרי שנים של בדידות.
"קומתו הגבוהה, המבט הישיר, אם כי מסוגר משהו, משכו אותה כמו קונכייה מסתורית הלוכדת דגים."
ביורן ואלמה עוברים יחד שלושה ימים של שיכרון חושים במהלכם מרגישה אלמה קירבה אינטימית כלפי ביורן, מה שלא הרגישה בכל שנות הזוגיות שלה עם בעלה רמי.
הם מגלים שלשניהם היו אבות שהיו מקורבים לים ולשניהם יש יחסים בלתי סגורים עם אביהם.
מרטין, אביה של אלמה, נטש אותה כשהיתה בת שמונה ואביו של ביורן מעולם לא סלח לו על כך שאמו מתה בלידתה אותו.
כאשר מגיע הרגע להפרד, מבקש ביורן מאלמה שלא תעזוב אותו אבל היא חייבת לחזור לבנה הקטן וכך נפרדות דרכיהם.
הם ממשיכים לשלוח מכתבי אהבה זה לזו אבל עם הזמן גם זה הולך ומתפוגג אבל אהבתם מלווה אותם תמיד.
"היא הרגישה צביטה בגרון וחשבה, כמו קרחון ומים. הוא מוצק, יציב, החלטי, והיא נוזלת לכל סדק אפשרי. האם יוכלו להתחבר?"
אלמה חוזרת הביתה עם לב שבור ונפש מדוכאת, לחייה עם בעלה רמי, מנהל המשתלה במושב בגליל בו הם גרים.
רמי הוא איש אדמה שנשוי לעבודה שלו, הוא אבא טוב אבל לא נותן לאלמה לפרוח בתוך הזוגיות, הוא הציע לאלמה נישואין לאחר שהיתה עובדת שלו במשתלה, היא נענתה לו בחוסר חשק מכיוון שהיה הגבר הראשון והיחיד בחייה ואלה נישואי נוחות לשניהם.
רמי בונה לה בית מפואר, מפרנס, אחראי ודואג בקפידה לכל פרט ובעיקר ענייני ולא רומנטי.
הוא מבטל אותה, לא מאמין בכישרון שלה (אלמה היא ציירת) והוא מחליש אותה בניגוד לביורן שאהבתו נותנת לה כח.
"בעת ששהתה לצדו הרגישה כאילו הוצמד לגופה חישוק ברזל והוא לוחץ לה בחזה יותר או פחות, תלוי בנסיבות. אבל החישוק היה שם, תמיד."
במהלך העלילה נזכרת אלמה בילדותה במושב וחייה עם אמה אלגרה, ילידת סלוניקי שאיבדה את כל משפחתה במלחמת העולם השניה.
אלגרה ניצלה בזכות היותה רצה למרחקים ולאחר שהגיעה לאולימפידה בישראל בשנת 1935 השתקעה בתל אביב ולא חזרה לסלוניקי עוד.
אלגרה גידלה כל השנים את אלמה לבד, פירנסה אותה בכבוד והיתה לה למשענת ונחמה.
המסע בחזרה לנורווגיה אחרי שנים שלא הפסיקה לחלום על אהובה הוויקינגי, מטלטל את אלמה והיא צריכה להיות מספיק אמיצה כדי לעשות החלטות הרות גורל לגבי המשך החיים שלה.
היא לא רוצה לפחד יותר והיא אוזרת אומץ כדי לקחת שליטה על החיים שלה.
חייה של אלגרה בספר 'אלמה וביורן' הזכירו לי את סיפור חייו של סבי משה בר ציון שעלה בגיל 18 מסלוניקי וניצל ברגע האחרון (כמו כן שאר משפחתו שעלו מיד אחריו) מידי הנאצים.
הסופרת מלכה אדלר הצליחה לרגש אותי עם המילים בלאדינו שהעלו בי זכרונות יפים מבית הורי והסבים שלי זכרונם לברכה וכן התרגשתי מסיפור אהבתם של אלמה וביורן וכוחה של האהבה שמצליחה בסופו של דבר לגבור על כל מכשול.
ספר מקסים ומומלץ בחום.
קריאה מהנה,
חגית
תאריך הכנסה לאתר 17/05/2017
"אין דבר שמשפיע על חיי ילדים, יותר מאשר חיי הוריהם שלא נחיו".
ספר מרגש שפורט על נימי הגעגוע והתשוקה לאהבה. רומן מקסים על אהבה גדולה בת כמה ימים שנקטעת בכורח הנסיבות אך ממשיכה להדהד בנשמה, אהבה מוחמצת.
50 העמודים הראשונים היו מבולגנים... המשך הביקורת
"אין דבר שמשפיע על חיי ילדים, יותר מאשר חיי הוריהם שלא נחיו".
ספר מרגש שפורט על נימי הגעגוע והתשוקה לאהבה. רומן מקסים על אהבה גדולה בת כמה ימים שנקטעת בכורח הנסיבות אך ממשיכה להדהד בנשמה, אהבה מוחמצת.
