|
|
|
|
|
| למצוא אותה |
|
|
|
|
|
| מס' גולשים שצפו בספר: 1110 |
|
| |
שבע שנים חלפו מאז שפלורה, תלמידת קולג' תמימה וחסרת דאגות, נחטפה בחופשת האביב. במהלך 472 ימים היא למדה שיעור מחריד על היכולת האנושית לשרוד.
אחרי ששרדה בנס, מנסה פלורה להתרגל לחיים נורמליים, אם אפשר להגדיר ככה בחורה שבחדר השינה שלה יש קיר מלא בתמונות של נשים נעדרות שכנראה נחטפו.
יום אחד נקראת הבלשית די־די וארן לזירת פשע ומוצאת שם אישה ערומה כפותה לצד גופת גבר. מהר מאוד מתברר שפלורה היתה בקשר עם כמה מהחשודים הפוטנציאליים. האם פלורה טמנה מלכודת לחוטפים פוטנציאליים? האם היא קורבן או נוקמת חסרת מעצורים?
אבל אז פלורה עצמה נעלמת, ודי־די נאלצת לבחון את האפשרות שמישהו אכזרי בהרבה אורב בסמטאות בוסטון ובמרתפיה.
מישהו שהפעם לא יאפשר לפלורה להימלט.
די־די חייבת לפעול במהירות, להתגבר על הקשיים האישיים שלה ולמצוא אותה.
ספריה של ליסה גרדנר נמכרו ביותר מ־22 מיליון עותקים וראו אור ב־30 מדינות. המותחנים שלה עובדו לטלוויזיה. מחבואים והכי בעולם, המגוללים את עלילות הבלשית די־די וארן, יצאו בהוצאת כנרת־זמורה וזכו לקהל נאמן ולשבחים רבים.
גרדנר מתגוררת בניו-המפשיר והבעלים של קבוצת נהיגת השטח מקצועית. האגדה מספרת שקנתה את הקבוצה כדי לפצוח ברומן עם בעלה - נהג מרוצי שטח. יש לה כמה כלבים ובת קטנה.
כחלק מתהליך הכתיבה (והשיווק) של ספריה, ובשביל הכיף אחת לשנה גרדנר מציע לקוראים שלה "להרוג חבר, לפגוע בידיד". בפעילות הזו הקוראים מציעים דמות שתסיים את חייה בקול תרועה רמה בספר הבא של גרדנר. הזוכים האחרונים זכו להרוג את בני ובנות זוגם, את חבריהם הטובים ואפילו את עצמם.
גרדנר מפרסמת בכל שנה שני ספרים: האחד רומן מתח בשמה (ליסה גרדנר – ככל הנראה) והשני רומן רומנטי תחת השם אליסיה סקוט – שני הספרים מגיעים לראש רשימות רבי המכר, מה שהפך את גרנדר לביליונרית (ואולי מאשש את אגדת החיזור אחר בעלה).
|
| |
|
|
|
| |
|
|
|
| |
|
|
|
|
| מס' גולשים שצפו בספר היום: 0 |
תאריך הכנסה לאתר 30/01/2019
"את בתיבה לבד. זה מבהיל. מציף. נורא. בעיקר כי את עדיין לא מבינה עד כמה את אמורה לפחד." (עמ' 7).
זהו ספר מתח שונה מכל דבר שקראתם, לא חסר אקשן, היו קטעים בספר שהיה לי די משעמם, אבל אחר כך המתח תפס אותי... המשך הביקורת
"את בתיבה לבד. זה מבהיל. מציף. נורא. בעיקר כי את עדיין לא מבינה עד כמה את אמורה לפחד." (עמ' 7).
זהו ספר מתח שונה מכל דבר שקראתם, לא חסר אקשן, היו קטעים בספר שהיה לי די משעמם, אבל אחר כך המתח תפס אותי ונהניתי מכל רגע.
472 יום.
472 יום ללא אמה ואחיה.
472 יום היא הייתה עם החוטף שלה.
פלורה, פלורנס דיין נחטפה מחוף הים שבו היא שהתה עם חברותיה ואף שתתה, כשהיא פוקחת את עיניה היא יודעת שהיא נמצאת בתוך תיבה. היא מנסה לצאת ואף לצעוק לעזרה, אך לא מצליחה לצאת ושום עזרה לא נראית בסביבה. היא בתוך תיבה, חושך, היא רעבה ולא יודעת מה לעשות, ומה החוטף רוצה ממנה.
