מה יותר טוב? לקרוא על שלג באמצע יום חמסין או לקרוא על שלג כאשר קר?
אני חייבת גילוי נאות קטן. אני נולדתי על הרי אורל. (ליד סיביר). הטמפרטורה בחורף שם הייתה (בקטנה) כ 40 מעלות. אבל במינוס.
ובאמת כל מה שאני זוכרת משם זה שלג שלג שלג וגם מזחלות.
אדם צעיר הוציא גיליון מקסים על שלג.
וכך פותחת את הגיליון העורכת רינת פרימו:
"אני גדלתי בתל אביב. פעם אחת בכל חורף הייתה מגיעה משאית לכיכר רבין, שאז קראו לה כיכר מלכי ישראל, ופורקת שם ערימת שלג שנשלחה אלינו מירושלים. בתוך שניות הערימה הייתה הופכת לגוש בוץ מלוכלך. פעם האחרונה שירד שלג בתל אביב הייתה בשנת 1950, לפני 67 שנים! תגידו, זה נראה לכם הוגן?"
אז מה יש לנו בגיליון זה?
קודם כל אגדה צפונית מקסימה. על ילד שהיה קצת (הרבה) עצל. בחורף הוא אהב לישון. אבל אני לא "מאשימה" אותו. בחורף כיף לישון. ומי ישן כל החורף? הדובים. אז הילד רצה להיות דוב. ואתם יודעים מה? בקשתו נתנה לו.
אחר כך מסופר על....פסטיבל השלג ביפן. כן, כן – יש דבר כזה. במשך הרבה זמן אנשים מתכננים ובונים פסלי ענק משלג. ואני תמיד ראיתי וחשבתי – יו, כמה חבל שאחר כך זה נמס.
ואיך מכינים איש שלג (טעים טעים) ישראלי? אז צריך ...שוקולד, ביסקויטים, חלווה, חמאה, שמנת מתוקה ועוד כל מיני דברים מאד מאד טעימים.
יש מאמר מיוחד על החיה הכי חמודה שקיימת – הפינגווין. על חיי המשפחה שלו, על הטיפול בילדים שלו. והמעניין הוא – פינגווין הוא עוף שלא עף. הוא שוחה אך לא נושם במים. ואיך איך איך הוא שורד בקור הזה?
בנוסף יש, סיפור מקסים בחרוזים על שלג בפריז מאת עדי זליכוב-רלוי.
במדור היצירה תלמדו איך לעשות איש שלג מ....גרב. (כן, כן , קראתם נכון)
ויש כמובן המדורים הרגילים של חידות, סיפור בהמשכים, תפזורת, מבוך ועוד.
ואפילו משימה קטנה.
ובגיליון הבא "משחק גמד-ענק".
יש!!!
ולא לשכוח שיש גם מאייר אורח " שחר קובר שאני אישית מאד אוהבת את האיורים שלו.
כתב עת מדהים וילדים. מאד איכותי ומאד מומלץ.
והכי מומלץ – לעשות עליו מנוי.