50 העמודים הראשונים היו מבולגנים ולא ברורים בעיניי אבל מהנקודה הזו- הספר זרם וריגש. מצד אחד צללתי לתוך העלילה ולא יכולתי להניח לספר אך מצד שני החזקתי את הקריאה בעמודים האחרונים עוד ועוד, צמאה וסקרנית למהלך הבא אך עם תחושה שאני לא רוצה שהספר יסתיים לו.
הספר מתחיל עם אלמה בת ה50 אשר נשואה לרמי. יש להם בן איתמר שעומד להתחתן עם אהובתו הנורווגית בנורווגיה ובת רות שחיה בלונדון. אלמה נוסעת לנורווגיה ובמטוס היא מוצפת בזכרונות מלפני 21 שנה כשהיתה בת 29, בטיול המאורגן שבו השתתפה לאירופה. ישנם מעברים חדים בין ההווה לעבר מלפני 21 שנה ולרגעים הלכתי לאיבוד שם אבל מהר מאד הבנתי ונשאבתי לעלילה המקסימה.
אלמה נשואה לרמי בעל משתלה. היא הכירה אותו כשעבדה אצלו כפקידה. כבעל עסק מחושב וקר כך התחילה גם מערכת היחסים ביניהם. כמו עסקה שהוא מבצע בעסק. והיא- אלמה- שאמה גידלה אותה לבדה לאחר שאביה עזב את הבית בהיותה בת 8, בעלת חסכים ברגשות, ביישנית, נאותה להצעת הנישואים שלו שהגיעה לאחר שנה של חברות. עם הזמן אופיו הקר והמנוכר של רמי מתגלה. חוסר הפירגון שלו כלפיה זועק. הם גרים בטירה מפוארת, כסף לא חסר אך הדבר האמיתי חסר- אהבה ומגע. הוא מדיר אותה מהעסק ומושיב אותה בבית. בזמן הרב שנותר לה היא פונה לציור. היא מוציאה את כעסיה ותסכוליה מחוסר המגע וחוסר האהבה על בדי קנבס. והוא- רק לועג לה, לא מעריך את ציוריה.
היא חיה חיי נוחות כלכלית אך נטולי רגש ואהבה. העלילה קופצת לעברה כילדה שחיה רק עם אמה ניצולת השואה, בצילו של אביה של אלמה, מרטין שגם הוא היחיד שניצל מבני משפחתו מהשואה. המשקעים של שניהם הם שעיצבו את אופיים והתנהלותם. והם שעיצבו את אופיה המאופק של אלמה אשר מסתפקת במועט, מוותרת כמעט מרצון על אהבה, לא מודעת לרגש התשוקה והצורך בליטוף, מגע ומילה חמה. עד שהיא נוסעת במסגרת חוג הציור לנורווגיה ושם בלובי המלון כשהיא וחבריה לוגמים שמפניה ורוקדים היא פוגשת בביורן הנאה ונסחפת איתו לסיפור אהבה שמטלטל את חייה הנוחים ומלמד אותה מהי אהבה ותשוקה בוערת. ביורן רוצה אותה, רוצה לבוא אחריה אך היא מעדיפה להשאיר את האהבה והתשוקה באירופה הקרה ולחזור לבעלה הקר בישראל החמה. בגלל הבן שלה, בגלל הביטחון הכלכלי שטמון בנישואיה. אך לאחר שהיא טעמה מדבש האהבה היא יודעת שמה שיש בינה לבין רמי בעלה רחוק מאהבה ותשוקה. היא לא מאושרת. היא וביורן מתכתבים וחליפות המכתבים ביניהם נגועים בהמון רגש, במילות אהבה וגעגועים. המכתבים נפסקים לאחר תקופה ואלמה נשאבת לשיממון שביחסי הנישואים, לבעל הקר שלא יודע להעניק חום. היא נשאבת ביתר עוצמה לבדי הקנבס ולציור שמעניק משמעות לחייה.
ועכשיו- 21 שנה שבהם היא לא ראתה את ביורן- הגורל חוזר לתעתע בה ומתערב. בנה עומד להתחתן עם בחורה נורווגית בנורווגיה. רמי מתעב טיסות והיא טסה לשם לבדה. זמן הטיסה לוקח אותה במסע הזמן לילדותה, ליחסים עם אמה ואביה, לזכרונות מביורן הוויקינג הפרטי שלה ואל תחושת ההחמצה של האהבה היחידה שהיא חוותה לפני 21 שנה. היא מתלבטת בתוכה האם תעיז לחפש אותו כעת? ואם כן- האם הוא עדיין זוכר את הלהט שזרם ביניהם? ומה יוליד המפגש המחודש ביניהם?
המעברים בין העבר להווה מבלבלים בהתחלה, אך מהר מאד הם מתקפלים זה בתוך זה לכדי סיפור של חיים שלמים, לסיפור אהבה של פעם בחיים, אהבה גדולה מהחיים, אהבה מוחמצת, עם תפניות מעניינות והחלטה גורלית אחת גדולה שעלולה לשנות את הכל.
אם צריך לסכם את הספר במילה אחת- ללא ספק זה יהיה געגוע. געגוע לאהבה, געגוע לתשוקה, געגוע לצורך להרגיש נחשקת ואהובה.
ספר שמקפל בתוכו רגשות שלא ניתן להתעלם מהם, שעוטף את הקורא בחיבוק וגעגוע לבית אמא ואבא.