אחרי 472 יום שבו היא הייתה עם החוטף, היא מוצאת את עצמה בבית החולים, אמרו לה שהחוטף, נהג המשאית שחטף אותה נהרג וכבר לא יכול לפגוע.
לוקח לפלורה זמן להיפתח ולספר את הסיפור שלה, לוקח לה זמן להתגבר על הטראומה שעברה ועם זאת, פלורה לוקחת את החוק לידיים. היא מתחילה לקחת שיעורי הישרדות, קרב מגע.
7 שנים אחרי, הבלשית די-די וארן פוגשת בפלורה לראשונה כאשר היא נמצאת במושב האחורי של מכונית המשטרה.
פלורה הרגה את דבון גולדינג, כשידיה אזוקות מאחורי גבה והיא ערומה.
לפלורה יש מניע אישי בנושא, ודי-די מתייחסת אליה כמו לפושעת. הרי היא בסך הכל הורידה חוטף אחד מהרשימה, ופלורה מנסה למצוא את סטייסי סאמרס שנעלמה ללא עקבות.
די-די וארן באה לדירה של פלורה אבל פלורה לא נמצאת ולבלשית יש תחושה רעה.
פלורה נעלמה מהדירה. די-די חוששת שהיא נחטפה ועם זאת היא יודעת שהיא תעשה הכל למצוא את פלורה גם עם זה להגיע למקומות אפלים בבוסטון.
בסך הכל, פלורה רוצה למצוא את סטייסי סאמרס ונחטפת, והבלשית מנסה למצוא את פלורה.
האם די-די תמצא את פלורה? ומה עם סטייסי?
אהבתי את האומץ והנחישות של פלורה, היא לא נותנת לעצמה מנוחה ועושה הכל כדי שיהיה לה יתרון על מי שחטף אותה.
הבלשית די-די וארן עצבנה אותי אותי בהתחלת הספר אבל לקראת האמצע והסוף התחלתי לחבב אותה.
ממליצה מאוד.
"הצדק היה איתו. הדירה נראתה כאילו לא באמת הופרעה, וזה היה אחד הדברים המטרידים יותר בסיטואציה. ובאמת, בהתחשב ביכולותיה של פלורה..." (עמ' 129).
תאריך הכנסה לאתר 11/11/2018
מצאתי את התרופה המושלמת לכאבי בטן. להיכנס למיטה עם ספר מתח מעולה ובקבוק מים חמים, באמת! לא מאמינים לי?, נסו את זה בפעם הבאה שבטנכן תכאב (לא מאחלת לכם אבל שיהיה לכם מרשם למקרה ש..).
... המשך הביקורת
מצאתי את התרופה המושלמת לכאבי בטן. להיכנס למיטה עם ספר מתח מעולה ובקבוק מים חמים, באמת! לא מאמינים לי?, נסו את זה בפעם הבאה שבטנכן תכאב (לא מאחלת לכם אבל שיהיה לכם מרשם למקרה ש..).
ליסה גרדנר היא מחברם של שני ספרי מתח טובים: 'מחבואים', ו-'הכי בעולם', אם טרם קראתם אותם עכשיו זה הזמן כי הם מומלצים מאוד. הכתיבה שלה מאוד קולחת. יש תחושה שהיא חיה את הסיפור ועוברת עם הדמויות את הדרך שלהן והרגש צף. רגש ומתח הם מנת חלקו של הסיפור והוא מורגש בספרים הקודמים שתורגמו ובמיוחד בספר הנוכחי.
לגיבורת הסיפור קוראים פלורה. היא כבר כמה שנים חופשיה אבל העבר שלה מסרב להרפות ממנה. היא נחטפה והייתה שבויה במשך 472 ימים. וכעת יש לה אובססיה, אחת שלא נותנת לה מנוח או את האפשרות להמשיך הלאה. בחדרה תלויות המון תמונות של בחורות שנחטפו, כנראה נחטפו כי כרגע הן בגדר נעדרות. פלורה נשבעה שהיא תמצא אותן, לפחות תבין מה עלה בגורלן. יום אחד נמצאות שתי גופות. האחת של בחורה והשנייה של גבר וגרוע מכך שהמשטרה מגלה שפלורה הכירה את הגבר. מנקודה זו היא חוברת לדי-די וארן - זוכרים אות מהספרים הקודמים?. די-די קשוחה, אינטליגנטית שחותרת קדימה בשיא הכוח. ועכשיו, המשימה ברורה אך היא לא פשוטה בכלל.
אז למה ציינתי שהרגש מורגש פה?, כי הדמות של פלורה חסרת מנוחה. טוב, אפשר להאשים אותה אחרי מה שעברה וחוותה. היא מלאה בקונפליקטים, רעיונות, מחשבות ותחושות. השילוב שלה על די-די נהדר כי הן משלימות אחת את השנייה היטב.
המתח אינו מורגש לאורך כל הספר אבל הוא נע מאחורי הקלעים, ברקע ואורב לקורא. לא תמיד צפיתי את המהלך הבא של הדמויות וזה תמיד מוצלח בעיניי בז'אנר.
הכתיבה קולחת ורציפה והתרגום מוצלח.
ספר מתח שנקרא במהירות והוא השמיני בסדרה אך השלישי שתורגם של החוקרת די-די. מחכה לקרוא עוד מהסדרה.
מומלץ - קריאה מהנה
תאריך הכנסה לאתר 21/10/2018
זה אחד הספרים הכי פסיכופתיים שקראתי.
אבל פסיכופתיים בצורה חיובית (יש דבר כזה?)
פרט למתח, יש גם הרבה ניתוחי התנהגות.
הספר נע במספר מישורים.
יש סיפור בגוף ראשון של פלורה.
יש סיפור בגוף... המשך הביקורת
זה אחד הספרים הכי פסיכופתיים שקראתי.
אבל פסיכופתיים בצורה חיובית (יש דבר כזה?)
פרט למתח, יש גם הרבה ניתוחי התנהגות.
הספר נע במספר מישורים.
יש סיפור בגוף ראשון של פלורה.
יש סיפור בגוף שלישי של הצוות החוקר.
לפני כ 7 שנים, פלורה, אז תלמידת תיכון, השתכרה על שפת הים ונחטפה. היא הייתה בידי החוטף שלה 472 יום.
פלורה מספרת בגוף ראשון, מה היא עברה. כמובן שהיא לא מספרת הכל. היא מסתירה חלק. היא מסתירה מה היא עברה , ומה היא עשתה כדי לשרוד.
היא מספרת איך "חיה" הארון קבורה, איך החוטף היה שבר אותה ובנה אותה מחדש להיות כרצונו, הצעצוע שלו. הוא לה כאל. הוא זה שמרעיב אותה, אך מצד שני הוא זה שמספק לה אוכל. הוא זה שכולא אותה אך הוא זה גם שמוציא אותה ומשחרר מארון המתים. הוא זה שמעניש, הוא זה שנותן פרס.
עברו 5 שנים מאז שפלורה חופשייה. אך היא חופשייה בגופה אך האם היא חופשייה בנפשה.
5 שנים פלורה לומדת הגנה עצמית ועוד דברים. כמו כן החדר שלה מלא תמונות של כל הבחורות שנחטפו. אובססיה.
הבלשית די-די (מהספרים הקודמים של הסופרת) נקראת יום אחד לזירה. בזירה היא מוצאת בחורה עירומה אזוקה, וגבר שהבחורה "שרפה" אותו. הבחורה היא פלורה.
ואז מתברר שהבחור שנשרף, היה כנראה מעורב בהעלמות של מספר בחורות. האם הוא ניסה לחטוף את פלורה?
האם פלורה יכולה לעזור למצוא את הבחורות החטופות? האם יש קשר בין החטיפות שלהן ובין החטיפה שלה.
ואז....פלורה נעלמת.
ספר זורם, מותח, פסיכופתי. כתוב טוב. מתח עם הסברים על נפש האדם.
מרתק. מומלץ מאד.
ברור שאקרא עכשיו גם את שני ספריה הקודמים.
תאריך הכנסה לאתר 17/10/2018
הספר הזה הפחיד אותי, ממש הפחיד אותי. זהו ספר מבעית, מצמרר ואלו אינן רק מילים בעלמא.
כמי שקראה המון ספרי מתח, אני יכולה לומר בפה מלא שמדובר באחד הספרים היותר מפחידים שקראתי.
פלורנס דיין, נחטפה, נכלאה בתנאים מזעזעים (למשל בתוך ארון מתים.... וזו רק ההתחלה) למשך 472 ימים... המשך הביקורת
הספר הזה הפחיד אותי, ממש הפחיד אותי. זהו ספר מבעית, מצמרר ואלו אינן רק מילים בעלמא.