מומלץ- קריאה מהנה!!
תאריך הכנסה לאתר 13/05/2017
"אלמה וביורן" סיפור אהבה עדין ומרתק, מסופר מפיה של אלמה, אומנם לא בגוף ראשון אך היא, היא המספרת.
ראשיתו של הסיפור בטיסה של אלמה בת החמישים לנורבגיה להשתתף בחתונת בנה איתמר עם אנה אהובתו יפיפייה נורבגית, כל אחד מבני הזוג משלימים אחד את השני ושניהם עוסקים ברוחניות... המשך הביקורת
"אלמה וביורן" סיפור אהבה עדין ומרתק, מסופר מפיה של אלמה, אומנם לא בגוף ראשון אך היא, היא המספרת.
ראשיתו של הסיפור בטיסה של אלמה בת החמישים לנורבגיה להשתתף בחתונת בנה איתמר עם אנה אהובתו יפיפייה נורבגית, כל אחד מבני הזוג משלימים אחד את השני ושניהם עוסקים ברוחניות ובטיפולים אלטרנטיביים.
הספר קופץ בזמנים בין עבר להווה ומספר את סיפור ילדותה של אלמה בצילה של אם אוהבת ודואגת, אלגרה, שהיתה בצעירותה ספורטאית מצטיינת בסלוניקי, אביה רצה להרחיקה מאהבת נעורים לצעיר יווני ושלח אותה למכביה בישראל וכך היא היחידה מבני משפחתה ששרדה את אימת השואה. בישראל הכירה את מרטין, אף הוא היחיד מבני משפחתו ששרד את אותה אימה.
אלגרה ומרטין מצאו חום אחד בחיקו של השני ומשאלגרה מצאה עצמה בהריון מרטין התחתן איתה אך בדרך ברורה ולא משתמעת לשתי פנים הסביר לה שהוא לא ישאר לאורך ימים איתם כי הים בדמו והוא קורא לו.
אלגרה הגיעה לצפת ובמושבה קטנה מצאה בית קטן שמחלונו משקיפים על צוק הארבל ובגינה עץ אזדרכת ושם הקימה את ביתה.
מרטין אהב מאד את הילדה שנולדה להם, את אלמה.
אלמה היתה קשורה מאד לאביה אשר לימד אותה לקרוא ספרים בשפה האנגלית, סיפר לה סיפורים ולקח אותה לטיולים.
משהגיעה אלמה לגיל שמונה עזב אביה את הבית.
האם אלגרה תפרה במכונת תפירה לשם פרנסת הבית.
עזיבת האב השפיעה קשות על הבת לאורך ילדותה, גם על נעוריה ובבגרותה, פרקים שלמים בספר מתארים את התמודדותה של אלמה. כיצד תשפיע חזרתו המפתיעה של מרטין בשלב מסוים בחייהם של אלמה וילדיה, מעניין לקרוא.
אנה מסיימת את לימודיה, מתגייסת לצבא, עם השחרור מנסה עם חברה לשירות למצוא את דרכה בתל-אביב, אומנם החברה נאלצה לחזור לביתה בדרום, אלמה נשארת תקופת מה בתל-אביב אך לאחר שנודע לה שהבחור בו התאהבה הוא הומוסקסואל היא חוזרת למושבה אל בית אמה האוהבת אלגרה.
אלמה פונה לרמי, הגביר של המושבה, בעל משתלה מצליח, מבקשת להתקבל לעבודה, היא מתחילה לעבוד ובשל חריצותה מצליחה מאד.
עם הזמן יצרו אלמה ורמי זוגיות, בזוגיות זאת לא היתה משיכה ולא היתה אהבה וכשרמי הציע לאלמה נישואין היא הסכימה.
לאחר שרמי לא הסכים שתעבוד במשתלה, פנתה אלמה לעסוק בציור וברישום, היא נרשמה ללימודים בקורסים אלה. במסגרת החוג לציור הקבוצה טסה לסיור בארצות אירופה הקלאסית, רמי לא הצטרף, הוא פוחד מטיסות.
לאחר שהות בספרד המשיכה הקבוצה לנורבגיה, שם מצפה לאלמה אם ההפתעות, היא פוגשת בביורן, מהמבטים הראשונים נדלקת אהבה עזה שנמשכה ארבעה ימים סוערים, ביורן הוא זה שלימד את אלמה מה היא אהבה, "שוקולדה ים תיכונית חמה שלי" קרא לה הוויקינג שלה.
אלמה נלחמת בעצמה האם לעזוב הכל ולהישאר עם האהבה הגדולה? לא!!! היא לא תעשה לבנה איתמר בן ה-3 את אשר עשה לה מרטין.
אלמה חוזרת הביתה, אל הריק ואל השיממון, אל החיים המנוכרים עם רמי בעלה.
החיים ממשיכים ונולדת להם בת, רות.
כמו שמסופר בפתחו של הספר, אלמה בדרך לנורבגיה לנישואי בנה, גם רות הלומדת בלונדון ומצליחה מאד בלימודיה, תצטרף אליהם.