כמי שקראה המון ספרי מתח, אני יכולה לומר בפה מלא שמדובר באחד הספרים היותר מפחידים שקראתי.
פלורנס דיין, נחטפה, נכלאה בתנאים מזעזעים (למשל בתוך ארון מתים.... וזו רק ההתחלה) למשך 472 ימים ושרדה את זה כדי לספר. או אולי בעצם כדי לא לספר.
היא לא מוכנה לשוחח עם איש אודות החטיפה הארורה הזו לפני שבע שנים. חוץ מאשר עם אדם אחד, ד"ר סמואל קיינס, מומחה לקורבנות מהאף בי איי. (לא פחות). הקשר שלה איתו מיוחד ושונה. היא בוטחת בו, אבל אפילו לו, לא העזה לספר את כל האמת.
כיום, שבע שנים לאחר מכן, עדיין מנסה לאחות את השברים, למחות את הזיכרונות, לחזור לחיים נורמליים. (האם זה אפשרי בכלל?) יחד עם זאת, היא יודעת, שהיא לא באמת שם.
"אין לי מה לומר על זה. או שיש לי יותר מידי. כמו, מה זה משנה ? אני יכולה להישאר בבית כל לילה בחיים, ואמא שלי עדיין לא תהיה מרוצה. ובעצם, אולי יהיה יותר טוב לה אם אני באמת אצא וזה יהיה הסוף וזהו. להפסיק עם כל ההמתנה הזאת . וחוץ מזה, כמו שאמא שלי בטח תגיד לכם, יש דברים יותר גרועים מאשר כשחוטפים את הבת שלך.
כמו לקבל אותה בחזרה ואז להבין שאיבדת אותה בכל זאת". (עמוד 70)
אז כמו שכבר הבנתם, פלורה לא ממש מצליחה לחזור לחייה כאישה חופשית. היא חיה בחרדה מתמדת, היא לקחה קורס בהגנה עצמית, היא נעולה בביתה מאחורי סורג ובריח (לא אחד אלא שלושה בריחים). הדבר היחיד שמעניין אותה, ושמוציא אותה מהבית הן למעשה נעדרות אחרות, שהיא יותר מאשר מתעניינת מה עלה בגורלן.
היא, פלורה, שרדה, והיא כאן כדי לעזור. (או לפחות כך היא חושבת).
היא מתחקה אחרי חוטפים פוטנציאליים, מסכנת את עצמה מבלי לחשוב על ההשלכות הכרוכות בדבר. כשהיא מוסתת לסמטה צדדית ונחטפת שוב, היא נאבקת בחוטף שלה ומצליחה להכניע אותו. הרי היא פלורה 2.0 , פלורה המשופרת, המשודרגת, היא שורדת, היא לוחמת. הוא לא מצפה למאבק כזה מנערה צעירה ורזה. כשהבלשית די די וארן מגיעה לזירת הרצח, היא מוצאת את פלורה כפותה, עירומה, ולצידה הקורבן שלה (או שמא עלינו לומר הפושע) שרוף למוות.
"את חזקה וזה הועיל לך, אבל זה לא חייב להגדיר אותך. את אישה צעירה , וכל החיים שלך עדיין לפנייך. אל תבלבלי בין מה שהיית צריכה לעשות כדי לשרוד לבין מי שאת". (עמוד 71) אבל זה לא מה שעזר לסמואל לשכנע את פלורה לחדול ממעשיה.
הבלשית וארן מגלה שפלורה קשורה ליותר מידי חשודים פוטנציאליים ומשום מה, לא ממש מוצא חן בעיניה שהנערה החליטה לקחת את החוק לידיים. כשהיא מגלה מי היא פלורה, הבלשית מבינה שזה לא יהיה פשוט להסיט אותה מפעולתה. האם פלורה מנסה לנקום על המעשים הנוראיים שנפלה קורבן להם ?
אבל אז קורא הנורא מכל, ופלורה נעלמת שוב, והפעם החוטף שלה לא מתכוון לתת לה לחמוק ממנו בקלות.
אבל פלורה לא מוכנה לוותר. היא נחטפת בתנאים מאוד דומים לחטיפתה המקורית. מי עומד מאחורי החטיפה הזאת ? האם זה חקיין אומלל ? היא יודעת שהחוטף המקורי מת. היא הרגה אותו. אז מה קורה פה בכל זאת ? האם זה רק מוחה הקודח ?