עלמה חולמת לחפש את ביורן וליצור איתו קשר, האם תצליח בכך אחרי 21 שנים? אם כן לאן הדבר יוביל, מה יהיה על נישואיה, כיצד הילדים יגיבו, כיצד רמי יגיב?
הרבה מאד רגש והתפתחויות ישנן בחלק האחרון של הספר.
כפי שציינתי, הספר מדלג בין הזמנים מעבר להווה ועושה את הקריאה מעניינת מאד. את סקירתי בחרתי לכתוב ברצף כי כך מצאתי לנכון להעביר לכם את הסיפור שכתוב היטב, בשפה עשירה ובתיאורים יפים של הגליל ושל הכנרת הנפלאה, את האהבה לאדמה וליופי הפריחה, פריחת פרחי הטבע וריח הפריחה המשכר של האזדרכת בחצר הבית הקטן של אלגרה.
העריכה של רתם כסלו מעולה ועושה את הספר לטוב יותר.
התמונה המופיעה על כריכת הספר "הנשיקה" של הצייר גוסטוב קלימנט מתאימה לסיפור ואף מופיעה בו.
קראתי בעבר את אחד מספריה של הסופרת מלכה אדלר "בואי דודה נרקוד" אהבתי אותו מאד.
אהבתי את הספר "אלמה וביורן" מאד, קשה היה להפסיק את הקריאה, סיימתי אותו בשני ימים.
הסופרת סיימה את הספר בדרך כל כך יפה.
ממליצה בחום על קריאת ספר מרגש זה.
סוניה קטלן
מאי 2017
תאריך הכנסה לאתר 21/04/2017
החמצה של אהבה גדולה, סודות וסגירת מעגלים
עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה (שיר השירים פרק ח)
מלכה אדלר מצליחה בשפה יפה ומרגשת לתאר רומן קצר ומאוד מיוחד, ארבעה ימים של שיכרון... המשך הביקורת
החמצה של אהבה גדולה, סודות וסגירת מעגלים
עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה (שיר השירים פרק ח)
מלכה אדלר מצליחה בשפה יפה ומרגשת לתאר רומן קצר ומאוד מיוחד, ארבעה ימים של שיכרון חושים המעוררים סקרנות רבה לגבי ההמשך, רומן שמשפיע לאורך שנים על הגיבורה ועל הסובבים אותה.
הספר נע במעברי זמן בין ילדות, התבגרות ובגרות בתיאורי חוויות מרגשות ולא קלות של הגיבורים המלווים את רומן האהבה הקסום הזה.
אלמה, גיבורת הסיפור, כמעט בת חמישים, טסה לנורבגיה לחגוג את חתונת בנה,
וחוזרת אל אהבת נעורים שלא התממשה לאורך זמן. היא חווה זוגיות ללא אהבה, ומצליחה להגיע למימוש עצמי ולמצוא נחמה ופורקן מיני בחוג לציור. האם תשרוד בזוגיות הרסנית?
אלגרה ומרטין, הוריה של אלמה, חוו זוגיות ללא אהבה, ומרטין עזב את הבית ונעלם
למשך שנים רבות. כיצד תשפיע חזרתו המפתיעה על אלמה ועל נכדיו?
איתמר, בן העשרים וארבע, בנה של אלמה, מתחתן עם אנה שלו, יפהפייה נורבגית.
הוא מצליח להגשים אהבה עם בת זוג נורבגית, הגשמת החלום של אמו...
הוא מימש עצמו ברוחניות ובטיפולים אלטרנטיביים למורת רוחו של אביו.
רות, אחותו הנמרצת של איתמר, בת עשרים וקצת היגרה ללונדון.
"רות הקטנה היתה סיפור שונה. היא היתה הילדה של אבא. כמעט סגפנית, חרוצה, ממוקדת
מטרה. עסקי הרוח של אחיה נראו לה מטופשים" (עמוד 27).
רמי, בעלה המנוכר של אלמה, נשאר בארץ. הוא מפחד מטיסות...
אלמה הכירה אותו במושבה. הוא היה בעל משתלה מצליחה, הגביר של המושבה, צנחן לשעבר, והיא עבדה במשתלה. השניים יצרו זוגיות שלא היתה בה אהבה:
"מה הוא רוצה ממני, מה פתאום חברות, ולמה דווקא אני מכל העובדות שלו?"(עמוד 161).
"גביר מתנשא, גס רוח, מצאת לך, טמבלית שכמותך, אמרה לעצמה"(עמוד 157).
ביורן, נורבגי גרוש אב לשני בנים, האביר על הסוס הלבן שגילה לאלמה מהי אהבה.
בטיסה לנורבגיה אלמה נזכרת בסיפור אהבה, ברומן סוער שהיה לה עם נורבגי כעשרים שנה לפני כן: "היטב זכרה את היום שבו החליטה להרוג את האהבה שמצאה במפתיע מעבר לים בטיול לנורבגיה לקראת גיל שלושים" (עמוד 7).
היא נסעה עם חברה לטיול מאורגן ובמלון בנורבגיה היא מכירה את ביורן, בעל מכונית הספורט האדומה, וארבעה ימים סוערים איתו הספיקו לאלמה כדי ללמוד מה זאת אהבה. "שוקולדה ים תיכונית חמה שלי", הוא קרא לה. "הוויקינג שלה", היא קראה לו.