כעת יוצאים הבלשית וארן וד"ר קיינס למסע משותף לאיתור פלורה (שוב) ונעדרות נוספות.
הראיות הולכות ומצטלבות, הבעיות נערמות, הפאזל מסתבך אבל הם נחושים להביא לסוף את הפרשיה המזעזעת הזו.
אהבתי מאוד את דמותה של פלורה, היא אישה חזקה, אמיצה, מעוררת השראה, שורדת אמיתית. כמו שהיא נהגה לומר לעצמה "את עייפה ? את רעבה ? קר לך ? כואב לך ? לא, אז את בסדר !!"
הספר כתוב בגוף ראשון ושלישי לסירוגין. הסיפור שלה פלורה מפיה, הזיכרונות שלה מהעבר כחטופה, וכן המתרחש כעת, ממקום שוביה הנוכחי. ב
גוף שלישי, מתוארת חקירת חטיפתה העדכנית של פלורה, והקשר שלה אם קיים או לא לנעדרות נוספות.
המעבר בין הפרקים קולח ומרכיב תמונה שלמה וכוללת של האירוע מכל זווית אפשרית, לרבות המבט אל העבר. עד לסוף המעולה !
התיאורים קשים לעיכול, לא פשוטים ולא מתאימים לכל אחד.
בתור אמא לשלושה ילדים, הזמן הכמעט יחיד שלי לקריאה הוא בלילה, ומה אגיד לכם? לא בטוחה שזהו הזמן האופטימלי לקריאת ספר כזה.
נקודה קטנה שאני חייבת לציין, שאם לא כן, לא אהיה נאמנה לעצמי.
אתם כבר יודעים שאני פריקית של טעויות לשון והקלדה, ולמרבה הצער (הופתעתי מאוד, זה לא קורה כמעט בספרים של כנרת זמורה) מצאתי אי אילו טעויות. גם הקלדה, גם הגהה וגם טעויות לשון.
בטעות הראשונה הבלגתי, בשנייה, אמרתי נו מילא, אבל אח"כ זה כבר התחיל לעצבן אותי.
אני מאוד מעריכה את הוצאת כנרת זמורה ביתן והספרים שלהם בד"כ מושלמים מבחינת עריכה ספרותית ולשונית, אבל פעם משהו התפספס.
שלא תחשבו שמדובר בספר עמוס לעייפה בטעויות, זה לא המצב. אבל כשמתרגלים לשלמות, לא מוכנים לפחות מזה.
מה שלא יהיה מדובר בספר מצוין ! עלילה מטורפת, מבעיתה ומצמררת (אני מדמיינת את עצמי בסיטואציה כזאת (חס וחלילה). ספק רב אם הייתי שורדת ככה יום, לא יותר מזה).
מותחן מסחרר כמו שרק ליסה גרדנר יודעת לרקוח.
קריאה מהנה מובטחת.
ממליצה בחום.
תאריך הכנסה לאתר 14/10/2018
אציין שזהו ספרה הראשון של הסופרת ליסה גרדנר שאני קוראת, ומאחר ששמעתי עליה המלצות רבות הייתי מאד סקרנית וחשבתי לעצמי שאני חייבת לקרוא ספר שלה ואכן לסופרת בהחלט יש כתיבה יפה ומרתקת.
״פעם, מזמן מזמן, הייתי יכולה לספר לכם הכול על עצמי, הייתי אומרת בביטחון שקוראים לי... המשך הביקורת
אציין שזהו ספרה הראשון של הסופרת ליסה גרדנר שאני קוראת, ומאחר ששמעתי עליה המלצות רבות הייתי מאד סקרנית וחשבתי לעצמי שאני חייבת לקרוא ספר שלה ואכן לסופרת בהחלט יש כתיבה יפה ומרתקת.
״פעם, מזמן מזמן, הייתי יכולה לספר לכם הכול על עצמי, הייתי אומרת בביטחון שקוראים לי פלורנס דיין, אמא שלי, שהיו לה חלומות גדולים בשביל הילדים שלה, קראה לי על שם פלורנס נייטינגייל ולאחי הגדול על שם צ׳רלס דרווין״.
הספר עוסק בתעלומת חטיפתה של פלורה ופשר חטיפתה, פלורה היא תלמידת קולג׳ פשוטה, רגילה ותמימה מבית נורמטיבי שחיה חיים נורמטיביים נטולי דאגות, כשביום בהיר אחד בעת חופשת האביב היא נחטפת ואיש אינו יודע מה עלה בגורלה, במשך 472 ימים היא מנסה להתמודד ולשרוד בתנאים המחפירים, היא מפתחת שיטות מיומנות בכדי לשרוד ושורדת בנס, ולאחר ששרדה היא מנסה לחיות חיים נורמאליים.
וכך היא מנסה לתאר את כוחות ההישרדות שלה:
״רוצים לדעת איך להימנע מאימה מבעיתה? איך להיאבק בהצטמררויות לילה ובפחד מפני המפלצת שמתחת למיטה? איך לישון כמו מלאכים? איך לחצות סמטאות אפלות בצעד קל? רוצים לדעת איך להיות אני? קודם כל צריך למצוא את הריק״.
התעלומה נמשכת כ-7 שנים כשבמשך השנים הללו נעלמות עוד מספר נשים צעירות, ואת הפרשה חוקרת הבלשית די די וארן כשיום אחד היא נקראת להגיע לזירת פשע ומוצאת שם אישה כפותה ולצדה גופת גבר, מה קורה פה? היא אינה מבינה, מה הקשר של פלורה לגופת הגבר השוכב לצידה? האם היא קשורה לכל זה? וכשפלורה פתאום נעלמת אז די די וארן נעשית מבולבלת וחסרת מעצורים החייבת להפעיל את חושיה המשטרתיים ולפעול בזריזות וביעילות כדי למצוא אותה...
לסיכום: מותחן פסיכולוגי מרתק ומותח עד הרגע האחרון...
תאריך הכנסה לאתר 14/09/2018
כשי',חברתי הספרנית אומרת לי "זה ספר חולני", אני יודעת שאני כנראה אוהב את הספר הזה.
אז זה ספר מתח, מהסוג הנכון, אבל הפעם זה קצת יותר מזה.
מי שלא רוצה חפירה, יקבל כרגע את השורה התחתונה: ספר מתח נחמד ביותר, למרות שאפשר היה לנחש איך זה יגמר. מומלץ בחום... המשך הביקורת
כשי',חברתי הספרנית אומרת לי "זה ספר חולני", אני יודעת שאני כנראה אוהב את הספר הזה.
אז זה ספר מתח, מהסוג הנכון, אבל הפעם זה קצת יותר מזה.
מי שלא רוצה חפירה, יקבל כרגע את השורה התחתונה: ספר מתח נחמד ביותר, למרות שאפשר היה לנחש איך זה יגמר. מומלץ בחום לכיפור.
ועכשיו לחפירה:
ספר שמוקדש "לשורדים ולשורדות, באשר יהיו" זה ספר שאני תמיד אקרא.
ספר שמדבר על בחורה צעירה שנחטפה, פלורה שמה, בעת שהייתה סטודנטית בקולג'. 472 ימים לאחר מכן היא שוחררה. המון המון המון זמן.
כמו שאמרו לפלורה, וכמו שכל אדם שעבר טראומה יודע, יש בסופו של דבר שתי אפשרויות: לתת לטראומה לנצח או ללמוד לחיות איתה.
פלורה נראית כמו אדם שלמדה לחיות איתה. אבל אז היא נעלמת שוב...
ועכשיו לחפירה:
הדיון בנשים/נערות שנחטפות ולפעמים נשארות בחיים מספיק זמן הוא דיון מאוד פופולרי בארה"ב, ארץ החלומות הבלתי נגמרים והסיוטים הלא מעטים שיש להורים. זה פחות קיים בארץ (מצד שני, יש מספיק נערות שנעלמו ולכו תדעו איפה הן).
גם נושא הקורבן שהופך לאובססי בכל הקשור לטראומה שעבר/ה לא ממש חדש.
"אני שונאת אותו. אני מתגעגעת אליו. הוא היה,ותמיד יהיה, האיש שהכי השפיע עלי בחיים. לאנשים אחרים יש אהבות ראשונות ומשפחות בלתי מתפקדות. לי יש את ג'ייקוב. לאן שלא אלך ומה שלא אעשה, אני נושאת אותו איתי. את הקול שלו בראש שלי, את הריח שלו על העור שלי [...] הוא הזהיר אותי שלעולם לא אשתחרר ממנו" (עמ' 356-357).