איזה סיכוי יש לאהבה הזו כאשר בעל ובן ממתינים לאלמה בבית בישראל?
האם עשרים שנה לאחר מכן, מלאת תסכולים וגעגועים, היא תמצא את האהוב מן העבר?
הספר מתאר ברגישות רבה את חוויות הילדות והבגרות של אלמה, כולל התאהבות ראשונית בגבר הומוסקסואל בתקופה שבה לא יצאו מן הארון: "אני מצטער אלמה. תביני, אני נמשך לגברים וזה לא קל לי להגיד את זה. ההורים שלי לא יודעים..." (עמוד 112)
הסיפור מתאר את חייה של אלמה במושבה גלילית עם אלגרה, האם שננטשה ושרדה לבדה את השואה ואחר כך את עזיבת בעלה מרטין: "עזב ולא שב. משאיר אחריו ילדה מרוסקת ואישה נחושה לשרוד. ויהי מה" (עמוד 12).
מלכה אדלר מספרת כי "הספר כמובן מתחבר לטיפול המשפחתי והזוגי בו אני עוסקת שנים רבות. בין אם זה בהתייחסות לקשר בין הבית בו גדלנו ולבחירות שאנו עושים בעתיד. בקשר הטעון בין הורים וילדיהם הבוגרים. בחירת בן זוג והסיפורים שאנו מספרים לעצמנו, ועוד. בספר הזה היו לי דילמות לא פשוטות. התעמתתי עם ערכים החשובים לי ובסופו של דבר, כן, הייתי נאמנה לגיבורים שלי. כי להם יש הרי חיים משל עצמם".
מלכה אדלר מספרת, "אני בת להורים יוצאי בולגריה שעלו כחלוצים לארץ ישראל (1935). היה להם חלום להקים ישוב חקלאי בארץ ישראל. הם הקימו את היישוב הראשון של חומה ומגדל, מושב שיתופי - כפר חיטים בגליל התחתון שם נולדתי וגדלתי. צוק הארבל והכינרת נופי ילדות אהובים, מככבים בספריי. אני מחוברת לקהילת דוברי הלאדינו בארץ. מרכז סאלטי לשימור וחקר הלאדינו נמצא באוני' בר אילן. בבית הורי התעקשו על השפה העברית. בזכות סבא וסבתא, הורי אבי שגרו איתנו בכפר, אבי דאג להביאם לארץ ב 1937 - השתמרה שפת הלאדינו. בספרי הראשון "בואי דודה, נרקוד" ובספר "אלמה וביורן" אני משבצת מילים בלאדינו".
אני ממליץ בחום על הספר העוצמתי והמרגש הזה עם סוף מפתיע.
לי היה קשה להפסיק את הקריאה בספר הזה.
תאריך הכנסה לאתר 06/04/2017
"אלמה ידעה שאנשים לעולם לא יסלחו לה על הנורווגי ולא העזה לחשוב אם תסלח לעצמה על שוויתרה."
'אלמה וביורן' הינו רומן גדול על אהבה ענקית שהתפספסה והפכה ברבות השנים להחמצה אחת גדולה. סיפור על ניכור ובדידות על תשוקות ורצון עז ללכת אחר הלב, אך ההיגיון והשכל... המשך הביקורת
"אלמה ידעה שאנשים לעולם לא יסלחו לה על הנורווגי ולא העזה לחשוב אם תסלח לעצמה על שוויתרה."
'אלמה וביורן' הינו רומן גדול על אהבה ענקית שהתפספסה והפכה ברבות השנים להחמצה אחת גדולה. סיפור על ניכור ובדידות על תשוקות ורצון עז ללכת אחר הלב, אך ההיגיון והשכל הישר מנצחים בגדול עד שהגורל בוחר אחרת.
אלמה בת החמישים עומדת לחתן את בנה הבכור איתמר. לשם כך היא טסה לנורווגיה בפעם השניה בחייה שם גרה בחירת לבו אנה. בעלה רמי מעדיף להשאר בארץ במשתלה בתואנה שטיסות לא עושות לא טוב. כבר במטוס מציפות את אלמה הזכרונות מהטיול שעשתה לנורווגיה לפני 21 שנה עם חברתה מרסל. אז היא הייתה בת 29 אם לבן שטסה לבדה בפעם הראשונה לטיול באירופה כשבנשמתה כבר פועמת התשוקה למבט, לחיוך וחיבוק כל החסכים איתם היא באה מהבית.
בעלה רמי בן בכור במשפחה מחזיק את העסק המשפחתי ביד רמה ובפה קפוץ. הכל מתנהל על פיו והיא מרגישה שבויה בביתה. אלמה היא אומנית בנשמתה וציירת טובה הזקוקה נואשות לגבר שיהיה איתה בכל המובנים. משאלתה מתגשמת בפתאומיות באותו טיול מאורגן כשהיא פוגשת באקראי את ביורן שלה. נורווגי מדהים רך ומלטף שממלא אחר כל תשוקה שלה ובולע אותה במבטיו רווי האהבה. גבר נהדר גבוה ובהיר הלבוש כולו לבן שנראה שצנח אליה ישר מהאגדות. המפגש האקראי ביניהם מתרחש בבר אליו הגיעה עם הקבוצה. ביורן מציע לה כוס שמפניה ואחריה עוד אחת והיא כבר עפה באוויר בניצוצות האהבה. נראה שציפתה לו כל חייה, הקשר ביניהם נרקם במהירות כאילו ידעו שהם חיים על זמן שאול ובקרוב יצטרך כל אחד מהם לפנות לדרכו ולהמשיך בחייו המשמימים. רמי הבעל שנשאר בארץ אינו מודע למה שעוברת אשתו אלמה. היא מצידה יודעת שאין בינה ובין בעלה כלום, הוא לא נוגע בה אין לו צורך בכך מה שמקשה מאוד על חייה של אלמה.
כשאלמה מגיעה בפעם הראשונה לחדרו של ביורן היא מרגישה מסוחררת מתשוקה: "התשוקה להיבלע בזרועותיו של הגבר היפה הזה צרבה בבשרה כמו שמן רותח בבצק רך של סופגנייה." (עמ' 47) ביורן מצידו מרגיש שאלמה שלו כמו שוקולדה חמה והיא קוראת לו ויקינג שלי. את הימים הספורים הבאים הם מעבירים כמו מתוך קהות חושים ממצים כל רגע, שואפים ונושפים את הריח שלהם, המגע ביניהם לוהט והם נצמדים אחד לשניה בידיעה וודאית שהם צריכים להיות ביחד, כל הזמן ביחד.
אך המציאות מכתיבה להם חיים אחרים ואלמה בוחרת לחזור לאיתמר הפעוט ובעלה רמי ואל חיים מנוכרים. ביורן גרוש ואב לשניים עובד כרופא בצבא ומלווה טייסים באימונים מנסה מצידו בצורה נואשות לשכנע את אלמה להישאר ולרקום חיים משותפים, אך מוותר לבסוף כשהוא נתקל בחומה עיקשת מצידה של אלמה. בבית ממתינים לאלמה הצעירה בית יפה ביטחון כלכלי אך שממה בלב.
הספר שוזר את עברה של אלמה, כישלון מערכת הנישואים של אמה שהתחתנה עם אביה אך הוא היה נשוי בנשמתו לים וגם זנח את השתיים מהלך שפצע מאוד את נשמתה של אלמה.
בספר משובצים חייה של אלמה עברה הפצוע, ההווה המיוסר שלה והרומן הקצר שלה עם ביורן שנטע בה תחושות מענגות של אהבה מחשמלת כזאת שמימיה לא חוותה.
בסגנון ישיר וקולח לוקחת אותנו המחברת לעבר מציאות קסומה שבה הגיבורים חצויים בנשמתם מנהלים לכאורה, אורח חיים שמרני ונורמטיבי אך בליבם בוערת אש האהבה והתשוקה.
תאריך הכנסה לאתר 06/04/2017
אלמה נוסעת לנורווגיה לחתונת בנה איתמר עם אנה, הנורווגית שלו. היא נוסעת לבד כי בעלה רמי לא מוכן לעלות למטוס. זאת הסיבה שהיא נסעה בטיול מאורגן לפני עשרים ואחת שנה בלעדיו.
הטיול ההוא שינה את חייה וגם הרס אותם. שם היא הכירה את ביורן – נורווגי נאה, גרוש... המשך הביקורת
אלמה נוסעת לנורווגיה לחתונת בנה איתמר עם אנה, הנורווגית שלו. היא נוסעת לבד כי בעלה רמי לא מוכן לעלות למטוס. זאת הסיבה שהיא נסעה בטיול מאורגן לפני עשרים ואחת שנה בלעדיו.
הטיול ההוא שינה את חייה וגם הרס אותם. שם היא הכירה את ביורן – נורווגי נאה, גרוש ואב לשניים ושניהם יחד נסחפים לארבעה ימים מלאים אהבה.
ביורן מציע לה להישאר איתו לנצח אבל אלמה לא יכולה לוותר על בנה שהשאירה מאחור וחוזרת הבייתה, לבעל שלא מעריך אותה ואולי גם לא אוהב אותה.
היא מנסה להיות חלק מעסקיו של בעלה ולעזור לו אבל כשהיא מבינה שהוא אינו סומך עליה היא מרימה ידיים ומתחילה לצייר. היא חשבה שהציור ימלא את חייה כפי שבעלה לא יכול – עד שפגשה את ביורן ואז הבינה שכל חייה הם אשליה אחת גדולה.
לאחר עשרים ואחת שנה היא חוזרת לאותה עיר בנורווגיה לחתונת בנה וכל הדרך היא מתייסרת במחשבות על האהבה שהשאירה שם. האם היא תחפש אותו? מה עלה בגורלו כל אותם שנים?
הספר לוקח אותנו גם למסעות בזמן – אל ילדותה של אלמה במושבה הצפונית הקטנה ואל הוריה ששניהם השאירו משפחות שנספו בשואה. שני הוריה של אלמה מרגישים אשמה על העובדה שהם ניצלו בעוד כל משפחתם ניספו ובעוד אמה מרגישה מחויבות להמשיך לחיות ולגדל את בתה, אביה מרגיש שהוא לא יכול לנטוע שורשים במקום אחד ועוזב את אשתו ובתו.