אולי פלורה מהדהדת בי בצורה כלשהי, תהדהד בהרבה נשים. באיזשהו שלב החלטתי לא לתת לאנשים שחירבו לי לא מעט מהחיים לשלוט יותר. זה לא תמיד עובד. בתקופות לחץ הם חוזרים בחלומות. אבל רוב הזמן אני חיה לא כשורדת אלא כאדם שחי.
אבל... אני מעולם לא נחטפתי ל-472 יום.
מה אם אין לכם באמת ברירה? מה אם אתם נושאים איתכם את הימים הללו, ואין באמת דרך להתחמק. איך אפשר לחיות ככה? מה אפשר לעשות עם זה? ותזכרו, "מפלצת לא נולדת מפלצת", אבל השאלה היא האם זו האופציה היחידה?
סיימתי עם החפירה..
לסיכום- ספר מתח לא רע בכלל. לא פלסטי, ויש אנשים שיכולים להתחבר גם לחפירה שלי וגם לספר, אז בכלל...
תאריך הכנסה לאתר 08/09/2018
ספר נוסף בסדרת הספרים של הבלשית די די וארן (לעברית תורגמו 'מחבואים' ו-'הכי בעולם'), אך למרות רמיזות לעבר, לדעתי ניתן לקרוא את הספר באופן עצמאי מאחר וההקשר לעברה של הבלשית הינו מצומצם וניתן להבין גם ללא קריאת הספרים הקודמים שלה.
הספר נע בין שני צירים... המשך הביקורת
ספר נוסף בסדרת הספרים של הבלשית די די וארן (לעברית תורגמו 'מחבואים' ו-'הכי בעולם'), אך למרות רמיזות לעבר, לדעתי ניתן לקרוא את הספר באופן עצמאי מאחר וההקשר לעברה של הבלשית הינו מצומצם וניתן להבין גם ללא קריאת הספרים הקודמים שלה.
הספר נע בין שני צירים. הציר האחד הינו חטיפתה של פלורה לפני שבע שנים. בזמן חטיפתה היא הייתה תלמידת קולג' רגילה ככל תלמידת קולג' אחרת חסרת דאגות ונהנית מהחיים. אך מאז אותה חופשת אביב בה נחטפה חייה השתנו. היא הצליחה לעשות את הבלתי יאמן ולשרוד 472 יום ולצאת מהחטיפה בחיים. בזמן החטיפה היא למדה שיעורים חשובים בהישרדות וביכולת להישאר בחיים.
7 שנים חלפו, בינתיים נעלמות נשים צעירות נוספות. אך, לכאורה נראה כי אין קשר בינן לבין חטיפתה של פלורה. אך יום אחד, הבלשית די די וארן נקראת לזירת פשע מוזרה – בה היא מוצאת את פלורה כפותה ליד גופת גבר. האם הגבר קשור לחטיפתה של פלורה או לחטיפות האחרות? האם ישנו קשר בין החטיפה של פלורה לבין החטיפות האחרות? די די רוצה להיעזר באשת המפתח – פלורה, אך היא מתקשה בכך מאחר ופלורה נעלמת. האם היעלמותה כיום קשורה בקשר כלשהו לחטיפתה בעבר או לחטיפות בהווה? האם מישהו מנסה להשתיק את קולה של פלורה כדי שלא תחשוף ותשחזר נקודות שישפכו אור על חטיפתה (ואולי גם על החטיפות הנוספות...)
הספר הינו מותחן פסיכולוגי מרתק ומפתיע עם סוף שהוא אפילו מצמרר משהו. עד לשלבים מתקדמים של הספר היה קשה לעמוד על ההסתעפויות השונות בעלילה ועל הקולות השונים והטוויסטים בעלילה. מתח צרוף ומהנה לחובבי/ות המתח! התקשיתי להניחו מהיד עד לסיום, שאני עדיין מתקשה להחליט האם היה מותח מדי או קצת הזוי ומצמרר.
אני רק תוהה למה לא תורגמו עוד ספרים של הבלשית הנהדרת הזאת, וכמה נחמד לראות שיש סופרת מצליחה של סופרי מתח בלשיים שהגיבור בהם הוא בעצם גיבורה מוצלחת מאוד.
|
|
איגרת מידע נוריתה
קבלו את החדשות האחרונות מהאתר!
|