הגברים בחייה של אלמה כל כך שונים זה מזה – רמי, בעלה, שראה את אביו קורס כלכלית ונודר לעצמו שלו ולמשפחתו זה לא יקרה. לביורן אהובה של אלמה, הייתה ילדות לא פשוטה ונסיבות הולדתו הובילו אותו ללמוד רפואה במטרה להציל חיים אבל אשתו מתגרשת ממנו בטענה שהוא קר ואדיש.
החתונה של איתמר ואנה מחזירה לאלמה את כל אותם רגשות שחשבה שקברה לפני כל כך הרבה שנים, אך האם יהיה לה האומץ לחפש אותה שוב ולהרוס את המשפחה היחידה שילדיה מכירים?
ספר סוחף שלוקח אותנו דרך סיפורי אהבה של כמה דורות במשפחה עד לחתונה של הדור הצעיר. האם החתונה תביא מרגוע לנפשה של אלמה או שתצית הכל מחדש ותבלגן את חייה?
ספר מרגש וסוחף מהפרק הראשון עד לסופו.
תאריך הכנסה לאתר 30/03/2017
"על טעויות בחיים משלמים"...
המפגש הראשון עם הספר "אלמה וביורן"... המשך הביקורת
"על טעויות בחיים משלמים"...
המפגש הראשון עם הספר "אלמה וביורן" הוא ציור "הנשיקה" של גוסטב קלימט, המצוי על גבי הכריכה. זה גם הציור שהפך את גוסטב קלימט לציור המזוהה איתו.
הציור שייך לזרם האר-נובו(*), וכאן ניכר עד כמה גוסטב קלימט הושפע מעיסוקו של אביו. (אביו היה תכשיטן רוקע זהב).
ב"נשיקה" קלימט גוסטב צייר זוג של איש רוכן ומנשק אישה, שהוא חופן את פניה בידיו. כל כך פשוט ומאידך גיסא "מ-ו-ר-כ-ב".
את המורכבות והמבוך, תמצאו בתוך מערכת היחסים שמלכה אדלר, קרמה בעזרת הדמויות שמאכלסות את הספר: "אלמה וביורן". בנובלה הזו לא מסופר רק על "אלמה וביורן", אלא על מנעד נושאים ומערכות יחסים מפותלים ומסולסלים.
קלימט גוסטב מפרט בציור את בגדי בני הזוג, ומוסיף מערבולות מפורטות של דוגמאות ותבניות זהובות, המתמזגות יחדיו בתוך אוקיינוס של עלי זהב אמיתיים.
המרבד המקשט של הפרחים דמויי תכשיטים, מעניקים למורכבות ולציור קדושה למערכת היחסים הזוגית. זו הנקודה שבדיוק נכנסת העלילה המסופרת.
"אלמה וביורן" נעה על שני צירים עיקריים והציר הראשון מתחיל כ-21 שנה אחרי הציר "הוותיק".
אלמה בת חמישים טסה לברגן שבנורווגיה לחתונתו של בנה-איתמר לבחירת ליבו הנורווגית-אנה.
זה היה החלום שלה לטוס לנורווגיה. תוך כדי כך שהתעטפה לה בשמיכה, שביקשה מהדיילת עם הקוקו הקופצני, עצמה את עיניה, נשמה נשימות עמוקות וחשבה: "להרפות, להרפות, .... האם היא תחפש את הנורווגי? כמה שהתגעגעה אליו..." (עמוד 7). מכאן ואילך ציר ההווה סובב לו, ומגולל את סיפורה לקורא. הציר הזה נמשך כל העת, גם אחרי עמודו האחרון. הוא לא נעצר לעולם, החיים ממשיכים...
השאלה היא איך?
האם אלמה פגשה את הנורווגי?
מי זה אותו נורווגי שאלמה כל כך התגעגעה אליו?
אלמה נולדה לאלגרה ומרטין. אלגרה-ילידת סלוניקי, איבדה את כל משפחתה, והשואה חרוטה היטב בליבה. מרטין יליד גרמניה, וגם הוא לא קטף ורדים בילדותו. הוא גדל אצל סבתו מצד אביו הדייג ואימו מתה בלידה.
כימאי במקצועו, מרטין לא מצא את מקומו בארץ. הים קסם לו יותר מהתא המשפחתי. כשמלאו לאלמה שלוש שנים, ובארץ פרצה מלחמת קדש, מרטין נטש את אלמה הקטנה עם האם, והלך לעולם הכחול של הים.
אלמה הכירה את רמי בעלה, הגנן ומנהל המשתלה במושבה ליד צפת. הוא כונה על ידי תושבי המושבה "האדון". כסף לא היה חסר לו, והוא ידע לנהל את עסקיו ביד רמה. עובדות יבשות אלה, תרמו לזירוז הנישואין בין שניהם, והיוו אף את התגשמות חלומה של אלגרה התופרת, ש"לא יחסר" לאלמה דבר בעתיד.
אבל כסף זה לא הכול בחיים...!!! אלמה לא חפצה בארמון מוקף בחומת לבנים! היא רצתה רק להשעין את ראשה... ביקשה רק שיושיט לה יד, שיחבק אותה, שיעריך אותה, שיאמר לה מילה טובה ולא יגחך על ציוריה. זה לא קרה! מיום ליום ולמרות שנולדו לאלמה ורמי שני ילדים, אלמה הסתגרה כמו זחל, שאט אט הפך לגולם הסוגר את עצמו בקליפה אטומה.
מה שהציל את אלמה והחזיק את ראשה מעל המים, היה המפגש המקרי עם "הנורווגי" שארך שלושה ימים, במסגרת טיול משותף, שערכה עם מרסל חברתה מהחוג לציור.
את המשמעות לחייה, היא ארזה בתוך קופסת געגועים ל"ביורן הנורווגי", ולמדה לחיות עם הגעגוע בשקט כואב. את הערגה, התשוקה והשקט ביטאה באמצעות ציוריה, שהכילו נופי גליל אהובים, ניחוחות וצבעים.
בציר העבר מגוללת מלכה אדלר את ספורה של אלגרה בסלוניקי, אהבתה למרטין, געגועיה לבית ילדותה, ובטיול משותף שאלמה ואלגרה עורכים, אלמה חושפת שכבה ומגלה רובד שהיה נסתר אצל אימה.
בחלקו הראשון של הספר משולבים משפטים רבים בלאדינו, עם ניחוח וארומה של מאכלים משכר ומנחם, שהזכירו לי את הילדות. תוך כדי קריאה ואזכור של אותם תבשילים מעוררי תאבון, מצאתי את עצמי עוצרת לרגע, ומעלעלת בתמונות מחיי שלי...
הכתיבה בחלק הראשון מכילה ניתורים רבים בין עבר להווה, שאינה מטיבה עם הקורא. בהמשך הניתורים הופכים לרכים יותר בשילוב מעברים עגולים. השוני ניכר בין שני החלקים, עד כדי כך שנותר בי הרושם, שהספר נכתב בשתי תקופות שונות ואולי במרווחי זמן ארוכים.
כל הדמיות משורטטות בסגנון אותנטי מיוחד וברגישות רבה, החל משפת הלאדינו שאני מתגעגעת אליה וביטויים משעשעים בצרפתית.
תוכן חליפת המכתבים בין אלמה לביורן מרגש, נוגע, מחלחל, ומעורר קנאה. מכתבו האחרון של ביורן הסתיים במילים: "כשתצטרכי אותי, אהיה שם"... (עמוד 153)... את המילים הללו אלמה לא זכתה לשמוע מרמי בעלה...
את האילוץ לסגור מעגל במהלך החלק השני של הספר, אני מודה שפחות אהבתי, אבל גם הבנתי מהיכן ולמה זה נכתב כך. כדי לא לקלקל את חוויית הקריאה, לא ארחיב בנושא, שתקראו תסכימו איתי (אולי) שהוא קצת הזוי... ולמרות זאת, לא נורא, זה החופש שהסופר לוקח לעצמו וזה בסדר.
כמו שכולנו יודעים, סופר לא יכול להיות מנותק לחלוטין מחייו, וככל שאני מבינה, העלילה מתחברת לעיסוקה היומיומי של מלכה אדלר כמטפלת משפחתית וזוגית.
אי-לכך, בסיפור הזה תמצאו התייחסות מרובה לקשר בין הבית בו גדלנו, לבחירות והחלטות שאנחנו מקבלים במשך החיים, לרבות הקשר בין הורים לילדיהם, ודילמות לא פשוטות שחיינו מורכבות מהן.
הבלילה המצויה בי, בין תאים סלוניקאים, לשפת הלאדינו, והמעט צרפתית שזכיתי ללמוד בילדותי מאימי, היוו עבורי געגוע לעבר... קל היה לי להתאהב בדמותה המיוחדת, המדהימה, והנפלאה של אלגרה, שאפילו הזכירה לי סיפור משפחתי. אהבתי את העוצמה והתובנות הפשוטות שלה לחיים, למרות הדבשת הלא קטנה שהתנחלה לה על גבה.
הכתיבה של מלכה אדלר הינה כצייר המושך את מכחולו על גבי קנבס. כתיבתה מוקפדת, מסוגננת, אותנטית, רוויה בצבעים, נופים, מטאפורות ותיאורים שובי לב.
סוף הסיפור לא סגור, ואין פה סוף טוב, אבל יש פה סוף עם תובנות ואנרגיות חיוביות, לעולם קצת אחר ולזמן שנותר...
ליאונרדו דה וינצ'י אמר: "אנשים בעלי הישגים לעיתים רחוקות עמדו מנגד ונתנו לדברים לקרות להם. הם יצאו החוצה וגרמו לדברים לקרות."... בשביל לדעת אם אלמה הצליחה לצאת החוצה תצטרכו לקרוא בעצמכם...
אני בוחרת לסיים את סקירתי במשפט מעמוד 385: "אפשר להיות רחוקים כל כך אחד מהשני ולהישאר ביחד".
מומלץ בחום במיוחד לקהל הקוראות.
לי יניני
|
|
איגרת מידע נוריתה
קבלו את החדשות האחרונות מהאתר!
|
